חיפוש - חדשות , דתי , לד |1| - דף 3

• 

  נחנך הבניין המחודש לפקולטה לארכיטקטורה בטכניון

  6.04.16
  ...רה חיובית של צעירים רבים. עכשיו מצטרף למהפך הזה היהלום שבכתר: ההדריון." "הארוע הזה ממלא אותי סיפוק אישי ומקצועי עמוק," אמר פרופ' ארנון בנטור, ששימש בעבר משנה לנשיא ומנכ"ל הטכניון והוביל את ועדת ההיגוי בנושא ההדריון. "נולדתי כאן ברחוב מסדה, ובמתחם של בניין הטכניון הישן בהדר למדתי לרכוב על אופניים. היה כאן שיתוף פעולה מעולה בין הטכניון לעיריית חיפה – דוגמה מצוינת לסינרגיה בין אקדמיה, עירייה וקהילה - ואין ספק שזו רק התחלה למשהו הרבה יותר גדו...
• 

  פביליון מרתון סמסונג בתל אביב

  18.02.14
  ...וקר 4 פעמים בשבוע בחצי שנה האחרונה (?!?).רכובים על הווספה חצינו את רחוב אבן-גבירול בשבוע האחרון כשעברנו את שד' בן-גוריון התרגשה האצנית מביתן ה"אקספו של המרתון" (לדבריה) שנחת על כיכר רבין , מכסה כל מרצפת פנויה."זה אקספו?!" נחרדתי אקספו זה יריד האדריכלות העולמי בו ביקרנו בשנחאי, זה חתיכת אוהל.__IMG__אני לא היחיד,נ.ריבה תוקפת את עיריית תל-אביב בעדינות בXNET ותוהה מדוע הכיכר נחסמת לטובת המפרסמים של מרתון תל אביב בתגובה מסביר א.סולר - מחזיק תיק הספורט...
• 

  הצגת בוגרים - Mapping the Common

  29.01.14
  ...כלכליים וסביבתיים. הסטודנטים התבקשו לתכנן ולעצב פתרון פשוט למורכבות החברתית, הסביבתית והקהילתית סביב כל אחד מהאתרים. זאת מתוך אמונה שעיצוב טוב ופשוט משפיע מיד ובאופן אינטואיטיבי על ההכרה של האדם באשר הוא אדם, וכן שהטיפול הנקודתי יוכל להוות קטליזאטור חברתי ולהשפיע על מעגלים נרחבים, ולקשר בין המימד הפיזי של העיר לבין מוקדי האנרגיה של העיר. הפרוייקט בוצע בהנחייתן של אדר' טלי כהן אנדרסון ואדר' לילך ענבר גרוסברד, ובסיוע ע. הוראה שמרית כהן. פארק שטרןאו...
• 

  זכויות בנייה אינן אמצעי תשלום

  16.01.13
  ...ר עד שקשה לנו לקלוט עד כמה זה אבסורדי. התכנון העירוני נועד לקבוע את איכות העיר, כלומר השיקולים לגובה של בניין מסויים, לכמות הדירות בו, צריכים להיות עירוניים. במקום זאת העיריות מתפרקות לגמרי מכוחן מול היזמים ומחריגות בתב"ע נקודתית שטחים כדי לממש זכויות בניה לכסף. השטחים הוירטואליים האלה אינם של העיריות אלא של התושבים. העיריות מוכרות את השטח ליזמים בדרך שעוקפת את חוק המכרזים, מגמישה את חוק התכנון ופוגעת בעיר.זכויות בנייה אינן שטרות כסף"אין העירייה ...
• 

  רכבת צעצוע ומייל התרבות בירושלים

  24.10.12
  ... שפירא בכתבה, "אז אין פה הדיוק ההיסטורי, אבל יש עיצוב של משהו שיכול היה להיות פה. יבואו אסכולות שימוריות נוקשות יותר ויראו בזה תעתוע, אני חושב שהתחנה היא סמל (...) השמשה היא השימור הכי טוב, גם אם במהלכה מקבלים הרבה החלטות נקודתיות שאפשר להתווכח עליהן”.כמי שאינו מעריך מאמצי שימור במיוחד ומוכן לפוצץ כל מבנה כמעט, אני דווקא מזדהה עם גישתו של שפירא. הדרך היחידה לשמר מתחמים כאלה היא להפוך אותם לצעצוע קיטשי שימשוך קהל. מתחם התחנה בתל אביב, המושבה הטמפל...
• 

  עם הגב לכאן, עם הראש לשם

  9.09.11
  ... היא כמובן שמדובר במדד סובייקטיבי לחלוטין. קבוצות חוקרים שונות מאמצות מדדים שונים כדי לדרג את הערים המדוברות וזונחות מדדים אחרים. אחת הדוגמאות הברורות לכך היא ההתעלמות של המדדים מנושא הדת. ירושלים ומכה הן דוגמה לערים שפעילות דתית ומדינית בהן יוצרות אפקט גלובלי. ערים אלה מרכזיות, משפיעות ומשמעותיות ברחבי העולם, תרבותית ופוליטית הרבה יותר מעיר העולם טורונטו למשל. בדומה לכך לא נמדדת ההשפעה של תעשיית הסלבריטאים של לוס-אנג'לס על התרבות העולמית, או הש...
• 

