חיפוש - חדשות , בר , גן , חוץ |1| - דף 2

• 

  על הקריה הצבאית (מחנה רבין) סיפור מקום, דיון #10

  27.03.17
  על הקריה הצבאית (מחנה רבין)סיפור מקום, דיון #1029/3/17, בשעה 19:00דוברים (לפי סדר הא'-ב')אדריכל אלן אהרונוף, אדריכל יצחק חלפון // א.י. אדריכלות ובינוי עריםאמנון האן // מנכ”ל עמותת “ידידי הסיסים”, פעיל סביבתיאדריכל ברוך יוסקוביץ // אדריכל ומתכנן עירוני, לשעבר מהנדס העיר תל אביב יפואדריכל דביר דייטש // אדריכל ראשי, משרד הבטחוןאדריכל יוסף אסא // יוסף אסא אדריכלים ומתכנני עריםד”ר ניר מן // עורך כתב העת ‘עלֵי זיִת וחרב’, חוקר תולדות הקריה והמטכ”ל (193...
• 

  ישומון "ונדליי" לעיצוב-פנים דיג' במקום 1 של BizTEC

  29.09.16
  עיצוב במגרש הביתיאפליקציית "ונדליי" לעיצוב-פנים דיגיטלי זכתה במקום הראשון בתחרות BizTEC. התחרות, המנוהלת על ידי צוות סטודנטים במסגרת מרכז ברוניצה בטכניון, הולידה במהלך השנים חברות שגייסו כ-200 מיליון דולר במצטבראפליקציית "ונדליי" (Vandelay) היא הרעיון הזוכה בתחרות היזמות BizTEC 2016. האפליקציה, שפותחה על ידי בוגרי הטכניון ניר סדגר מהפקולטה למדעי המחשב וקרן רזניק מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, היא מעצב-פנים דיגיטלי המאפשר לדיירים ולבעלי...
• 

  שבוע הבנייה הירוקה-קהילות חכמות

  14.09.16
  ...לבצע שינוי תעסוקתי, בתי ספר וספריות יוכלו לשמש משאב קהילתי לפי ביקוש וביג-דאטה תוכל לשמש ככלי עזר לתכנון חוגים ושירותים במכלול המתנסים העירוניים מתוך ידיעה היכן ומה הם צרכי הקהילה-לפי סוג התושבים, נושאי ענין, מגבלות פיזיות וחברתיות ועודכיום, המרחב הקהילתי בישראל סובל מחוסר רלוונטיות הולך וגובר לאור מידורו ממוקדי הכח העירוניים. שילוב טכנולוגיה וכלים חדשניים יכולים לסייע לקהילות לשתף פעולה ולסנכרן מאמצים בין מוסדות הקהילה השונים, בין היזמים החברתי...
• 

  באר בקיבוץ | האדריכלות של מנחם באר - תערוכה

  10.07.16
  דפוסי החיים החדשים שיצרה התנועה הקיבוצית ייצגו אוטופיה חברתית, תרבותית וכלכלית שמצאה את ביטויה גם בהיבט האדריכלי והנופי. האדריכלות בקיבוץ לא תפקדה כתפאורה, אלא ככלי שאליו נוצק חזון מוגדר היטב.בקבוצת האדריכלים שפעלו בקיבוצים, בולטת דמותו של מנחם באר כאדריכל ברוטליסט. יכולותיו בתחום התבטאו בחומריות ובצורניות האקספרסיבית, שמודגשת ביצירתו לאורך כל דרכה. באר הוא יליד בודפשט (1925), שהחל את הכשרתו המקצועית באוניברסיטת בודפשט והשלים אותה בטכניון בחיפה. ...
• 

  תחרות אדריכלים - קרן מרים ומשה ארמון ז"ל

  30.06.16
  ...1. הגשת עד 2 גיליונות A3בפורמט רוחבי מוצמד למצע קאפה 5 מ"מ. ההגשה תכלול: מידע חזותי (צילומים, תכניות, חתכים, פרטים) המאפשר למתבונן להבין את התכנון והעיצוב, כמו כן תיאור מילולי של התכנון, תפקודו ומטרתו וכן הסבר המפרט את התרומה העיצובית ( ניתן לצרף בדף נפרד). 2. ציון פרטי הסטודנט/ית: בגב הפורמט ובגודל קריא, יש לציין שם הסטודנט/ית, כתובת, דוא"ל, טלפון, כמו כן יש לצרף CD ובו העתק פורמט ההגשה . 3. דמי השתתפות: ...
• 

