חיפוש - חדשות , בית , פח |1| - דף 11

• 

  עקרונות ושיטות לאישור אכלוס מבנים לאחר רעידת אדמה

  26.01.17
  ...הקיים - רעידת אדמה חזקה תגרום נזק לעשרות אלפי מבנים, תשפיע על מאות אלפי אנשים שרבים מהם ישארו חסרי קורת גג. נסיון שהצטבר באירועים דומים שהתרחשו ברחבי העולם במהלך העשורים האחרונים מראה כי הרוב המוחלט של האנשים מפחדים לחזור לביתם גם אם המבנה לא נפגע, או נפגע קלות באופן שאינו מסכן חיי אדם. החזרת מספר גדול ככל הניתן של אנשים שנשארו חסרי קורת גג לביתם יקל על המדינה בטיפול בתוצאות האירוע, יפנה את המשאבים לטיפול במוקדים קריטיים ויאפשר הגעה מהירה יות...
• 

  הודעת פורום הקרקעות השבת קרקעות חקלאיות

  1.12.16
  ...ם בקרקע (במרכז הארץ 20% ובאזורי עדיפות לאומית 25%).לעמדת הפורום החלטת המועצה האמורה עומדת בניגוד לפסיקת בג"ץ שיח חדש. כידוע, מנגנון הפיצוי המעניק זכות ייזום בקרקע חקלאית לאחר שינוי ייעודה, שנקבע בהחלטת מועצה 727, נפסל על ידי בית המשפט העליון, בהיותו בלתי סביר בעליל, בבג"ץ 244/00 "שיח חדש" נ' שר התשתיות הלאומיות, פ"ד נו(6), 25.בפסק דין זה נקבע כי החלטה 727 אינה עומדת בנורמות של שוויון, וכי היא עתידה לשאת השלכות חברתיות קשות. נקבע כי חישוב הפיצויים...
• 

  אירוע הגמר של הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים

  23.11.15
  ...ו במפות תכנוניות של רמת הגולן לא תזהו במבט ראשון את שכבת המכשולים הצבאיים," אמר, "אבל מעל למחצית השטח בגולן נמצאת תחת מגבלות ביטחוניות. בהיררכיה התכנונית, המערכת הביטחונית נמצאת מעל למערכת האזרחית, והסיבות ידועות. ברצועה המערבית קיימים שדות מוקשים סוריים שהוקמו לפני 1967. פינוי המוקשים מתרחש, אולם ממזרח לו נמצא 'קו הסיוע' שבו מוקשים ותעלות נגד טנקים המקשרות בין התלים. זהו איזור מבצעי שבו לא החל פינוי המוקשים. מבחינת מערכת הביטחון, ההתייחסות אל הש...
• 

  המעבדה העירונית

  17.11.15
  ...ן פקולטות מהטכניון ומאוניברסיטת חיפה. שלוסברג תיאר בהרצאתו את הפרויקט שייסד באוניברסיטת אורגון ואת התרחבותו לעשרות אוניברסיטאות אחרות בארצות הברית. "הרעיון הוא להכניס קורסים, סטודנטים וחברי סגל ממגוון תחומי ידע לעבודה אינטנסיבית בעיר אחת במשך שנה שלמה. בעבודה משותפת עם הנהלת העיר ותושביה אפשר להניע דינמיקה משמעותית המפרה ומעשירה את כל המשתתפים בפעילות. אנחנו, כאוניברסיטה, מרוויחים מהפרויקט המון: יצירת קשרים בין יחידות אקדמיות וקידום מחקר בין-תחומ...
• 

  בתים לבנים

  7.01.14
  על התקופה המדוברת ביותר באדריכלות הישראליתבחודש האחרון סקרנו כאן בשני פוסטים את יציאתו לאויר העולם של הספר "הבתים הלבנים יימלאו".למי שעוד לא הספיק לרוץ לחנויות.. הנה "טיזר" לספר, הישר מבית היוצר של הסופרת עפרה טנא - מחברת הספר. "בית הוא מענה לאחד הצרכים הראשוניים של בני אדם — מחסה. אולם המענה הפיזי לצורך זה הוא רק חלק מן הבית הביוגרפי והבית החברתי שבהם מקופלת התרבות, משועתקת ונוצרת על ידי דייריו.""הבית בתל אביב לפני קום המדינה עוצב על ידי עבודת ה...
• 

