חיפוש - חדשות , אל , לד , פח |1| - דף 10
לא מצאת? פשוט חפש.
-
כ 1500 יחידות דיור תבנה חברת לאטי תוך שנתיים
1.02.21...ים מסחריים, ייבנו ע"י חברת לאטי בשנתיים הקרובותחברת לאטי יזמות ובנייה שבבעלות חברת האופנה הארצית המובילה "רנואר" והיזם ואיש העסקים יוסי לאטי, הקימה, מקימה ומתכננת להקים פרויקטים רבים למגורים ומרכזי מסחר בקריות, בנהריה, בכרמיאל, בכפר יונה, בבת חפר, באריאל ובאילת בסטנדרטים גבוהים ובאיכות בלתי מתפשרת. החברה שהינה חברה קבלנית רשומה ברישיון משרד הקבלנים ופועלת זה כ- 18 שנה, אף עוסקת בביצוע עבודות גמר ומבצעת פרויקטים רבים עבור חברות מובילות בכל אזור... -
הודעת פורום הקרקעות השבת קרקעות חקלאיות
1.12.16...אור יהודה וקריית אונו החוק מאפשר פדיון ופינוי קרקע חקלאית ממחזיקי קרקע חקלאית, לצורך שיווקם למגורים. מסגרת ההסכם ישולמו לחוכרים פיצויים בהיקף כ-30 מלש"ח וכן יקבלו החוכרים זכות לרכוש מגרשים לייזום.הפורום ברך את רשות מקרקעי ישראל על כוונתה להשיב קרקעות חקלאיות לידי המדינה. המטרה להשיב קרקעות חקלאיות בהליך מהיר למען פתרון מצוקת הדיור הינה מטרה ראויה ביותר שכן, מדובר על נכס ציבורי שהוקצה לשם החקלאות, בפטור ממכרז ובחינם, ויש להשיבו למדינה בהינתן צורך ... -
המעבדה העירונית
17.11.15...טה בערים הסמוכות לה ומסייעת לפיתוחן, תוך שימוש בידע ובניסיון שבידי הסטודנטים והמרצים. מודל זה אומץ בטכניון תחת השם "המעבדה העירונית". רותי דונג, המובילה את הפרויקט בטכניון, מסבירה כי זהו אימוץ ראשון של הפרויקט באוניברסיטה ישראלית, וכי המעבדה כבר עבדה בקרית ים ובנשר והשנה תעבוד בעכו, יחד עם מרצים ממגוון פקולטות מהטכניון ומאוניברסיטת חיפה. שלוסברג תיאר בהרצאתו את הפרויקט שייסד באוניברסיטת אורגון ואת התרחבותו לעשרות אוניברסיטאות אחרות בארצות הברית. ... -
בתים לבנים
7.01.14על התקופה המדוברת ביותר באדריכלות הישראליתבחודש האחרון סקרנו כאן בשני פוסטים את יציאתו לאויר העולם של הספר "הבתים הלבנים יימלאו".למי שעוד לא הספיק לרוץ לחנויות.. הנה "טיזר" לספר, הישר מבית היוצר של הסופרת עפרה טנא - מחברת הספר. "בית הוא מענה לאחד הצרכים הראשוניים של בני אדם — מחסה. אולם המענה הפיזי לצורך זה הוא רק חלק מן הבית הביוגרפי והבית החברתי שבהם מקופלת התרבות, משועתקת ונוצרת על ידי דייריו.""הבית בתל אביב לפני קום המדינה עוצב על ידי עבודת ה... -
היחס של הקוביות לצעצועים
22.05.13...י שנים מכפי שאני מוכן להודות, הייתי האדריכל שתכנן הכי הרבה בניינים, רחובות וערים. יותר מכל האדריכלים האחרים בארץ גם אם מחברים את כולם יחד. זה היה בתקופה שעבדתי עבור חברה לפיתוח משחקים והייתי אחראי על העיצוב של המרחב הוירטואלי – הרחובות, הערים והמבנים שמהווים את שטח המשחק. העבודה הזו הייתה משוחררת מכל תפיסה אדריכלית קודמת. לא הייתי מחוייב לשום ועדה מקומית, תקנות או חוקים. למעשה, גם חוקי ניוטון וכח המשיכה היו המלצה בלבד במרחב הזה. היה לי את... -
השלמה מהנדסאי לאדריכל - בישראל!
