חיפוש - בינוי ערים , תכנון , תל אביב |1|
לא מצאת? פשוט חפש.
-
איכס! בטון!
3.03.13התקדמות העבודות בטיילת תל אביב גוררת שובל של התנגדויות חדשות, התארגנויות פייסבוק, עצומות והפגנות. הבחירות המתקרבות לראשות העירייה הופכות כל דיון בנושא ל"בעד ונגד חולדאי". אבל כדאי לכולנו לשים לב לדברים שכותב דניאל בבלוג שלו בתפוז."לאחרונה קמה קבוצת מתנגדים לשיפוץ והרחבת הטיילת " כותב דניאל, "טענותיהם המרכזיות: 1. הטיילת גוזלת מרוחב החוף ומבטלת איזור חול טבעי לטובת "בטון". 2. ההרחבה תיצור "רצועת בטון". שוב קלישאת הבטון.. הבטון הוא האוייב.אז רק רצי... -
תל אביב תחת התקפה
18.04.12...רסים של הפריפריה מצד שני מתרומם בטוקבקים וכמעט כולם מתעלמים ממה שכתוב במאמר.הטענה העיקרית המושמעת בכתבה מנוסחת כך - בישראל מתכננים שכונות ולא ערים. זו הסיבה שאין עירוניות בשום מקום מלבד בתל אביב שחלקה תוכנן על ידי גדס. בזכות תכנון זה, תל אביב זוהרת וחיה וכל השאר אפור.ובכן... מה אני יכול להגיד על זה... מלבד "____" המתבקש?(בנקודה זו מגיעה התנצלות ממני, יובל כרמי, לנחום כהן על הביטוי בו השתמשתי.)כל כך קל להפריך טענות שטחיות כאלה שכבר נמאס לי לעשות א... -
פירצה קוראת ליזם
8.08.12... מהייעוד מבית מגורים לחדרי מלון. "תב"עות נקודתיות" כותבת נעמה, "מגדירות מחדש את זכויות הבנייה ובכך מאפשרות להקים מגדלים בתוך מרקם עירוני נמוך יחסית, גם ברחובות צרים. מדובר במרחבים שמתכננם המקורי לא ייעד למגדלים. (...זו) שיטת תכנון התופסת תאוצה בשנים האחרונות ומאפשרת ליזמים לרכוש חלקה ולהקים עליה בניין גבוה. במונח הזה יש סתירה פנימית, משום שתוכניות בניין עיר נועדו להגדיר מרחב עירוני שלם, לטפל ברחובות ובשכונות, בעוד שהתב"ע הנקודתית מטפלת בחלקות בוד... -
תכנון פארק קריית ספר בשיתוף הציבור
17.02.11...אנחנו נאבקים - וככה להלבין את פני הממסד ברבים". התושבים אירגנו פיקניק קהילתי שבועי שמשך קהל רב, לאחר מכן נוספו פעילויות נוספות וגינה קהילתית. בסופו של דבר המסר הגיע גם אל מסדרונות העירייה ולפני כשנה וחצי החל תהליך תכנון לפארק ציבורי על שטח של 13 דונם מתוך המתחם. הפארק מתוכנן להיות יחיד במינו בתל אביב, ואם יבוצע במלואו על פי התוכניות, עשוי להיהפך למודל חדש של תכנון בשיתוף הציבור. קליק כאן לקבוצת הפייסבוק של התושבים (ממנו לקוחה התמונה) -
פנימה או החוצה? לאן צריך לפתח את תל אביב?