  המציאות טפחה על פני החזון

  27.05.13
  ... של "עיר מדינה" וב"מסמך סלמה" המליץ על ריכוז האוכלוסין במטרופולין אחד מרכזי. אבל בכתבה ב"הארץ" גם הוא תוקף את הדו"ח: "הפשרת קרקעות פירושה שחרור חטיבות קרקע גדולות והעברתן כמקשה אחת לידי תאגידי בנייה גדולים. מה שנבנה עליהן במרבית המקרים אלה מתחמי מגדלים מסוגרים לאוכלוסייה הומוגנית, שאינם מחוברים לשום רצף עירוני. הבנייה מצריכה השקעה ציבורית גדולה בתשתיות שאין בהן תועלת לכלל הציבור". פרופסור יוברט לו-יון גם הוא מצטרף וכותב בבלוג אורבונולוגיה: "הרצון...
• 

  היחס של הקוביות לצעצועים

  22.05.13
  ..." והעיר נראית נכונה יותר, אבל אם תגזים ותשים הרבה "צעצועים" תאבד את הרחובות שלך. "צעצועים" במרחב העירוני יכולים להיות מהרבה סוגים. הם יכולים להיות קתדראלה מימי הביניים, כיכר עם עמוד ומזרקה, מוזיאון גוגנהאיים בניו יורק, בית האופרה בסידני, מגדל אייפל... וגם כמובן העבודות של גרי או חדיד. אלה כולם "צעצועים". כדאי להזכיר שה"עיצוב הפרמטרי" יצר גם את הקוביות ולא רק את הצעצועים. כלומר אין באמת קשר בין צורת העבודה הזו לתוצר של זאהה חדיד. התוצר ...
• 

  חתן פרס ישראל, האדריכל רם כרמי, הלך היום לעולמו

  11.04.13
  ...ים בצער המשפחה. פרופ' אדר' רם כרמי ז"ל היה אדריכל, מורה וחבר, חתן פרס ישראל לאדריכלות, ומבכירי אדריכלי ארצנו.יהי זכרו ברוך.- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - * תמונה: מיכאל יעקובסון, ויקיפדיה.- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -ההלוויה תתקיים מחר, יום שישי, ה- 12.04.13, בשעה: 12:00 בבית העלמין במושב בני ציון.שבעה יושבים ברחוב הקוממיות 30, הרצליה פיתוח. חברי עמותת אדריכלים מאוחדים בישראל.
• 

  זכויות יוצרים אדריכליות

  4.03.13
  ...זכייה בתחרות פומבית חס ושלום, אלא בחלקו לפחות מתוקף זכויות היוצרים שלו מהעבר.תוקף זכויות היוצריםשאלה נוספת שטרם הוכרעה בנוגע לזכויות יוצרים באדריכלות היא תוקף הזכויות. האם הן 50 שנה מיום הפקת התכנון (כמו צילום או תקליט), או 70 שנה ממות היוצר (כמו ספר). בנק ישראל בירושלים למשל תוכנן לפני 46 שנים. בניגוד לספר, למבנה אדריכלי יש אורך חיים מוגבל. מרבית המבנים מתוכננים לשרת אותנו בסביבות 50 שנה. האם זכויות היוצרים למבנה יכולים לשרוד אל מעבר לתקופה כזו?
• 

