חיפוש - חדשות , קטלוגים , חץ , ערים |1| - דף 5

• 

  העלמותם של מבני הציבור

  23.02.11
  פוסט מאת יובל כהן ב"הרחובות שלנו" מציג את השאלה האם שימור חזיתות הוא באמת שימור. "בתי קולנוע רבים נחרבים בערי ארצנו ולאחרונה נודע שאף יצטרף אליהם ראינוע עדן שנמכר ע"י בנק לאומי ויהפוך לבית מגורים המתנשא לגובה של שש קומות – אך אל דאגה החזית תשומר." כותב יובל בציניות. הטענה העיקרית של יובל היא ששימור החזית אך החלפת היעוד ממבני ציבור למבני מגורים הופכת את האזור למעשה לאזור משעמם "עיר לא יכולה לתפקד ללא שימור תוכנית התב"ע שמאגדת בתוכה את הצורך בה...
• 

  בין שתי כיכרות

  13.07.11
  ...ש מסדרים שעומד שומם רוב ימות השנה, ולא כיכר שוקקת חיים המהנה את תושבי העיר בשעות היום והערב." הכתבה השניה הנוגעת לכיכר דיזינגוף מציגה סרטון וידאו חדש שיצרו שני סטודנטים מהמחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל. הסרטון נועד להסביר את שלושת החלופות לכיכר שהוצגו בסקר לתושבים. כזכור, לאחר לחץ של התושבים החליטה עירית תל אביב להציג שלוש חלופות לתכנון הכיכר, החל מחידוש בלבד ועד הנמכה לחלוטין, עם או ללא חניון תת קרקעי. * התמונה מתוך הכתבה, צילום: גיל לרנר .
• 

  כסף, תבלינים והועדה המחוזית

  13.02.11
  מה קורה באמת בועדות התכנון? איך משיגים יזמים הקלות ואישורים בשווי של מליוני שקלים בלי לתת לציבור את התמורה ההולמת? כאדריכלים אנחנו בדרך כלל פחות חשופים למה שקורה במאזן הכוחות שבין היזמים וגופי התכנון אבל כתבה בדה-מרקר מציגה סיפור, אחד מני רבים, בו ניתנת הצצה חלקית אל מאחורי הקלעים. כרגיל בנושאים כאלה השאלה העיקרית היא "למה?" - למה אושרו התוכניות? למה נציגי הציבור - ועדות התכנון, אישרו תוכניות בצורה בלתי חוקית ועזרו ליזמים לעקוף את ההנחיות? הכ...
• 

  פחד ואדריכלות

  24.07.13
  במאמר בשם "הגיאוגרפיה של הפחד" כותבת שלי חפץ על הביטחון האישי בעיר והגבול בין מרחב בטוח למרחב מפוקח. "מדוע", שואלת שלי, "מתכנני הערים אינם מצליחים למגר את תחושות הפחד וחוסר הביטחון מן המרחב העירוני הבטוח"?מתוך הכתבה: "בחירות יומיומיות כמו היכן להסתובב, באיזו דרך לחזור הביתה והחל מאיזו שעה נעדיף לתפוס מונית, נובעות לעיתים מהשפעתו של המרחב על הרגשת הביטחון הכללית של האדם. תחושות כמו פחד וחוסר ביטחון, כפי שמוצגות בציטוטים לעיל, מדירות רבים מאיתנו ממ...
• 

  מה הקטע עם מגדלים בעיר?!

  26.06.13
  יום רביעי, 3 יולי 2013, 19:30בר סטורג', דיזינגוף 98, תל אביבאורלי אראל סגנית מהנדס העיר ומנהלת אגף תכנון העיר מספרת לנו על כוס בירה מה הקטע עם מגדלים בעיר?!רוצים להבין כמה מגדלים נבנים בעיר שלנו? למה זה קורה ואיפה זה יקרה בשנים הקרובות? מי מחליט על אחוזי הבנייה ועל פי מה הם ניתנים? האם תיפסק הבנייה לגובה במרכז העיר או שמא זו רק ההתחלה?בואו לשמוע ולשאול שאלות. "מה הקטע?!" הינה סדרת מפגשים שמתקיימת בברים ובבתי קפה ביוזמת מזא"ה 9, בית הצעירים של עיר...
• 

