חיפוש - חדשות , בד , דשא |1|
לא מצאת? פשוט חפש.
-
ניר עוז ואני: פרויקט גמר של יפתח משל, סטודנט ולוחם
29.10.24..., אבל השהות האינטנסיבית בקיבוץ ניר עוז, שם שהה תקופה ארוכה כמילואימניק, שינתה את ההחלטה הראשונית. יחידת המילואים המיוחדת של משל התמקמה כבר בתחילת המלחמה בקיבוצי העוטף, והקשר עם ניר עוז הפך לחלק ממנו. שם, בשעות הפנויות, הוא עבד על מה שהפך לפרויקט הגמר שלו בטכניון.בטקסט הפתיחה לפרויקט, תחת הכותרת "ניר עוז ואני", כותב משל: "במשך שלושה חודשים רצופים חייתי בקיבוץ החרב. בתים רבים נשרפו כליל, סימני ירי על חלונות הממ"ד, משפחות שלמות שנמחקו, חיים שנגדעו ... -
אחד על אחד עם סיגל הדר מרצה במגמת אדריכלות נוף
18.08.20... לעוסקים בגינון: סבא שלי למד גינון וחקלאות בגרמניה, עלה לארץ והקים את העיר נהריה והיה כל חייו חקלאי וגנן. אבא שלי למד חקלאות בכדורי, הקים קיבוץ בנגב ובמסגרתו הקים גן אקולוגי לתפארת ולימים גם גן בוטני ׳נקודה ירוקה׳. ואנוכי שמלבד היותי מרצה במכללה הטכנולוגית עובדת כראש צוות גינון בספארי ברמת גן, אחרי שנים של עבודה מעשית בגינון, חקלאות, שתלנות, תכנון והדרכה, במסגרות רבות ושונות ובמגוון תפקידים רחב. המכללה הטכנולוגית באר שבע היא מכללה ותיקה, חלוצית, ... -
איים islands – שבוע העיצוב ירושלים 2017
1.06.17...עצבים לשורת עסקים קטנים בסביבת לב האירועים. ״התכניות כולן מגיבות לנושא השנתי של שבוע העיצוב, איים, מזוויות שונות של תרבות, חומר וטכניקה. בשעה שהעשור השני של שנות האלפיים מאתגר את המושג האוטופי ׳הכפר הגלובאלי׳, ותופעות כמו בדלנות והיסגרות אל תוך הדומים לנו שוטפים את העולם המערבי כולו, מתגבשות ברשת קהילות שאינן מוגדרות באמצעים גאוגרפיים, אבל מתקיימות כ׳איים׳ בעולם מקביל של בידוד, הומוגניות וגבולות מוגדרים. האם אותו חזון אוטופי שביקש לטשטש בין... -
באר בקיבוץ | האדריכלות של מנחם באר - תערוכה
10.07.16...משיכה את הספר "אבני דרך אבני בניין – דרכו האדריכלית של מנחם באר", שערכו מוקי צור ויובל דניאלי. במסגרת העבודה על הספר, ערך הצלם עמרי טלמור מסע מקיף בין יצירותיו של באר. באופן מרשים, המבנים שחלקם נבנו לפני יותר מיובל שנים לא איבדו מערכם וממעמדם, ונראה כי יד הזמן לא פגעה בהם.במשרדו הצנוע בגעתון, ממשיך מנחם באר בן ה-92 לנהל את ענף התכנון האדריכלי של קיבוצו ולתכנן בתים חדשים. על הצילום של עמרי טלמורסדרת העבודות שמציג עמרי טלמור בולטת בישירותה. הוא אינ... -
שיקום נזקי ההוריקן של ההרחבות בקיבוצים
7.04.16...מרפאות, אמנויות ועוד.תכנונו הפיסי של הקיבוץ הוא אתגר מורכב, אך לא בלתי אפשרי. עלינו למצוא דרכים להעמקת השילוב והקשר של הגרעין ההיסטורי עם התכנים והאזורים החדשים, ולא פחות מכך עם ערכי הטבע והאקולוגיה, כדי ליצור שפה תכנונית שתכבד את ערכי החברה הרב-דורית ואת חייה.בקיבוץ מתקיים מאז ומעולם מתח בין "פרטי" ל"ציבורי", שגבר לאורך השנים ודורש עיסוק באיזון ביניהם. בכל חברה קיים צורך אנושי בסיסי לתחם תחומים אינטימיים לאדם, למשפחה ולמעגלים החברתיים השונים שסב... -
תערוכה - האדריכלות של מנחם באר
20.09.15...משיכה את הספר "אבני דרך אבני בניין – דרכו האדריכלית של מנחם באר", שערכו מוקי צור ויובל דניאלי. במסגרת העבודה על הספר, ערך הצלם עמרי טלמור מסע מקיף בין יצירותיו של באר. באופן מרשים, המבנים שחלקם נבנו לפני יותר מיובל שנים לא איבדו מערכם וממעמדם, ונראה כי יד הזמן לא פגעה בהם.במשרדו הצנוע בגעתון, ממשיך מנחם באר בן ה-90 לנהל את ענף התכנון האדריכלי של קיבוצו ולתכנן בתים חדשים. עמרי טלמור (יליד 1980, בת ים) מתמחה בצילום אדריכלות ונוף בנוי. בוגר החוג לתק... -
מרחב ציבורי למכירה
