חיפוש - חדשות , חוק , לד |1| - דף 6

• 

  הזדקנותם, מותם ולידתם מחדש של קניונים - תערוכה

  10.02.16
  ...ות אלטרנטיביות בקניון: הצגת התערוכהמירב איינשטיין סיאנו, סמנכ"לית, צ'מנסקי בן-שחר ושות' בע"מ כמה שטח קניון 'יש' לכל תושב בישראל? מגמות כלכליות בהתפתחות קניונים מריק שטרן, דוקטורנט בחוג לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן גוריון וחוקר במכון ירושלים לחקר ישראל יורים וקונים : הפרטה, צרכנות והאינתיפאדה הירושלמית אמנים: אורית סימן-טוב, יואב פלד סטודנטים מציגים לפי א"ב : אהרוני ספיר, אחנין ענבר, אליו אסתר, אמור ירדן, אסור מור, בהט עופר,בן-יצחק חן, בראשי רו...
• 

  גאווה ישראלית

  2.12.15
  ...עסוק הפרויקט שלה ידעה סגל שזה יהיה מחקר בין-תחומי. "הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון יושבת בלב אוניברסיטת מחקר מובילה, ולצערי היא אינה מקיימת קשר מחקרי מספק עם הפקולטות שסביבה. לכן יזמתי במהלך העבודה על הפרויקט קשר עם חוקרים ועובדים ביחידות אחרות, והם סייעו לי רבות במחקר הפסיכולוגי, בבניית בסיס הנתונים (GIS), בהבנת משטר הרוחות ועוד. בנוסף נעזרתי במחקרי בפקולטה לגיאוגרפיה, עיר ואזור וחקר המדבר של אוניברסיטת בן גוריון."בחודש שעבר הציגה סגל א...
• 

  תערוכה - האדריכלות של מנחם באר

  20.09.15
  ... כ"ץ, חברו לקיבוץ געתון, בתבליטי הקיר ברחבי הקיבוץ ובמיוחד בחדר האוכל. "השילוב המיוחד של אמן ואדריכל מאותו קיבוץ איפשר ליצור באמצעות שפתו הסימבולית-גרפית של שמואל כ"ץ מוטיבים קיבוציים ישראלים עממיים", מציין יובל דניאלי, אמן וחוקר תולדות האמנות והאדריכלות הקיבוצית. "הם מופיעים בתבליטי הקיר של געתון ומביאים לשיא את הגישה של אמנות ציבורית למען רבים".השינויים המפליגים שחוותה התנועה הקיבוצית לא פסחו על הבניינים של באר, אך באופן מפתיע ובניגוד לבניינים ...
• 

  דוד עזריאלי: האיש שהביא את הקניונים לישראל

  12.07.14
  ... לחודש והוא בן 92, אשר היה לו חלק מכריע בשינוי הנוף האדריכלי בישראל. בשנת 1983, במגרש מוזנח בצפון רמת גן, הוא טיפס לראש ערימת אשפה והשקיף מעליה לעבר הצומת המרוחק. בצומת, כמו ברחובות הסמוכים, לא היו רמזורים, ובסמטאות הצרות, הרחוקות מכל אזור מגורים, מכרו בעיקר אבטיחים, אבל עזריאלי לא הסתפק במציאות הזאת.אחרי שלושה עשורים, 13 קניונים ו-250 אלף מ"ר של שטחי מסחר כבר אי אפשר לנתק את השפעתו על הנוף המקומי. עזריאלי כינה את המסחר שהתקיים לפני המצאת הקניון ...
• 

  תחרות לתכנון שערי הכניסה לטכניון - המקום השלישי

  4.04.14
  ...ורא תיגר על תפישת השער המקובלת ועושה שימוש יפה וראוי בקפל הקרקע המלווה את כביש הכניסה לטכניון" ציינו השופטים, "ההצעה משלבת בטופוגרפיה מבנה-דופן המלווה את תנועת הולכי הרגל לקמפוס. נוצרת חווית מרחב והתייחסות טובה לנוף הקרוב והרחוק".בתחרות שהוכרזה באוקטובר 2014 נדרש להציע ביטוי עיצובי המייצג את המוסד הטכנולוגי ומכבד את סביבתו הטבעית, תוך התייחסות לדרישות תנועה ותחבורה, בטחון ובטיחות. הצעתם של אדריכל משה שמש ואדריכל אורי כפיר מציגה פתרון רגיש וצנוע ה...
• 

  תכנן לי כבשה, או מרחב ציבורי..

