חיפוש - חדשות , חבר , יפו |1| - דף 14
לא מצאת? פשוט חפש.
-
כל יום מחדש אתה מתחיל הכי מהר שלך, ולאט לאט מגביר
10.03.14...עסוק, ואם כבר, אז גם האח-של (ארז). טל כותב טור אורח באתר בניין ודיור ומבקש "רק אל תחפפו" - אמנם הוא פונה אל קהילת מעצבי הפנים, אך בתור אדריכל אני מוכרח להזדהות עם כל הכתוב ואף לשתף עמכם. "החיפוף, אם כל חטאת. הרצון לסגור פינה חברמנית והחלקות על חשבון החלטות חשובות. ... ההיצע הגדול והשפע מביא לכך שיהיו תריסר עסקים מכל סוג ובאותו רחוב וכך למשל נפתח קניון חדש ש"כמוהו עוד לא נראה" ובאותו רחוב עוד חמישה קניונים אחרים שנראים בדיוק כמוהו. מה שבסופו של דב... -
מי יודע באיזו שנה לא יהיה מקום לבנות על כדור הארץ?
3.02.14.... אבל, אנו יודעים היום כל כך הרבה- באשר לסביבה, ולאורח החיים, ולתפקוד היומי- זה הבסיסי ביותר, וזה הדינאמי והמשתנה והמפותח ביותראז מדוע התכנון לא יודע עדיין לקפוץ את המדרגה הזאת? ולא עבור האלפיון העליון, אלא עבור האדם הבודד, החברה, הסביבה?"יש שיטענו כי בין תכנון ומוסר לא אמור להתקיים קשר כלשהו. בעוד שתחום התכנון הוא תחום רציונאלי, המבוסס על שיקולים פוליטיים וחישובי עלות/תועלת כלכליים, המוסר ובפרט תחום הפילוסופיה של המוסר, נדמים כמנותקים מחיי היום-... -
הצגת בוגרים - Mapping the Common
29.01.14...משתמש במרחבים המשותפים, תוך התחשבות בנקודות התורפה של המרחבים המשותפים, אשר רבים מהם מוזנחים כי הבעלות היא של קולקטיב, והקף התכנון הוא עצום. העיר שנבחרה לשמש קרקע לסטודיו היא ירושלים. בירושלים כ-450 גינות עירוניות, ללא רצף המחבר בין ה"מרחבים הירוקים". מתוך כלל הגינות נבחרו 5 אתרים. הקריטריונים לבחירה היו סוציאליים, כלכליים וסביבתיים. הסטודנטים התבקשו לתכנן ולעצב פתרון פשוט למורכבות החברתית, הסביבתית והקהילתית סביב כל אחד מהאתרים. זאת מתוך אמונה ש... -
איך מכירים שכונה? מה יכול לייצג אותה?
20.01.14..."איך מכירים שכונה? מה יכול לייצג אותה? האם אפשר לתאר אותה בלי להתייחס לתושביה? למה כן מתייחסים? על מה נעצרת העין? האם היא נוטה להתעכב על השבור והפגום או על השלם היפה? מה ערכו התיעודי של קטע קיר או חלון ראווה בודד? האם הוגן לחבר בין ציור מרחוב מרכזי לברז כיבוי בסמטה צדדית? נחוץ ריבוי או די בתמונה אחת מייצגת? חייבים להתייחס לקבוע? מה ערכו של המשתנה? האם החלקים מתחברים לכדי תמונה שלמה, או שהתמונה השלמה מתפרקת?"מתוך הבלוג המצולם של ציפה קמפינסקי.קדח... -
בית העם המתחדש
19.01.14משרד האדריכלים HQ מחדש את בית העם של עשרת. מעניין לתהות ולהיווכח יום אחד, כיצד יתפקד בית עם, במתכונתו החדשה או המחודשת, בימינו. האם אכן קיימת כמיהה חברתית כלשהי לחזור ל'ביחד' הזה, שהוא אולי פחות טרוויאלי היום, כשכל אחד נצור ב"אחוזתו"... על משקל "ביתי- הוא מבצרי".האם תהילתו של בית העם עוד לפניו? וכך מביאה את פני הדברים, ק. רוזנבלום, על בית העם, ב"הארץ":"הזיכרון המתוק של בית העם מאומץ בחום על ידי התושבים, שמשתוקקים להוריש לצאצאיהם, בני הדור הרביעי ... -
הקרב על המדרכה