  שוויץ ואיטליה במרכז יהוד

  5.07.11
  ...טחה שיש בו - זה מרקם עירוני שמתוכנן בצורה פרטנית. מרחיק את המכוניות ומעדיף את הולכי הרגל, משלב עירוב של מסחר, בילוי ומגורים וכולנו יודעים כמה יש בדברים האלה צורך במרכזי ערים. כשאני חושב על מרכז העיר חדרה למשל, העיר בה נולדתי, אני לא בטוח שהרעיון של ראש עיריית יהוד רע כל כך. ואם לתת פתחון פה לאחד הטוקבקים בכתבה: "מה תל אביבי בדיוק בסגנון שהומצא בגרמניה בשנות העשרים-שלושים והועתק לכאן ללא כל הקשר מקומי וללא מחשבה?... אני מוכן להמר שלאותם הכותבי...
• 

  המעבדה העירונית

  17.11.15
  ...לטובת החברה, ובפרויקט הזה אנחנו עושים, בסופו של דבר, שימוש במשאבים הקיימים – כלומר בידע ובניסיון שלנו."פרופ’ שלוסברג, שאחד ממוקדי עיסוקו הוא תחבורה בת קיימא, סיפר שהופתע לטובה מיום הכיפורים בישראל. “מעבר לקדושת היום מהבחינה הדתית, המחזה של המוני ילדים קטנים וגדולים רוכבים על אופניהם ברחובות הרשים אותי מאוד. אפשר ללמוד מזה שהציבור צמא להשתמש באופניים וזקוק לשם כך לסביבה נוחה ובטוחה יחסית. האחריות לכך מוטלת עלינו, המתכננים.” פרופ' שלוסברג שוהה בישר...
• 

  היחס של הקוביות לצעצועים

  22.05.13
  פעם, לפני יותר מדי שנים מכפי שאני מוכן להודות, הייתי האדריכל שתכנן הכי הרבה בניינים, רחובות וערים. יותר מכל האדריכלים האחרים בארץ גם אם מחברים את כולם יחד. זה היה בתקופה שעבדתי עבור חברה לפיתוח משחקים והייתי אחראי על העיצוב של המרחב הוירטואלי – הרחובות, הערים והמבנים שמהווים את שטח המשחק. העבודה הזו הייתה משוחררת מכל תפיסה אדריכלית קודמת. לא הייתי מחוייב לשום ועדה מקומית, תקנות או חוקים. למעשה, גם חוקי ניוטון וכח המשיכה היו המלצה בלבד במר...
• 

  פירצה קוראת ליזם

  8.08.12
  במשולש הכח של העירייה, היזמים והתושבים הולך ומשתנה המאזן. התב"ע הנקודתית, הכלי ששימש מאז ומעולם כלי יזמי לדחיפת תכניות נתקל בהתנגדויות תושבים. אבל האם רק היזמים מפסידים או גם העיר? נעמה ריבה כותבת ב Xnet על שני מקרים כאלה בתל אביב.הפרויקט בסמוך לכיכר המדינה מציע שני מגדלים של 15 קומות. זהו כבר הסיבוב השני בוועדה המחוזית והתב"ע הנקודתית שונה כבר ממגדל אחד לשניים, מדיור לזכאים לסתם "דירות קטנות, וכל זה כשסבב ההתנגדויות טרם הסתיים. פרויקט אחר מציע מ...
• 

  על דעת המקום - שיחה על החיים הדתיים במרחב העירוני

  1.10.14
  יום שני, 6 באוקטובר 2014, 19:30. רוטשילד 29, בת ים, המרכז לעירוניות. על מקומה של הדת בעיר, על השפעת העירוניות על ההוויה הדתית ועל קהילות חרדיות ועל בתי כנסת שחוללו שינוי בשכונות חדשות, וגם משהו על "זגורי אימפריה" משתתפים: ד"ר לי כהנר, ראש החוג ללימודים רב-תחומיים במכללת אורנים וד"ר נסים ליאון מהמחלקה לסוציולוגיה באוניברסיטת בר-אילן. מנחה: אבירמה גולן הכניסה חופשית, הבירה קרה ורצוי מאוד להרשם מראש. להרשמה: urbaty...
• 

  חיזוק הנגב או הזנחת הפריפריה?

  1.07.13
  ...ה לדרך בעקבות החלטת ממשלה שהתקבלה בנובמבר 2011 והיא נמצאת בשלבי תכנון מתקדמים, ללא שיתוף הציבור המקומי. התכנית מייעדת הקמה של כעשרה יישובים קטנים ומבוססים המיועדים (ככל הנראה פרט לאחד) לאוכלוסייה יהודית, בחלקה חילונית ובחלקה דתית. ההשקעה הכלכלית האדירה בהקמה של ישובים חדשים במטרה למשוך לנגב אוכלוסייה שלא נמצאת כאן, איננה צודקת. קיימת כאן אוכלוסייה. אוכלוסייה חזקה, איכותית, אכפתית, יוצרת ופעילה. במקום להשקיע באותה האוכלוסייה – בבריאות, בחינוך, בתח...
• 

  החיפוש אחר ארכיטקטורה בין מסורת להתחדשות

  18.04.13
  ...מודים והוראה בת שבע שנים בארה"ב ובאירופה, הייתה כנראה בשל מורכבותה התרבותית וההיסטורית ומן הסתם, כפועל יוצא מאלה, האדריכלית גם כן" על אדריכלות ירושלמית: "עשיה אדריכלית בקונטקסט הירושלמי, תוך התייחסות למוזאיקה החברתית, דתית ותרבותית ולנושאים של חדש מול ישן בעידן מודרני היא תהליך מאתגר ומרתק. התעמקותי בשרשי השפה הקלאסית נתנה לי את הכלים להבין ולהתייחס לשפות האדריכליות השונות שצמחו מתוכה ושקיימות בירושלים" על אדריכלות: "יצירה אדריכלי...