חיפוש - חדשות , אלו , גול |1| - דף 5

• 

  שמלת בטון ומלט | על הקשר בין אדריכלות ומגדר

  8.03.13
  ...ם האישה הבינלאומי מעלה האדריכלית ורד פלוק ליוטיוב את סרטה "שמלת בטון ומלט", סרט הבודק את המשמעות הדקה והחמקמקה של הקשר בין אדריכלות ומגדר באמצעות ראיונות אישיים עם מיטב האדריכליות הפעילות בישראל.הראיונות נערכו לא במתכונת של שאלות ותשובות, כדי להימנע מהכוונה, אלא ע"י הנחיה כללית בלבד של האדריכליות המרואיינות לספר למצלמה סיטואציה אישית שנוגעת לעניין הג'נדר והתכנון האדריכלי. במהלך העבודה על הסרט עלו קצוות של חוטים ונקודות השקה בין האדריכליות, 25 חלו...
• 

  סדרת טלוויזיה - אדריכלות בישראל

  14.01.13
  ...י מרהיב, אותו בנה שלמה המלך, בכדי לבטא את היותה של מלכות ישראל בימיו - אימפריה.עמוס גיתאי בשיחות עם ד"ר מוסא חו‘גדיאת והאדריכל אבינועם לוין על האוהל כמחסה (המגזר הבדואי)ניתוח תהליך שינוי אופי חיי הבדואים בישראל. בשיחה עולות שאלות על תהליכים שעוברות אוכלוסיות בעלות מסורת תרבותית שורשית בעידן של חשיפה לדפוסי החיים בעולם הגלובלי.ישראל גודוביץ מסביר מדוע לבנות ולהרוסישראל גודוביץ סוקר את הקריירה הארוכה שלו כמנפץ מיתוסים מיתולוגי, באופן מילולי וכן בפר...
• 

  אייקונים בחיפה, הישן והחדש

  15.10.12
  ממקדש הבהאיים המחופה בזהב, ועד למקדש הכדורגל החדש המחופה באלומיניום מוזהב, הזדמנות מעניינת לדון באייקונים אדריכליים בחיפה נמצאת לנו בשתי כתבות שהתפרסמו השבוע. מאז גוראל נראה שכל ראש עיר חיפאי מנסה להקים אייקונים לעיר... ונכשל.נעמה ריבה מ Xnet מציגה לנו את בחירת הגולשים ל"מבנה הכי יפה בארץ". זו כמובן תחרות מטופשת וכל מטרתה להביא "לייקים" אבל אם בכל זאת יש משהו ללמוד ממנה הוא שתושבי חיפה תופשים את הגן הבהאי והמקדש שבו כסמל של חיפה. מול הבחירה הזו נ...
• 

  על שימור ועל בית צים בחיפה

  25.12.11
  ...גו החברה בכחול לבן.לצד הסקירה ההיסטורית של התפתחות העיר, או ליתר דיוק דעיכתה, קובל נועם על איבוד זהותו של הבנין כפי שיקרה בעתיד הקרוב. השיפוץ מתוכנן על ידי האדריכל מיקי מנספלד והוא כולל פירוק החזיתות וחיפוי המבנה כולו בלוחות אלומיניום וזכוכית. נועם מחבר בין מבנה זה למבנים אחרים שעברו שיפוץ דומה ושואל " האם מדובר בניסיון למחוק מורשת של תקופה שלמה? והאם שיפוץ של בניין, הכרחי ככל שיהיה, מחייב גם שינוי של החזיתות?".מנספלד הבן משיב לו "לא כל בניין שנ...
• 

  שיפוץ גנים ממחזר

  31.10.11
  ...ק של Ynet מספרת על הפרוייקטים של "רקמה עירונית" - משרד לאדריכלות נוף בו עוצבו ושופצו גנים ציבוריים, תוך שימוש בחומרים ממוחזרים מהמרחב הציבורי. אבנים שפורקו, קורות עץ וספסלים, הכל ניתן למיחזור ושימוש מחדש בגינות העיר. חלי אלול צלניקר וחוי ליבנה, השותפות במשרד אומרות בכתבה שהתוכנית מהווה מחשבה חדשה על מיחזור במרחב הציבורי: "דרך השקפה זו העיר מתנהלת בתהליכים מעגליים, בהם הפסולת יכולה לחזור ולהיות חומר הגלם למוצר הבא. אסטרטגיה עירונית כזו יכולה ל...
• 

  קיבעון אנטי אורבני וקיבעון אחר

  16.10.11
  ... במאמר ישנה התעלמות מוחלטת מהעובדה שיכול להיות, רק יכול להיות, שאנשים יודעים מה טוב בשבילם יותר ממה שמתכננים עבורם אדריכלים. יש לא מעט קיבעון מחשבתי בצד הבועה התל אביבית שבטוחה שכולם היו רוצים לגור שם אילו רק יכלו. יש לא מעט אנשים שבחרו מרצונם הטוב לגור ברעננה, או אפילו בזכרון יעקוב (אלוהים ישמור). אנשים שחושבים שחיי הקהילה בתל מונד טובים יותר מאשר חיי הקהילה במגדלי YO או מתחם רוטשילד. חלק מהם אפילו מצאו עבודה מחוץ לתל אביב, ברצלונה וניו-יורק.
• 

