חיפוש - חדשות , אלו |1| - דף 15

• 

  העיר שלי

  6.03.14
  ...באוכלוסיה קצת אחרת. הרבה תיירים, וצרפתים, וסטודנטים, וצעירים, אחרי צבא, ואחרי תואר ראשון, ושני... ובאופן שהוא לגמרי הכללה- מדובר באנשים שבאים להשתמש בעיר בפרק זמן מאוד ספציפי בחייהם. לא! הם לא מתכננים לגדל פה את ילדיהם, אם תשאלו אותם, ולקנות דירה הם הרי לא מסוגלים וחוצמיזה במילא הכי טוב למשפחה בירוק שמחוץ לעיר.אבל כולם באים לפה לתקופה, להשתמש ולזרוק כמו מטלית משומשת. זה טוב ויפה, וברור שגם מחמיא. אני אחרי הכל מאוד גאה בעיר שלי. אבל טמונה כאן בעיה...
• 

  התחדש לי?

  21.02.14
  ...אשר מדברת על חוויה של הדברים כמות שהם, ועד זו המדעית או ה"חופרת"- אשר מנתחת את התהליכים כחלק מתמונה רחבה יותר.אין ספק שהתהליכים החברתיים-כלכליים-"מדיניים" משפיעים ישירות, על האדריכלות בפרט והתכנון העירוני-מרחבי בכלל. תהליכים אלו, הם לעיתים מקריים ומונעים פעמים רבות מ"כוחות השוק" ומפוליטיקה.. כך למשל כותבת ט.חתוקה כי "שיתוף הפעולה של האקדמיה עם התעשייה בעשורים האחרונים והקידום של המחקרים אל הכיוון היישומי, מטה את העשייה המדעית לכיוון המעשי. מגמה ז...
• 

  קיימות או נמות?

  19.02.14
  ממש כמו רופא, יכול גם אדריכל לשנות את חייו של מישהו, גם אם ידו אינה משגת. אמנם זה לא עניין של חיים או מוות ובכל זאת, קורת גג, היא לא דבר של מה בכך. לא ממש מפתיע, שאלו הם דווקא היפנים, שמראים לנו איך עושים את זה. אין הם מזלזלים ולו לרגע, במושג הארכיטקטוני המפואר "קורת גג". ובשל כך, הם דואגים לתת לו אינטרפרטציה ספציפית ומותאמת קונטקסט.הפליא לעשות זאת האדריכל היפני Shigeru Ban עוד ב-1995, לאחר אסון רעידת האדמה בעיר קוב שביפן. באן השתמש בחומרים זמיני...
• 

  פביליון מרתון סמסונג בתל אביב

  18.02.14
  ...יבה תוקפת את עיריית תל-אביב בעדינות בXNET ותוהה מדוע הכיכר נחסמת לטובת המפרסמים של מרתון תל אביב בתגובה מסביר א.סולר - מחזיק תיק הספורט בעירייה ויוזם מרתון ת"א-יפו, כי אין ברירה אחרת כשמרימים אירוע של 13 מיליון ש"חי.לרמן מתעצבן ומברך את ה"האגף לכיעור פני העיר" על הקמת "מיני-קניון מבוצר וסגור על כיכר רבין".אין ספק שמרתון הוא אירוע אדיר, תל אביב עיר מדהימה שכיף לגור בה בזכות אירועים כאלו, אולם במקרה זה אני סבור שניתן היה לתכנן את המבנה הזמני אחרת.
• 

  האם ניתן לשמר את מתחם כורזין?

  22.01.14
  ...חבורה תת־קרקעי שיתחבר לקו הסגול של הרכבת הקלה בדרך אלוף שדה"....האם באמת אין דרך בה ניתן לשמר לפחות חלק ממתחם אותנטי זה?>> להמשך קריאה בהארץ לחצו כאןלפני כשנה (טרם אושרה התוכנית) נערכה תחרות סטודנטים ביוזמת פרופ' אדר' אמנון בר אור ובשיתוף עיריית גבעתיים. התחרות נועדה להראות לעיריה שיש דרכים אחרות בתקווה שיממשו את אחד הרעיונות. הזוכות בתחרות היו אדריכלית טניה אברמזון ואדריכלית דריה שקבורה, הצעתן לא תמומש אך מהווה אלטרנטיבה מעניינת (בתחתית הקישור).
• 

