חיפוש - חדשות , אש , ישן |1| - דף 2

• 

  תחרות לפרויקטים של התחדשות עירונית

  1.11.12
  עיריית חולון פונה לציבור האדריכלים ומזמינה אותם להגיש לתחרות היוקרתית פרויקטים בנויים או מאושרים בתחומי ההתחדשות העירונית. פרס עיריית חולון בשיתוף עם עמותת אדריכלים מאוחדים בישראל יוענק השנה לעבודה אשר תציג תכנון בנושא: התחדשות עירונית - תמ"א 38, עיבוי בינוי ופינוי בינוי דגשים: שילוב חדש וישן, חדשנות, עיצוב ואסתטיקה, השתלבות בסביבה והתייחסות לקיים, תנועה ותחבורה, תרומה לעיר, שיפור סביבת המגורים, התייחסות למרחב הציבורי, לכלכלת העיר, מינוף עתידי ...
• 

  מצד שני, יכול להיות שאני צודק

  11.07.12
  ...לו עצמו. למרבה הצער בהרצאות האחרונות אני מגלה את הקהל נושם לרווחה וחלק מהם גם עונים "ברור שאתה טועה". כלומר כל הטענות שלי במהלך ההרצאה נשכחות מיד כשאני מודה שגם אני לא מחזיק באמת המוחלטת. רק אדריכלים מעטים מוכנים להשאיר את הראש פתוח ולבחון טענות מנוגדות לדעתם.בסופו של דבר הבנתי שהדרך הטובה ביותר להסביר את עצמי, תהיה לכתוב סדרת מאמרים. אני מתכוון להשתמש בבמה הזו כאן כדי להסביר את הדעה כמו גם לגבש אותה לעצמי. אני מתנצל מראש על חוסר הסדר שיהיה לפעמי...
• 

  אות העיצוב לתכנון עירוני 2012 - הזוכים

  4.01.12
  הוכרזו העיריות והרשויות הזוכות ב"אות העיצוב לתכנון עירוני 2012"בטקס חגיגי בגני התערוכה בת"א, שכלל ראשי ערים, מהנדסי ואדריכלי ערים, מתכננים, נציגי ציבור ותקשורת, הוכרזו העיריות הזוכות ב"אות העיצוב העירוני 2012", על הישגיהן בתכנון עירן.עמותת אות העיצוב הינה עמותה שלא למטרות רווח, המקיימת במהלך שבע השנים האחרונות תחרות בתחומי האדריכלות והעיצוב, ומעניקה מדי שנה את "אות העיצוב" לעבודות מצטיינות בתחומים אלה. השנה קיימה העמותה לראשונה גם את תחרות אות הע...
• 

  הסינמטק בתל אביב - סלו הרשמן

  14.06.11
  ...בנה הישן שגם אותו תכנן הרשמן ב 89. "הבעיה שעמדה לנגד עיניי הייתה כיצד לשלב לצד בניין קיים, בעל אופי כבד יחסי ומצופה באבן, בניין חדש שמייצג את המגמות הטכנולוגיות בבנייה של תחילת המאה ה-21", מסביר הרשמן. "היו שתי חלופות. הראשונה, לבנות מבנה חדש עם כיפת זכוכית בלי כל קשר לבניין הקיים, כפי שעשו למשל עם פירמידת הזכוכית באגף החדש במוזיאון הלובר בתכנון אי. אם. פיי, או מרכז הקלונוע בדרזדן בתכנון משרד קופ הימלבלאו. אני בחרתי בחלופה השנייה: לשלב ולהחדי...
• 

  עולם חדש נקימה

  28.04.11
  ...ר הכל! ברוח הזו כתב נביא הזעם לה-קורבוזיה על "האדריכלים הרקובים". וזנדברג הולכת בכתבה ומתארת איך המניפסטים הפכו לשיכונים ובלוקים, המינימליזם לדלות והסוציאליזם השיוויוני כלל כבר בתחילת המדינה שיכונים שיתופיים נוחים יותר לאשכנזים מאשר ליוצאי מדינות ערב. הכתבה מעניינת דווקא יותר בגלל שילוב ההסטוריה האישית של הכותבת ורק צורמת הקריקטורה שהיא עושה מעצמה כשהיא מכניסה באמצע ניתוח אדריכלי על קומת העמודים האופיינית לשיכונים משפט כמו "... בל נשכח א...
• 

  יום עיון וסיור בתערוכה -חומרים חכמים, חומרים טפשים

  21.01.16
  ...של המעצבים המשתתפים בתערוכה, חוקר את מערכת היחסים של חומר - טכנולוגיה - אובייקט, ומעלה רעיונות ומחשבות על הגבול בין הידני לתעשייתי ובין האישי לסדרתי. לצד עבודות אלו, ספריית החומרים ע"ש אהרון פיינר עדן מציגה אוסף חומרים נבחר, אשר בוחן את הגבולות של החומרים ה'חכמים וה'טיפשים', תחת שלוש תמות מרכזיות המצעות אופנים שונים להתבוננות והבנה של חומר.החכמה המוצגת בתערוכה זו, אינה בלעדית רק לחוד- החנית של עולמות העיצוב והחומר, אלא שזורה בחיבורים בין הישן לחד...
• 

  היכן זה ב"תפוצות"?

