חיפוש - סימבולים / בלוקים , חדשות , בית , סה |1| - דף 15
לא מצאת? פשוט חפש.
-
התחנה האחרונה בקו
17.02.13...ת בארץ באמת נמצא באוטובוסים? כיום בכדי לעבור מהפריפריה למרכז רק לרכבת יש עדיפות כתחבורה ציבורית. האם לא הגיוני אם כך להצמיד את תחנות האוטובוס לתחנות הרכבת ולהשתמש בהם רק לצורך איסוף ופיזור עירוני?יתכן שאם התחנות המרכזיות היו סגורות היה ניתן להפוך אותן למבני ציבור ומוזיאונים בדומה לתחנות רכבת מסוימות באירופה, אבל במרבית המקרים בארץ מיקומן המרכזי וצורתן הפתוחה דנות את המבנים האלה להריסה מוצדקת.* בתמונה - תחנת עפולה, מתוך הכתבה (באדיבות ארכיון אגד). -
העיר והאופוס ה31 של תום בייקין-אוחיון
23.01.13...אוחיון. הבלוג הזה לא עוסק בדרך כלל בנושאים בהם אנחנו עוסקים כאן באתר אבל סדרת כתבות אחת שלו היא למעשה פרקים מספר העוסק בעיר והוא שונה ואחר ובהחלט שווה את המאמץ."ספר זה" כותב תום בהקדמה, "המבוסס על סדרת הרצאות שהעברתי באירוע 'בית ריק – הקיבוץ', מבקש להתחקות אחר ההיסטוריה של הדבר הזה שלו אנו קוראים עיר (...) מה עושה קהילה של תושבים להיות עיר ולא כפר או קיבוץ, או כל ישוב מסוג אחר? האם זה דחיסות האוכלוסייה? קיומם של בניינים גדולים? או האם זה משהו אחר... -
תדפיס לי בניין
23.01.13...ואז לחבר אותם יחדיו בכדי ליצור פיסה שלמה. הזמן המוערך על ידי היוצרים לסיום הפרויקט הוא שנה וחצי לערך, בשנת 2014.זו אינה הפעם הראשונה בה מודפס מבנה, ב2009 הודפס ביתן בגודל 3X3X3 (בתצלום כאן) ואדריכלים נוספים כבר מתכננים מבנים שיורכבו כך.למי שמעוניין להבין את הטעם המיוחד בגוף המכונה "טבעת מוביוס", מומלץ לנסות ולעקוב אחר רצועת התקרה במבנה ולגלות איך היא הופכת לרצפה של אותו המקום ממש. תמונות נוספות של המבנה המתוכנן ניתן למצוא בדף הפייסבוק של האדריכל. -
סדרת טלוויזיה - אדריכלות בישראל
14.01.13...קטוני של מבני הקמפוסים באוניברסיטה העברית בירושלים ומצביעה על השפעות השיח החברתי והפוליטי בארץ על האופי הארכיטקטוני של המבנים. עמוס גיתאי ודב אלבוים בשיח על המשכן והמקדשעמוס גיתאי ודב אלבוים מנהלים שיח פילוסופי על משמעותו של בית לעם היהודי. על המשכן ואוהל מועד ועל בית המקדש, מיבנה ארכיטקטוני מרהיב, אותו בנה שלמה המלך, בכדי לבטא את היותה של מלכות ישראל בימיו - אימפריה.עמוס גיתאי בשיחות עם ד"ר מוסא חו‘גדיאת והאדריכל אבינועם לוין על האוהל כמחסה (המג... -
עירוב שימושים כן... אבל אצלנו?!? בחיים לא.
