חיפוש - חדשות , בר , שפע |1| - דף 10

• 

  נמל תל אביב - יותר קניות פחות תרבות

  14.05.12
  ...ממה, אבל הנטייה לפעילות המועדונים והערב התחזקה; המקום הפך לעמק האלכוהול של תל אביב והתחיל לאבד קצת מהזוהר שלו. אני חושב שיש עייפות מסוימת מסוג הבילוי בנמל שלא השתנה בכל העשור האחרון".השאיפה לעשיית כסף מול יצירת מקום לתושביםלדבריו של צדיק, הסיבה להתדרדרות הנמל היא שהנהלת הנמל פועלת כגוף מסחרי כלכלי, מעדיפה רווח מכסימאלי על תועלת לתושבים. "השאיפה הזו נכונה מבחינת החברה" הוא אומר "אבל היא לא צריכה את זה. למה שלא יטפלו טוב יותר בשטחים הפתוחים? למה לא...
• 

  אדריכלות וכסף, הרבה כסף

  8.04.12
  גוף חדש שמטרתו להתנגד לתוכנית מתאר 3700 של תל אביב הולך ומתגבש. קואליציה של שומרי טבע עם שוחרי פיתוח, אנשי נדלן ואחד ישראל גודוביץ' חוברים יחד במטרה לעצור את תוכנית הפיתוח של רובע עירוני חדש בצפון תל אביב, מצפון לשדה דב. מאמר במקומון תל אביב now מספר על התארגנות בשם "אין לי עיר אחרת"- תוכנית פעולה שהוקמה על ידי תושבים ותיקים שגרים באזור תל אביב וצפון תל אביב שהתארגנו יחד לתוכנית "להצלת הגוש הגדול" ולהקפאת תוכנית העירייה 3700. בראש התוכנית עומ...
• 

  פרויקט eco-skin - בין מציאות לאוטופיה

  28.11.11
  ...וחד" בקטגוריית "שיקום מרקמים קיימים והסביבה הבנויה", בתחרות בניה ירוקה 2007 מטעם המשרד להגנת הסביבה ועמותת האדריכלים בישראל. "פרויקט ה'עור הירוק' (eco-skin)" כותבת קליש במאמר, "מציע דרך להמיר מגדלי מגורים קיימים ולהפכם לברי-קיימא בטענה כי ההרס האקולוגי כבר קיים, וכי לא די לתכנן את הבניה החדשה בלבד עפ"י עקרונות ירוקים אלא יש להתמודד עם נזקי ירושות העבר. ה'עור הירוק' הינה תוספת בנויה העוטפת חזיתות בניינים קיימים ונוטלת על עצמה תפקידים אקולוגיי...
• 

  על צבע במבני חינוך

  9.11.11
  בית הספר מאיר דורון ברמת השרון תוכנן בציבעוניות רכה על ידי האדריכלים ברוך ברוך ויוסי סלומון. מיכאל יעקובסון מפרסם בבלוג כתבה שהכין עבור כתב העת "הד החינוך" ועוסקת בקצרה בהשפעת הצבע על המשתמש ובמיוחד במבני חינוך. צבע הוא כידוע מרכיב שיכול להשפיע באופן משמעותי על ההרגשה, תחושת השייכות ואפילו הישגי התלמידים. בכתבה מצוטט האדריכל ברוך ברוך שאומר על המבנה: "בית הספר בנוי מבתים, כשלכל שכבת גיל יש בית משלה. אם אתה מסתכל מהחלון אתה רואה את המונוכרומטי...
• 

  היכל התרבות והסובייט העליון

  7.11.11
  ...ות אחרת. הקהל רוצה להיות קרוב לנגנים. המודל הסובייטי של האולמות לא צלח, ואני צריך להיכנס לבונקר כשאני אומר את זה". למבקרים הוא עונה "לגבי היכל התרבות אי אפשר היה להתווכח עם העובדות: הוא צריך לעמוד בתקנים חדשים (...) אלו דברים שאי אפשר להתנגד להם. על דברים כמו אקוסטיקה, שהיא דבר סובייקטיבי ונתון לדיון, לטעם ולדעה - הרימו את הקמפיין נגדנו. אלא שגם טענה זו לא עמדה לבסוף במבחן הביקורת המקצועית." מעניין לקרוא את דעתו על קבוצות הרכישה בהן התנסה...
• 

