חיפוש - חדשות , יפו , שטח |1| - דף 9

• 

  היחס של הקוביות לצעצועים

  22.05.13
  ... ובינוי ערים?" ניסיתי, תאמינו לי שניסיתי המון ערים ורחובות. עם מבנים קשיחים ואפורים כמו שלטון טוטליטרי, לבנים ומעוגלים כמו אייפד, רגולריים וגבוהים ומונחים על גריד כמו מנהטן, או נמוכים ומפוזרים וערוכים על מבוך כמו רחובות יפו העתיקה. כמו טום קרוז בסרט "ונילה סקיי", גם אני גיליתי שעיר בלי מכוניות ואנשים היא מקום מפחיד ומאיים. רק כשהוספתי לנוסחאות תבלינים שפיזרו מכוניות, אנשים, עצים, ספסלים, פנסים, שלטים ושאר ה"לכלוך" העירוני האהוב והמוכר, רק...
• 

  לשמר, לזכור ולשנות מהקצה

  10.04.13
  מאמר של קשת רוזנבלום ב"הארץ" מתאר את סיפורה של אנדרטת הזיכרון בנשר, אנדרטה ששופצה על ללא היכר כמעט. האם מבנה שעוסק בעבר ראוי גם הוא לשימור?"העבודה הזאת נעשית בהרבה אהבה למקום", מסביר בכתבה האדריכל עודד רונזנקיאר מ-SO Architecture שתכנן את המבנה החדש. "זאת גישה אחרת לשימור, שלא דוגלת בכך ששימור זה להשאיר את הקיים, אלא להיפך, שבניינים צריכים לשנות את יעודם, את שטחם ואת הגיאומטריה שלהם בהתאם לצרכים העכשוויים (...) האנשים הכואבים היו צריכים את המקום ...
• 

  סולידריות של אדריכלים

  19.03.13
  אחרי ההדחה של רפי סגל מזכייתו בתחרות לתכנון הספרייה הלאומית ציפו כולם שהתכנון יועבר למועמדים למקום השני. אבל לא זה הדבר שקרה ויד הנדיב ממשיכה בהסתרת התהליך. "מדוע התחרות החדשה אינה בדיוק תחרות?" על כך מפרטת נעמה ריבה בכתבתה ב Xnet.בעקבות ביטול הזכייה פרסמה עמותת האדריכלים את מחאתה "כי התהליך המוצע על ידי יד הנדיב וחברת הספרייה הלאומית איננו תואם את עקרונותיה ואיננו תואם את עקרון שוויון ההזדמנויות המהווה נר לרגלי מוסד התחרויות של העמותה" ולכן "לא ...
• 

  נפתחה מחדש התחרות לתכנון הספרייה הלאומית

  13.03.13
  ...לתכנון. בתום הראיונות תחליט הוועדה על המועמד לתכנון המשכן החדש של הספרייה וידורגו 2-1 אדריכלים נוספים. החברה מציינת כי במקרה של התרשמות זהה מאדריכל ישראלי ואדריכל זר, תינתן עדיפות לישראלי. האדריכל שיתכנן את משכן הספרייה החדש ייקבע רק לאחר אישור דירקטוריון החברה ודירקטוריון הספרייה הלאומית וחתימת הסכם עמו.פרטים נוספים על סיום התחרות ניתן למצוא באתר התחרות שומרה לעצמה את הזכות לשנות או לבטל בכל עת ובכל שלב את ההליך או כל אחד מהתנאים ומההוראות לעיל.
• 

  פתרונות מגורים יצירתיים ברחובות וואדי ניסנאס

  5.03.13
  ...הקורס משתתף בפרויקט דיור וקהילה הנתמך ע"י המל"ג". הצגת העבודות התקיימה במפגש שהתקיים בשכונה בביה"ס "אחווה", בנוכחות ובהשתתפות דיירי השכונה, שאף הביעו את דעתם על ההצעות ונציגים מעיריית חיפה. מיכל יוקלה הסבירה כי צפיפות המגורים בשכונת וואדי ניסנאס, היא מהגבוהות ביותר בחיפה ולכך מתווספת העובדה ששטח המגורים לתושב בשכונה, הוא מהנמוכים ביותר בעיר. "30 יחידות דיור התווספו לשכונה ב-20 השנים האחרונות ומצוקת הדיור מורגשת בשל מלאי הדיור הקיים...
• 