  העיר הצומחת

  15.01.14
  ...שקל לדחוק תחת קטגוריה של "מחר" או "אחר-כך", גם שמירה על הירוק בעיניים נדחקת לשוליים. כי הרווח הוא לא ישיר, ולא סופרים את הכסף בפועל, מלהוסיף או לשמור על שילוב צמחיה או פיתוח נופי.וחבל מאוד. פרוייקט נפלא באמת, הוא פרוייקט שהדיאלוג שלו עם הפיתוח הינו אינטגרלי וסימביוטי.אסתר זנדברג בכתבה חשובה המרפררת גם ליום העיון "הגנת האילנות - עצים בראי התכנון"- שפרסמנו כאן, בתזמון הלא מקרי ככל הנראה של ט"ו בשבט. הרבה נקודות למחשבה למקבלי ההחלטות. ולנו, כמתכננני...
• 

  הקרב על המדרכה

  6.01.14
  ... וכן עצים, פחים ותשתיות תקשורת, חשמל וניקוז. כל אלו - עוד לפני שמביאים בחשבון גורמים ניידים שמשתלטים על שטח הולכי הרגל עצמם, כמו כלי רכב החונים על המדרכה ושולחנות בתי קפה.""המלה 'נגישות' היא מלה רעה ולא נכונה. ברגע שאתה מדבר על שתי אוכלוסיות, אתה בדרך כלל מדיר אוכלוסייה אחת. עיצוב סביבת האדם באדריכלות מביא בחשבון רק מושג של אנשים 'נורמליים' – אך האחריות של האדריכלים היא גדולה יותר: אתם מחליטים אם אנשים נכנסים לחברה או יוצאים ממנה". (איקי בר-חיים)
• 

  תחתית העיר חיפה

  5.01.14
  כיצד מחדשים מקום, מבלי לפגוע באותנטיות שלו? כיצד מאפשרים לאוכלוסיה קיימת להמשיך להתקיים במקום שעירוניותו תופסת תאוצה ופופולריות, ומעלה את ערכו?שאלות אילו הן מהראויות ביותר שיש לשאול כשבאים לגעת ולתכנן (ב)מקום שאינו דף חלק. ומקומות, מטיבעם, אינם דף חלק. לכל מקום, חתיכות היסטוריה, העשויות מפאזל של ריחות, טעמים, מראות.. ובעיקר אנשים שחיו אותם, במקום. "מול הפיתוח המנשל שמנהיגה העירייה בעיר התחתית, ניתן וצריך להעמיד מודל של פיתוח מקיים. התחדשות עירונ...
• 

  בניין עם סוף

  20.12.13
  ...אלי "אלכסון", כותב אור אלכסנדרוביץ', על הקשר שבין הון ליזמות, לתהליכי בניה, לאורך ואורח חייו של בניין, של מגדל."המירוץ לגובה" בעולם.. החל בעיר ניו יורק. מי יבנה גבוה יותר, חזק יותר, ולמי יהיה גדול יותר? מרדף האנושות אחר כוח ושליטה, הבאים לידי ביטוי בבניינים, הוא הימנון חוזר, כל פעם במדינה אחרת- לרוב מדובר במדינות מתפתחות, שרוצות להוכיח ולדרוש את מעמדן החדש או המתהווה.אבל מה יקרה להרי החומר הבנויים הללו האלו ביום שיהפכו בלתי רלוונטיים?להמשך קריאה.
• 

  מאות סטודנטים ואדריכלים הפגינו נגד תנאי ההתמחות

  13.12.13
  ..."ו, את חמשת הפקולטות לאדריכלות בישראל במחאה על ההתעלמות המתמשכת של משרד הכלכלה מהניצול המחפיר של המתמחים באדריכלות. השבתת הלימודים באה לאור תנאי ההתמחות לרישוי באדריכלות הנמצאים תחת אחריות משרד הכלכלה. תנאי התמחות אלו כובלים את האדריכלים הצעירים למספר מצומצם של משרדים מאמנים, מונעים מהמתמחים להשתלב במקצועם ויוצרים פגיעה ביכולת האדריכלים הצעירים להתמחות באופן מקצועי ולהתפרנס בכבוד. בשנת 2008 נקבעו תנאי ההתמחות אשר שינו באופן ...
• 