8.04.13משה אשכנזי מעוניין לנסות ולבנות קבוצה שתיצור להנדסאים מסלול להשלמה לתואר אדריכל. אנו מביאים כאן את פנייתו אליכם: שלום לכולם. אם אתם קוראים את הידיעה הזו ככל הנראה שהנושא מעניין אתכם ויש לכם רצון דומה לשלי, להשלים את לימודיכם מהנדסאי לאדריכל. שמי משה אשכנזי ואני הנדסאי אדריכלות רשום. את לימודי ההנדסאי סיימתי בשנת 2000 כעתודאי. התגייסתי לצבא כהנדסאי אדריכלות ושירתי ביחידות בינוי שונות בחיל אויר, עד לתפקיד של סגן מפקד יח' בינוי. לאחר 6 שנו... -
חיפה מציגה - דיבורים כתחליף לפתרונות
2.04.13...כתב בחדשות חיפה, "כשמבינים שההדמיות של מן-שנער אינן מחוברות למציאות האמיתית מהסיבה הפשוטה: מישהו מחק משם את הרכבת שעוברת היום ויוצרת חציצה של רכבת כבדה, רכבת המובילה גם מטענים של חומרים מסוכנים, ואינה מאפשרת גישה ישירה ונוחה אל הים". הביקורת הנוקבת ביותר היא על בחירת הדוברים בכנס הבינלאומי. "כל כך בינלאומי שלרשימת הדוברים אין בנמצא מתכנן ערים או אדריכל בעל שיעור קומה מחיפה: האדר' החיפאי והותיק מיכה רטנר למשל שעלול כנראה להפריע לשמחה אם ידבר על הנ... -
שכונה ריקה
19.02.13עילם טייכר חוזר לשכונת ילדותו בכרמיאל מגלה שכונה ריקה. בכתבה מרתקת ב Xnet הוא מתאר רחובות ללא אנשים, גני משחקים ללא ילדים, מרכז מסחרי עייף ומחירי נדל"ן נמוכים. שכונה אחת כמשל לישובי פריפריה של גגות אדומים."הרציונל העירוני מאחורי שכונות הווילות הישראליות" כותב עילם, "היה משיכת אוכלוסייה יהודית חזקה לערי השדה החלשות ושמירת התושבים המבוססים לבל ינטשו את הערים האלה. הנחת היסוד של קובעי המדיניות הייתה ועודנה: אם לא יינתנו לאזרחים האלה מרחב מספק ובתים ... -
תוכנית לקידום מורשת אדריכלות הבטון בבאר שבע
13.02.13"האם הברוטליזם הוא הבאוהאוס הבא?" שואלת אסתר זנדברג ב"הארץ" בכתבתה על תוכנית לקידום מורשת אדריכלות הבטון החשוף בבאר שבע. התכנית אותה יזמו האדריכלית ד"ר הרס שדר והאדריכל עמרי עוז אמר, קוראת להפוך את בירת הנגב ל"בירת הברוטליזם" של ישראל. "באר שבע המודרנית נבנתה בשני העשורים הראשונים להקמתה על ידי המדינה פשוטו כמשמעו. יש בעיר יצירות אדריכליות נועזות בסגנון הברוטליסטי שהיוזמה הפרטית לא היתה יכולה לקדם באותה עוצמה", אומרת שדר בכתבה. "קבלנים לא אהבו או... -
סדרת טלוויזיה - אדריכלות בישראל
14.01.13הטלוויזיה החינוכית (ערוץ 23) והבמאי עמוס גיתאי, מציגים סדרה חדשה בשם "אדריכלות בישראל". גיתאי מנהל לאורך 16 הפרקים של הסדרה 16 שיחות עם אדריכלים, סוציולוגים, חוקרי תרבות וסופרים. הפרקים בני 25 דקות כל אחד, נשמע מעניין.למרבה הצער החינוכית לא מפרסמים את לוח השידורים קדימה מעבר לשבוע אחד. להתעדכנות על הפרקים המשודרים כעת הכנסו לקישור זה.רשימת הפרקיםהאדריכלית עדה כרמי על אדריכלות מנדטוריתעדה כרמי מעלה על נס את הארכיטקטורה בארץ בתקופה המנדטורית שינקה ... -
עירוב שימושים כן... אבל אצלנו?!? בחיים לא.
31.12.12האדריכלים אשמים. האדריכלים לא יודעים לתכנן עיר כמו שצריך. את הטענות המוכרות האלה אפשר לשמוע בכל פינה. יובל כהן למשל בפוסט בבלוג של תנועת מרחב מאשים את "הפרברים" ומתגעגע לעיר הישנה של ילדותו שבה הנגרייה הייתה מעבר לרחוב.עיר טובה צריכה עירוב שימושים, שילוב של מגורים עם מסחר, מקומות בילוי עם תעסוקה זעירה לפחות. את זה כולנו יודעים, אלו הרחובות המועדפים עלינו בעיר. לא פרברי שינה שוממים מהולכי רגל, לא אזורי תעשייה ההופכים למפחידים בלילה, אנו מעדיפים את... -
הזוכים בפרס רכטר 2012
24.12.12נעמה ריבה מפרסמת ב Xnet את הזוכים בפרס רכטר לשנת 2012, האדריכלים הזוכים הם דוד גוגנהיים ודניאל מינץ על בית הספר להוראה השואה באתר ''יד ושם'' בירושלים, פרס האדריכל הצעיר יוענק לד''ר טלי חתוקה מאוניברסיטת תל אביב על ''המעבדה לעיצוב עירוני'' שהקימה וציון לשבח יינתן לאדריכל הנוף אמיר לוטן על עבודה בביאנלה בבת ים.בנימוקי השופטים על הפרויקט הזוכה נכתב: "הפרס ניתן לבניין בית הספר ללימודי השואה בכללותו, על שני חלקיו: לחלק הישן יותר ולחלקו ההמשכי והחדש. ה... -
העיר התחרותית, העיר החברתית
18.12.12תומר שלוש מפרסם פוסט מעולה בבלוג שלו ושואל "האם גישת העיר התחרותית כאן כדי להישאר או שהיא תוחלף בגישת העיר החברתית"? הפוסט מסביר את שתי הגישות ומתייחס לדוגמאות קונקרטיות ועכשוויות. "גישת 'העיר התחרותית' היא הגישה המוכרת לנו יותר כיום בישראל" כותב שלוש, " בגיזה זו ה היעד העירוני המוביל הוא השאיפה לצמיחה כלכלית, תוך תחרות עם הערים השכנות למשיכת עסקים ואוכלוסייה חזקה (...). הגישה של 'העיר החברותית', לעומת זאת, מוכרת פחות כיום בארץ. העיר החברותית שוא...
לא מצאת? פשוט חפש.
