חיפוש - בינוי , ירושלים , תמא 38/1 |1|
לא מצאת? פשוט חפש.
-
מגדלים בירושלים
29.10.12...כנית-אב ומהלכי פיתוח מואצים מנסים לשפר את איכות החיים במרחב החרדי המצטופף: עוד בניינים ועוד קומות, במחשבה על התושבים שזקוקים לשטחים ירוקים ומדרכות נוחות יותר". כך פותחת נעמה ריבה את כתבתה ב Xnet וסוקרת את השינויים העוברים על ירושלים בעת האחרונה.פרופ' דוד גוגנהיים שניסח את תוכנית-האב לאזור, מספר בכתבה על המחסור בגנים בשכונות החרדיות, "זה בלתי הגיוני מה שמתרחש כאן, פעמים רבות מעלים את הילדים למיניבוסים ומסיעים אותם לגן סאקר, כי אין כאן שטחים ירוקים... -
דיפו רכבת קלה, ירושלים
22.09.14תכנן דיפו (מוסך וחניון הרכבות) עבור הקו השני (ירוק) של רכבת קלה, ירושלים. -
תמ"א 38 3, פנקס 5, ירושלים
1.12.12תחילת הפרויקט החברה פעלה מול עיריית ירושלים בשני אפיקים במקביל, הריסת הבניין ובניית בניין חדש ותמ"א 38 ע"פ התיקון 3. לאחר כחצי שנה הוחלט בשיתוף דיירי הבניין לפעול לכיוון תמ"א 38 תיקון 3 מאחר ולא קיבלנו רוח גבית מהוועדה המחוזית ומעיריית ירושלים להריסת המבנה. במסגרת הפרויקט, דיירי הבניין נהנים ממקסימום ההטבות המאושרות בחוק, הרחבת הדירות ב 25 מ"ר (ממ"ד וחדר שינה), תוספת מרפסת של 12 מ"ר, מחסן אישי (כ 6 מ"ר) חיזוק הבניין נגד רעידות אדמה , הוספת מעל... -
שיתוף הציבור על אפה וחמתה של העיריה
17.10.11לאחר ביטול תוכנית ספדיה שלפיה עתידות היו להיבנות 20,000 יחידות דיור באיזור עמק הארזים בירושלים, הבינה העיריה שהדרך היחידה לגדול היא בציפוף השכונות הקיימות. לכאורה, פרויקטים של פינוי-בינוי והגדלת אחוזי בניה בשכונות אמורים לפעול לטובת התושבים, אז למה יש קולות של התנגדות? ירושלים כמשל לפרויקטים של ציפוף שכונות אדריכלים רבים ומתכנני ערים מציגים כל הזמן את נושא הצפיפות העירונית הנמוכה כבעיה. הפתרון לבעיה נראה פשוט מאד - לשפץ ולצופף. לכאורה אין מי שי... -
מי בונה מגדלים בירושלים?
