חיפוש - סימבולים / בלוקים , חדשות , משאבים , חתך , נוי |1|
לא מצאת? פשוט חפש.
-
איזה פרויקט אדריכלי המחליף את שדה"ת אילת במקום 1?
8.10.24... / החסר לטעמי במקום: דופן הנמל, שדרות פארקים ירוקים, דופן צירים משניים, בריכות המלח, שוק עירוני וגלריה, פנים השכונות, מזחי הנמל ואזור טעינה ופריקה של הנמל. בעקבות ניתוח של ערי נמל בעולם (קופנהגן, אמסטרדם, המבורג ועוד) ולמידת חתך הרחוב של הנמל, יצרתי את הדופן העירונית של הנמל החדש. באמצעות מהלך זה, ניתן יהיה להרחיב את מרכז העיר ולייצר חיבורים בין שתי דפנות העיר. בנוסף מהלך זה מאגד את אזורי התעשיה של העיר לחטיבת תעשייה אחת נמשכת הכוללת את אזור התעש... -
הכל אודות AutoCAD Blocks
31.08.20...ת להיות קריאה בכל קני המידה בהם יופיע ה-Symbol. תחשבו על מפה ב-Internet וגם תחשבו ששם הרחוב משנה את גודלו במהלך ההתקרבות וההתרחקות כדי להציג את עצמו כל העת בגודל קריא. בין יתר ה-Symbols תמצאו למשל סימונים של מפלסים בתכנית, בחתך/בחזית, סימונים של חתכים בתכנית, הפניות שונות לגיליונות שונים כמו גם תמרורים, שילוט וכד'. כשמדברים על Block, כאמור יש 4 סוגים עיקריים:1. Block סטטי2. Block דינאמי3. Block הכולל רק מידע אלפא-נומרי (Attributes) ואינו כולל גא... -
דיון פומבי (דיבייט) בנושא בניה ירוקה אמת או מיתוס?
7.02.16...לטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון• ערך שלושה ספרים באדריכלות• יזם, והפיק תערוכות באדריכלות ובאומנות• כיהן כיו"ר דירקטוריון חברת המוזיאונים בחיפה• כיהן כיו"ר אגודת האדריכלים – מחוז חיפה והצפון• ערך את עיתון אגודת האדריכלים "חתך א-א" • כיהן כחבר ועדה מחוזית לתכנון ובניה –מחוז חיפהמשרד קנפו כלימור אדריכלים, הינו מהחלוצים ביישום אדריכלות ירוקה בישראל ומחויב ליצירת סביבת חיים ומגורים בני קיימא.עבודות המשרד פורסמו בכתבי עת מקצועיים והוצגו בתערוכות בא... -
כיצד להגדיר "עיר" ? בעיה?
26.08.12... "רב גוניות מירבית". מהי הרב גוניות אותה מחפש האדם העירוני? נחלק גם זאת לחמש, תוך הבנה שאנו דנים בערכים ברי שינוי מתמיד, העוקבים אחרי שינוי המאוויים של האוכלוסייה, מדור לדור, המתחדשים תדיר בהכרח (כולל רווחה, רמה כללית, אופי, חתך חברתי, וכו' וכו').מאפייני הרב גוניות העירונית* מרחב ציבורי נוח, עשוי חללים המסומנים על ידי בנינים (לא גדרות, עצים, מדרכות).* החלה ופיזור של מוצרי התרבות השונים, החל בחינוך וכלה באולמות בידור. הרשימה היא כמובן דינאמית וארו... -
מצד שני, יכול להיות שאני צודק
11.07.12...דריכליים.מרכז ניו יורק היה בשנות השמונים מקום של פשע והלך והתדרדר. הפינה המפורסמת של ברודווי הפכה למרכז זנות גלוי, אנשים פחדו להסתובב ברחוב. ראש העיר המיתולוגי של ניו יורק, רודי ג'וליאני, הצליח לשקם את מרכז העיר בלי לשנות את חתך הרחוב או המבנים. הכלים שלו לא היו אדריכליים. הוא השתמש בכוח שיטור אגרסיבי, והזמין את חברת דיסני לפתוח חנות בדיוק במרכז הצרות. מהלכים כאלו ואחרים אינם מהלכים אדריכליים אבל הם משנים את הדרך בה אנשים תופסים את העיר ומגיבים ל... -
היחס של הקוביות לצעצועים
22.05.13...למה הן כאלה? עזבו את כל ההסטוריה, הסביבה והתרבות. גם אם נראה תמונה שלהן למישהו מפנסילבניה הוא יסכים שזה מקום נעים. למה? מה יש בתמונה? מה במרחב הוירטואלי הזה הופך אותו למזמין יותר או פחות? בואו נתחיל עם "מה לא". זה לא חתך הרחוב. זה לא רוחב הכביש. זה לא צבע הבניינים ובמידה רבה גם לא הגובה שלהם. תחשבו רגע על שדירות רוטשילד ללא אנשים בכלל, ללא מכוניות או צמחיה. הופ! משהו נדפק במערכת. זה כבר לא רחוב מזמין בכלל. "האם זה יכול להיות?" חשבתי. "... -
פנימה והחוצה - המנוע הכלכלי של תל אביב