  שכונה ריקה

  19.02.13
  ...וילות הישראליות" כותב עילם, "היה משיכת אוכלוסייה יהודית חזקה לערי השדה החלשות ושמירת התושבים המבוססים לבל ינטשו את הערים האלה. הנחת היסוד של קובעי המדיניות הייתה ועודנה: אם לא יינתנו לאזרחים האלה מרחב מספק ובתים חדשים, הם יעדיפו מגורים במרכז הארץ, וזאת משום שהיתרון היחיד של הערים הקטנות הוא הקרקע הזולה (מה שלעתים אנחנו מגדירים, בטעות, כ"איכות חיים"). המראה העכשווית של "המערבית" מציבה סימן שאלה מול ההיגיון הזה, ומטילה בספק את דבר הכדאיות של פרויקט...
• 

  השיפוץ מעורר המחלוקת של טיילת החוף בתל אביב

  4.02.13
  נעמה ריבה מדווחת ב Xnet על שיפוץ טיילת החוף בתל אביב. הקיר התומך בין הטיילת לחוף יבוטל ובמקומו ייבנו טריבונות ברוחב של כחמישה מטרים, ותחתיהן טיילת תחתונה, שביל בטון ברוחב שלושה מטרים. האם זה טוב? האם זה רע? כל הטיעונים בכתבה."התנאים היום הם עגומים ואינם עומדים בסטנדרטים שאנו רואים כמכבדים את הציבור", אומרת האדריכלית גנית מייזליץ-כסיף שמשרדה (מייזליץ - כסיף אדריכלים) מופקד על התכנון. מעבר נגיש לחוף ולכל בתי הקפה שעל החול, שיציע לציבור גדול של תושב...
• 

  תחרות לתכנון מרכז ספורט בסופיה

  11.11.12
  אם אי פעם הייתה תחרות בה אדריכלים יכולים ומוזמנים להתפרע, הנה היא. חברת Walltopia היא יצרנית של קירות טיפוס ומתמחה ביצירת קירות אמורפיים, דמויי סלעים או סתם מטורפים בגודל ובצבע. כעת מתכננת החברה הקמה של מרכז ספורט אתגרי בסופיה בולגריה ולשם כך הוכרזה תחרות תכנון פתוחה.התחרות פתוחה, בינלאומית ובעלת שלב אחד. נושא התחרות הוא לעצב את Collider Activity Center, שיהיה מקום המפגש החדש לכל חובבי הספורט האתגרי בסופיה, בולגרייה. המרכז יכלול שטח טיפוס, בולדרי...
• 

  גינה קהילתית במטווח

  28.10.12
  ...ים על שטחים ציבוריים. דוגמה מקסימה לגינה כזו ניתן למצוא במטווח נטוש בכרכור. כמו הגינות האחרות גם בגינה הזו החלק החשוב אינו תוצרת הירקות אלא הקהילה המתגבשת סביב הפרויקט.הבלוג מקום שמור מציג את הגינה הקהילתית שהוקמה ומספרת את סיפור המטווח מיום הקמתו בעזרת תקציב שיועד במקור להקמת ספריה ועד לסגירתו בשנת 2000. עשר שנים עמד המקום בשיממונו עד שתושבת מקומית "משוגעת לדבר" הפכה אותו לגינה קהילתית מקסימה.למי מכם שמעוניין להקים גינה קהילתית, מפרסמת אדריכלית ...
• 

  המעמד של האדריכל היום הוא בתחתונים

  25.10.12
  ...ה שונה לחלוטין מהמעמד שלו היום". אומר האדריכל אמנון רכטר בכתבה בכלכליסט, "זה חלק משמעותי מהרידוד, ההשטחה והאמריקניזציה, ככל שהאידיאולוגיה נעלמת והכסף מדבר - ככה הצד היצירתי, האמנותי והאיכותי יורד, והצד של הניצול המקסימלי והמניפולציה גדל. אני מרגיש את זה אף על פי שאני נמצא בטופ של הפירמידה, אני לא יודע איך ארכיטקטים שיש להם משרדים פחות מצליחים ועבודות יותר קטנות פועלים. עליהם בטח דורכים. אני מרחם עליהם, כי המעמד של האדריכל היום הוא בתחתונים. מי שק...
• 

