חיפוש - חדשות , פרויקטים , באר , יין |1| - דף 14

• 

  תחרויות ואדריכלות הראווה הדועכת

  25.01.12
  מאמר מעניין של דקל גודוביץ' ב"כלכליסט" מהרהר על סופה של תקופת הראווה באדריכלות עם התקדמות המשבר הכלכלי. כדוגמה הוא מציג את גורלו של מרכז נימאייר בספרד שנסגר תשעה חודשים לאחר פתיחתו. בהמשך מדבר דקל על התחרויות הנהוגות בארץ והבעיות המתעוררות בהן.מרכז נימאייר באווילה שבספרד היה אמור להיות תחרות למוזיאון גוגנהאיים שבבילבאו. המרכז תוכנן על ידי האדריכל הנודע אוסקר נימאייר אך למרות תשומת הלב הרבה שקיבל מאז נפתח הוחלט כעת לסגרו. לכשעצמו זה נראה מקרה מבוד...
• 

  קומות בנסיגה, אור וצל

  22.01.12
  ... הבניין. התופעה הולכת וגדלה עם המחסור בדירות באזורים יקרים ומתגברת בעזרת תכניות כמו תמ"א 38 - חיזוק מבנים תמורת זכויות בניה.בכתבה מסביר אבנר אקרמן, אדריכל העיר ראשון לציון, את ההיגיון ביצירת קומות עליונות בנסיגה: "ברוב הערים בארץ הבנייה המרקמית היא של בניינים בני ארבע קומות. כאשר החזית לרחוב של קומות התוספת נמצאת בנסיגה, הולך הרגל שנמצא ברחוב כמעט לא יכול לראות את הקומות החדשות. הרבה פחות נעים ללכת ברחוב שדופנותיו בגובה עשרות מטרים וקשה לראות...
• 

  זכויות יוצרים וחוסר סובלנות

  15.01.12
  בעקבות התפטרותם של האדריכלים ברכה ומיכאל חיוטין מפרויקט מוזיאון הסובלנות בירושלים, כותב בארכיג'וב עורך הדין יהונתן קלינגר מאמר הדן בזכויות היוצרים של יצירה אדריכלית. האם מותר לאדריכל אחר להמשיך את התכנון המקורי? מה ההבדל בין זכויות יוצרים לזכויות שימוש?המקרה של מוזיאון הסובלנות מציג דילמה לא פשוטה. התכניות של משרד חיוטין הם שאושרו בוועדה ולהן ניתן היתר הבנייה. לפי כך, לא ניתן כעת להציג תכניות אחרות מבלי להתחיל מחדש את כל תהליך האישורים. באופן עקר...
• 

  להורדת הכיכר שילחו את הספרה 1!

  21.12.11
  מאמר מעניין של האדריכל צבי לישר, מי שתכנן את כיכר דיזינגוף בשנת 78 התפרסם בארכיג'וב. במאמר מגיב צבי להחלטת העירייה להנמכת הכיכר ולדרך בה התקבלה ההחלטה. ההרגשה שתוצאות הסקר היו מוזמנות מראש ותומרנו בעזרת השאלות שהוצגו אינה שלו בלבד.להשארת הכיכר הקיימת ושיקומה ,שילחו את הספרה 2צבי מזכיר לנו במאמר דברים שנשכחו ובמיוחד את העובדה שלמעשה... לא הייתה שם כיכר כלל: "בפועל, לא היתה זו כיכר, אלא אי תנועה בקוטר 66 מ', מנותק מהרחוב על-ידי כביש טבעת היקפי. ה...
• 

  המאבק בין העבר לעתיד

  15.12.11
  ...בידי יזמים, שבוודאי יעדיפו אדריכלים ותיקים, ששולטים בביצת הבירוקרטית הישראלית. מורין לוקחת את הכדור הלאה:(...) אז מה קורה? איך זה שרבים וטובים רוצים ליצור שינוי אבל שום דבר לא קורה בשטח? מהם החסמים ליצירת אורבניות משגשגת בארץ?את כל אלו אנו רוצים להעלות בקבוצה הצעירה החדשה שאנו פותחים: תב"ע א' – קבוצת תכנון אלטרנטיבית. זו תהיה קבוצה שתפסיק לדבר ותתחיל לעשות. מטרתנו היא לבחור בכל פעם מקום אחר וליצור לו תכנון אלטרנטיבי המתחשב בקיים אך מציע פעולו...
• 

