חיפוש - חדשות , בינוי , מכר , רנו |1| - דף 3
לא מצאת? פשוט חפש.
-
העלמותם של מבני הציבור
23.02.11פוסט מאת יובל כהן ב"הרחובות שלנו" מציג את השאלה האם שימור חזיתות הוא באמת שימור. "בתי קולנוע רבים נחרבים בערי ארצנו ולאחרונה נודע שאף יצטרף אליהם ראינוע עדן שנמכר ע"י בנק לאומי ויהפוך לבית מגורים המתנשא לגובה של שש קומות – אך אל דאגה החזית תשומר." כותב יובל בציניות. הטענה העיקרית של יובל היא ששימור החזית אך החלפת היעוד ממבני ציבור למבני מגורים הופכת את האזור למעשה לאזור משעמם "עיר לא יכולה לתפקד ללא שימור תוכנית התב"ע שמאגדת בתוכה את הצורך בה... -
האם אתה יען?
3.08.11יפי הנפש העירוניים, או בשמם המקוצר יע"נים הוא הכינוי שהמציא דניאל לכל אותם אדריכלים שאתה יודע מראש מה יגידו. בכתבה האחרונה שלו הוא מסנגר על כיכר התזמורת (כיכר הבימה) ובאותה הזדמנות נכנס חזיתית ביוסי מטלון. אני חייב לציין שהבלוג של דניאל מספק משב רוח מרענן של חשיבה מקורית ומציג נקודות מבט חדשות על הסביבה התל אביבית. אגב, דניאל קורא להם ינ"ע ולא יע"ן אבל לי זה נראה כינוי הולם יותר. מלבד העובדה שמלחמות בנוגע לאדריכלות ותכנון עירוני הן עניין ... -
למי תהיה זכות ליזום תוכנית בינוי?
14.04.11בלוג "המרפסת" שסוקר עבורנו את חוק התכנון והבנייה החדש מאיר הפעם את השינוי ברשות ליזום תוכנית בינוי ולהגישה הצעה לועדה המקומית. מאז תוקן חוק התכנון והבניה המוכר לכולנו בשנת 1955 זכאי כל בעל עניין בקרקע ליזום תוכנית בנין עיר מקומית (תב"ע מקומית) על הקרקע בה יש לו עניין. החוק קבע "בעל עניין" ולא "בעל הקרקע" או "בעל זכות בקרקע". בבלוג מנתח הכותב את המשמעויות של קביעה זו ואת הפרשנות המצומצמת שהתקבעה עם השנים. בסוף המאמר מוצגת גם ההצעה שתהיה בחוק ... -
שבילי האופניים ממשיכים להתגלגל
25.05.11יואב לרמן מציג בבלוג שלו סטטיסטיקה מעניינת על ההשפעה הנוספת שיש לשבילי אופניים - הפחתת מספר התאונות. על פי המאמר שלו, שבילי אופניים גורמים להצרת הרחוב והאטת תנועת המכוניות בו ובכך, לפעמים גם להפחתה משמעותית בתאונות הדרכים. שינוי חתך הרחוב אינו דבר פשוט והשפעתו על התנועה בו ועל ההרגשה של הולכי רגל ומכוניות גדולה. בזמנו ה"רחובות ההולנדים" היוו נסיון לשילוב של תנועת מכוניות יחד עם הולכי רגל ללא הפרדה כלל. ברחובות קטנים מצבים אלה באמת גורמים לנהג... -
מה הקטע עם מגדלים בעיר?!