21.11.12...ומוציאות אותו בנקודת הכינוס.אחרי זה באים אנחנו האדריכלים ומסבירים שזה בגלל הצפיפות, חתך הרחוב או משהו דומה...ועם כל זאת, העובדה שלא אנחנו שקובעים לא אומרת שאנחנו פטורים מאחריות או יכולת השפעה. אנחנו לא קובעים איזו עיר תפרח או תדעך, אבל גם בזו וגם בזו אנחנו אמורים להוביל את המדיניות שקובעת את איכות החיים העירונית. לאדריכלות יש השפעה. היא לא הגורם העיקרי בקביעה לגבי הצלחת המאקרו של העיר אבל במיקרו היא שולטת. שם הקרב שלנו ושם אנחנו "זונות של יזמים". -
שני צדדים של שימור
22.08.12...ד לכיס לצורך זה. הפתרון היה פשוט ושבלוני. גם כאן, כמו בתב"ע 38, הוצף השוק בזכויות בנייה שהועברו לבעלי הבתים כפיצוי לדרישה לשימור. אבל כשאתה עושה פעולה כזו אתה למעשה משנה את תכנית העיר. אם המתכנן העירוני חשב שצפיפות מסוימת או חתך רחוב מסוים הוא הנכון לאזור, הרי שכל הזכויות העודפות האלה משנות את התכנית. האם הרחובות בנויים לזה? האם יש מספיק חנייה כשמוסיפים שלוש קומות למבנה של ארבע קומות? למי אכפת.הדוגמה הקיצונית לכך היא היכולת לנייד זכויות. בקצה רחו... -
סימפוזיון נוכחות נשית באדריכלות
1.02.12...ארה"ב היא האישה שבנתה את המגדל הגבוה ביותר בעולם-מגדל אקווה בשיקגו המהווה דוגמא ייחודית איך ניתן ליצור סביבה אינדיבידואלית ייחודית באמצעות כלים טכנולוגיים עכשוויים. "התוכנית של כל אחת מ-82 הקומות שונה לחלוטין משום שהיא למעשה חתך בגוף תלת ממדי. השלב הסופי של העיצוב עסק בניצול מרבי והתאמה לכיווני השמש והרוח וגם בהתחשבות בנתיבי הנדידה של ציפורים. בתכנון הובא בחשבון האופן שבו הן רואות (או למעשה לא רואות) קירות זכוכית. אקווה מהווה אף הוא נקודת ציון בה... -
תחבורה, נת"צים ורחוב אבן גבירול
23.10.11...וב טרם אובחן כי אדריכלים רגילים להתעלם ממנו לחלוטין - העצים. אני חושב שהשינוי המהותי ביותר בשיפוץ אבל גבירול הוא שינוי החתך מבחינה נופית. לטעמי כשאני הולך היום באבן גבירול אני מרגיש חשוף. הרגשת הצפיפות הנעימה שהייתה ברחוב ירדה עם כריתתם של עצי הסיסם. מרחוב מוצל יחסית שבו אין להולך הרגל קווי מבט ארוכים, אבן גבירול הפך למקום בוהק עם ציר ארוך ומודגש. במילים אחרות - לא כיף כמו פעם. אני מקווה שכשיגדלו העצים הצעירים הנמצאים במדרכות המצב ישתפר. -
שבילי האופניים ממשיכים להתגלגל
25.05.11...ן מציג בבלוג שלו סטטיסטיקה מעניינת על ההשפעה הנוספת שיש לשבילי אופניים - הפחתת מספר התאונות. על פי המאמר שלו, שבילי אופניים גורמים להצרת הרחוב והאטת תנועת המכוניות בו ובכך, לפעמים גם להפחתה משמעותית בתאונות הדרכים. שינוי חתך הרחוב אינו דבר פשוט והשפעתו על התנועה בו ועל ההרגשה של הולכי רגל ומכוניות גדולה. בזמנו ה"רחובות ההולנדים" היוו נסיון לשילוב של תנועת מכוניות יחד עם הולכי רגל ללא הפרדה כלל. ברחובות קטנים מצבים אלה באמת גורמים לנהגים להאט ... -
על כיכרות עירוניות ותחבורה
31.03.11...ס והרצח של כיכר דיזנגוף" כותב דני גת, "היה תגובה ישראלית פרובינציאלית, קצת מאוחרת, לגל עכור של אידיאולוגיה שסחף את המערב כעשור קודם לכן, הסגידה למכונית, שמשמעותה הייתה - בואו נסלק את הולכי הרגל אל מפלס גבוה, כדי שלא יפריעו למכוניות". גת מנתח את המבנה המקורי של הכיכר, החתך שלה, היחס בין גובה הבנינים המהווים את דפנות הכיכר וגודלה שיחד עם הטיפול הנופי המקורי, המזרקה והעצים הפכו את הכיכר למקום עירוני חי ומעניין. כתבה מומלצת, להלן הקישור שוב. -
סטודנטים 2012 - עבודות נבחרות
9.09.12...טודנטים, אשר נוצרו במסגרת שיעורי סטודיו במהלך שנת הלימודים החולפת במוסדות האקדמיים בישראל ללימודי אדריכלות ועיצוב הסביבה. התערוכה מהווה במה לעבודות הנוצרות במסגרת השנה האקדמית ואשר לרוב אינן זוכות לחשיפה רחבה, תוך יצירת מבט לחתך (לא מחייב) של העשייה האקדמית והלימודית של דורות העתיד של האדריכלים והמתכננים בישראל. בתערוכה תוצגנה עשר עבודות אשר נבחרו על ידי צוות הגלריה מכמאה עבודות אשר הוגשו בעקבות קול קורא. עבודות אלו נוצרו במסגרת חוגי סטודיו בשנה...