  שבילי האופניים ממשיכים להתגלגל

  25.05.11
  ...תנועת מכוניות יחד עם הולכי רגל ללא הפרדה כלל. ברחובות קטנים מצבים אלה באמת גורמים לנהגים להאט ומיטיבים עם כולם. למרבה הצער היום נשאר ממרבית הניסוי רק הכינוי הכינוי לרחובות מרוצפים באבני אקרשטיין. בארכיבלנדר העלו השבוע סקירה מצולמת של זיו וקס על השבילים לאופניים במקומותינו. שבילים שמראים איך ראשי הערים מתיחסים לנושא כאל "בואו נצבע סימן על המדרכה" - שבילים ללא קשר, שבילים עם מכשולים באמצע הנתיב - ציור על גבי הריצוף. * התמונה כאן מתוך הבלוג.
• 

  דיור בר השגה... למכוניות

  11.01.12
  יואב לרמן כותב בבלוג שלו כתבה שיכלה להיות מאד משעשעת אם היא לא הייתה כזו עצובה. "יש כבר הרבה דיור בר השגה" הוא כותב, "אבל הוא לא מיועד לאנשים". בניגוד ליחס של הממשלה לדיור הרי שהיחס לחנייה שונה לגמרי, כאן יש פיקוח, כאן בונים עוד ועוד. "האנשים יכולים להילחם ולהיאנק תחת עול הדיור, אבל למכוניות מגיע פיקוח על מחירים וחנייה מוזלת, פשוט כי הן מכוניות ולא בני-אדם"."זה אינו המקום היחיד בו מגורי מכוניות מקבלים סבסוד בעוד שמגורי אנשים מסופקים במחירי שוק לכ...
• 

  טיילת חוף מגבול בת ים לגבול הרצליה

  12.07.11
  לפעמים כדאי לשוטט בבלוגים שאינם מקצועיים אבל נכתבים על ידי חובבי אדריכלות. מתי עלה והבלוג שלו על תל אביב הם דוגמה טובה. באחד הפוסטים האחרונים לוקח אותנו מתי ועובר בטיול מצולם לאורך החוף מבת ים ועד הרצליה. "עם השלמת ופתיחת גשר רידינג והשביל עד תל ברוך מתקרב לסיומו אחד הפרויקטים הגדולים של עיריית תל אביב יפו" כותב מתי, "הפרויקט מאפשר רצף הליכה ורכיבה מגבול בת ים לגבול הרצליה, כ 14 קילומטרים. בשנה אחרונה נחנכו שלושה קטעים שהפכו את החלום למציאות...
• 

  האם תל אביב היא מדינת אוייב?

  28.11.11
  ...מיחה כלכלית". בהרצאה שלי אציג טענה שהעיר אינה מנוע כלכלי ושתחבורה טובה תמיד אינה הפתרון. בואו בהמוניכם ותביאו עגבניות רקובות. את אנשי מרחב אני מכיר לא מאתמול. האדריכלים החברים בעמותה הזו עושים בהתנדבות פעילויות רבות למען ערים טובות יותר. הם דיברו על מצוקת הדיור שנים לפני שהיה מודרני להפגין ברוטשילד, ובזמן שאני ישבתי על הכורסה וקיטרתי הם החזיקו ראשי ערים יד ביד והעבירו אותם את הכביש. ... אבל אני חושב שהם טועים בפרשנות של מהות העיר והדרך בה...
• 

  לכבוש את השטחים הפתוחים

  7.05.12
  "רצח על רקע תכנוני"... בכותרת הפרובוקטיבית הזו מציג יואב לרמן את הקשר בין התכנון העירוני הנהוג בארץ לבין המקומות המסוכנים עד כדי מוות. פארקים וחצרות שנשלטים על ידי חבורות נערים, מקומות בהם מסוכן להסתובב בלילה, מטרדי רעש שאף אחד לא מעז להשתיק.הטיעון שמעלה לרמן פשוט ומדויק - מערכת התכנון הפרברית בישראל מקדשת את השטחים הפתוחים, יוצרת עוד ועוד פארקים וגינות "לטובת הציבור". זה נוח ליזמים - קל למכור את זה לעיריה ולרוכשים, אבל בפועל מי שגר ליד הפארק לא ...
• 