  שיקום נזקי ההוריקן של ההרחבות בקיבוצים

  7.04.16
  בשנות המשבר הגדול של התנועה הקיבוצית, נכתבו לא מעט מאמרים וספרים שהביעו דאגה עמוקה עד דברי הספד אפוקליפטיים. הכותרות עדיין מהדהדות - "חסר לי צחוקם של ילדים", "האחרון שיכבה את האור" וכדו'. "ההרחבות הקהילתיות" היו קרש ההצלה להחייאת הקיבוץ, אך בגלל הפחד הרודף ותחושת החירום, הן נוצרו בתכנון חפוז, ללא שיתוף הציבור, התעמקות ובחינת השלכות, הדורשים זמן. ה"הרחבות" הביאו איתן דפוסי תכנון ואורחות חיים זרים לקיבוץ. יש לזכור שבמקרים רבים מאד השכונות הללו הציל...
• 

  הסדרה עצמית של אמנות הרחוב

  3.03.16
  ... בסדרת ערבי העיון הנערכים בזהזהזה - גלריה לאדריכלות, העוסקת ביחסי הגומלין בין הסביבה העירונית לאמנות רהחוב על מגוון דרכי הביטוי והיצירה שלה.בעשורים האחרונים הופכת אמנות רחוב על שלל ביטוייה למרכיב משמעותי ובלתי-נפרד בפעילות החברתית והאמנותית במרחב הציבורי, מחוץ לתחומי המוזאונים והגלריות. אמנות הרחוב משפיעה על המרחב הציבורי במגוון אופנים, ומייצרת מגוון דרכי פעולה והתמודדות מאת בעלי הענין השונים - הציבור הרחב, הממסד האומנותי, אמנים, אנשי תכנון ורשוי...
• 

  גאווה ישראלית

  2.12.15
  ... אחיד אשר לוקה בחסר בשיקולי תכנון הנוגעים לקונטקסט העירוני בו השטח הפתוח ממוקם, ואשר איננו רגיש לשונותן של ערים בהיבטים של אוכלוסייה ,אקלים וכיו"ב. בפרויקט שלי בקשתי לקרוא תגר על התפישה התכנונית הקיימת, הרואה בשטחים הפתוחים וברחובות כשתי מערכות תכנון נפרדות. כך נולד הקונספט של 'גן-רחוב'. הגן-רחוב מייצר אפיק תנועה אלטרנטיבי הקושר בין אזורי מגורים, שצ"פים שכונתיים, רחבות צמודות מבני מסחר, שטחי מבני ציבור וצירי תנועה ראשיים (רגליים וממונעים) לכדי תש...
• 

  תערוכה - האדריכלות של מנחם באר

  20.09.15
  דפוסי החיים החדשים שיצרה התנועה הקיבוצית ייצגו אוטופיה חברתית, תרבותית וכלכלית שמצאה את ביטויה גם בהיבט האדריכלי והנופי. האדריכלות בקיבוץ לא תיפקדה כתפאורה, אלא ככלי שאליו נוצק חזון מוגדר היטב.בקבוצת האדריכלים שפעלו בקיבוצים, בולטת דמותו של מנחם באר כאדריכל ברוטליסט. יכולותיו בתחום התבטאו בחומריות ובצורניות האקספרסיבית, שמודגשת ביצירתו לאורך כל דרכה. באר הוא יליד בודפשט (1925), שהחל את הכשרתו המקצועית באוניברסיטת בודפשט והשלים אותה בטכניון בחיפה....
• 

  עדכון חשוב מעמותת האדריכלים מאוחדים בישראל

  23.07.14
  ...להצטרף ליוזמת "תכנון בקהילה". במסגרת יוזמה זו דרושים מתכננים מתנדבים שיוכלו ללוות תושבי שכונות חלשות בהליכי תכנון השונים.להלן הודעת סניף הצעירים של עמותת האדריכלים:אדריכלים/יות, אנחנו תמיד אומרים שאדריכלות היא אחד המקצועות החברתיים ביותר שיש ומעצם היותה אמורה להגן על אלו שידם אינה משגת.לצערנו, בתרבות התכנון והבניה כיום, האוכלוסיות המוחלשות הן אלה הסובלות ביותר מפגיעה וחוסר התחשבות בזכויותיהן לתכנון וסביבה מבונה ראויים. במקרים רבים, בעלי הכוח ובעל...
• 