  נתנו לי דדליין אז הנחתי את העיפרון

  24.11.11
  ...העובדה שתיירים עוברים להם מתחת לבתים? איך אבטא חלל אדריכלי בו המשתמש מתבונן על העבר? בו בזמן שהשכבה המוצעת שלי היום מהווה הארכיאולוגיה של מחר? אלו שאלות ספציפיות לקונטקסט ונוספות אליהן גם הרבה שאלות של שימור. האם לגעת פיזית בארכיאולוגיה? איזה ממצא הוא פרה הקדושה ומהי מידת הרגישות המתאימה ביותר במפגש של הישן עם החדש? הפרויקט מעלה שאלה של בעלות: עיר דוד-סילואן הוא מקום רגיש, כל הצדדים מחפשים בו וחופרים בו כדי להוכיח ולגלות מי היה קודם ולמי זה שייך...
• 

  פרס קרוון לעליזה ברוידא ורות מעוז

  21.11.11
  ...יה בלתי נגיש תוך הפיכת המגבלות להזדמנויות וזאת בצניעות ובכבוד למקום." הפרס יוענק מחר (22 נובמבר) באירוע חגיגי במעמד ראש עיריית תל אביב רון חולדאי , חבר השופטים בוועדת הפרס ומקבלי הפרס בשנים קודמות. בעבר זכו בפרס אדריכלי נוף בולטים כגון צבי דקל, ליפא יהלום, דן צור ושלמה אהרונסון. משרד ברוידא-מעוז מעורב לאורך השנים בפרויקטים מהמובילים והחדשניים בארץ – פארק אריאל השרון, שיקום גן צ'רלס קלור, ליווי נופי לקטע המרכזי של כביש שש, מדרון יפו ועוד.
• 

  שינוי תקנות המהנדסים והאדריכלים - התיחסות

  20.11.11
  ... ניסיון לעשות סדר בתחום הוא חיובי ומבורך והסניף מציע את עזרתו, אולם חשוב לבחון את התהליך עד לרמת היישום בפועל . 3) כל שינוי במעמד האדריכל חייב להבחן מול מקצועות מקבילים ומקצועות חופפים כך שמעמד האדריכל ואיכות התכנון בארץ לא יפגעו, וכאן טמון אינטרס ציבורי כללי. 4) אנו מבקשים מענה מדוע מקדמת המועצה דברים חדשים שעשויים להגביל אדריכלים ואדריכלים צעירים בפרט, מבלי לפתור קודם כל את התהליכים שהחלו- הכשרת האדריכלים למשל והעובדה שבכל שנת ...
• 

  קופסאות מטומטמות שלא מדברות עם הסביבה

  10.11.11
  ... לא מתקשרים עם הסביבה שלהם". את האמירה הזו משמיע האדריכל עמי מור ממשרד מור יסקי סיוון בכתבה במעריב. הכתבה מציגה את תפיסתו של מור בתכנון קניון עיר-ימים בנתניה. הקניון החדש "מנסה לשבור את האופי האוטיסטי של הקניונים הנפוצים בארץ", אומר מור. "ברוב הקניונים הכניסות אפלות ולא מזמינות (...) קשר חזק כל כך בין הפנים לחוץ הוא דבר נדיר בקניונים". גם ליונתן קנטי, הכתב של מעריב, נשמעות ההכרזות האלה מאד חריגות כשהן באות משותף בכיר במשרד שתכנן קניונים רבים,...
• 

  היכל התרבות והסובייט העליון

  7.11.11
  ...קולקר - קולקר - אפשטיין מתפרסם היום בגלובס. קולקר - קולקר - אפשטיין הם המשרד האחראי על שיפוץ היכל התרבות בתל אביב ומשכו לעצמם לא מעט אש בתקופה האחרונה מאדריכלי שימור ומבקרים. בכתבה עונה עופר קולקר למבקרים וגם מתייחס לתחרויות בארץ, לקבוצות הרכישה ולתרבות הדיור ה"חזירית". על התכנון המקורי של היכל התרבות אומר קולקר "היכל התרבות של דב כרמי וזאב רכטר (...) הושפע מהסגנון הסובייטי. התפיסה הייתה שהאמנים צריכים להיות מרוחקים מהקהל. התכנון מתאים לכינוס...
• 