  שלושה סיבובים בקיבוץ נען

  17.10.12
  מיכאל יעקובסון מפרסם בבלוג שלו שלוש רשימות העוסקות בקיבוץ נען. חדר האוכל, בית גלילי, אולם הספורט, גן הזיכרון, התיאטרון הפתוח, בית ברל ועוד. את כל אלה מלווה מיכאל בחומרי ארכיון, צילומים מעודכנים, סיפורי הסטוריה והעיקר, בדעתו ובתחושותיו בביקור במקום."כבר הרבה זמן שאני משתוקק להגיע ולבקר בקיבוץ נען" כותב מיכאל, "הרבה אדריכלים הותירו בו את חותמם וניתן להעביר בו כמה שעות טובות באחת מגלריות האדריכלות המרשימות שביקרתי בהן. אפשר 'להיפגש' כאן עם חנן הברון...
• 

  ללמוד מכיכר אתרים

  19.08.12
  כתבה של אילן ליאור ב"הארץ" מסבירה למה כבר שנים לא מצליחים לשפץ ולשנות את כיכר אתרים בתל אביב. לפני שנתיים וחצי אישרו בעירייה ובחברת אתרים הקצאת 30 מיליון שקלים לשיפוץ, אבל מספר בעלי נכסים סיכלו את היוזמה.הבעיה הגדולה של כיכר אתרים היא שהיא למעשה אינה של העיר וגם לא של יזם בודד. הבעלות על הכיכר משותפת לעירייה, לחברה הממשלתית-עירונית "אתרים" ולעוד 200 בעלי נכסים פרטיים. ללא הסכמה גורפת של רובם לא ניתן לקדם אף תכנית. העניין הוא שלבעלי העסקים במקום י...
• 

  הקשר בין תכנון עירוני ושלטון

  22.07.12
  ...מעטים במספרם) מחליפים אותם. העיר נופלת בשממון, חזרה לשנות השמונים. אנא שימו לב לעובדות הבאות: ת״א האמיתית המחזיקה את המרובה, היא קטנה מאד, בין הירקון ובין אבן גבירול, הים ורוטשילד, בסך הכל ששה אחוז מן השטח העירוני של תל אביב-יפו ואוכלוסיית המתחם הזה הוא סביב עשרה אחוזים מן התושבים (אלה הצעירים הנזכרים מעלה). המתחם הלא גדול הזה הוא העיר האמיתית. כלל העיר תל אביב עדיין מפתחת שכונות פרווריות בלבד, כי אין לה אומץ תכנוני כלל. לדוגמא, השטח בין רחוב אלנ...
• 

  עירוניות היא לא אופציה - היא הכרח קיומי

  6.06.12
  ...דובר באסטרטגיה אחת בכל המדינה אבל היישום שונה, בהתאם להקשרים שונים במרחב הישראלי".
ככלל המאמר והדוברים מתרכזים בטעויות שנעשו יותר מאשר בדרכים בהן ניתן לשנות. הם תולים לא מעט ביכולות של ראשויות התכנון בעוד שהאמת היא שכוחות השוק הם אלה שמעצבים את המרחב יותר. אנחנו פשוט אוהבים לגור בפרברים. אנחנו רוצים וילה עם חצר. אנחנו רוצים תחבורה מהירה לתל אביב כדי שנוכל לעבוד בה בלי לגור בה. תל אביב היא מקום מצוין לעשירים ולעניים, למעמד הביניים יש שאיפות אחרות.
• 

  מדרחוב זמני במקום הלא נכון

  5.06.12
  ... בחרו לסגור צירי תנועה ראשיים שניתנה בהם עדיפות משמעותית למכוניות, בתל אביב בוחרים לסגור למכוניות דווקא את שדרות רוטשילד, שבהן רוב השטח ממילא מוקצה להולכי הרגל." והוא ממשיך ומציע גם חלופות: "אלנבי ובוגרשוב הם שני רחובות אידיאליים לעיר שאחד הבילויים העיקריים בה הוא הליכה לים בשבת - שניהם מובילים מתוככי העיר אל החוף, מחברים בין רשת השדרות של העיר לבין הטיילת, וכיום אי אפשר לראות את הפוטנציאל שלהם מפני שהוא קבור מתחת לתנועה סואנת ורועשת של מכוניות".