חיפוש - חדשות , מאמרים , אל , חוק |1| - דף 10

• 

  ממחקר לתעשייה

  30.08.15
  יום שלישי | 8 בספטמבר 2015 | 19:00 | אודיטוריום וספריית החומרים ע"ש אהרון פיינר עדןאנשי מדע, מחקר ופיתוח עובדים באופן צמוד עם עולם התעשייה. הם ה'מוזות' של עולם זה, הם אלו אשר מוצאים את הרעיונות, ההמצאות והפיתוחים שמתורגמים מאוחר יותר למערך הייצור כדי להפוך רעיונות חדשים למציאות נגישה למאות ואלפי אנשים.בעולם בו המרוץ למציאת רעיון חדש, המצאה, פתרון שאף אחד עוד לא חשב עליו, וחשוב מזה, עוד לא רשם עליו פטנט, אינו מפסיק אלא הופך לתחרותי יות...
• 

  העיר התעשייתית לאן?

  26.04.15
  ...-תעשייהטלי חתוקה היא אדריכלית ומעצבת עירוניות, מלמדת בחוג לגיאוגרפיה באוניברסיטת תל-אביב ומנהלת בה את המעבדה לעיצוב עירוני. זוכת פרס רכטר לאדריכל צעיר לשנת 2012. כותבת בנושאי הקשרים בין עיצוב המרחב ואדריכלות לנושאים חברתיים ואלימות.פרופ' יוברט לו יון הוא אדריכל ומתכנן ערים. כיהן כמרצה בכיר בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון עד פרישתו לגמלאות. לו יון נחשב לחלוץ החוקרים הביקורתיים בתחום "האידאולוגיה של התכנון" במדינת ישראל.חן רוזנק היא בוגרת תכנית המצטיינ...
• 

  מותחים קו

  20.04.15
  ...לתכנית האב ולתכנית המתאר החדשות לקריית הטכניון אורחים מיוחדים הסתובבו לאחרונה בקמפוס הטכניון; חברי הקולקטיב MAMAZA, הרכב כוריאוגרפים בינלאומי. הקולקטיב הוזמן על ידי צוות התכנון של תכנית האב מתאר החדשות לקמפוס הטכניון. תכניות אלו נועדו לקבוע את עקרונות ומדיניות הפיתוח העתידי של קמפוס הטכניון ולהתאימו בצורה הטובה ביותר לצרכי ההשכלה הגבוהה במאה ה - 21.במשך שלושה ימים רצופים ביצע הקולקטיב פעולה אמנותית המבקשת לחבר, לחשוב ולבדוק את המרחב הטכניוני ואת ...
• 

  ויהי אור או כמה מילים על עיצוב תאורה

  6.04.15
  ...התאורה ולהקצות לכך תקציב. כי ממש כמו הצבע גם התאורה, הינה בעלת השפעה מיידית ועצומה על תפיסת החלל. אז הנה ריכזתי לכם כמה טיפים חשובים שיעזרו לכם בתכנון התאורה: 1. בדקו את כמות התאורה הטבעית בבית ומאיזה מקור 2. שאלו את עצמכם היכן הייתם רוצים תאורה חזקה ושמושית והיכן יש צורך בתאורת אוירה (לדוגמא מקלחת ושרותים עם אוירה אינטימית או כאלו המוארים מאוד ומעניקים תחושה של ניקיון וסטריליות) 3. בדקו היכן אתם אוהבים לקרא, מה הרגלי הארוח של...
• 

  כנס יום האדריכל 2015

  30.03.15
  ...דה בביתם. הגבולות הפיסיים שבעבר הגבילו ותחמו את המתכננים לפעולה מקומית נפרצו בזכות הטכנולוגיה ואדריכלות הופכת לאוניברסלית וגלובלית. מהן ההשלכות של פריצת הגבולות הללו? מהן ההשפעות החברתיות, התרבותיות והאתיות? הזווית הישראלית אף היא רחבה וטעונת הקשרים. היסטורית התכנון בישראל משובצת מושגים דוגמת יישובי ספר, חומה ומגדל, גדר הפרדה, הבנייה מעבר לחומה ועוד ועוד. גם כיום, העיסוק בגבולות הנתפסים והפיסיים של מדינת ישראל, מרתק ואקטואלי כתמיד. עמ...
• 