7.11.11...וארה"ב והרחוב העירוני פחות נעים". אבל קולקר גם מעריך שלא ניתן לפתור את הבעיה במודל האירופאי המועדף כל כך על ידי מתכנני הערים. "בישראל אפשר למכור רק שני טיפוסי דירות: לפחות שלושה חדרים עם לפחות שלושה כיווני אוויר, או פנטהאוז. תכנון בנייני המגורים אחיד בגלל שהדייר הישראלי מוכן לקנות רק את זה". ואם זה המצב, מה ניתן לעשות? קולקר עונה "רוב הרחובות בתל אביב צרים מכדי לקלוט מגדלים - אי אפשר לטפס לגובה 40 קומות, ברחוב שרוחבו 12 מטר, זה יגזול את כל הא... -
אדריכלות וכסף, הרבה כסף
8.04.12...ה המותרים על פי 3700. טענתם העיקרית של גודוביץ' והאחרים היא שתוכנית העירייה מתחשבת בשדה דב כשדה תעופה פעיל בעוד שהתקבלה החלטת ממשלה הקובעת שהשדה יועתק. לנושא זה השיבה הועדה המקומית : "לאחר בחינה מעמיקה של ההשלכות ותוצרי התכנון במצב של פינוי השדה, נמצא שאין כל הצדקה לדחיית הגרסה הנוכחית של תכנון אזור צפון- מערב (גרסה שלישית אחרי תכניות 1700 ו-2700 אשר קודמו ולא אושרו !), אשר באה לאחר עשרות שנים של אי-וודאות. התוכנית המוצעת הניחה את קיומו של ה... -
פריז, טוקיו, תל אביב
20.05.12...ונכונה אבל עושה את זה תוך התנצלות שלדעתי אינה במקומה. אני רוצה להשתמש בדוגמאות של פריז וטוקיו כדי להדגיש את הנקודות העיקריות והמחלוקות הגדולות בנושאי עירוניות כיום.באופן פרדוקסלי פריז שאנחנו כל כך אוהבים ומעריכים היא תוצר של תכנון אגרסיבי, לא מתחשב ולא משמר, שבוצע על ידי אוסמן בחסות נפוליאון השלישי. אפשר להגיד על התוכנית הזו הרבה דברים אבל היא פתחה את פריז, הקטינה את התחלואה בעיר והעלתה את רמת החיים בה. כשאנחנו מתייחסים כיום לעירוניות של פריז אנח... -
כנס תאוצת הבינוי ועתיד התחבורה בישראל
24.04.17...ון בנגב 12:00 > פאנל פיתוח מותאם תחבורה בת קיימא בהנחיית מר דניאל שמיל, חבר ועד מנהל תחבורה היום ומחר בהשתתפות: אדר׳ נעמי אנג‘ל, מתכננת מחוז תל-אביב, מינהל התכנון מוזמנת מר נחמן שלף, חבר ועד מנהל עמותת מרחב פרופ‘ סיגל קפלן, האוניברסיטה העברית, חברת ועד מנהל תחבורה היום ומחר ד“ר רוברט אסחאק, המכון לחקר התחבורה, הטכניון גב‘ יעל דורי, ראש תחום תכנון, אדם טבע ודין 13:30 > סיוםלהרשמה לחצו כאןהמידע באדיבות אתר האינטרנט של המועצה הישראלית לבנייה ירוקה -
מיתוג עירוני במקום תכנון
31.03.11...גלי צהל ובמקומון קריית מלאכי הוצג המהלך של ראש העיר מוטי מלכה למיתוג מחדש של קריית מלאכי. אופנת המיתוג העירוני התפשטה לאחרונה כאילו שזה פתרון קסם. אילת, קרית מלאכי ומקומות אחרים פונים לטפל בתדמית שלהם דרך משרדי פרסום ולא דרך תכנון עירוני וזה פשוט מעצבן אותי. קריית מלאכי מנסה לשפר את תדמיתה העצמית בעיני התושבים עצמם דרך הנסיון להפוך אותה ל"עיר האוכל והטעמים". אל המסקנה המבריקה הזו הגיע משרד הפרסום לאחר סקר שמצא שמה שאנשים יודעים על קריית מלאכי... -
עיר צפופה, עיר גדולה
8.12.11בכנס האחרון של עמותת מרחב דובר רבות על צפיפות עירונית ויתרונותיה. "הערים שלנו לא צפופות מספיק" היא אמרה שנתפסת כעת כעובדה. אבל האם זה באמת כך? הבלוג "תכנון בירושלים" מציג את הדרכים המעניינות בהם אדריכלים יכולים לשקר לעצמם דרך סטטיסטיקה. הבעיה הגדולה ביותר של מדד הצפיפות היא שמחלקים את מספר התושבים לשטח השיפוט המוניציפאלי. זו כמובן שטות מוחלטת מאחר והשטח כולל בערים מסויימות שמורות טבע, אזורים חלקאיים ועוד. בחישוב כזה ברור למשל שירושלים תצא מאד... -
הקשר בין תכנון עירוני ושלטון
22.07.12תשומת הלב שלנו נדרשת, לפני שתל אביב נהפכת לעוד עיר שדה, דבר שיכול לקרות פתאום, מהרבה סיבות, ובעיקר מתוך זלזול ישראלי ותכנון ערים לקוי. למשל הצעירים עוזבים אותה, והעשירים (מעטים במספרם) מחליפים אותם. העיר נופלת בשממון, חזרה לשנות השמונים. אנא שימו לב לעובדות הבאות: ת״א האמיתית המחזיקה את המרובה, היא קטנה מאד, בין הירקון ובין אבן גבירול, הים ורוטשילד, בסך הכל ששה אחוז מן השטח העירוני של תל אביב-יפו ואוכלוסיית המתחם הזה הוא סביב עשרה אחוזים מן התושב... -
מה הקטע עם מגדלים בעיר?!