6.01.14... וכן עצים, פחים ותשתיות תקשורת, חשמל וניקוז. כל אלו - עוד לפני שמביאים בחשבון גורמים ניידים שמשתלטים על שטח הולכי הרגל עצמם, כמו כלי רכב החונים על המדרכה ושולחנות בתי קפה.""המלה 'נגישות' היא מלה רעה ולא נכונה. ברגע שאתה מדבר על שתי אוכלוסיות, אתה בדרך כלל מדיר אוכלוסייה אחת. עיצוב סביבת האדם באדריכלות מביא בחשבון רק מושג של אנשים 'נורמליים' – אך האחריות של האדריכלים היא גדולה יותר: אתם מחליטים אם אנשים נכנסים לחברה או יוצאים ממנה". (איקי בר-חיים) -
תחתית העיר חיפה
5.01.14..."איש לא יכחיש שהעיר התחתית בחיפה היא שכונה הצמאה להתחדשות עירונית."אבל, "העיר התחתית אינה מקום ריק. אין מדובר בשכונה ללא תושבים עבור תושבים ללא שכונה. ברחובות כמו מעלה-השחרור, המגינים ויפו מתגוררות מאות משפחות ערביות, כמעט כולן ממעמד סוציו-אקונומי נמוך, וכמעט כולן חיות שם בהעדר ברירה אחרת."אתם מוזמנים לקרוא ב"ערב-רב" את כתבתו המעניינת של אורי וולטמן. על חיפה, כמרחב מעורב."ערב רב" הוא מגזין עצמאי לאמנות, תרבות וחברה בעריכת רונן אידלמן ויונתן אמיר. -
אפליקציות חובה לאדריכלים
12.12.13...נה מאפשרת לנו ללכוד את הרעיונות הקריאייטיבי שלנו בין רגע, בין אם מדובר בשרבוטים, דיאגראמות, איורים או אפילו סתם הערות. האפליקציה פותחה במיוחד עבור מערכת התצוגה של האייפד (מצטערים משתמשי אנדרואיד) ואפילו השיקה עט סטיילוס המתחבר לאייפד באמצעות בלוטות' לצורך עריכת השרבוטים. My pantone - רוצים גישה לקטלוג הצבעים המפואר של חברת פנטון העולמית? בחנות של אפל תוכלו להוריד את האפליקציה. היא אמנם אינה חינמית, אך היא פותחת צוהר לעולם שלם של צבעים וגו... -
הצד האפל של תמ"א 38
29.11.13... וגלגולה המתקדם יותר, תמ"א 38/2 הן תוכניות שניזמו ע"י המדינה ומטרתן לעודד חיזוק מבנים כנגד רעידות אדמה כאשר התמריץ לביצוע החיזוק הנו פטור משמעותי ממס על תוספות הבניה. ביצוע תמ"א הנו הליך יזמי המבוצע ע"י דיירי הבניין בשיתוף חברה קבלנית ומבוסס על כדאיות כלכלית הן עבור החברה הקבלנית והן עבור דיירי הבניין. במסגרת תמ"א 38 מקבלים הדיירים הקיימים שידרוג לבניין הבא לידי בטוי בד"כ בשיפוץ חיצוני, הוספת פיר מעלית, הוספת מקומות חניה לדיירים, שיפוץ לו... -
ערן זיו ויזהר קדמי זכו בתחרות לעיצוב מגדל "אשלים"
26.11.13... של כ-38,300 ש"ח זכה האדריכל אמיר מלול. במקום השלישי ובפרס של כ-18,400 ש"ח זכו האדר' נעמה בלונדר ומישה ברזניאק.__Img__במסלול הסטודנטים:במקום הראשון זכה אורי בלייכר מהמרכז האקדמי ויצ"ו חיפה. במקום השני זכו איל לנדמן ועדי פרוג מבצלאל. במקום השלישי זכה עידו שביט מהטכניון. התחרות נערכה בשיתוף עמותת האדריכלים וחברות ברייטסורס ואלסטום, בעלות השליטה בחברת מגלים שזכתה במכרז להקמת המתקן בנגב.לצפייה בפרוטוקול השיפוט מתוך אתר עמותת האדריכלים >> לחצו כאן -
תחרות פומבית לתכנון שערי הכניסה לטכניון
9.10.13...ישראל בהסכם עם ועדת ההתחרויות של עמותת אדריכלים מאוחדים בישראל, מכריזים על תחרות פומבית לתכנון שערי הכניסה לטכניון מכון טכנולוגי לישראל בחיפה, ומזמינים אדריכלים להגיש הצעותיהם. במקביל, ינוהל גם מסלול נפרד לסטודנטים לאדריכלות.חבר השופטים:פרופ’ פרץ לביא, נשיא הטכניון – יו”ר חבר השופטיםאדר’ ברכה חיוטין - שופטתאדר’ תאה קיסלוב - שופטתאדר’ יניב פרדו - שופט פרופ’ ארנון בנטור, משנה לנשיא ומנכ”ל – שופטגב’ זהבה לניאדו, סמנכ”ל תפעול – שופטתפרופ’ יהודה קלעי,... -
היצרנות בעיר צומחת עם האוכלוסיה?
