חיפוש - חדשות , חוק , קש |1| - דף 9

• 

  תחרות דיור מחר – D3

  5.09.11
  ...ייקטי. התחרות קוראת לפתרונות יצירתיים המקדמים מחשבה ברת קיימא, ביצועי מבנים, ואינטראקציה חברתית דרך מחקר מהות הגיאומטריות הסביבתיות, התנהגויות חברתיות, השלכות עירוניות ותהליכי פרוגרמה. ניתן לשים דגש מיוחד על תפיסת הדיור החוקרת דיאלוגים הכוללים מעורבות של גיוון סוציו אקונומי פנימי או חיצוני, שינוי או הסתגלות לאורך זמן, קישוריות מרחבית ציבורית או פרטית, וקביעות מול ארעיות של חומרים. D3 מאתגרת את המשתתפים לחשוב מחדש על אסטרטגיות לחקר תכנון מ...
• 

  הלקוח ישלם למתכננת על השמטת קרדיט

  25.08.11
  ...30 אלף שקל בגין עוגמת הנפש. בנוגע למגזין בנין ודיור פסקה השופטת שגם אם היו זכויות יוצרים לוילה, הרי ומאחר והכתבת הוטעתה על ידי בעל הבית, לא ניתן לצפות מהם לשמש "שופט חוקר" ולברר מעבר לכך. נראה לי שבנושא הזה השופטת צודקת אבל אני חושב שהמגזין צריך היום לנהוג בצורה הוגנת וכעת, כשידוע כבר ונפסק שצברית היא המתכננת, על מגזין בנין ודיור לתקן את המעוות. הכתבה המדוברת עדיין נמצא באתר המגזין ויש טעם לפגם בכך שגם עכשיו לא מוזכרת צברית כמתכננת המבנה.
• 

  בזיון וסיאוב בירושלים

  15.08.11
  ...גי שלושת הצוותים. כתבה נרחבת יותר ב Xnet מגלה את הלחצים הפוליטיים של העיריה ואת אוזלת היד של האדריכלים ומוסיפה גם ביקורות. העובדה שהתחרות נערכה באופן פרטי על ידי בצלאל, ולא באמצעות עמותת האדריכלים, איפשרה למוסד לשנות את החוקים לפי ראות עיניו בדיעבד.מיכאל יעקובסון כותב :"זהו סיפור מעורר מחלוקת ותמיהות, שבו הנהלת המוסד האקדמי החשוב אינה פועלת בשקיפות. התנהלותו של בצלאל בפרשת הקמפוס נראית כמזגזגת ולא מקצועית, ומתפרשת בעיני גורמים לא מעטים כחסרת ...
• 

  מועדוני לילה וגישות שונות לעיצוב

  31.07.11
  ... התוצאה של התכנון אינה שגרתית. הגלריה פתוחה לחלוטין ורצפתה כוסתה ביציקה מיוחדת של חול מיוצב, המספקת קרקע יציבה אך לא מקובעת. כך נשמרת המשכיות של החלל מהחוף ועד לקירות ולמוצגים. נועם מעיר בכתבה: "השיפוץ של גלריית החוף רחוק מאוד מאדריכלות גרילה אמיתית שפועלת על סמך מצע רדיקלי ואינה נתמכת על ידי הממסד" ... "מצד שני, במדינה ענייה בניסויים אדריכליים כמו ישראל, זה משב רוח מרענן שמוכיח שלאדריכלים אכן יש יכולת לגרום שינוי בסביבה הבנויה, אפילו שינו...
• 

  יש מקום, זה דירות שחסר

  25.07.11
  ...א צפופה מספיק" כותב קרני, "ישראל היא אמנם אחת מהמדינות הצפופות ביותר בעולם ותשעה מתוך עשרה אנשים חיים בה בערים, אבל למרבה האבסורד הערים שלנו ממש לא צפופות." והוא ממשיך "הפתרון אמיתי לבעיית הדיור אינו גירוש הצעירים לפריפריה הרחוקה, תוך פגיעה בכלכלת ישראל, הגדלת פערים חברתיים וכרסום בשטחים פתוחים, אלא ציפוף של גוש דן לטובת כולנו." על פי הנתונים שמציג קרני בכתבה לא רק שגוש דן אינו צפוף אלא שאפילו מרכז תל אביב יכול להיות צפוף בהרבה. אם בוחנים את ...
• 

  האם יהיה תואר רשמי למעצבי פנים?

  4.07.11
  ...ד כלשהו והם מוצלחים וטובים, מיס ון דר רוה לא סיין את לימודי התואר שלו ואצלנו אריק בן שמחון התמחה בכלל בחנות הרהיטים של קסטיאל. בנוגע לרישום מעצבי פנים בצורה רשמית על ידי המדינה, רשם האדריכלים מסכם ואומר: "אני לא אשנה את החוק, אבל כרגע אני מוביל עבודה שנועדה לבדוק אילו תחומים צריכים להיות רשומים. למשל: מאמנים אישיים, מסגרים ומנתחי מערכות. אנחנו מוודאים שזה לא יפגע בחופש העיסוק, כי אם יהיה רישום, צריך להגדיר מי יכול להיכנס לרשימה ומי נשאר בחוץ ...
• 

