חיפוש - חדשות , פרויקטים , באר , יין |1| - דף 15

• 

  פרס ברקלי 2012 - תחרות סטודנטים

  21.09.11
  ...ן? את מי הוא משרת? למה אתה מאמין שהמבנה עובד טוב כל כך ? איך תרמו כל הגורמים הללו לבניית משמעות ציבורית ייחודית? אוניברסיטת ברקלי בקליפורניה מעניקה את פרס ברקלי לעבודות סטודנטים לתואר ראשון בארכיטקטורה, בנושאים של אדריכלות חברתית. התחרות מורכבת משני שלבים בהם נדרש להגיש מאמר ברשת (בשלב ראשון 500 מילים, באנגלית כמובן). פרס ראשון - 4000 דולר, סך הפרסים - 12,500 דולר. תאריך אחרון להגשת שלב א - 1 נובמבר 2011 פרטים נוספים באתר התחרות:
• 

  דירה ברח' סוקולוב, תל אביב

  4.09.11
  שיפוץ דירת 3 חדרים בבניין תל אביבי טיפוסי תוך הוספת חצי חדר כמשרד ושמירה על רוח הבאוהאוס של הבניין. המטבח, שהיה מרוחק מהסלון מוקם מחדש ועוצב בסגנון קלאסי כשהוא מרוצף ותחום באריחים מאויירים בניחוח של פעם. העמודים נחשפו עד לבטון ועברו החלקה, ובסלון נחשף קיר לבני הסיליקט המקורי של הדירה. אוסף הריהוט של בעלי הבית הכתיב את הסגנון הייחודי של הדירה ובשילוב עם פרקט האלון המגוון תורם ליצירת אווירה חמימה ונוסטלגית. צילום: נמרוד סונדרס
• 

  אדריכל לקישוט פנימי

  4.09.11
  כתבה מעניינת מאד של נועם דביר התפרסמה בהארץ ומספרת על אלפרד אברהם, ממעצבי הפנים הראשונים שפעלו בארץ -"אדריכל לקישוט פנימי" כפי שהגדיר את עצמו. הכתבה מנסה לאתר את המעט שנותר מהעיצובים של אברהם שתכנן במשך 25 שנה שירות ועסקים עבור החברה הגבוהה התל אביבית. ההתחקות אחר מפעלו של אלפרד נערכת על ידי נכדו, האדריכל מיקי אברהם שמספר : "כלפי הלקוחות הוא היה למעשה הקבלן הראשי, הוא לא היה מספק רק את שירותי התכנון אלא מעניק ללקוח מפתח אחרי שכל הרהיטים, הווי...
• 

  חוות דעת על הליך הרישום וההסמכה לאדריכל

  24.08.11
  ...יים בכל השלבים שלו. עם זאת, כל הפתרונות שהוצעו ע"י המערכת כגון הקמת וועדות למיניהן והעברת האחריות על הבחינה למרכז הבחינות של משרד התמ"ת הם פתרונות לטווח הרחוק, פתרונות שאינם עונים על הבעיה המיידית של מאות אדריכלים צעירים בארץ, שמעמדם המקצועי אינו ברור. בימים אלו מצטרפים בוגרי 2011 לבוגרי 2010 ו 2009 כאדריכלים צעירים שאינם יכולים להירשם באופן אוטומטי אצל רשם האדריכלים. מצבם של האדריכלים המתמחים אינו ברור, שכן החלת כללי ההתמחות החדשים...
• 

  תחנה לא מרכזית

  4.08.11
  ...צוני ומנותק מכל הקשר עירוני, ולהפוך אותה לתחנה אנטי-מרכזית. תנועה של עשרות אלפי נוסעים מתנקזת כיום לקניון ממוזג שאינו תורם לא לחוויה העירונית ולא לכלכלה העירונית." לדעתי נועם טועה. כל התחנות המרכזיות מוקמו במרכזי הערים - באר שבע, חדרה, תל אביב, טבריה, עפולה... כולן היו בדיוק על פי התפיסה של עירוב שימושים ומהירות הגעה וכולן נכשלו. אני חושב שהתפיסה לגבי תחנות כאלה היא ארכאית. אנשים היום לא רוצים לגור לידן, הנוסעים המגיעים רק רוצים לצאת ליעדם כמ...
• 