26.06.13יום רביעי, 3 יולי 2013, 19:30בר סטורג', דיזינגוף 98, תל אביבאורלי אראל סגנית מהנדס העיר ומנהלת אגף תכנון העיר מספרת לנו על כוס בירה מה הקטע עם מגדלים בעיר?!רוצים להבין כמה מגדלים נבנים בעיר שלנו? למה זה קורה ואיפה זה יקרה בשנים הקרובות? מי מחליט על אחוזי הבנייה ועל פי מה הם ניתנים? האם תיפסק הבנייה לגובה במרכז העיר או שמא זו רק ההתחלה?בואו לשמוע ולשאול שאלות. "מה הקטע?!" הינה סדרת מפגשים שמתקיימת בברים ובבתי קפה ביוזמת מזא"ה 9, בית הצעירים של עיר... -
בין שתי כיכרות
13.07.11שתי כתבות עוסקות השבוע בכיכרות של תל אביב - כיכר רבין העוברת שיפוץ וכיכר דיזינגוף בה עדיין לא הולחט באיזו חלופה לבחור. מיכאל יעקובסון מ Xnet עושה קצת סדר בבלאגן. הכתבה הראשונה, זו המדברת על השיפוץ בכיכר רבין, מנצלת את תקופת השיפוץ הנוכחית כדי לסקור גם את ההסטוריה של הכיכר. הכיכר תוכננה על ידי שמעון פובזנר ואברהם יסקי בתחילת שנות החמישים. בהמשך נבנה בנין העיריה וב 75 נוסף הפסל של תומרקין. מעניין לגלות שכיום אומר יסקי על הכיכר שתכנן: "הכיכר המ... -
פחד ואדריכלות
24.07.13במאמר בשם "הגיאוגרפיה של הפחד" כותבת שלי חפץ על הביטחון האישי בעיר והגבול בין מרחב בטוח למרחב מפוקח. "מדוע", שואלת שלי, "מתכנני הערים אינם מצליחים למגר את תחושות הפחד וחוסר הביטחון מן המרחב העירוני הבטוח"?מתוך הכתבה: "בחירות יומיומיות כמו היכן להסתובב, באיזו דרך לחזור הביתה והחל מאיזו שעה נעדיף לתפוס מונית, נובעות לעיתים מהשפעתו של המרחב על הרגשת הביטחון הכללית של האדם. תחושות כמו פחד וחוסר ביטחון, כפי שמוצגות בציטוטים לעיל, מדירות רבים מאיתנו ממ... -
דיור בר השגה... למכוניות
11.01.12יואב לרמן כותב בבלוג שלו כתבה שיכלה להיות מאד משעשעת אם היא לא הייתה כזו עצובה. "יש כבר הרבה דיור בר השגה" הוא כותב, "אבל הוא לא מיועד לאנשים". בניגוד ליחס של הממשלה לדיור הרי שהיחס לחנייה שונה לגמרי, כאן יש פיקוח, כאן בונים עוד ועוד. "האנשים יכולים להילחם ולהיאנק תחת עול הדיור, אבל למכוניות מגיע פיקוח על מחירים וחנייה מוזלת, פשוט כי הן מכוניות ולא בני-אדם"."זה אינו המקום היחיד בו מגורי מכוניות מקבלים סבסוד בעוד שמגורי אנשים מסופקים במחירי שוק לכ... -
טיילת חוף מגבול בת ים לגבול הרצליה
12.07.11לפעמים כדאי לשוטט בבלוגים שאינם מקצועיים אבל נכתבים על ידי חובבי אדריכלות. מתי עלה והבלוג שלו על תל אביב הם דוגמה טובה. באחד הפוסטים האחרונים לוקח אותנו מתי ועובר בטיול מצולם לאורך החוף מבת ים ועד הרצליה. "עם השלמת ופתיחת גשר רידינג והשביל עד תל ברוך מתקרב לסיומו אחד הפרויקטים הגדולים של עיריית תל אביב יפו" כותב מתי, "הפרויקט מאפשר רצף הליכה ורכיבה מגבול בת ים לגבול הרצליה, כ 14 קילומטרים. בשנה אחרונה נחנכו שלושה קטעים שהפכו את החלום למציאות... -
כנס - העיר כמנוע לצמיחה כלכלית
9.11.11...וח כלכלי. אולם תכנון עירוני לקוי מסקל את היתרונות ויוצר מחסומים לפיתוח כלכלי, ואילו עיצוב עירוני מוצלח יכול לחזק ולהבליט את אותם יתרונות. נושאים ושאלות לדיון בכנס ובסדנאות תולדות הפיתוח הכלכלי המקומי בעולם והלקחים שהופקו בינוי עירוני לחיזוק היתרונות הכלכליים של העיר תחבורה בת - קיימא לחיזוק היתרונות הכלכליים של העיר כלים לפיתוח כלכלי מקומי התואמים את הניסיון הנוכחי שהצטבר בעולם כלים למימון פרויקטים עירוניים לפיתוח כלכלי מקומי פיתוח כלכלי ... -
לכבוש את השטחים הפתוחים
7.05.12"רצח על רקע תכנוני"... בכותרת הפרובוקטיבית הזו מציג יואב לרמן את הקשר בין התכנון העירוני הנהוג בארץ לבין המקומות המסוכנים עד כדי מוות. פארקים וחצרות שנשלטים על ידי חבורות נערים, מקומות בהם מסוכן להסתובב בלילה, מטרדי רעש שאף אחד לא מעז להשתיק.הטיעון שמעלה לרמן פשוט ומדויק - מערכת התכנון הפרברית בישראל מקדשת את השטחים הפתוחים, יוצרת עוד ועוד פארקים וגינות "לטובת הציבור". זה נוח ליזמים - קל למכור את זה לעיריה ולרוכשים, אבל בפועל מי שגר ליד הפארק לא ... -
היצרנות בעיר צומחת עם האוכלוסיה?
