חיפוש - חדשות , מאמרים , גן , חוץ |1| - דף 3

• 

  הסדרה עצמית של אמנות הרחוב

  3.03.16
  ... של גדעון שריג: תכניות מתאר ארציות, תכניות מתאר מקומיות, תכניות בניין עיר, פארקים מטרופולינים, פארקים עירוניים , גנים לאומיים, תכנון שכונות, ופרויקטים ייחודים כגון שימור גנים היסטוריים.הביא לישראל רעיונות תכנוניים חדשים, כמו גן ההרפתקאות הראשון בארץ, לאורך גדת הירקון, אותו הקים ב-1971. הטביע את חותמו על נופם של אזורים טבעיים, יערות ושטחים חקלאיים שמשתרעים על פני מאות אלפי דונמים. בנוסף נטל חלק בפרויקטים הלאומיים המרכזיים של שנות השמונים כמו פרויק...
• 

  גאווה ישראלית

  2.12.15
  ...רוני בו השטח הפתוח ממוקם, ואשר איננו רגיש לשונותן של ערים בהיבטים של אוכלוסייה ,אקלים וכיו"ב. בפרויקט שלי בקשתי לקרוא תגר על התפישה התכנונית הקיימת, הרואה בשטחים הפתוחים וברחובות כשתי מערכות תכנון נפרדות. כך נולד הקונספט של 'גן-רחוב'. הגן-רחוב מייצר אפיק תנועה אלטרנטיבי הקושר בין אזורי מגורים, שצ"פים שכונתיים, רחבות צמודות מבני מסחר, שטחי מבני ציבור וצירי תנועה ראשיים (רגליים וממונעים) לכדי תשתית עירונית המעודדת מפגש בין-אישי מקרי או יזום, התכנסו...
• 

  תערוכה - האדריכלות של מנחם באר

  20.09.15
  ...יותר מאחרים בסביבתו, הקפיד באר לשלב אמנות במבנים שתכנן – ולא לאחר מעשה, אלא כחלק בלתי נפרד מהיצירה הכוללת, תוך שיתוף פעולה פורה בין אדריכל לאמן. לשם כך הזמין אמנים מהתנועה – כגון משה סעידי (חבר קיבוץ כפר מנחם), שרגא וייל (העוגן), בצלאל מן (עברון) וקלמן שמי (כרמיה) - ליצור קירות אמנות במגוון טכניקות. שיתוף הפעולה הפורה ביותר נרשם עם הצייר שמואל כ"ץ, חברו לקיבוץ געתון, בתבליטי הקיר ברחבי הקיבוץ ובמיוחד בחדר האוכל. "השילוב המיוחד של אמן ואדריכל מאו...
• 

  עדכון חשוב מעמותת האדריכלים מאוחדים בישראל

  23.07.14
  ...יוזמה זו דרושים מתכננים מתנדבים שיוכלו ללוות תושבי שכונות חלשות בהליכי תכנון השונים.להלן הודעת סניף הצעירים של עמותת האדריכלים:אדריכלים/יות, אנחנו תמיד אומרים שאדריכלות היא אחד המקצועות החברתיים ביותר שיש ומעצם היותה אמורה להגן על אלו שידם אינה משגת.לצערנו, בתרבות התכנון והבניה כיום, האוכלוסיות המוחלשות הן אלה הסובלות ביותר מפגיעה וחוסר התחשבות בזכויותיהן לתכנון וסביבה מבונה ראויים. במקרים רבים, בעלי הכוח ובעלי הקשרים שמים את הצרכים של אותם תושבי...
• 

  מפת המאמנים לרישוי באדריכלות

  18.06.14
  ... לחצו כאן מיקום המשרדים המאמנים לפי מחוזות של משרד הפנים:תל אביב: 269 משרדים (48%)חיפה: 77 משרדים (14%)מרכז: 65 משרדים (12%)ירושלים: 61 משרדים (12%)צפון: 36 משרדים (6.5%)דרום: 17 משרדים (3%)יהודה ושומרון: משרד אחד בלבד (0%)לא פעילים או חסרים: 27 משרדים( (4.5%) פורום אדריכלים צעירים המייצג את המתמחים והסטודנטים לאדריכלות דורש ממשרד הכלכלה לשנות תנאי ההתמחות ולמנוע את הכשל המתמשך שבו לא ניתן להשלים את תנאי ההתמחות באופן שיוויוני והוגן. לאתר המאבק:
• 

