חיפוש - חדשות , וו , קטן |1| - דף 4
לא מצאת? פשוט חפש.
-
הנדסאי אדריכלות נוף - מקצוע עם קיימות
27.07.20...קצוע אדריכלות הנוף, המשלב אדריכלות קלאסית עם תכנון עירוני הלוקח בחשבון גם את הצמחיה והשטחים הפתוחים.במקצוע אדריכלות הנוף העיסוק הוא ביצירת הנוף האנושי שמסביבנו, בין אם מחוץ, או בתוך המבנה. לתוך המרחב הציבורי מתכנן הנוף יוצק חוויות, אפשרויות, צבעים ומרקמים אשר משפיעים על מהלך החיים של האנשים החווים אותה מבלי לשים לב.כלי העיצוב הייחודיים למקצוע – עיצוב באמצעות צמחייה וטופוגרפיה, מוסיפה לתחום הזה דינמיות נוספת – את מימד הזמן.אדריכלי נוף ... -
סיבוב בקארדו ברובע היהודי בירושלים
7.05.13...לחיים בתקופה הישראלית" שואל מיכאל יעקובסון בכתבתו ב Xnet ומכתיר את הפרויקט כהצלחה. אבל האם זו באמת הצלחה?קארדו - "הלב" בלטינית, הכינוי הרומאי לרחוב הראשי החוצה את העיר, המרכז המסחרי העיקרי, חנויות משני צדדיו ומעברים מקורים מלווים אותו. כזה היה גם הקארדו בירושלים והתמונה המצורפת כאן מסבירה בדיוק את ההבדל בין אז (בתרשים הקטן) והיום. "בחפירות ברובע התגלה רחוב עמודים רחב ומרוצף בלוחות אבן, שרוחבו הכולל 22.5 מטר (רק חלק ממנו נחשף). במרכז הרחוב יש מעבר... -
בטון חשוף וביקורת אדריכלות
2.04.13מיכאל יעקובסון ממשיך בסיוריו בבלוג והפעם מבקר בתיכון ליידי דיוויס שתוכנן על ידי האדריכל רם כרמי. גם הפעם לא חוסך יעקובסון ביקורת, לא מכרמי ולא מאיתנו האדריכלים. כמה נקודת במאמר שוות דיון מיוחד כשמבנה ליידי דיוויס משמש דוגמה מעולה להדגשה.נתחיל בנקודה החשובה ביותר, זו שלדעתי מתעלמים ממנה אדריכלים רבים ולבטח התעלמו ממנה אדריכלי הברוטליזם - משמעותו של הבטון."הבטון האפור" כותב יעקובסון, "הבטון שנעשה בו שימוש מסיבי בכל רחבי הבניין, נחשב בדרך כלל בציבור... -
קול קורא: מרחב 2013 - בניה ירוקה בישראל
5.02.13...ת האדריכלים תתמקד בבנייה ירוקה - בניה אקולוגית, בת-קיימא, חסכונית באנרגיה ויעילה בניצול משאבי הטבע. להלן הודעת העמותה:מרחב 2013 - בניה ירוקה בישראלאנו מעוניינים לתת במה לפרויקטים מעולים השמים את המחויבות הסביבתית בראש, מבלי לוותר אל מצוינות אדריכלית ואסתטית. אנו מבקשים להציג פרויקטים שבנייתם הסתיימה בשנים האחרונות והם עומדים בסטנדרטים ירוקים: תקנים ישראליים, תקנים בינלאומיים והסמכות מקומיות ועולמיות (למשל LEED האמריקאי). יתקבלו גם פרויקטים שיש לה... -
השיפוץ מעורר המחלוקת של טיילת החוף בתל אביב
4.02.13נעמה ריבה מדווחת ב Xnet על שיפוץ טיילת החוף בתל אביב. הקיר התומך בין הטיילת לחוף יבוטל ובמקומו ייבנו טריבונות ברוחב של כחמישה מטרים, ותחתיהן טיילת תחתונה, שביל בטון ברוחב שלושה מטרים. האם זה טוב? האם זה רע? כל הטיעונים בכתבה."התנאים היום הם עגומים ואינם עומדים בסטנדרטים שאנו רואים כמכבדים את הציבור", אומרת האדריכלית גנית מייזליץ-כסיף שמשרדה (מייזליץ - כסיף אדריכלים) מופקד על התכנון. מעבר נגיש לחוף ולכל בתי הקפה שעל החול, שיציע לציבור גדול של תושב... -
העיר והאופוס ה31 של תום בייקין-אוחיון
23.01.13לפעמים, שיטוטים ברשת בימי בחירות מגלים אוצרות, כזה הוא הבלוג של תום בייקין-אוחיון. הבלוג הזה לא עוסק בדרך כלל בנושאים בהם אנחנו עוסקים כאן באתר אבל סדרת כתבות אחת שלו היא למעשה פרקים מספר העוסק בעיר והוא שונה ואחר ובהחלט שווה את המאמץ."ספר זה" כותב תום בהקדמה, "המבוסס על סדרת הרצאות שהעברתי באירוע 'בית ריק – הקיבוץ', מבקש להתחקות אחר ההיסטוריה של הדבר הזה שלו אנו קוראים עיר (...) מה עושה קהילה של תושבים להיות עיר ולא כפר או קיבוץ, או כל ישוב מסוג... -
איך יודעים אם הבניין יפה?