  חמישה משרדי אדריכלות מבטיחים

  19.10.11
  ...ין ועדיה, הוקם ב 1994,החדר, הוקם ב 2000,HQ Architects, הוקם בארץ ב 2008,סקורקא אדריכלים, הוקם ב 1999,ציונוב - ויתקון אדריכלים, הוקם ב 2004. *בתמונה, מוזיאון אום אל פאחם בתכנון ציונוב - ויתקון. כרגיל רשימה כזו היא סובייקטיבית מאד וזוכה גם לטוקבקים של "נשמות טובות". אנחנו רק יכולים להצטער על מיעוט התחרויות בארץ שמונע ממשרדים צעירים לפרוץ ולהתקדם. עם כל הכבוד לרשימה, עדיין כשיבנה המבנה הציבורי הבא סביר יותר שיבחר אחד המשרדים מהגוורדיה הישנה.
• 

  הריסות, בונקרים בריטיים ושטות אדריכלית

  17.10.11
  מיכאל יעקובסון חוזר בבלוג "חלון אחורי" ומציג הפעם את מחסני התחמושת הבריטיים הנטושים שליד קיבוץ בארי. בונקרים בצורת האות ח' שנועדו להגן על התחמושת שמעולם לא אוכסנה בהם, ולסייע בהגנה על גבולה הדרומי של ישראל מפני הפלישה הנאצית שלמזלנו מעולם לא הגיעה. יש משהו מעניין בהסתכלות על מבנים הרוסים. על ארכיטקטורה שהתמוטטה בגלל חוסר שימוש, בגלל הזמן שעבר. במקומות אחרים בעולם נבנים לפעמים "הריסות מזוייפות" - מבנים המכונים Folly (שטות). יש בהם מעין אינסטנט...
• 

  הקרנת בכורה - חזיונות בלתי פוסקים - אריך מנדלסון

  10.10.11
  ...אשונה את פני הארכיטקטורה לתמיד? דרך בנייניו ומכתביו של אריך מנדלסון לאהובתו, מנסה הסרט להבין את משמעות "החותם"שהשאיר הארכיטקט המהפכן. אריך מנדלסון היה אדריכל מוביל בגרמניה שלפני עליית הנאצים לשלטון. במשך פחות מעשור שנים פעל בארץ-ישראל, אך עבודותיו השפיעו רבות על האדריכלות הישראלית. לפני האירוע יערכו סיורים אדריכליים בעקבות יצירותיו של אריך מנדלסון במכון ויצמן למדע. 18:00 - סיורים במתחמים ובבניינים שתכנן מנדלסון במכון ויצמן למדע. 19:00 - קב...
• 

  פוצצו את בניין ההסתדרות!

  6.10.11
  בכתבה ב"הארץ" שוב יוצא נועם דביר לקרב מאסף לשימור... מי זה הפעם? אה, כן - "בניין בני ברית בתל אביב בסכנת הכחדה" צועקת הכותרת. צר לי אבל אני מסרב להתרגש. מגמת השימור בארץ בכלל ובתל אביב בפרט כבר חורגת מכל היגיון סביר. לא מדובר פה במקום שבו הורדוס התעטש וגם לא בשכיית חמדה אדריכלית. סביר להניח שבלי תמונה או כתובת אפילו לא תדעו באיזה בניין מדובר. בניין בני ברית הוא מבנה נטוש כמעט לגמרי שניצב בפינת הרחובות קפלן ולסקוב בתל אביב. הבניין תוכנן על ידי...
• 

  לה-קורבוזייה במועצה המקומית מנשה

  3.10.11
  ... ביחס לנורמות המקובלות בבניה הציבורית בישראל, אך במובן מסויים, הבניין הוא מחווה לוילה שהושלמה לפני 80 שנה ולמסורת מודרניסטית של מבני ציבור בקיבוצים שלפני קום המדינה." בסיכום הסקירה מציע ערן שתי חלופות לפירוש הנוכחות המודרניסטית בתכנון, האחת - כהמשך המאבק של הסגנון והשניה - כעוד סגנון שאנו האדריכלים מחזיקים בארסנל ויכולים לצטט ממנו ברצותנו. ערן מזכיר לנו שגם האוטנטיות הכפרית שלנו היא מדומה ומוצא שלצידה בהחלט יש מקום לביטוי בסגנון מודרניסטי.