  כשלים באבני חיפוי מתפוררות

  2.06.14
  ...ברים יחד ויוצרים חומצה פחמתית חלשה, שמגיבה עם פחמת הסידן, ונוצר סידן דו-פחמתי. הידרוליזה - הידרוליזה מתרחשת כשהסלע מכיל פצלת השדה מסוג אורתוקלז -בעיקר בגרניט. פצלת השדה מגיבה למים חומציים ויוצרת קאולין, חומצה צורנית ואשלגן הידרוקסילי. רק הקאולין נשאר שכן החומצה הצורנית והאשלגן ההידרוקסילי נשטפים במים. שחיקה ביולוגית - תשתיות מינראליות שנפגעו משחיקה ביולוגית שהיא פועל יוצא של טחב, אצות, עובש, בקטריות וכדומה. כל הסיבות שפורטו עלולות לגרום ...
• 

  התחדש לי?

  21.02.14
  האם חשבתם פעם מהי בעצם התחדשות עירונית? נכון, פיתוח שטח פה, ריצוף שם, גן שעשועים חדש, ערוגה, ספסל.. אך מה עם המובן הרחב יותר של המילה?זו בדיוק התשובה שמנסה לתת לנו טלי חתוקה, אשר פורסת את התהליכים העירוניים לשכבות מידע והתייחסות שונות- החל מהשכבה ה"שטוחה"- זו התיאורית אשר מדברת על חוויה של הדברים כמות שהם, ועד זו המדעית או ה"חופרת"- אשר מנתחת את התהליכים כחלק מתמונה רחבה יותר.אין ספק שהתהליכים החברתיים-כלכליים-"מדיניים" משפיעים ישירות, על האדריכל...
• 

  איך מכירים שכונה? מה יכול לייצג אותה?

  20.01.14
  "איך מכירים שכונה? מה יכול לייצג אותה? האם אפשר לתאר אותה בלי להתייחס לתושביה? למה כן מתייחסים? על מה נעצרת העין? האם היא נוטה להתעכב על השבור והפגום או על השלם היפה? מה ערכו התיעודי של קטע קיר או חלון ראווה בודד? האם הוגן לחבר בין ציור מרחוב מרכזי לברז כיבוי בסמטה צדדית? נחוץ ריבוי או די בתמונה אחת מייצגת? חייבים להתייחס לקבוע? מה ערכו של המשתנה? האם החלקים מתחברים לכדי תמונה שלמה, או שהתמונה השלמה מתפרקת?"מתוך הבלוג המצולם של ציפה קמפינסקי.קדח...
• 

  העיר הצומחת

  15.01.14
  ... מכובס ומשאבי עתק המושקעים בבנייה "ירוקה". עץ בוגר מפחית את הטמפרטורה בסביבתו ב-2-5 מעלות ומצמצם משמעותית את הצורך במזגן בקיץ. עצים מספקים חמצן, סופחים זיהום אוויר, מקטינים את כמות רעשי העיר ואת קרינת השמש, מעודדים הליכה ברגל וגם מסווים כיעור אדריכלי. וזוהי רשימה חלקית."להמשך קריאה ובאופן מאוד רלוונטי לכתבה, הנה כתבה נוספת - מאבק גינת דרויאנוב בפלורנטין. או- כיצד קורה שהשטח הירוק הכל-כך נדיר בשכונת פלורנטין היום, נמצא על הכוונת של עיריית תל אביב.
• 

  רכבת צעצוע ומייל התרבות בירושלים

  24.10.12
  ... היזמים כמפגש בין תרבות לקולינריה” מדווחת קשת, "הוא נמצא בתוך רצף עירוני המכונה בעירייה 'המייל התרבותי', שנמתח בין תיאטרון ירושלים, מתחם בית המצורעים האנסן, תיאטרון החאן, הסינמטק ומרכז שרובר לתרבות. בנוסף לכך סמוך אתר התחנה לגן הפעמון ולפארק המסילה. הפארק, ששלושה רבעים ממנו כבר הושלמו, שוכן על תוואי המסילה בין מלחה לחאן ומשמש טיילת להולכי רגל, חובבי ריצה ורוכבי אופניים".'המייל התרבותי' היה רעיון שהגה טדי קולק - מתחם שנמצא מחוץ לעיר העתיקה אך יכול...
• 

  אחי, יש ימבה כוסיות!