  תגובה 8 - הטעם הישראלי הוא לגמרי חסר טעם וכיוון

  10.10.11
  ...קציב, פרופיל בלגי, פרגולה, פרקט... כולנו מכירים את זה, זה הטעם הישראלי. אז מה יש בו בטעם הישראלי הפשוט והחם שמצית כל כך הרבה תגובות מהקוראים? *תמונת הבית מאתר המעצבת אורלי אביטל. למה בכל כתבה כזו מיד נחלק הקהל לשניים, לאלו שאומרים "סוף סוף בית ולא מוזיאון" ואלו שאומרים "חסר טעם!". אבל הסיבה אינה רק טעם אישי. זה לא המקרה שבו על טעם אסור להתווכח. הטעם הישראלי הוא בוודאות מה שהלקוחות רוצים. בלי לנהל מחקר מעמיק, כל אחד מכיר לפחות עשרה חברים...
• 

  תחנה לא מרכזית

  4.08.11
  כתבות שונות עוסקות השבוע בגלגוליהן של תחנות. תחנות רכבת, תחנות אוטובוס, תחנות שיהרסו ותחנות שישוקמו. מלבד עשן דיזל וריח של כישלון, שתי שאלות עולות לדיון: האחת, האם באמת תחנות תחבורה צריכות להיות ממוקמות במרכז העיר? והשניה, איך צריך לשקם את המקומות שהוזנחו? האם שימור הוא הדרך? הכתבה המעניינת היא כתבתו של נועם דביר בגלובס. הכתבה מקוננת על שתי תחנות אוטובוס מרכזיות שהולכות להמחק בזמן הקרוב - התחנה באילת וזו שבטבריה. נועם מספר על ההסטוריה של כל א...
• 

  על תרבות ההנצחה ואנדרטאות

  27.05.11
  ...מסורת הפיגורטיבית הריאליסטית בדמויות לוחמים ואילו אחרים דקדקו במודרניזם מופשט ולירי (לדוגמא האנדרטה לזכר שני הטייסים שנפלו מול חופי ת"א). ארגון יד לבנים הקים אנדרטאות הנצחה רבות, שהפכו לטיפוס בניין ייחודי בארץ. אנדרטאות אלו ניתן למצוא בד"כ בסביבה רוגעת וירוקה ומשמשים כבית שני למשפחות השכולות. כמוכן, מתקיימות בהם פעילויות קהילתיות וחברתיות כל השנה. בשנות השישים האנדרטאות ביטאו תפיסה מרחבית חדשה של הנצחה, שילוב של רחבת טקס וחללי תצוגה במ...
• 

  מה זה עיצוב פנים ישראלי

  27.02.11
  ...זה שמצטלם לזורנלים בדרך כלל. הוא תוכנן על ידי האדריכל אריה פרייברגר ועיצוב הפנים נעשה על ידי המעצב יענקל'ה צנקר שגם מרואיין בכתבה עצמה. גודוביץ מנתח אותו לפי סעיפים ומפרט - כניסה ותנועה: כניסה מרשימה מהמרכז, שתי קומות, גשר מעל מבואת הכניסה. שטחים ציבוריים - פונים לגינה אחורית, סלון ופרגולה. מעניין לקרוא את האבחנות האלה ועוד כמה. הן נכונות עד כדי העלאת חיוך של "וואלה, כולם אותו הדבר." צילום: אלון סיגאויי (מתוך BVD) קישור לכתבה המלאה באתר BVD
• 

  6X10 - ערב של עיצוב ויצירה, באווירה קצת אחרת

  30.03.14
  ...ל המותג עידו רקנטי, ראש המחלקה ללימודי עיצוב אופנה וניהול מותג בסטודיו 6B, מרצה לאופנה בוויצו חיפה.בקליניקה לאופנה עידו רקנאטי הוא הרופא, המדען והרוקח, הגזרות אותן הוא מעצב הן תרופות שהוא רוקח בהתאמה אישית לכל לקוח.על בסיס דיאלוג בגובה העיניים, רקנאטי מחבר בין גזרות ה Modular Design לבין לקוחותיו, על מנת להגיע להתאמה אבסולוטית בין הדגם לבין הגוף. עמרי בר לויעמרי בר לוי, בוגר בצלאל במחלקה לתקשורת חזותית, במאי, מפיק, צלם, מעצב, עורך ומוזיקאי ומרצה ...
• 

  חשופים: תערוכה חדשה בבית האדריכל

  31.01.14
  ...ירוניות התל-אביבית: הם בעלי קנה מידה קטן יחסית והם משרתים מגוון שימושים: משרדים משולבים עם מסחר (בבית יכין ובבית אל על); ותרבות משולבת עם מסחר או עם מגורים בתוך רצף הרחוב העירוני (במבנה תיאטרון בית לסין ובלונדון מינסטור); כל אלו ללא יצירת מתחמים יעודיים סגורים.__Img__המבנים עברו במהלך השנים התאמה לצרכים משתנים, בדרך כלל ביוזמת השוק: מבנים שהוקמו כמבני ציבור או עבור חברות ציבוריות, כמו בית הסוכנות, בית יכין ובית אל על, משכירים משרדים קטנים למגזר...
• 

  מחברות. ספרי שרטוט מאת אדריכלים ישראליים

  28.12.13
  ...שטיין, עומר בר, יואל בריידמן, גלית גולני, יאשה גרובמן, אורי הלוי, איליה יודובסקי, גיל כהן, דניאל מינץ, אבי סרור, אלי ענבר, עודד פוקס, איליה פיידמן, דוד צינמן, סיימון קאוצ'מן, פיצו קדם, סטס קוליק, דוד קנפו, אלכס קרנץ, אלון רוזן, הלי רחמימוב, גבי שוורץ, אורית שטיינר, דים שלייפמן, עמי שנער, קדם שנער. חלל התערוכה מחולק בין שתי קומות הגלריה ליצירת חוויה שונה, בין איזור כניסה מעוצב לבין חלל תצוגה עיקרי בו נעשה שימוש בחומרים מתועשים סטנד...