  קול קורא להשתתפות בכנס

  19.06.11
  ...כנון עירוני לקוי מסקל את היתרונות ויוצר מחסומים לפיתוח כלכלי, ואילו תכנון עירוני מוצלח יכול לחזק ולהבליט את אותם יתרונות. שיפור התכנון והבינוי העירוני מהווה הזדמנות לקידום פיתוח כלכלי שהוחמץ עד היום בישראל. בעשור האחרון, חוקרים, קובעי מדיניות ואנשי מקצוע ברחבי העולם התמקדו בתפקיד הקריטי של ערים לפיתוח כלכלי. רבות מהתובנות שנלמדו ניתן לנצל לטובת הישובים בישראל. הכנס יכלול: הרצאות של מרצים אורחים מחו"ל ,מושבים מקבילים של הרצאות של מקבלי הח...
• 

  נרי אוקסמן ואדריכלות דיגיטאלית

  19.05.11
  נועם דביר מראיין ב"הארץ" את נרי אוקסמן, אדריכלית, מעצבת וחוקרת העובדת במעבדת המדיה של MIT. אוקסמן מנסה לחקות בבניה תהליכים פיסיאולוגים כמו התהליכים המתרחשים בעצמות. לטענתה, בעתיד הלא רחוק נוכל להדפיס בניינים שלמים עשוייים מחומרים חדשניים שידמו את ההרכב של רקמות אורגניות. אוקסמן, שנולדה בחיפה לפני 35 שנה, היא אחת החוקרות המובילות בעולם בתחום האדריכלות הדיגיטלית. בחמש השנים האחרונות היא זוכה בהצלחה מטאורית שכללה פרסים, השתתפות בתערוכות בינלאומי...
• 

  העיר במספרים

  21.02.11
  תחת הכותרת "העיר במספרים" פרסם כלכליסט את אחת הכתבות המרתקות ביותר שפורסמו לאחרונה בנושא בינוי ערים. הכתבה בכלכליסט מספרת על ווסט ובטנקורט, שני פיזיקאים תיאורטיים החוקרים מערכות ביולוגיות וחברתיות מורכבות ומנסים לתרגם אותן לנוסחאות פשוטות. בשנת 2000 הם יצאו לחפש "כללי מכניקה" מדעיים בערים - נוסחאות שבעזרת נתונים מספריים יבשים, ובלא מידע רקע והקשרים היסטוריים, יוכלו לנתח את מצבן של ערים ולנבא את עתידן. לפני כמה חודשים הם פרסמו במגזין המדעי המ...
• 

  עושים סדר בשיפוץ

  13.12.22
  ...תאים את תנאי השטח להתקנת השער / המחסום הרצוי. בחברת NICE מספרים לנו שמגוון השערים החשמליים הקיים היום גדול, ומציע אופני הפעלה מודרניים הכוללים שליטה מרחוק, ויתרונות עיצוביים גם למנוע לשער חשמלי, שיכול להיות מוסתר רק תבחרו והכינו את התשתית. כפי שכבר הבנתם, יש לכם הרבה שיעורי בית לעשות לפני שאנשי המקצוע השונים יתחילו לעבוד בבית. למדו את הנושאים, הכינו את רשימת הדרישות לכל אביזר ומערכת בה אתם מעוניינים והצליבו בניהם. סוף מעשה במחשבה תחילה כבר אמרנו?
• 

  הודעת פורום הקרקעות השבת קרקעות חקלאיות

  1.12.16
  ...בת קרקעות חקלאיות לידי המדינה צריך להיעשות בדרך של פיצוי כספי ולא בזכויות ייזום בקרקע לאחר שינוי ייעודה.לאחרונה הושגו הסכמי פדיון ראשונים של קרקע חקלאית בהתאם לחו"ק הותמ"ל ל-3,400 יחידות דיור בגוש דן- באור יהודה וקריית אונו החוק מאפשר פדיון ופינוי קרקע חקלאית ממחזיקי קרקע חקלאית, לצורך שיווקם למגורים. מסגרת ההסכם ישולמו לחוכרים פיצויים בהיקף כ-30 מלש"ח וכן יקבלו החוכרים זכות לרכוש מגרשים לייזום.הפורום ברך את רשות מקרקעי ישראל על כוונתה להשיב קרקע...
• 

  יום עיון וסיור בתערוכה -חומרים חכמים, חומרים טפשים

  21.01.16
  ...ומרים חכמים, חומרים טפשים", באוצרות של שלומית באומן, בודקת את הקשר בין ה'חכם' (המתקדם והמתוחכם) לבין ה'טיפש' (הטבעי והמסורתי) דרך נקודות מבט שונות מעולמות העיצוב, המחקר והחומר. מגוון העבודות הרחב של המעצבים המשתתפים בתערוכה, חוקר את מערכת היחסים של חומר - טכנולוגיה - אובייקט, ומעלה רעיונות ומחשבות על הגבול בין הידני לתעשייתי ובין האישי לסדרתי. לצד עבודות אלו, ספריית החומרים ע"ש אהרון פיינר עדן מציגה אוסף חומרים נבחר, אשר בוחן את הגבולות של החומרי...
• 

  אירוע הגמר של הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים

  23.11.15
  ...ביב היא תמצית של שגיאות תכנוניות שקיבלנו בירושה מהבריטים ומהתורכים. גם אם נתעלם מחזות המבנים ומהצפיפות נוכל להבחין מיד בפער בין מפת הבניינים לבין חלוקת המגרשים. העדר פרצלציה, בעיות בעלות, סככות שצמודות לבתים, תוספות בנייה לא חוקיות, צווי הריסה והתיישנות מבנים – כל אלה מסבכים את המצב משנה לשנה. רוב הבתים משתייכים ל'מושאע' והיו בבעלות של עשרות אנשים, להם קמו יורשים, וכך התפצלה הבעלות בין מאות משפחות".ליז לייבוביץ, בוגרת הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ע...