26.06.13יום רביעי, 3 יולי 2013, 19:30בר סטורג', דיזינגוף 98, תל אביבאורלי אראל סגנית מהנדס העיר ומנהלת אגף תכנון העיר מספרת לנו על כוס בירה מה הקטע עם מגדלים בעיר?!רוצים להבין כמה מגדלים נבנים בעיר שלנו? למה זה קורה ואיפה זה יקרה בשנים הקרובות? מי מחליט על אחוזי הבנייה ועל פי מה הם ניתנים? האם תיפסק הבנייה לגובה במרכז העיר או שמא זו רק ההתחלה?בואו לשמוע ולשאול שאלות. "מה הקטע?!" הינה סדרת מפגשים שמתקיימת בברים ובבתי קפה ביוזמת מזא"ה 9, בית הצעירים של עיר... -
הרצאות מצולמות בבלוג של עמותת מרחב
15.02.11... המפעילה בלוג בשם "הרחובות שלנו". בשני הפוסטים האחרונים העלו לבלוג הרצאות מצולמות ומצגות מהקורס "סוגיות עירוניות בתל-אביב" שנערך בשנה שעברה. ההרצאה הראשונה של הלל שוקן – העירוניות כפשוטה. ההרצאה השניה - שיתוף הציבור בתכנון ותהליכי שאררט , הרצאתה של עירית סולסי על שיתוף ציבור בתכנון באמצעות תהליכי תכנון משתפים (הידועים גם בשם שאררט) ההרצאות מועלות לאתר בשיתוף עם המכללה החברתית-כלכלית ואוהד קרני. לכל מי שלא מכיר את עמותת מרחב - מר... -
אירוע הגמר של הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים
23.11.15...ייה לא חוקיות, צווי הריסה והתיישנות מבנים – כל אלה מסבכים את המצב משנה לשנה. רוב הבתים משתייכים ל'מושאע' והיו בבעלות של עשרות אנשים, להם קמו יורשים, וכך התפצלה הבעלות בין מאות משפחות".ליז לייבוביץ, בוגרת הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, אמרה את הדברים עם זכייתה בשני פרסים על עבודת הגמר השנתית שלה, "מושאע מושאע – פרויקט התחדשות עירונית בשכונת התקווה". העבודה, שהציגה גישה חדשנית לשיקום השכונה, זכתה במקום הראשון בשתי תחרויות נפרדות: "הפרויקט... -
תוכנית ספדיה זוחלת בדלת האחורית
4.12.11הבלוג "תכנון בירושלים" עוקב אחרי חזרתה לחיים של תוכנית ספדיה. רגע לפני האישור הסופי של תוכנית המתאר החדשה לירושלים, נוסף סעיף שיאפשר בעתיד לשנות את ייעוד הקרקע של אזור רכס לבן משטח ירוק לקרקע לבנייה. תוכנית ספדיה, תמ"מ 1/37, הייתה תוכנית מתאר מחוזית להרחבת העיר ירושלים מערבה והציעה להקים אלפי יחידות דיור. התוכנית מ 1998, קרויה של שמו של מתכננה, האדריכל משה ספדיה והיא נדחתה ב 2007 על ידי המועצה הארצית לתכנון ובנייה, לאחר מאבק של ארגוני הסביבה....