  על זכוכית (אטומה) וארכיטקטורה

  9.12.13
  ...אג, ומה שביניהםהזכוכית, על אופיה ותכונותיה הנה חומר וכלי תכנון מהותי במקצוע האדריכלות.במאמרו המרתק והבלתי חד-משמעי, פונה אבנר עפרת לעסוק בקשר שבין חדש לישן, בראי החומר הזה, כחומר בעל תכונות היוצרות קשר אסתטי-פיזי אשר קורא לדיאלוג של הבניין, או ייצוגו, עם שימושים ומשתמשים - ישן מול חדש. "השימוש הארכיטקטוני המחוכם ביותר בזכוכית משול במידת מה לאפקט הרטורי של הסוגריים: משפט שהכותב אינו בטוח לגמרי האם הוא חשוב, מתאים או אפילו ראוי לטקסט שמסביבו, והוא...
• 

  האל פוסטר, אמנות: אדריכלות, תסבוכת, ביקורת.

  27.11.13
  ...עולם האדריכלות או עולם העיצוב, מדובר בביקורת כוללנית על אותה תרבות מודרנית, שהיא לדעתו של פוסטר זו שמקשרת בין האדריכלות והעיצוב ומעצבת אותם יותר מכל. באמצעות הביקורת המופנית כלפי אותם כוכבי עיצוב, פוסטר מביע ביקורת ומעלה שאלות קשות באשר לעולם הקפיטליסטי בו אנו חיים ולתעשייה שבה הכל הפך להיות מהר, גדול ומופשט יותר. האם היה ראוי לתרגם את הספר הזה כעבור שנתיים מיום הוצאתו? האם הוא רלוונטי גם לקהילת האדריכלים והמעצבים בארץ? אם תשאלו אותנו, ה...
• 

  נוסעים במכונית הישנה...

  11.11.13
  ...נמשיך להיות מנוהלים ע"י כמויות מטורפות של רכבים פרטיים ופקקים אין קץ. אם קצב ריבוי המכוניות בארץ גדול מקצב ריבוי הכבישים, המשוואה פשוטה, מאוד. אמנם תמיד אפשר שתוסח דעתנו אל הפריפרייה המרווחת והמשופעת במקום חדש ומסודר לפקקים, אשר להם כבר אין מקום בערים הגדולות העולות על גדותיהן.. אבל בעצם, חייבים כבר עכשיו לשאול שאלות נוקבות. הרכבים הפרטיים הם אולי מלכי המסיבה היום, אך זה לא חייב להיות כך בעתיד. וכנראה גם לא רצוי..להמשך קריאה - בבלוג של יואב לרמן
• 

  גשר המיתרים החדש (בבאר שבע) - פעם שלישית גלידה?

  3.11.13
  ...ק את הסחורה הנדרשת. במקרה של אמפי באר-שבע, אין בפועל כל קשר בין תורן המיתרים שמתפקד כתפאורה של האמפי לבין הפונקציה של האמפי כמבנה שנועד לקיום מופעים."גשרון המיתרים המעטר את הפארק החדש של באר שבע, נראה כמו הבן הקטן של "אמאבא-מיתרים", פתח תקוה וירושלים. האם אייקונים אותם מפילים בעיר מסויימת בקונטקסט לקוי, מצליחים לעשות באאאאז אשר מצדיק את היותם תלושים ומחוסרי חיבור אמיתי או אחיזה במציאות היומיומית של העיר. אלו כמעט שאלות קיומיות של מקצוע האדריכלות.
• 

  קול קורא: כנס איגוד המתכננים 2014

  25.09.13
  ...ת ועיצוב ועיריית ירושלים.הכנס יתמקד בהיבטים של:תכנון עם קצוות פתוחיםתכנון עם קצוות פתוחים מתייחס למעבר ממסגרות תכנון קשיחות, היררכיות וריכוזיות למסגרות מבוזרות, אופקיות וגמישות יותר, שאינן שמות במוקד תמונת עתיד נוקשה. מסגרות אלו כוללות חיזוק של התכנון הלא-סטטוטורי, המובל על ידי שותפויות של גורמים מגוונים, בהם ארגוני מגזר שלישי, רשויות מקומיות וארגונים ממשלתיים. מדובר בתכנון משתף של הציבור ושל מגוון קבוצות אוכלוסייה, שפעמים רבות אין לו גבולות חד-מ...