  נושאים בתכנון עירוני. #1 העיר והרכבת

  1.01.17
  ...ציבורית בישראל, ככלי לפיזור אוכלוסין, להפחתת מחירי הנדל"ן, ל-'ביטול הפריפריה', ושאר נושאים פוליטיים. אולם ברמה העירונית, הרכבת נתפסת לא אחת כגורם חיצוני - תחנות הרכבת החדשות אינן משולבות במרקם העירוני אלא ממוקמות לרוב בשולי הערים (מלבד ירושלים, אשר בה לחצים פוליטיים אפשרו השקעה משמעותית במנהור), והתחנות הקיימות מהוות 'חורים שחורים' בתכנון העירוני, נקודות נפרדות ומופרדות מהעיר שאינן משתלבות בו בצורה טבעית.ערב זה יעסוק בדרכים שבהן הרכבת מתערבת או י...
• 

  שכונת הבאוהאוס האמיתית

  26.01.11
  ערן טמיר - טאוויל סוקר בפוסט מעניין ומעמיק בבלוג שלו את המורפולוגיה העירונית של שכונת יד אליהו. בלוקי הסרגל, שכונות השטיח והשדרות המרכזיות של השכונה מוצגות מההיבט ההיסטורי שלהן וישומן בשכונה כיום. בשכונת יד אליהו, כמו במודלים המקוריים, נבנו רוב הבלוקים באוריינטציה הניצבת לדרכים העיקריות. באופן כזה הבלוקים הארוכים לא יוצרים בינוי רציף המגדיר את דפנות הרחוב אלא בנייה הנקטעת על-ידי שטחים ירוקים נרחבים. האנטי עירוניות הזו, לצד יתרונותיה, יוצרת ני...
• 

  קיבעון אנטי אורבני וקיבעון אחר

  16.10.11
  ...ני הגיע לנקודת המפנה" - כתבה נעמה ריבה בפוסט מעניין. לטענתה משבר הדיור נובע מקיבעון של תושבי ישראל באשר לעיר, קיבעון שגורם לרבים להעדיף את הפרבר. מעניין לבחון את הקביעות האלה לנוכח המחאה שאנו רואים כעת גם בניו-יורק, ברצלונה וערים אחרות. ערים שאפילו לטענתה הן המודל המוצלח. בזמן האחרון אפשר לקרוא הרבה מאד כתבות ובלוגים שטוענים שהם יודעים מדוע קמה המחאה ומהו הפתרון הנכון לה. "הכל בגלל _____ (מלא את החסר) !!". בדרך כלל מלווה את הטענה גם המחשבה שא...
• 

  כמה מילים על העיר באר שבע

  17.04.11
  ... המחקר מציע כמה צעדים שיפזרו את הקולוניה בצורה טובה יותר בעיקר על ידי שיפור מערך הנגישות לאוניברסיטה ותכנון של מגורי סטודנטים ברחבי העיר. בכתבה האחרת, ראש העיר באר שבע מציג בצורה מאד יוצאת דופן את תוכניותיו. בניגוד לראשי ערים אחרים, ממש נשמע שיש לו מושג לאן הוא רוצה להגיע. היעדים שלו מדידים והוא לא תולה את הכל ב"מיתוג" או בפרויקטים גרנדיוזים. הבעיה הראשונה של העיר על פי דניאלוביץ' היא תעסוקה. "אבל לא סתם תעסוקה - תעסוקה איכותית. אני ממש מגדיר...
• 

  אנשים או בניינים, מה עדיף לעיר?

  26.02.13
  תכנית השימור הקפיאה את הפיתוח במרכז העיר שנהפך לתפאורה, כך טוען האדריכל דן דרין. במאמר דעה שהוא מפרסם ב"הארץ" הוא קובל על העדפת שיקולי השימור בעיר תל אביב על פני כל השיקולים האחרים וכיום, במיוחד מול תמ"א 38."השימור בתל אביב נהפך ליעד על" כותב דרין בכתבה, "אם כי בתכנון העיר קיימים גם יעדים נוספים כמו איכות הסביבה, אספקת נגישות קלה לכל באמצעות מערכות יעילות להסעת המונים, איכות חיים עירוניים, רווחת תושבי העיר, פיתוח העיר כבירת העסקים של ישראל והתאמת...