  זו סכנה לתת לשוק לנהל את התכנון

  3.08.11
  בראיון בגלובס מדבר האדריכל מיקי מנספלד על הדרך בה הוא רואה את המקצוע. בתחילת הראיון הוא נשאל כמובן גם על אביו, אל מנספלד ועל עבודותיו אבל לקראת סוף הראיון הוא מספק כמה אבחנות לגבי כוחות השוק והרגולציה בארץ. "ישראל סובלת מתכנון ממשלתי שכוחו נחלש והולך"... "האמת היא שכיום בכלל לא ברור מי מופקד על התכנון בישראל. פעם זה היה משרד השיכון, ועם השנים זה זלג למנהל מקרקעי ישראל וממנו לערים עצמן. ובערים שולטים ראשי ערים, ששאיפתם לקבל יותר ויותר ארנונה"....
• 

  המגדלים של ישר אדריכלים עולים שלב

  3.08.11
  ...וב ביותר" (Best Tall Building Award) מאורגנת על ידי המועצה האמריקאית לבנייה גבוהה. מדי שנה מארגנת המועצה כנס בינלאומי ומקיימת תחרות בין מגדלים מרחבי העולם בחלוקה לאזורים. שני המגדלים התל אביביים יתחרו בפרויקטים נוספים במזרח התיכון ובהם מגדלים בדובאי, בחריין, אבו דאבי, סעודיה ולבנון. "זה הישג גדול עבורי וכבוד לאדריכלות הישראלית", אומר ישר בכתבה, "עם זאת אני סבור שתכנון המגדלים נמצא רק בחיתוליו בארץ". *בתמונה, מגדל W בתכנון ישר אדריכלים.
• 

  סתם בית או עיצוב ישראלי?

  2.08.11
  כתבה על דירת פנטהאוז שפורסמה בבנין ודיור גרמה לי לחשוב שוב על עיצוב הבית הישראלי. הכתבה מציגה את הבתים שאנו בדרך כלל לא רואים במגזינים אבל רואים הרבה מאד כמוהם בארץ. אז האם זה העיצוב הישראלי האמיתי או שזה חוסר עיצוב? הפנטהאוז ברמת השרון עוצב במשותף על ידי מעצבת הפנים והלקוחה. כמעט כולנו מכירים את סוג העבודות הזה שבכתבה מוגדר כ"ריקוד משותף". עיצוב הבית מוצג כ"לא נשען על טרנדיות או על הלך רוח עכשווי. אי אפשר לקטלג אותו בסגנון ספציפי..." אבל אם...
• 

  הפסאג' - כשלונה של תקווה אורבנית

  14.07.11
  נועם דביר כותב מאמר מעניין מאד ב"הארץ" על הכחדתם של הפסאג'ים בארץ. ה passage (צרפתית) הינו מעבר מקורה, מעין רחוב פנימי העובר בתוך הבנין ומשמש למסחר. "לכאורה היה אפשר לצפות שהפסאז'ים יצליחו מאוד בארץ בגלל היכולת שלהם ליצור רחוב מקורה ולתת להולכי הרגל הפוגה מהשמש והחום", אומר האדריכל צבי אלחייני בכתבה. אבל זה לא קרה וזו הזדמנות עבורנו לבחון איך אדריכלות שמצליחה במקום אחד נכשלת באחר. הפאסג'ים המפורסמים נמצאים כמובן בפאריז (והתמונה הן מעיר זו). אלו...
• 

  הבטון החשוף חוזר?

  4.07.11
  ... על ידי משרד החינוך קרוי על שמם של האדריכלים זאב רכטר ובנו, יעקב רכטר. הזוכה האחרן בפרס (בשנת 2009) היה משרד מייזליץ-כסיף על חידוש נמל תל אביב. מיכאל מציין בכתבה את חמשת המועמדים הסופיים לפרס: קימל אשכולות - בית הלוחם בבאר שבע דני לזר - מתחם תחנת הרכבת באוניברסיטת בן גוריון אפרת-קובלסקי - תכנון התחדשות מוזיאון ישראל אסף לרמן - ספריית יונס וסוראיה נזריאן, אוניברסיטת חיפה נעמה מליס - בית הספר לניהול וכלכלה של המכללה האקדמית תל אביב יפו ...
• 