31.12.12...עים, אלו הרחובות המועדפים עלינו בעיר. לא פרברי שינה שוממים מהולכי רגל, לא אזורי תעשייה ההופכים למפחידים בלילה, אנו מעדיפים את ה"עירוב שימושים" הזה.אבל מי לעזאזל נגד? אנחנו.לא בכובע של המתכננים, אנחנו בכובע של רוכשי הדירות. מרביתנו לא מוכנים לשום "עירוב שימושים". אפילו עירוב אוכלוסיה אנחנו לא רוצים. אנחנו מעדיפים לגור בשכנות ל"אנשים כמונו", שקטים כאלה, בלי מוזיקה מזרחית. אנחנו בטח שלא רוצים לגור מעל שוק או רחוב תעשייתי. אנחנו רוצים את זה קרוב, אבל... -
מכחולו של אדריכל - חיים היינץ פנחל
16.12.12...ויד" בירושלים, בית קפה "פילץ" המיתולוגי בחוף ימה של תל אביב וחנות הספרים "אלשיך" בפסאז' הוד (שעליה זכה בפרס רוקח לאדריכלות) – הם ופרויקטים נוספים הפכו אותו לאחד האדריכלים ומעצבי הפנים המובילים בישראל, וככל הנראה גם הנשכח ביותר. כעת נראה שפנחל זוכה לצדק היסטורי, עם פתיחתה של תערוכה במוזיאון בית רובין בתל אביב שמציגה 60 שנות יצירה."* בתמונה - הכניסה למלון דן תל אביב.התערוכה מוצגת במוזיאון בית ראובן, ביאליק 14 תל-אביב. נראה שנהיה חייבים לגשת ולראות. -
פנימה והחוצה - המנוע הכלכלי של תל אביב
21.11.12...פה למשל חברות ביו-טק צעירות. ההצטופפות שלהן ברוטשילד נובעת בעיקר כי המשקיעים שלהן כאן.לך אחרי הכסףתעשיית הכסף של תל אביב היא למעשה המנוע הכלכלי של העיר. לא ההיפסטרים, לא העירוניות, לא הצעירים ולא התיירים. תל אביב מחזיקה את מרבית מרכזי הכח הכלכליים של המדינה. אתה משלם לקופת גמל לפנסיה? הניהול בתל אביב. אתה מחזיק חשבון בנק באוברדרפט? הפקידים עם המשכורות הגבוהות גרים בתל אביב. אולי תרצה ביטוח חיים? השקעה בבורסה? כל אלה מרכזים את כל הפעילות של המדינה... -
מידטאון - תל אביב עומדת להשתנות... כן הא?
13.11.12...ולש שבין איילון, דרך מנחם בגין וקניון עזריאלי אפשר להבטיח שנגישות למתחם לא תהיה בעיה, אבל עירוניות? עירוניות במגדל מבודד במתחם מבודד?"מידטאון תל אביב יהווה את המרכז העתידי של חיי העיר, ויעניק לאלו שיזכו לגור בו חוויה עירונית קוסמופוליטית אולטימטיבית" מבטיחה חוברת המכירות, "אזור אולטרה-מודרני, המתמצת את הוויית העיר תחת פרשנות חדשה, מתקדמת, תרבותית ואופנתית"...גוד לאק לכם דיירי מגדל מידטאון, יו דיזרב איט.* התמונה המצורפת מחוברת המכירות של הפרוג'קט. -
היכלי הספורט של חיפה
18.10.12...ופר' (בתכנון מנספלד-קהת) עתיר התקציב – חצי מיליארד שקלים, שמשפחת עופר תרמה כחמישית מהם וזכתה באזכור המיליארדר המנוח. (...) אלא שהעיר עצמה לא תרוויח ממנו הרבה: הוא מרוחק ממנה, והאוהדים יגיעו ברכב הפרטי, יראו את המשחק ויתניעו הביתה (...) אצטדיון עופר וסביבתו מעודדים שימוש ברכב פרטי ומרחיקים את הולכי הרגל: המתקן החדש רחוק לא רק מהעיר אלא גם מתחנות הרכבת והאוטובוס"."במקרה של שיפוץ היכל הכדורסל ברוממה נעשתה החלטה שונה לגמרי: לא לבנות אולם חדש, אלא להש... -
אייקונים בחיפה, הישן והחדש