  29.07.12
  ...טוח שזה קורה לכולם. אתם הולכים להיפגש עם מישהו ואחד השיקולים אם תמשיכו לראות אותו הוא הטרחה הנדרשת. קל הרבה הרבה לקיים מערכת יחסים עם בן או בת זוג מאותה העיר מאשר במרחק של שעה או שעתיים נסיעה. לכל "מוצר" יש "מרחק טרחה" סביר. גן הילדים יהיה במרחק של 5 דקות, העבודה במרחק של שעה. עבור לחם וחלב לא נסכים לנסוע רחוק, עבור נעלי מעצבים נהיה מוכנים (מוכנות) להגיע גם ללונדון... אם יש גברים שצוחקים מהסטריאוטיפ של הפיסקה האחרונה, שיגידו עד לאן הם מוכנים לנסו...
• 

  גוננים - קהילה הקובעת את תכנון השכונה

  17.04.12
  הקהילה בשכונת גוננים בירושלים נאבקת מזה מספר שנים למען הקמת פארק. כיצד הקהילה נולדה והתארגנה? מי הנהיג אותה? עם מי היא שיתפה פעולה ובאילו אסטרטגיות בחרה לפעול? העבודה שכתבתי עונה על שאלות אלה ומראה כיצד קהילה יכולה להתארגן ולהגיע בסופו של דבר למצב בו היא קובעת, יחד עם נציגי העירייה, את עיצובה הפיזי והתוכני של השכונה. במסגרת קורס בנושא "שיתוף ציבור בתכנון" בטכניון כתבתי סמינר על תהליך שיתוף שהתרחש בשכונת גוננים בירושלים (תוכנית פארק המסילה). ה...
• 

  תחרות תכנון הספרייה הלאומית

  12.12.11
  ... המשכן החדש לספרייה הלאומית בירושלים יתקיים כתחרות אדריכלים פתוחה החל מינואר קרוב. הבניין החדש עתיד להיות אחד ממבני הציבור החשובים ביותר שיוקמו בישראל בעשור הקרוב ותכנונו מהווה אתגר אדריכלי. לוח הזמנים צפוף מאד וזה הזמן להתארגן בצוותי תכנון ולפנות את היומן. בחירת האדריכל אשר יתכנן משכן חדש לספרייה הלאומית תיעשה בתחרות פומבית בת שני שלבים. השלב הראשון של התחרות יהיה פתוח לכל אדריכל בעל רישיון בישראל. בסוף שלב זה ייבחרו עד ארבעה אדריכלים, ואלה...
• 

  זהר בשדרה, מחשבות על מחאה וארכיטקטורה

  31.08.11
  פעם בשבוע אני אוסף את זהר מהגן ואנחנו יוצאים לסיבוב בשדרה. המסלול שלנו קבוע ומתחיל בפינה של אלנבי. משם אנחנו מזדחלים לכיוון הדבר הלבן הזה שפעם היה "הבימה" עד שניפחו וטייחו אותו למוות מנצנץ. אבל זה לא הענין. מה שאותי מרתק בשדרה זה לנסות ולתפוש את המחאה כצורה חדשה. אנסה להסביר: הקונטראסט החד בין המחאה בשדרות רוטשילד ובין מגורי היוקרה הפרוסים לאורכן הוא ברור. על פניו נדמה כי ההבדלים לא יכולים להיות קוטביים יותר. סביב השדרה מתגוררים המנצחים של ...
• 

  בזיון וסיאוב בירושלים

  15.08.11
  מזמן לא הופגן זילזול גדול כל כך באדריכלים בארץ ועוד מצידו של מוסד אקדמי. הנהלת האקדמיה בצלאל ביטלה באפריל את תוצאות תחרות התכנון מ 2006 ובחרה שלושה צוותי האדריכלים מהם יוזמן אחד לתכנן את הקמפוס החדש שיקום במרכז ירושלים. שלושת הצוותים מובלים על ידי משרדי אדריכלים מחו"ל ונראה שההתמודדות היא על שכר הטרחה מאחר ומשרדים לא התבקשו להגיש הצעה אדריכלית. כתבה בהארץ מספרת על פסילתה של התחרות ועל המשרדים המועמדים לבחירה. הצוותים הם סטודיו סאנה מטוקיו (בש...