24.04.14... למכור לנו 'חוויות', ולא רק 'מוצרים', ומבחינתם של הפרסומאים חוויות אינן יכולות להיות מוגבלות למתחמים סגורים אלא חייבות להשתלב בחיי היום-יום ולעצב את התחושה של המשתמש. תפיסה זו מתקבלת בברכה בקרב הרשויות הציבוריות שאינן עומדות בדרכן של חברות הפרסום ומשכירות את המרחב לכל המרבה במחיר. אך מי חושב עלינו? מי מגן עלינו מפני המתקפה הזו של תרבות הצריכה? ינום וישן שומר ישראל על הדשא בצל הפרדס - צילום של כרמל חנני מתוך הבלוג.הבעיה העיקרית במקרים כאלה היא שה... -
משבר הדיור - מה חלקנו? חשבון נפש
21.11.11...פרוייקטי בנייה מסיביים של דיור בר השגה? מהם שכונות ירושלים שנבנו אחרי מלחמת ששת הימים אם לא דיור בר השגה? מהי מעלה אדומים ומהי מודיעין עם לא דיור בר השגה? אז בנינו דיור בר השגה ומה השגנו? זרענו את זרעי הפורענות הנוכחיים בדמותה של נטישת ערים אלו על ידי אוכלוסייתן הצעירה הנמשכת למקור ההזדמנויות האנושיות היחידי בארץ - תל אביב. מי נשאר מאחור? האוכלוסייה החלשה. כך, במשך שנים, למרות מדיניות שיכון חברתית יצרנו בעיה חברתית הולכת ומתעצמת שהגיעה לרתיח... -
זהר בשדרה, מחשבות על מחאה וארכיטקטורה
31.08.11...שניפחו וטייחו אותו למוות מנצנץ. אבל זה לא הענין. מה שאותי מרתק בשדרה זה לנסות ולתפוש את המחאה כצורה חדשה. אנסה להסביר: הקונטראסט החד בין המחאה בשדרות רוטשילד ובין מגורי היוקרה הפרוסים לאורכן הוא ברור. על פניו נדמה כי ההבדלים לא יכולים להיות קוטביים יותר. סביב השדרה מתגוררים המנצחים של השיטה בטיפוס הבנין שהוא הסמל והתרגום הישיר ביותר לקפיטאליזם, המגדל. מנגד, או יותר נכון, למטה בחלל הציבורי הדקיק של השדרה, מאכלסים את האוהלים אלו שמגדירים את ע... -
אדריכל של מכונות מגורים
28.06.12... ספר יסודי נפתחו בשכונה – פרט שנראה ברור מאליו, אך אינו כזה בימינו."מיכאל מנתח את צורת הדירה ואת השתנותה עם הזמן כשהמטבח צורף לחלל הפתוח הציבורי. הכתבה מלווה בנוסטלגיה אישית שיתכן ומאפילה על ניתוח הסיבות להצלחתה של השכונה. כשבונים שכונה במרחבים כאלה ובדירות מרווחות כל כך בצמידות לתל אביב ההצלחה די מובטחת ללא קשר לתכנון.כך או אחרת, נעים לגלות ש Xnet מאפשר למיכאל כתבות מעמיקות כאלה. לא רק תמונות צבעוניות אלא ממש חומר למחשבה. מומלץ ביותר, לכו תקראו. -
המאבק בין העבר לעתיד
15.12.11...יפה" והאדריכלית מורין בירן פירסמה את "לקראת אורבניזם". הראשונה תוקפת את האדריכלים השבעים והעייפים והשניה מציעה לצעירים לקום ולעשות. נעמה כותבת בין השאר:שוק הדיור בישראל נשלט באופן לא מבוטל בידי קבלנים, אשר להם מטרה אחת בלבד, ניחשתם נכון, להרוויח כסף. (...) אם הבית קרוב לתחבורה ציבורית, אם יש שם במקום רחובות מסחריים, אם תיווצר שם צפיפות אמיתית - זה לא באמת מעניין אותם. הקבלנים יפנו למי שיקדם את הפרויקט הכי מהר והכי יעיל ואלה הם המשרדים הגדולים... -
פוצצו את בניין ההסתדרות!
6.10.11...רות - ויקיפדיה, צילום: ד"ר אבישי טייכר. בית ההסתדרות מוגדר כמבנה לשימור במגבלות מחמירות ולמרות זאת דנים כעת מה לעשות בו וברחבת הדשא הגדולה שבחזיתו. למרות הבון-טון שבהתקפת חולדאי על כל פיתוח או אי פיתוח של העיר, ולמרות העובדה ששימור אדריכלי הוא "הדבר החם" כיום, אי אפשר להתעלם מהעובדה שמדובר במרבית המקרים במבנים מכוערים, מיושנים ולא מתפקדים. קביעה שבניין כזה הוא מבנה לשימור חייבת להשקל מול הפגיעה ביכולת הפיתוח של העיר. אם פעם הוכרזו מבנים לשימו... -
הקרנת הסרט "אגדת דשא"
13.02.12... בנושאים של פרבור, עירוניות וההשפעה של התכנון והפיתוח העירוני על איכות חיינו, על שמירה על הסביבה והשפעתם על פליטת גזי החממה.הסרט בוחן ומאתגר את "הפרות הקדושות" הירוקות ומציע לבדוק מהי איכות החיים לה אנחנו כל כך כמהים.במהלך הסרט מוביל אותנו, פרופ' הלל שוקן, במשעולי העירוניות. הסרט מסביר בשפה ברורה את אתגרי הסביבה והחברה של ישראל באספקט התכנון העירוני.לאחר הקרנת הסרט,דרור גרשון מנכ"ל ומייסד "מרחב", ינחה דיון ושיחה של המשתתפים על הנושאים שהסרט מעלה.