  אדריכל לקישוט פנימי

  4.09.11
  כתבה מעניינת מאד של נועם דביר התפרסמה בהארץ ומספרת על אלפרד אברהם, ממעצבי הפנים הראשונים שפעלו בארץ -"אדריכל לקישוט פנימי" כפי שהגדיר את עצמו. הכתבה מנסה לאתר את המעט שנותר מהעיצובים של אברהם שתכנן במשך 25 שנה שירות ועסקים עבור החברה הגבוהה התל אביבית. ההתחקות אחר מפעלו של אלפרד נערכת על ידי נכדו, האדריכל מיקי אברהם שמספר : "כלפי הלקוחות הוא היה למעשה הקבלן הראשי, הוא לא היה מספק רק את שירותי התכנון אלא מעניק ללקוח מפתח אחרי שכל הרהיטים, הווי...
• 

  חוות דעת על הליך הרישום וההסמכה לאדריכל

  24.08.11
  ...דריכלים בחו"ל. להלן הסיכום המופיע במסמך: לאדריכלים הצעירים המצויים בתוך הליך הרישוי נגרמת עוגמת נפש רבה ונזק כלכלי משמעותי. בחודשים האחרונים השתתפו נציגי האדריכלים הצעירים במספר פגישות עם הרשם ועם הוועדה המייעצת בראשות נעמה מליס. יש לציין, שהמערכת עצמה הפנימה כעת, שלוש שנים לאחר תחילת השמת ההליך החדש כי מספר הכשלים בו מחייב בדק בית רציני ושינויים משמעותיים בכל השלבים שלו. עם זאת, כל הפתרונות שהוצעו ע"י המערכת כגון הקמת וועדות למי...
• 

  העצירה בשוק הנדל"ן - זה טוב לאדריכלים?

  11.08.11
  כתבה בגלובס מציגה נתונים המעידים על העצירה בשוק הנדל"ן ומראיינת מומחים שונים בתחום לגבי ההשפעה על השוק. יו"ר עמותת האדריכלים המאוחדים, פרופ' אדריכל ברוך ברוך חושב שעשויה להיות פה הזדמנות. "אישור חוק הווד"לים יביא הרבה עבודה לאדריכלים ובהמשך לכל ענף הבנייה", אומר ברוך ברוך. "הראשונים בשרשרת שעובדת על הכנת התוכניות יהיו הארכיטקטים"... "הצד התכנוני הוא תמיד ראשון במערכת וסביר להניח שיקבל תנופה דרך החלטת הממשלה להאצת הבנייה למגורים." אבל גם הוא מ...
• 

  לעבוד במשרד אדריכלות גלובלי

  10.08.11
  ראיון בגלובס עם האדריכל פול כץ מניו-יורק, שותף ומנהל בכיר בחברת KPF, מציג את תפיסת העולם של אדריכל העובד במשרד גלובלי, משרד שעבודותיו פרושות בכל העולם. "אנחנו עובדים ב-20 מדינות אבל כארגון מרכזי אחד. בישראל עדיין אין לנו פרויקטים אבל אנחנו מסתכלים בעניין על הצמיחה והמגמות כאן", אומר כץ בראיון, "אני חושב שמה שקורה בישראל דומה להתפתחויות בעולם. תל-אביב היא חלק משוק גלובלי. היום אפשר לשבת בתל-אביב ולהיות בעל השפעה על שוק העסקים בכל העולם. זה מתח...
• 

  זו סכנה לתת לשוק לנהל את התכנון

  3.08.11
  בראיון בגלובס מדבר האדריכל מיקי מנספלד על הדרך בה הוא רואה את המקצוע. בתחילת הראיון הוא נשאל כמובן גם על אביו, אל מנספלד ועל עבודותיו אבל לקראת סוף הראיון הוא מספק כמה אבחנות לגבי כוחות השוק והרגולציה בארץ. "ישראל סובלת מתכנון ממשלתי שכוחו נחלש והולך"... "האמת היא שכיום בכלל לא ברור מי מופקד על התכנון בישראל. פעם זה היה משרד השיכון, ועם השנים זה זלג למנהל מקרקעי ישראל וממנו לערים עצמן. ובערים שולטים ראשי ערים, ששאיפתם לקבל יותר ויותר ארנונה"....
• 