  שבוע הספר של האדריכלות הישראלית

  19.06.11
  ...רייה. חלק מהספרים הם תיעוד של אדריכלים מסוימים ונכתבו על ידם או על ידי משפחתם וככאלה נטולי ביקורת, רק מיעוטם של הספרים נכתבו מתוך ראייה רוחבית או בחינה של תהליכים. גם בכתבה מצויין הפער בין עבודת האדריכלות המעניינת הנעשית בארץ לכמות הספרים הנכתבים עליה בעברית, לצערי אני לא חושב שהפער הזה יסגר בעתיד הקרוב. אז הנה הרשימה בקצרה: 1. המאבק לעצמאות של האדריכלות הישראלית במאה ה-20 | אבא אלחנני 2. הפרויקט הישראלי, בנייה ואדריכלות 1973-1948 | צב...
• 

  שכונת סביוני (מלא את החסר) הירוקה

  9.06.11
  כמה באמת ירוקה שכונת סביוני ____ הירוקה? כנראה שהיא בכלל לא. שתי כתבות ב NRG מספרות את הסיפור הירוק של השכונות והבתים הנבנים בארץ. בכתבה הראשונה מספר אדריכל על הנסיון הכושל שלו לחבור לאחת העיריות בתכנון שכונה ירוקה. "כשהם ראו את התוכנית הם נבהלו", הוא אומר. "הם חשבו שמספיק לפזר כמה כלובי מחזור ולשים פרחים באיי התנועה כדי שאפשר יהיה לקרוא לשכונה ירוקה. לא היה להם מושג מה זה אומר באמת. דרכינו נפרדו". הכתבה השניה חמורה יותר מאחר ואינה מתייחס...
• 

  על תרבות ההנצחה ואנדרטאות

  27.05.11
  תרבות ההנצחה הישראלית היא תופעה ייחודית למדינת ישראל טוען צבי לחיאני בכתבה ב Xnet, ומציג סקירה מקיפה על תולדות האנדרטאות בארץ מתחילת קום המדינה ועד היום. האנדרטאות הראשונות שהוקמו בארץ הושפעו מהפיסול הפיגורטיבי-לדוגמא: "האריה השואג" של מלינקוב לזכר הרוגי קרב תל חי. בשנות ה-50 הוקמו אנדרטאות רשמיות רבות לזכר חללי מלחמת העצמאות אולם, קשה להצביע על סגנון אחיד - חלקן המשיך את המסורת הפיגורטיבית הריאליסטית בדמויות לוחמים ואילו אחרים דקדקו במודרניז...
• 

  שבילי האופניים ממשיכים להתגלגל

  25.05.11
  ...תנועת מכוניות יחד עם הולכי רגל ללא הפרדה כלל. ברחובות קטנים מצבים אלה באמת גורמים לנהגים להאט ומיטיבים עם כולם. למרבה הצער היום נשאר ממרבית הניסוי רק הכינוי הכינוי לרחובות מרוצפים באבני אקרשטיין. בארכיבלנדר העלו השבוע סקירה מצולמת של זיו וקס על השבילים לאופניים במקומותינו. שבילים שמראים איך ראשי הערים מתיחסים לנושא כאל "בואו נצבע סימן על המדרכה" - שבילים ללא קשר, שבילים עם מכשולים באמצע הנתיב - ציור על גבי הריצוף. * התמונה כאן מתוך הבלוג.
• 

  מחול, קיברנטיקה ואפולו 11

  9.05.11
  ... יפעת פינקלמן היא אדריכלית ומרצה במחלקה לארכיטקטורה ב'בצלאל'. בוגרת הפקולטה לאדריכלות ובינוי ערים בטכניון וה- AA בלונדון. לאחרונה השלימה את עבודת המחקר שלה בטכניון בנושא כתב התנועה אשכול וכמן בקונטקסט הדיון והחינוך האדריכלי בארץ ובעולם. כתב התנועה של אשכול-וכמן הוא שיטה לרישום תנועה שפותחה בשנת 1958 על ידי הכוריאוגרפית פרופסור נועה אשכול ותלמידה אברהם וכמן, לימים פרופסור לאדריכלות. כתב התנועה הוא מערכת סמלים הנותנת אפשרות להגדיר את תנועת הגו...