  TIMESCAPE ייצוג. מרחב זמן // אדריכלית לנה ארבוב

  3.02.15
  ...לי לשליטה מרחבית, ואת הקשר הדוק בין מרחב לקיבוע של משמעות, ובין תהליך הייצוג לתוצאה במרחב הבנוי- הקושי בייצוג צורה התלויה בזמן. התערוכה מנסה לאתגר את אופן ייצוג הזמן באדריכלות דרך ממשקים אינטרדיסציפלינריים ובפרט האמנות הוויזואלית, דרך ייצוגים שנעים בין הממד הקונקרטי (השרטוט, המפה ) לבין הציור האילוזייטיבי. מכיוון שמפה המחוללת שינוי אינה מעתיקה את הקיים אלא בונה את הלא מודע, מטפחת קשרים בין שדות ומסירה חסמים בין גופים ומאפשרת לזיכרון ולתנאים פיזיי...
• 

  אבני הבניין של השיכון הציבורי - הספר וההרצאות

  22.07.14
  ביוני האחרון התקיים כנס בעקבות פרסום הספר "אבני הבניין של השיכון הציבורי: שישה עשורים של בנייה עירונית ביוזמה ציבורית בישראל", בהנחייתה של אדר' מיכל נאור ורניק - מ"מ אדריכל ראשי במשרד הבינוי והשיכון. ההרצאות שנתנו בכנס זמינות כעת לקהל באתר יוטיוב. הספר "אבני הבניין של השיכון הציבורי" מתעד את פועלו רחב הידיים של משרד הבינוי והשיכון במשך שישים שנים, כגורם מתכנן המשפיע על עיצוב דמותה הפיזית, החברתית והערכית של מדינת ישראל. התפרסם ביוזמתו של משרד הבי...
• 

  דוד עזריאלי: האיש שהביא את הקניונים לישראל

  12.07.14
  קשת רוזנבלום באתר "הארץ" סיפרה על קורות חייו ועבודתו של איש העסקים והאדריכל הישראלי־קנדי דוד עזריאלי, שמת בתשיעי לחודש והוא בן 92, אשר היה לו חלק מכריע בשינוי הנוף האדריכלי בישראל. בשנת 1983, במגרש מוזנח בצפון רמת גן, הוא טיפס לראש ערימת אשפה והשקיף מעליה לעבר הצומת המרוחק. בצומת, כמו ברחובות הסמוכים, לא היו רמזורים, ובסמטאות הצרות, הרחוקות מכל אזור מגורים, מכרו בעיקר אבטיחים, אבל עזריאלי לא הסתפק במציאות הזאת.אחרי שלושה עשורים, 13 קניונים ו-250 ...
• 

  ביומימיקרי - תכנון בהשראת הטבע

  13.05.14
  ... את החיים המודרניים. העיסוק בארכיטקטורה מחייב אותנו לקיים כל העת דיון מתמיד על הקשר בין חומר לאומנות, ועל התלות ההדדית בין הרעיון האדריכלי, מאפייני החומר ודרך ייצורו, שיטת השימוש בו וצורת השתלבותו במרקם הבנוי - חקירתם של כל אלה בתוך השדה הרחב של מערכות טבעיות מבטיח תהליך לימודי עשיר ומרתק. הארכיטקטורה מתפתחת כיום לתוך מאמץ שיתופי מורכב כשאפילו המבנה הפשוט ביותר לכאורה מערב דיסציפלינות שונות ומצריך את שיתוף הפעולה של מומחים רבים אשר כל אחד...
• 

  תחרות לתכנון שערי הכניסה לטכניון - המקום השלישי

  4.04.14
  ...וחה ומיקום פונקציות התפעול והאבטחה לאורך התנועה. באופן זה נוצר מרחב מגע מלווה תנועה במקום קו הגבול הקיים היום. שימוש בקפל הקרקע מייצר דופן למרחב אשר הינה מהווה פלטפורמה לפרסום תכנים שונים והצגת תערוכות מתחלפות. מרחב זה העשיר התכנים, עשוי לחזק את הקשר בין מוסד הטכניון והשכונות הסובבות אותו.העתקת פונקציות התפעול לדופן המרחב מאפשרת הוספת נתיבים בכניסה ויצירת מעגל תנועה אלפיטי דו נתיבי, שתוכנן בסיוע אינג' נועם צביאלי, להסדרת התנועה המסועפת בכניסה זו.
• 

  תכנן לי כבשה, או מרחב ציבורי..