  12.02.14
  מאז מבנהו המרגש והמקסים של בית הכנסת והמרכז למורשת היהדות ע"ש צימבליסטה, אשר תכנן האדריכל השוויצי מריו בוטה, באוניברסיטת תל אביב, לא יצא לי שוב להתרגש כך לנוכח אדריכלות מודרנית של בתי כנסת ומרכזי יהדות:"המרכז להכרת התרבות היהודית ע"ש יצחק קרדוסו" אשר בעיירה טרנקוסו בפורטוגלצורה איקונית-גאומטרית מובהקת מבחוץ, קונטקסט עירוני מרתק של ישן מול חדש והמתח הקיים ביניהם, הירידה לפרטים והצורות המשתלבות ויוצרות את התוכן העשיר של הפנים. מ. יעקובסון מנדב פרטי...
• 

  פתרונות מגורים יצירתיים ברחובות וואדי ניסנאס

  5.03.13
  ...ריכלות ובינוי ערים. הקורס "דיור בר השגה", בהנחיית האדריכלית מיכל יוקלה, עורר עניין רב בקרב הסטודנטים, בוגרי השנה השלישית ואילך, שנענו לאתגר והציגו שלל פתרונות יצירתיים. "הקורס נולד בעקבות מחאת האוהלים של קיץ 2011. אשתקד, הסטודנטים התמודדו עם מציאת פתרונות דיור עבור שכונת בת גלים", מספרת מיכל יוקלה. "השנה, החלטתי לעסוק במציאת פתרונות עבור האוכלוסיה הערבית בשכונת וואדי ניסנאס. 30 סטודנטים הגישו במסגרת התרגיל המסכם, הצעות ורעיונות לפתר...
• 

  השנה הגורלית של חיפה

  28.01.13
  "ההחלטות שיילקחו במהלך השנה יקבעו אם העיר תהפוך לברצלונה, כפי שהצהירו ראשיה, או שתהפוך לעיר מגה-תעשייתית שבה התושבים ייאלצו לשוטט עם כיסויי פנים ברחובות", כך מזהירה האדריכלית עינת קליש בכתבתה של נעמה ריבה ב Xnet.פעם בחמישים שנה מקבלת עיר הזדמנות שנייה. חיפה עומדת עכשיו לאבד את ההזדמנות השנייה שלה. התכניות לחשמול / שיקוע / הזזת קו הרכבת, תכנית ההרחבה של בתי הזיקוק, תוכנית ההרחבה של הנמל המזרחי, כל אלה מאיימים להפוך את חיפה למחסן התשתית של ישראל. א...
• 

  הזוכים בפרס רכטר 2012

  24.12.12
  ...רה ועדת הפרס שלא להעניק את הפרס על עבודה אדריכלית פיזית אלא על עבודה מחקרית. בהחלטה זו יש משום החמצה של העיקר - סימון הצעירים המבטיחים בענף. גם הנימוקים לפרס הראשי לא צריכים לכלול "עבור שנים של עבודה..." וכן הלאה. שיטה זו מבטיחה שלא יבחר פרויקט כמו בניין האופרה בסידני ולא תהיה לעולם בחירה מרגשת. סימון המצליחים בדיעבד הוא עבודה קלה, נוחה וחסרת סיכון. עם זאת יש לציין לטובה את בחירתה של הועדה בציון לשבח לעבודתו של אדריכל הנוף אמיר לוטן (בתמונה כאן).
• 

  יונה להב ומלחמות המאה שעברה

  23.12.12
  פוסט מצוין בבלוג של יואב לרמן מציב זרקור על החלטותיו האחרונות של ראש עיריית חיפה ובמיוחד על ההחלטה להגדיל עוד את נמל חיפה. "במקום להתמקד באפשור ועידוד אפשרויות תעסוקה הצומחות בעולם הפוסט-תעשייתי שבו אנו מצויים ולפתח אלטרנטיבה לתל-אביב, יהב חושב שכמה סוורים בנמל יעשו שינוי משמעותי בתהליך שקיעתה של חיפה"."ובאשר לכלכלה העירונית וצמיחת התעסוקה" ממשיך לרמן, "חיפה ממשיכה לדחוף את הכל החוצה ולרוקן את מרכזה, כמו במקרה של האצטדיון החדש ופארק מדעי החיים, ו...
• 

  בית הקוביות בחולון

  25.11.12
  ...מודע, לא נעשה בה ניסיון לייצר מטרופולין אלא עיר למשפחות, עם בתים גדולים למעמד הביניים שמציעים רמת חיים העונה לדרישות קהל היעד. בניגוד למרכז העיר המוצלח והישן ברחוב ויצמן, התפשוטתה של העיר מתבצעת בתפישה יותר פרברית־אמריקאית, כאשר בתי המגורים נפרדים ממתחם מסחרי וממבני ציבור".הכתבה משווה את המבנה וסגנונו ל"בניין המגירות", שנבנה בשנות ה–60 בתכנון משה לופנפלד וגיורא גמרמן בבאר שבע וכצפוי גם להביטאט וקשת מסכמת כך: "אף על פי שהפרויקטים של מן־שנער בחולון...
• 

  הקשר בין תכנון עירוני ושלטון

  22.07.12
  ...ה, החונים בה לא חוקית בחניונים שמיועדים לפארקים. מדוע השלטון מעדיף שכונות וניתוק, ולא מצב עירוני? כל שילטון אינו אוהב הפרעה, ודאי לא מחאה הנוצרת בערים מן הסוג האינטנסיבי והקוסמופוליטי, כמו הצפון הישן. ומדוע אנשים באים לכאן? כאשר הם רוצים את חברת ופגישת דומיהם, והדבר אפשרי רק במצב האינטנסיבי הנזכר. לא בשכונות ולא בפריפריה.היסטורית, כיצד קמו השכונות, שהן הרוב במדינת ישראל? 1.שילטון המנדט לא פיזר אוכלוסיה, ושלט בערים. פיזור היה מעורר התנגדות ערבית.2...