  חיפה - עיר שקטה ואדריכלים בה מעט

  13.07.11
  בלוג ארכיבלנדר מפרסם קול קורא של פורום התכנון החיפאי של עמותת מרח. מטרתו של פורום חיפה, בדומה לזה שמתנהל בתל אביב, היא לייצר ביקורת בשלל נושאים עירוניים מתוך שאיפה להגדיל את מספר האנשים שלוקחים חלק בפעילות אורבנית חברתית בעיר חיפה. אנו מרגישים חובה להצטרף לקריאתם. כאתר שמסקר את הביקורת האדריכלית בארץ, מורגש אצלנו מאד החוסר בקולות מהפריפריה ואפילו מהערים הגדולות. אם קוראים את Ynet, גלובס, הארץ וכל השאר, נראה שתכנון אדריכלי וביקורת מתרחשים רק ב...
• 

  ישראל בביאנלה לאדריכלות בוונציה

  7.07.11
  ...את שתי ההצעות האחרות שהגיעו לגמר. הביאנלה לאדריכלות בוונציה היא אירוע מרכזי באדריכלות העולמית והביתנים הישראלים זוכים בה לתהודה רבה. בין האדריכלים והאוצרים שנבחרו לייצג את ישראל בעשור האחרון היו צבי אפרת, יעל מוריה, סיגל ברניר, טולה עמיר ובשנה שעברה היו אלה יובל יסקי, וגליה בר-אור. השנה נבחרה הצעתם של האדריכלים ארז אלה ודן הנדל ואוצרת האמנות מילנה גיצין-אדירם, לייצג את ישראל בביאנלה ה-13 לאדריכלות בוונציה, שתיפתח בספטמבר 2012. התערוכה תעס...
• 

  שכונת סביוני (מלא את החסר) הירוקה

  9.06.11
  ... לדו"ח מבקר המדינה ל 2011: "אומנם", מציין מבקר המדינה, "כמה משרדי ממשלה ורשויות מקומיות, בראש ובראשונה המשרד להגנת הסביבה, ניסו לקדם עקרונות של בנייה ירוקה, אך בהיעדר מדיניות סביבתית מוסכמת לא היו משרדי הממשלה הנוגעים בדבר מתואמים זה עם זה, וכל משרד פעל בכיוון שונה שפעמים אף היה מנוגד לפעילות משרד אחר או לפעילותה של רשות מקומית". לדוגמה, תקן הבנייה הירוקה מעודד הכנת תשתית להפרדת מים אפורים, בניגוד לעמדת משרד הבריאות שמופקד לפי החוק על איכות המים.
• 

  סוף עידן המכונית בעיר?

  9.06.11
  ...חרון מציג יואב מערכת חנייה עירונית ממוחשבת המותקנת כנסיון בעיר סן פרנסיסקו. מערכת זו מאפשרת לנהג לגלות מקומות חנייה פנויים ואת מחירם לשעה דרך הנייד, או המחשב. אבל יותר מכך - המערכת משנה את מחירי החניות על פי העומס. המערכת מחוברת במחשב לכל מקום חניה ויודעת אם הוא פנוי או תפוס. כשיש אזור שבו הביקוש גבוה מאד, מחיר החנייה בו יעלה עד שיוותרו בו מקומות פנויים. במקום אחר מחירי החניה ירדו בנסיון לפתות את הנהגים לחנות שם. כשמחברים למערכת כזו גם את החניוני...
• 

  על תרבות ההנצחה ואנדרטאות

  27.05.11
  ... שנפלו מול חופי ת"א). ארגון יד לבנים הקים אנדרטאות הנצחה רבות, שהפכו לטיפוס בניין ייחודי בארץ. אנדרטאות אלו ניתן למצוא בד"כ בסביבה רוגעת וירוקה ומשמשים כבית שני למשפחות השכולות. כמוכן, מתקיימות בהם פעילויות קהילתיות וחברתיות כל השנה. בשנות השישים האנדרטאות ביטאו תפיסה מרחבית חדשה של הנצחה, שילוב של רחבת טקס וחללי תצוגה במסלול חוויתי, לדוגמה אתר "גבעת התחמושת", אך ב-1977 קרא יצחק דנציגר קריאת תיגר אמיתית נגד פעולות בנייה ופיסול לשם הנצח...