  5.03.14
  ...בה כפלטפורמה, אבל מעבר לכך, הוא מושתת על רעיון השיתוף האינסופי, על ביזור של סמכויות, על עולם בו כל תושב רשאי לתכנן – ויכול לתכנן. תומכי הרעיון יטענו בעד הדמוקרטיזציה של התכנון העירוני. בזכות פלטפורמות של מימון המונים, הם יטענו, ההחלטה יוצאת מידיהם של פקידים עירוניים או של יזמים תאבי בצע ועוברת לידי הציבור עצמו. אולם, האם מימון של פרויקטים עירוניים שקול למימון של אלבום אינדי חדש? האם מימון ההמונים לא מחזק בדיוק את כוחות השוק, אותם הוא מבקש לעקוף?"
• 

  הסינמה לצדק

  2.03.14
  ...יש אפס מחשבה על כך שירושלים היא אטרקציה בפני עצמה."על תרבות וקולנוע ישראלי: "19 אולמות שעוטפים שטחי מסחר עצומים, כתירוץ תרבותי לחגיגת צריכה של מותגים מקסטרו ועד לנדוור, ממוזס ועד סטימצקי. חנויות ירושלמיות קטנות לא נראה כאן."על מתחם הסינמה סיטי החדש בירושלים: "שמונה קומות, 20 אלף מטרים רבועים ו-19 אולמות קולנוע, המציעים לירושלמים 3,000 מושבים בסך הכל. המבקרים יוכלו לאכול ולקנות ב-54 מסעדות וחנויות, כש-2,000 מקומות חניה ממתינים לרכביהם."להמשך קריאה
• 

  התחדש לי?

  21.02.14
  ...אשר מדברת על חוויה של הדברים כמות שהם, ועד זו המדעית או ה"חופרת"- אשר מנתחת את התהליכים כחלק מתמונה רחבה יותר.אין ספק שהתהליכים החברתיים-כלכליים-"מדיניים" משפיעים ישירות, על האדריכלות בפרט והתכנון העירוני-מרחבי בכלל. תהליכים אלו, הם לעיתים מקריים ומונעים פעמים רבות מ"כוחות השוק" ומפוליטיקה.. כך למשל כותבת ט.חתוקה כי "שיתוף הפעולה של האקדמיה עם התעשייה בעשורים האחרונים והקידום של המחקרים אל הכיוון היישומי, מטה את העשייה המדעית לכיוון המעשי. מגמה ז...
• 

  העיר השמחה

  13.02.14
  ...אילך כל המודלים שמתוכננים בישראל הם תלויי רכב פרטי. זה נכון שבשכונות שנבנו פה בשנות החמישים והשישים יש ערכים שאין לנו היום. הן אמנם מוזנחות מאוד, אבל היו בהן איכויות פיזיות ומרחביות שאין לנו בשום שכונה אחרת: קומפקטיות, שטחים משותפים בין הבניינים, מערכת שבילים שמקשרת בין כל חלקי השכונה, מרכזים מסחריים קטנים ובניינים בני שלוש־ארבע קומות - צפוף במידה, אבל בלי האנונימיות שמייצרים מגדלים רבי־קומות". להמשך קריאה של הכתבה המעניינת והחשובה הזו ב'כלכליסט'
• 

  האם ניתן לשמר את מתחם כורזין?

  22.01.14
  ... "הכל בדולר" לצד מאפיות גורמה, בתי קפה מאולתרים, שווקי ירקות, איטליזים, בנק וסנדלריה ופיצוחייה ופרחים וכלי עבודה וחלפן כספים ושמונצעס, ומה לא".. אז מדוע מתכננים בעיריית גבעתיים לחסל את מתחם כורזין?"על פי תוכנית שהופקדה בימים אלה בוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה, המרכז ייהרס ובמקומו ייבנה מתחם תעסוקה ומסחר חדש על פי נוהל פינוי־בינוי. על משבצת האדמה החרוכה יוקמו על פי התכנון כ-12 מגדלי משרדים ומסחר, מבנים ומוסדות ציבור, ומערך חניה ותחבורה תת־קרקעי שית...