  5.03.14
  הנה רעיון למחשבה.. בעידן המופלא המוזר או אם תרצו ההזוי שלנו.. בו ה-כ-ל קורה ברשת.. למה לא לתכנן ולממן פרויקט בעזרת הרשת?הצורך וההכרח בתכנית כוללת, המתכננת לטווח הרחוק, כבודו במקומו. מאידך, דברים של כאן ועכשיו, ברי ביצוע- מדוע שיתעכבו זמן כה רב בגלל נבכי ביורוקרטיה בעיות תקציביות. הנה הצעה לעידון וייעול של הליך התכנון העירוני, בו אנו הופכים כה רבות. אולי פתח ליצור מערכת שעובדת יחד בשיתוף פעולה. כאשר היתרונות של כל שיטה יוצרים אינטגרל אוטופי אחד.כנ...
• 

  העיר השמחה

  13.02.14
  או- כך כותבים "לא רע בכלל" על פרקטיקה שצריכה להתבצע "טוב- לכל הפחות"."מגורים לא צפופים, רחוקים מהכל, הם הרבה פחות בריאים לילדים, הרבה פחות בטוחים, בגלל דומיננטיות המכוניות, והרבה פחות טובים לחיי החברה שלנו, כי הדברים הטובים ביותר בחיים קורים כשאנשים נפגשים". כך מגדיר זאת העיתונאי הקנדי צ'ארלס מונטגומרי בכתבה של טלי שמיר בעיתון כלכליסט. מסכימה ומוסיפה על כך בכתבה, ד"ר טלי חתוקה, ראש המעבדה לתיכנון עירוני באוניברסיטת תל אביב:"בעצם משנות השבעים ואיל...
• 

  העיר הצומחת

  15.01.14
  למה צריך צמחים במרחב האנושי?כמו הרבה דברים שקל לדחוק תחת קטגוריה של "מחר" או "אחר-כך", גם שמירה על הירוק בעיניים נדחקת לשוליים. כי הרווח הוא לא ישיר, ולא סופרים את הכסף בפועל, מלהוסיף או לשמור על שילוב צמחיה או פיתוח נופי.וחבל מאוד. פרוייקט נפלא באמת, הוא פרוייקט שהדיאלוג שלו עם הפיתוח הינו אינטגרלי וסימביוטי.אסתר זנדברג בכתבה חשובה המרפררת גם ליום העיון "הגנת האילנות - עצים בראי התכנון"- שפרסמנו כאן, בתזמון הלא מקרי ככל הנראה של ט"ו בשבט. הרבה נ...
• 

  בואו נבטל את כל מוסדות התכנון...

  15.12.13
  "מה הקשר בין מחירי הדיור לרפורמות בחוק התכנון והבניה הנוחתות עלינו חדשות לבקרים?" שואל בלוג המרפסת ועונה "כמעט ואין קשר". הבלוג מציע כתרגיל מחשבתי לבטל לחלוטין את כל וועדות התכנון ומראה עד כמה אין זה יעיל להורדת מחירי הדיור. "צריך לדחות" הוא כותב, "כל רפורמה שפוגעת במוסדות התכנון וביכולת שלהם לעמוד מול לחצי תכנון, שמטרתם הגדלת קיבולת בנייה, אל מעבר לקיבולת הבנייה האופטימלית של קרקע.המסקנה היא שמוסדות התכנון שמייצרים את התכנון, הם מטבע הגדרתם, חסם...
• 

  בית בסלע

  11.12.13
  ... ערב אחד למסעדה בתוך הסלע הזה. הדבר היה כפלא בעייני. אז לא ידעתי שמדובר בבית של מישהו.. אבל תמיד המשכתי לתהות בפליאה על המקום הקסום הזה.. בו לא ביקרתי שוב.וכך היה מרגש מאוד להיתקל פתאום בכתבה הבאה, שעשתה לי קצת סדר בזיכרון הרחוק-מתוק-רומנטי הזה.. "הרבה אנשים חולמים על בית בטבע, במקום מבודד, אבל רק מעטים הולכים עם החלום עד הסוף. אם מבקשים אותי להגדיר את ניסים במשפט אחד, זה מה שהייתי אומרת עליו: האיש שהלך עם החלום שלו עד הסוף." "אפשר לומר שהוא יוצא...
• 