  שכונה ריקה

  19.02.13
  ...ניות הייתה ועודנה: אם לא יינתנו לאזרחים האלה מרחב מספק ובתים חדשים, הם יעדיפו מגורים במרכז הארץ, וזאת משום שהיתרון היחיד של הערים הקטנות הוא הקרקע הזולה (מה שלעתים אנחנו מגדירים, בטעות, כ"איכות חיים"). המראה העכשווית של "המערבית" מציבה סימן שאלה מול ההיגיון הזה, ומטילה בספק את דבר הכדאיות של פרויקט "בנה ביתך" לטווח הרחוק - לא רק בכרמיאל, אלא בכל הארץ".הפסקה הזו מדגימה את הטיעון כולו, את הרציונל וגם את הפספוס הענק בניתוח העובדות. ככלל נראה שעילם כ...
• 

  סדרת טלוויזיה - אדריכלות בישראל

  14.01.13
  ...קטוני של מבני הקמפוסים באוניברסיטה העברית בירושלים ומצביעה על השפעות השיח החברתי והפוליטי בארץ על האופי הארכיטקטוני של המבנים. עמוס גיתאי ודב אלבוים בשיח על המשכן והמקדשעמוס גיתאי ודב אלבוים מנהלים שיח פילוסופי על משמעותו של בית לעם היהודי. על המשכן ואוהל מועד ועל בית המקדש, מיבנה ארכיטקטוני מרהיב, אותו בנה שלמה המלך, בכדי לבטא את היותה של מלכות ישראל בימיו - אימפריה.עמוס גיתאי בשיחות עם ד"ר מוסא חו‘גדיאת והאדריכל אבינועם לוין על האוהל כמחסה (המג...
• 

  עירוב שימושים כן... אבל אצלנו?!? בחיים לא.

  31.12.12
  ...עים, אלו הרחובות המועדפים עלינו בעיר. לא פרברי שינה שוממים מהולכי רגל, לא אזורי תעשייה ההופכים למפחידים בלילה, אנו מעדיפים את ה"עירוב שימושים" הזה.אבל מי לעזאזל נגד? אנחנו.לא בכובע של המתכננים, אנחנו בכובע של רוכשי הדירות. מרביתנו לא מוכנים לשום "עירוב שימושים". אפילו עירוב אוכלוסיה אנחנו לא רוצים. אנחנו מעדיפים לגור בשכנות ל"אנשים כמונו", שקטים כאלה, בלי מוזיקה מזרחית. אנחנו בטח שלא רוצים לגור מעל שוק או רחוב תעשייתי. אנחנו רוצים את זה קרוב, אבל...
• 

  הזוכים בפרס רכטר 2012

  24.12.12
  נעמה ריבה מפרסמת ב Xnet את הזוכים בפרס רכטר לשנת 2012, האדריכלים הזוכים הם דוד גוגנהיים ודניאל מינץ על בית הספר להוראה השואה באתר ''יד ושם'' בירושלים, פרס האדריכל הצעיר יוענק לד''ר טלי חתוקה מאוניברסיטת תל אביב על ''המעבדה לעיצוב עירוני'' שהקימה וציון לשבח יינתן לאדריכל הנוף אמיר לוטן על עבודה בביאנלה בבת ים.בנימוקי השופטים על הפרויקט הזוכה נכתב: "הפרס ניתן לבניין בית הספר ללימודי השואה בכללותו, על שני חלקיו: לחלק הישן יותר ולחלקו ההמשכי והחדש. ה...
• 

  בית הקוביות בחולון

  25.11.12
  ...ממתחם מסחרי וממבני ציבור".הכתבה משווה את המבנה וסגנונו ל"בניין המגירות", שנבנה בשנות ה–60 בתכנון משה לופנפלד וגיורא גמרמן בבאר שבע וכצפוי גם להביטאט וקשת מסכמת כך: "אף על פי שהפרויקטים של מן־שנער בחולון מציתים את הדמיון, בפועל אין אלה מודלים חדשים לדיור. אחרי הכל, זהו לא אידיאל תכנוני אלא משחק נפחים מוצלח (...) מהבחינה הזאת, בית הקוביות אינו שונה מהבניינים החולוניים הטיפוסיים, למרות הניסיון הכן להציע אופציה אחרת".* צילום - מתוך האתר של מן - שנער.