10.03.11תוכנית המתאר החדשה ואדריכלים זרים. במאמר שפורסם בהארץ נכתב על תוכנית המתאר החדשה המציבה בליבה של העיר "עשרות בודדות" של מגדלים. במקור כללה התוכנית הערה שמטרתה לעודד אדריכלים בינלאומיים לבנות במרכז ירושלים. למרות שהסעיף הזה הושמט בסופו של דבר, נראה שהמעורבות הבינלאומית לא מעטה. הכתבה מעלה כמה שאלות חשובות לגבי העיר - עד כמה אפשר לשלב מגדלים בתוך מרקמים היסטוריים ייחודיים מסוגם בעולם? כיצד מתמודדים עם תקנות הבנייה המחמירות המחייבות חיפוי בא... -
תוכנית ספדיה זוחלת בדלת האחורית
4.12.11הבלוג "תכנון בירושלים" עוקב אחרי חזרתה לחיים של תוכנית ספדיה. רגע לפני האישור הסופי של תוכנית המתאר החדשה לירושלים, נוסף סעיף שיאפשר בעתיד לשנות את ייעוד הקרקע של אזור רכס לבן משטח ירוק לקרקע לבנייה. תוכנית ספדיה, תמ"מ 1/37, הייתה תוכנית מתאר מחוזית להרחבת העיר ירושלים מערבה והציעה להקים אלפי יחידות דיור. התוכנית מ 1998, קרויה של שמו של מתכננה, האדריכל משה ספדיה והיא נדחתה ב 2007 על ידי המועצה הארצית לתכנון ובנייה, לאחר מאבק של ארגוני הסביבה.... -
פרוייקט האריחים - ירושלים
7.12.15פרוייקט האריחים הוא פרויקט אומנות ייחודי בירושלים שנוצר ע"י אורון אליאור מקבוצת מוסללה בשיתוף פעולה עם האגף לאומנויות בעירייה וחברת עדן, ובשיתוף התושבים. במסגרת הפרוייקט הופץ קול קורא לתושבי ירושלים לשלוח תמונות של הרצפה הישנה בבתים שלהם. מתוך התמונות שוחזרה הגרפיקה המקורית של כל אריח ואריח, ונשלחה להפקה מחודשת ולהדפסה על אריחים בסטודיו ורדי. נתקלנו ביחס חם ומיוחד בסטודיו ורדי, בירידה בלתי מתפשרת לפרטים הקטנים, ונכונות לבצע שינויים ותיקונים כדי... -
פארק המסילה בירושלים לדוגמה
9.04.12פארק המסילה בירושלים יכול לשמש מקרה דוגמה לתהליכים ההולכים ומתגברים בזמן האחרון - מעורבות גבוהה של התושבים המקומיים בעיצוב סביבתם העירונית. בכתבה ב"הארץ" מציג נועם דביר את הפרויקט ומראיין את האדריכלים המתכננים, יאיר אביגדור ושלומי זאבי, אבל הצגה כזו מתחילה להיות ארכאית והיא אינה מספקת יותר את התמונה המלאה.שיתוף הציבור - מה קורה בשטח?פארק המסילה אמנם תוכנן על ידי האדריכלים והעירייה אבל הכוחות שפעלו ברקע הם כוחות חדשים - התושבים. מדברים לא מעט על ש... -
רכבת צעצוע ומייל התרבות בירושלים
24.10.12...י שימור מבנים וכן לגבי השתלבותו ותרומתו למתחמי התרבות הקרובים בעיר. המייל התרבותי"את המתחם החדש ממתגים היזמים כמפגש בין תרבות לקולינריה” מדווחת קשת, "הוא נמצא בתוך רצף עירוני המכונה בעירייה 'המייל התרבותי', שנמתח בין תיאטרון ירושלים, מתחם בית המצורעים האנסן, תיאטרון החאן, הסינמטק ומרכז שרובר לתרבות. בנוסף לכך סמוך אתר התחנה לגן הפעמון ולפארק המסילה. הפארק, ששלושה רבעים ממנו כבר הושלמו, שוכן על תוואי המסילה בין מלחה לחאן ומשמש טיילת להולכי רגל, חו... -
תוכנית גוננים התחדשות עירונית
3.10.11יום חמישי, 6 אוקטובר 2011, 18:00 אולם דגם העיר ירושלים, כיכר ספרא 1, ירושלים עמותת אדריכלים מאוחדים בשיתוף עיריית ירושלים וחטיבת בית המודל מזמינה להצגת התוכנית להתחדשות בשכונת גוננים, ירושלים. בתוכנית: דברי פתיחה של מהנדס העיר – אדריכל שלמה אשכול. הצגת התוכנית – אדריכלים קרלוס פרוס, דן קינן בהשתתפות נציגי לשכת התכנון מנחה – אדריכלית עליזה ארנס ועד סניף ירושלים. נשמח לראותכם ! - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - ... -
מדריך טיפוסי בינוי בטופוגרפיה משופעת
21.09.11משרד הבינוי והשיכון בשיתוף עם עיריית ירושלים ,עמותת אדריכלים, וחטיבת בית המודל מזמינים אותך להרצאה מדריך טיפוסי בינוי בטופוגרפיה משופעת אולם דגם העיר ירושלים, כיכר ספרא 1, ירושלים יום רביעי, 23 נובמבר 2011, 14:30 דברי פתיחה : - אדריכל שלמה אשכול, מהנדס העיר י-ם. - אדר' קרלוס דרינברג , אדריכל ראשי, משרד הבינוי והשיכון. - מיכל נאור-ורניק, ס' אדריכל ראשי, משרד הבינוי והשיכון. מרצה: אדריכל אייל איצקין מנחה : אדר' קרלוס פרוס, יו"ר סנ... -
האם ישומר הבנין הכי מכוער?