15.07.13מחקר חדש טוען: ככל שצומחת האוכלוסייה בעיר, צומחים במקביל מספר הפטנטים הנרשמים בה וגם התמ"ג (תוצר מקומי גולמי). בנוסף טוענים מחברי המחקר, כי גם מחלות המין ושיעורי הפשיעה גדלים עם עליית האוכלוסיה בעיר. צוות המחקר טוען כי בנה מודל וניתח פקטורים שונים המתחשב במספר האנשים הממוצע שכל תושב מקיים עימם אינטראקציה אישית, רמות ההידבקות במחלות המופצות אך ורק במגע ישיר ועוד, וכך נמצא שככל שהקשר בין חברה וצפיפות בעיר גבוה יותר, רמת היצרנות עולה וכך גם מספר הפט... -
פורסם התכנון של SANAA לבצלאל בירושלים
11.06.13...יצד התכנון החדשני והמינימליסטי שנראה כאן מתיישב עם הדרישה שהוצגה למתמודדים בתחרות, או לכל מתכנן שבונה בירושלים." הכוונה לשימוש באבן ולמגבלה ששטח הזכוכית בחזית לא יעלה על 40%. בכתבתה נשמעת גם ביקורת אדריכלית מדוייקת מפי נציג החברה להגנת הטבע, אברהם שקד: "אם אני מבין נכון מה זה קמפוס מפוזר, מה שאני רואה זה לא קמפוס מפוזר. בצלאל יכול היה להתמזג בעיר, כלומר יכולים להיות מבנים ברחבי העיר. הבניין הזה גדול מדי ופוגע בשיווי המשקל העדין שהיה ראוי לשמר. זה... -
נפסלה זכייתו של רפי סגל לתכנון הספרייה הלאומית
16.12.12כתבה ב"הארץ" מדווחת על התפתחות מפתיעה בסאגה של התחרות לתכנון הספרייה הלאומית, הצעתו של האדריכל רפי סגל שזכה במקום הראשון נפסלה. "במכתב שנשלח לסגל מהחברה לבניין הספרייה לאומית, בניהול קרן יד הנדיב, ביום חמישי בשבוע שעבר, נמסר לו כי החברה לא תוכל לבחור בו כאדריכל הזוכה בתחרות, וכי הוא לא יתכנן את משכן הספרייה הלאומית".במכתב לסגל מטעם החברה לבניין הספרייה הלאומית נכתב כי "לא הצלחת להגיע למצב בו ניתן יהיה להתקשר עמך בהסכם האדריכל על פי העקרונות שפורט... -
תצטרף לעמותה. תפסיק לקטר ותצטרף!
7.11.12...ש בו טוקבקים אנונימיים. דווקא בגלל העובדה הזו צריך לציין שלאחרונה מתעוררת איזו רוח של שינוי. הנה שני מקרים מהשבוע האחרון שלא שמעתם עליהם.הקמת בניין הספרייה הלאומית בירושליםלאחר פרסום בעיתון הארץ ובו קריאתו של עו"ד יאיר גבאי, חבר הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה בירושלים, לבטל את זכייתו של האדריכל רפי סגל בתחרות לתכנון הספרייה הלאומית החדשה בירושלים. ולמנות "אדריכל ציוני". יצאה מיד העמותה בגינוי הבא: "לאור הפרסומים באמצעי התקשורת השונים, עמותת האדריכל...