15.10.12..."מבחינה מסוימת האצטדיון מרשים במצבו הנוכחי יותר מאשר בעתיד, אז יעטה כיסאות פלסטיק צבעוניים ושלטי פרסומת צעקניים. המראה הנפרש ממרכז המגרש אל עבר שלד הבטון וקורות הפלדה המאסיביות מסביר את מה שקהת (האדריכל חיים קהת) מכנה בחיבה 'בית ספר לקונסטרוקציה' (...) הגג הזהוב משדר אמנם ראוותנות מסוימת, אך ברוב הבחירות האדריכליות שנעשו בהליך התכנון ניכרת חדווה הנדסית כנה. גם הגידור ההכרחי סביב הכניסות לאצטדיון הוא מתכתי ושקוף, ולא מנסה לטשטש את הקונסטרוקציה"."א... -
הדבר הגדול הבא - התערבות אורבנית
9.10.12... "גרילה" פרויקטים המבוצעים על ידי קבוצות תושבים, אמנים, אדריכלים ומשנים לפעמים את פני העיר והתנהגות התושבים בה. פרויקטים כאלה נראים בכל מקום ואפילו אצלנו אבל כרגיל האמריקאים מובילים.בביאנלה לאדריכלות בונציה מציגה ארצות הברית ביתן אחר, ביתן שמסמן מהפיכה בחשיבה על העיר והתהליכים המעצבים אותה. נושא הביתן אינו אדריכל ואינו שיטת בניה, נושא הביתן הוא פעולות יחידים וקבוצות הפועלים בעיר. התמה שמציג הביתן הוא עד כמה המדיה החברתית מסייעת לתושבים להתארגן ול... -
ספר חדש - ניצחון העיר
20.08.12..., כפי שהיה מצופה מכלכלן מהארוורד שמשוכנע שבידו החוכמה שתשנה את העולם. ולכן, כשגומרים לקרוא את ספרו, במקום לראות את העיר באור חדש, נדמה שהקוראים ירצו להירשם להרווארד כדי שבסופו של דבר יקבלו ג'וב שיאפשר להם, כמו לגלייזר, לקנות בית יפה בפרברים."אדוארד גלייזר הוא פרופסור לכלכלה באוניברסיטת הארוורד, חוקר כלכלת ערים על היבטיה השונים (דיור, פשע, חדשנות ועוד), כלומר הצורה בה הוא מסתכל על העיר היא כלכלית בעיקרה ולכן מובן שקראתי את הספר (י.כ.) ואני ממליץ ע... -
אגדה אורבנית - ספר חדש
17.07.12...רוח האנושית: בתחום התרבות, החברה, הכלכלה, ועוד. רוב רובה של הפעילות העירונית השוקקת מתקיימת ומשגשגת בזכותו של אזור קטן יחסית: המתחם אותו תכנן פטריק גדס, אנתרופולוג סקוטי ואיש חזון. אזור זה מהווה את לב לבה של האורבניות התל אביבית, והוא נושאו המרכזי של הספר, שיוצג כאן באמצעות צילומי אוויר, מפות, תצלומים פנורמיים, והסברים שאנו מקווים שיהיו נהירים גם לקהל הרחב ולא רק לאיש המקצוע, המתכנן העירוני.המטרה השנייה של הספר היא לטעון שאותה הצלחה נדירה ומשגשגת... -
ביקורת על בקעת הקהילות ביד ושם
16.07.12...אורך השנים ולא את שרידותו בשינויי התרבות.דעתי על המקום עוד פחותה מזו של מיכאל. השימוש בלוחות אבן ממש צורם לי בעיניים במפגשי הפינות ובקורות המעברים, שם ברור שיש בטון שנושא לוחות אבן. למרות העובי הרב שלהם הלוחות הופכים לדימוי של אבן, לטפט. אולי העיניים שלי מקצועיות מדי כשהמוח מפענח מיידית כל דימוי לצורת הבנייה שלו. אני מניח שמרבית הקהל לא מרגיש כמוני בתחושת הזיוף. אבל אני זה אני וביקורת אמיתית יכולה לבוא רק מתוך המקום האישי.וכך גם הביקורת של מיכאל. -
תחרות פומבית - בנין יד לבנים רמת ישי
14.05.12המועצה המקומית רמת ישי ועמותת האדריכלים בישראל מכריזים בזה על תחרות פומבית ע"ש מרדכי ורוזה אטיאס ז"ל לתכנון בנין יד לבנים רמת ישי לאדריכלים צעירים, הרשומים בפנקס המהנדסים והאדריכלים, ומזמינים אותם להגיש הצעותיהם.חבר השופטים:אדר' פרלה קאופמן – יו"ר חבר השופטיםאדר' אירית צרף נתניהו – שופטתמר עפר בן אליעזר, ראש המועצה - שופטאדר' מרום סינואני, מהנדס המועצה - שופטעו"ד דרור גולדשטיין, - שופטגב' עידית ראובני, - שופטתאדר' נוף דורית צורנמל, שופטתאדריכל שמ...