15.07.13... וכך נמצא שככל שהקשר בין חברה וצפיפות בעיר גבוה יותר, רמת היצרנות עולה וכך גם מספר הפטנטים. אולם, מודל המחקר אינו תואם ערים גדולות ומאוכלסות באסיה ואפריקה. החוקרים טוענים כי הסיבה לכך היא תשתיות ותחבורה גרועות בערים אלו לעומת ערים מערביות, שלמעשה מפרידות בין התושבים וכך לא בא לידי ביטוי האלמנט המיטיב של הצפיפות.ניתן להיווכח כי החוקרים מנפקים מודל ל'ערים מצליחות' אולם מסייגים אותו באומרם שרק 'ערים מצליחות' מתאימות למודל. קשה לקחת ברצינות מחקר כזה. -
תושבים הם כאב הראש של ראשי העיריות
20.02.13"אף ראש עירייה לא רוצה שיבואו אליו תושבים" אומר יואב לרמן ומסביר, "הכנסות העירייה מארנונה שמשלם משק הבית נמוכות ב-3,000-7,000 שקל מההוצאות הממוצעות על אותו משק בית". זו אינה תיאורית קוספירציה כלשהי או הנחה מופרכת. בפוסט בבלוג שלו מציג לרמן מספר מקרים ברורים בהם ראשי ערים התנגדו להקמת שכונות מגורים חדשות בדיוק מסיבות תקציביות אלה."מס הארנונה של עסקים ומשרדים גבוה פי כמה וכמה מזה המוטל על מגורים. לכאורה, הכל טוב ויפה – העסקים והמשרדים מממנים בפועל ... -
עיר צפופה, עיר גדולה
8.12.11בכנס האחרון של עמותת מרחב דובר רבות על צפיפות עירונית ויתרונותיה. "הערים שלנו לא צפופות מספיק" היא אמרה שנתפסת כעת כעובדה. אבל האם זה באמת כך? הבלוג "תכנון בירושלים" מציג את הדרכים המעניינות בהם אדריכלים יכולים לשקר לעצמם דרך סטטיסטיקה. הבעיה הגדולה ביותר של מדד הצפיפות היא שמחלקים את מספר התושבים לשטח השיפוט המוניציפאלי. זו כמובן שטות מוחלטת מאחר והשטח כולל בערים מסויימות שמורות טבע, אזורים חלקאיים ועוד. בחישוב כזה ברור למשל שירושלים תצא מאד... -
מה חסר בעיר הזאת?
10.08.11...שה הזה באמצעות מימון נדיב (אולי בסדר גודל של החוב הלאומי של ארצות הברית), תכנון שאפתני (שלא לומר מגלומני), בנייה מואצת ומיתוג אגרסיבי." אבל ערים מתנהגות כמו ערים ויזמים כמו יזמים. רק מהפרוגרמה וצורת הפיתוח אפשר לנחש מה באמת קרה שם. הרבה כסף ציבורי קומוניסטי, הרבה שחיתות פרטית קפיטליסטית ואדריכלים שתכננו לפי בקשת הלקוח בלי לשאול יותר מדי. אנחנו יצרנו בשיטה הזו את פרוייקט הולילנד אבל אנחנו רק כמה מליונים. הם יותר ממיליארד וגודל הפיל הלבן בהתאם.
לא מצאת? פשוט חפש.