  מפת המאמנים לרישוי באדריכלות

  18.06.14
  ...קיימים 17 משרדים מאמנים בלבד. הליך התמחות לאדריכלים המתקיים באחריות משרד הכלכלה דורש מהמתמחים לעבוד לאורך תקופה של שלוש שנים תחת משרד מאמן בלבד. אך בעוד מספר המתמחים גבוה מ-1,500 מספר המאמנים המאושרים עומד על 553 בלבד. כעת מתברר כי מחוץ לערים תל אביב, חיפה וירושלים כמעט ואין סיכוי למצוא מקום להתמחות באדריכלות. מצב זה, יחד עם יתר תנאי הרישוי המחמירים, פוגע ביכולתם של האדריכלים הצעירים להתקיים בכבוד בתקופת ההתמחות הארוכה ומהווה חסם משמעותי שאינו מא...
• 

  התחדש לי?

  21.02.14
  ...ח שטח פה, ריצוף שם, גן שעשועים חדש, ערוגה, ספסל.. אך מה עם המובן הרחב יותר של המילה?זו בדיוק התשובה שמנסה לתת לנו טלי חתוקה, אשר פורסת את התהליכים העירוניים לשכבות מידע והתייחסות שונות- החל מהשכבה ה"שטוחה"- זו התיאורית אשר מדברת על חוויה של הדברים כמות שהם, ועד זו המדעית או ה"חופרת"- אשר מנתחת את התהליכים כחלק מתמונה רחבה יותר.אין ספק שהתהליכים החברתיים-כלכליים-"מדיניים" משפיעים ישירות, על האדריכלות בפרט והתכנון העירוני-מרחבי בכלל. תהליכים אלו, ה...
• 

  איך מכירים שכונה? מה יכול לייצג אותה?

  20.01.14
  ...איך מכירים שכונה? מה יכול לייצג אותה? האם אפשר לתאר אותה בלי להתייחס לתושביה? למה כן מתייחסים? על מה נעצרת העין? האם היא נוטה להתעכב על השבור והפגום או על השלם היפה? מה ערכו התיעודי של קטע קיר או חלון ראווה בודד? האם הוגן לחבר בין ציור מרחוב מרכזי לברז כיבוי בסמטה צדדית? נחוץ ריבוי או די בתמונה אחת מייצגת? חייבים להתייחס לקבוע? מה ערכו של המשתנה? האם החלקים מתחברים לכדי תמונה שלמה, או שהתמונה השלמה מתפרקת?"מתוך הבלוג המצולם של ציפה קמפינסקי.קדחת...
• 

  העיר הצומחת

  15.01.14
  למה צריך צמחים במרחב האנושי?כמו הרבה דברים שקל לדחוק תחת קטגוריה של "מחר" או "אחר-כך", גם שמירה על הירוק בעיניים נדחקת לשוליים. כי הרווח הוא לא ישיר, ולא סופרים את הכסף בפועל, מלהוסיף או לשמור על שילוב צמחיה או פיתוח נופי.וחבל מאוד. פרוייקט נפלא באמת, הוא פרוייקט שהדיאלוג שלו עם הפיתוח הינו אינטגרלי וסימביוטי.אסתר זנדברג בכתבה חשובה המרפררת גם ליום העיון "הגנת האילנות - עצים בראי התכנון"- שפרסמנו כאן, בתזמון הלא מקרי ככל הנראה של ט"ו בשבט. הרבה נ...
• 

  רכבת צעצוע ומייל התרבות בירושלים

  24.10.12
  ...ר. המייל התרבותי"את המתחם החדש ממתגים היזמים כמפגש בין תרבות לקולינריה” מדווחת קשת, "הוא נמצא בתוך רצף עירוני המכונה בעירייה 'המייל התרבותי', שנמתח בין תיאטרון ירושלים, מתחם בית המצורעים האנסן, תיאטרון החאן, הסינמטק ומרכז שרובר לתרבות. בנוסף לכך סמוך אתר התחנה לגן הפעמון ולפארק המסילה. הפארק, ששלושה רבעים ממנו כבר הושלמו, שוכן על תוואי המסילה בין מלחה לחאן ומשמש טיילת להולכי רגל, חובבי ריצה ורוכבי אופניים".'המייל התרבותי' היה רעיון שהגה טדי קולק ...