6.01.13"בניין יפה זה קודם כל בניין שאני מסתכל עליו ומרגיש שהוא יפה. למרות שאני אדם אנליטי ההחלטה שלי תמיד בסוף זה תחושת הבטן. ואז אני מנתח למה לא נראה לי - שיווי משקל, סימטרי מדי, כי המאסה הזו גדולה, ראש גדול על גוף קטן, זה מתפרש לא טוב". הציטוט כאן לקוח מתוך הראיון שערכה קשת רוזנבלום עם האדריכל משה צור. מעניין לקרוא שצור הנחשב "אדריכל של יזמים" מדגיש דווקא את הצד הזה בעבודתו. והוא ממשיך "היה דור ותיק של אדריכלים שחשב שהוא משרת את החברה, והיזמים הקפ... -
שלושה סיבובים בקיבוץ נען
17.10.12מיכאל יעקובסון מפרסם בבלוג שלו שלוש רשימות העוסקות בקיבוץ נען. חדר האוכל, בית גלילי, אולם הספורט, גן הזיכרון, התיאטרון הפתוח, בית ברל ועוד. את כל אלה מלווה מיכאל בחומרי ארכיון, צילומים מעודכנים, סיפורי הסטוריה והעיקר, בדעתו ובתחושותיו בביקור במקום."כבר הרבה זמן שאני משתוקק להגיע ולבקר בקיבוץ נען" כותב מיכאל, "הרבה אדריכלים הותירו בו את חותמם וניתן להעביר בו כמה שעות טובות באחת מגלריות האדריכלות המרשימות שביקרתי בהן. אפשר 'להיפגש' כאן עם חנן הברון... -
חלליות נוחתות בנמל תל אביב
14.10.12...בתל-אביב מסתבר שחייבים כל פעם לאמץ טכנולוגיות לא מוכחות שנוטות להישאר בתחומי הפנטזיה וההדמיות", כותב לרמן. "הברווז הנוכחי הוא טכנולוגיית PRT Personal Rapid Transit, אמצעי תחבורה אשר מבוסס על פודים קטנים וחרישיים שמככב מאז שנות ה-60 בדמיונות אורבניים כאלה ואחרים, ואף פעם לא הצליח לפרוץ בגדול בשום מקום. (...) קשקוש מיותר שכזה לא נראה מאז הביצים של גוראל בחיפה. מילא ההקמה של השטות הזו, עלויות התחזוקה שיבואו אחר-כך והפירוק של המערכת יעלו לנו לא מעט". -
רחוב שינקין הגוסס על שולחן הניתוחים
23.09.12...t מוצגים מאמצי ההחייאה של איש יחסי הציבור רון גרנות, הדובר של ועד סוחרי הרחוב. "הקהל של הרחוב השתנה", אומר גרנות. "אם שינקין של שנות ה-90 הורכב מצעירים שעברו לשינקין כי היה זול לגור בו ומהגרים מחוץ לתל אביב שרצו להיות חלק מההוויה התל אביבית, שינקין של היום היא שכונה בורגנית. לא תמצא פה סטודנטים, אלא אנשים שעלו לכאן לפני 15 שנה, השתקעו והקימו כאן משפחה. קח לדוגמה את אלונה קמחי ויזהר אשדות, שהיו מזוהים מאוד עם הרחוב בתקופת הזוהר שלו, ועדיין חיים כא... -
אגדה אורבנית - ספר חדש
17.07.12...ב לשעון, המקיפה את כל שטחי הישגי הרוח האנושית: בתחום התרבות, החברה, הכלכלה, ועוד. רוב רובה של הפעילות העירונית השוקקת מתקיימת ומשגשגת בזכותו של אזור קטן יחסית: המתחם אותו תכנן פטריק גדס, אנתרופולוג סקוטי ואיש חזון. אזור זה מהווה את לב לבה של האורבניות התל אביבית, והוא נושאו המרכזי של הספר, שיוצג כאן באמצעות צילומי אוויר, מפות, תצלומים פנורמיים, והסברים שאנו מקווים שיהיו נהירים גם לקהל הרחב ולא רק לאיש המקצוע, המתכנן העירוני.המטרה השנייה של הספר ה... -
המחנה הקדמי בערד
30.05.12שוב פוסט מענג בבלוג של מיכאל יעקובסון והפעם על בנין עיריית ערד. מבנה שהקומה הראשונה בו תוכננה כמבצר קטן לאנשים שהקימו את העיר והקומה השניה היא צריף שוודי מעץ שפורק ממעברה ישנה והוצב מעליו. "חשיבותו של בנין העירייה" כותב יעקובסון, "היא בניסיון המוצלח ליצור שפה פיסית מקומית וייחודית לבנייה בעיר החדשה ובהתאמתו של הבניין וסביבתו לאקלים המדברי."יעקובסון מראיין בכתבה את האדריכלית אילנה אלרוד שתכננה את המבנה והיא מספרת "בזמנו המחנה היה הדבר היחיד באזור... -
אדריכלות פרמטרית
9.05.12...דש של תכנון ועיצוב. החל ממוצרים, כלים ומשטחי קירות ועד לתכנון בניינים, שכונות וערים. לא מדובר כאן בתכנון בעזרת מחשב כדוגמת פרנק גרי, מדובר בתכנון על ידי מחשב, בהנהגת אדריכל.בתרבות הנוכחית אנו שבויים בדימוי עבודת האדריכל של האווארד רוארק (מהספר "כמעיין המתגבר" של איאן ראנד). הספר הזה והתנועה המודרנית בכללותה מציגים את האדריכל כמי ששולט בתכנון ובביצוע עד לפרט הקטן ביותר, כי הרי "אלוהים נמצא בפרטים". אנחנו כל כך רגילים לתפיסה הזו שאנחנו לא שמים לב ל...
לא מצאת? פשוט חפש.
מקד לפי מונחים אלה