  הצד האפל של תמ"א 38

  29.11.13
  ...הנדס צבי אילון מציג את הצד האפל של תכניות תמ"א 38 - האם התמריץ שנועד לחזק מבנים כנגד רעידות אדמה בכלל משמש לכך? בין הקבלן שמטרתו רווח מקסימלי והדיירים שרוצים עוד חדר לכל דירה, מי נשאר לוודא את חיזוק הבניין, מטרתו המקורית של החוק?--- --- ---תמ"א 38 וגלגולה המתקדם יותר, תמ"א 38/2 הן תוכניות שניזמו ע"י המדינה ומטרתן לעודד חיזוק מבנים כנגד רעידות אדמה כאשר התמריץ לביצוע החיזוק הנו פטור משמעותי ממס על תוספות הבניה. ביצוע תמ"א הנו הליך יזמי המבוצע ע"...
• 

  טעויות ,תיקונים ועדכונים בחוק התכנון והבניה

  14.10.13
  מאמר מעניין מתוך בלוג "המרפסת" מדגים איך המחוקקים מסבכים את חוק התכנון והבנייה ואז מנסים לחלץ אותו חזרה. עו"ד רון צין, מסביר על תיקון מס' 102 לחוק התכנון והבניה, אשר יפתור לדבריו מספר עיכובים וסיבוכים בתהליכי התכנון בישראל. צין מספר על סעיף 83 ג' לחוק התכנון והבנייה (משנת 2008) - שמירה על עצים : "האוסר על מוסד תכנון לאשר תוכנית, אשר בתחומה מצויים עצים בוגרים (שגובהם לפחות 2 מטר וקוטר הגזע שלהם 10 ס"מ), מבלי שהתייעץ קודם לכן עם פקיד היערות, ומבלי ...
• 

  העיר, העניים ושוק העבודה

  18.06.13
  ...הבאים הם תל-אביב (12.4%), פתח תקווה, קריית אונו וגבעת שמואל (10%), רחובות, נס ציונה ויבנה (9%) ורמת גן וגבעתיים (8%).אם נרחיב את היריעה עוד נגלה נתון נוסף - הנשאלים התבקשו לציין מהם השיקולים בגללם הם גרים במרכז ולא יצאו עוד רחוק יותר לחיפה או ירושלים. ובכן, השיקול של "זמן על הכביש", כלומר השיקול של נגישות לעבודה עמד על 13% בלבד.עכשיו בואו נסכם את כל זה ונחשוב בהגיון - לעובדי הייטק אין בעיה למצוא עבודה כמעט בכל מקום בארץ. המשכורות שלהם גבוהות יחסי...
• 

  זכויות בנייה אינן אמצעי תשלום

  16.01.13
  ...וקפת את חוק המכרזים, מגמישה את חוק התכנון ופוגעת בעיר.זכויות בנייה אינן שטרות כסף"אין העירייה ו/או הוועדה המקומית רשאיות להתפרק מחובותיהן הציבוריות ולהעניק זכויות בנייה תמורת ביצוע חובות אלה, המוטלות עליהן" כותבת בפסיקתה השופטת שרה גדות "אין לאפשר למוסדות התכנון להתייחס לאחוזי בנייה כאל שטרות כסף המצויים בידן, ואין לאפשר לעירייה לגייס מימון חוץ-תקציבי לפעילויותיה באמצעות קידום תוכניות נקודתיות. קבלת תוכנית שתכליתה מימונית נוגדת גם לדיני העיריות".
• 

  כיצד להגדיר "עיר" ? בעיה?

  26.08.12
  ...ל כל צורותיה השונות, הנגישה לכל.כאמור, כל חמישה הסעיפים משתנים בזמן, ללא הרף, על מנת לענות על הצרכים החדשים הצצים לפרקים, כאשר מדובר בבני אדם. המיכל עצמו משתנה פחות.לא קשה להעריך ולהשוות מספר ערים, תוך מתן משקל על פי שיקולי החוקר, לכל סעיף אשר הצענו. לפנינו שני פראמטרים בלתי תלויים זה בזה. בעזרתם נקבל השוואה מספרית לכל עיר: ציון ה"אינטנסיביות" באחוזים, יחד עם ציון ה"רב גוניות", באחוזים, נותנים זוג מאפיין מסוים. (לא הכי מדויק, והוא תלוי בהשקעה שלנ...