5.02.12כתבה של נועם דביר ב"הארץ" מספרת על בנין אמיר בירושלים - בית דירות שזבה בזמנו לתואר "הבניין הכי מכוער בעיר" וכעת נראה שעומד בפני הריסה בעקבות תכנית פינוי - בינוי חדשה. למרבה צערו של נועם, הבניין אינו מוכרז לשימור ודינו כנראה יהיה להיהרס.מרכז אמיר, הידוע גם בכינוי "בניין השופרסל", הוא בית מגורים בפינת הרחובות המלך ג'ורג' ואגרון בירושלים, מול כיכר פריז. הבניין תוכנן בידי האדריכל דוד רזניק ב-1958, ובנייתו הושלמה ב-1961. הבניין ניצב על עמודי בטון בצור... -
עיר צפופה, עיר גדולה
8.12.11בכנס האחרון של עמותת מרחב דובר רבות על צפיפות עירונית ויתרונותיה. "הערים שלנו לא צפופות מספיק" היא אמרה שנתפסת כעת כעובדה. אבל האם זה באמת כך? הבלוג "תכנון בירושלים" מציג את הדרכים המעניינות בהם אדריכלים יכולים לשקר לעצמם דרך סטטיסטיקה. הבעיה הגדולה ביותר של מדד הצפיפות היא שמחלקים את מספר התושבים לשטח השיפוט המוניציפאלי. זו כמובן שטות מוחלטת מאחר והשטח כולל בערים מסויימות שמורות טבע, אזורים חלקאיים ועוד. בחישוב כזה ברור למשל שירושלים תצא מאד... -
תפסיקו לרדוף אחרי תל אביב
17.03.13...לונה. סינגפור לעולם, אבל לעולם, לא תיראה כמו בוסטון, וגם אם יבנו בה את בוסטון זה יהיה מזויף". הקריאה הזו של ריאן ושל בר חייבת להיכנס כחומר לימוד לראשי ערים. תפסיקו לרדוף אחרי תל אביב, היא מצליחה מסיבות שלא תוכלו לחקות. זו לא האדריכלות שהופכת אותה למושכת לקהל מסוים. חיפה, באר שבע, ירושלים, נתניה, ראשון לציון... כל הערים האלה יכולות להיות טובות יותר וכדאי שישקיעו בכך במקום במרדף אחרי הרוח והטקסטים המעייפים של אדריכלים שרואים בתל אביב את נזר הבריאה. -
שבילי אופניים בעיר - זה לא כל כך פשוט
8.05.11עכשיו, כשעיריות הערים הגדולות מבינות סוף סוף את הנחיצות בשבילי אופניים כחלק מפתרון התחבורה, מתעוררים התושבים ומתנגדים למהלך. מי נגד מי, ולמה זה קורה - בכתבה הבאה. עיריית תל אביב ועיריית ירושלים הבינו שכדי לשחרר חלק מהעומס במרכזי הערים וכדי להפחית את זיהום האוויר צריך לאפשר לתושבים נתיבי נסיעה באופניים. בעיר הפקוקה יכולים האופניים להיות אלטרנטיבה זולה ומהירה יותר מהמכוניות. לכולם ברור היתרון בפתרון זה גם מבחינה סביבתית אבל השינוי הנדרש אינו קל...
לא מצאת? פשוט חפש.
סנן תוצאות לדפים מסוג זה
