חיפוש - חדשות , יש , עסק |1| - דף 11
לא מצאת? פשוט חפש.
-
יש! בטון! ברוטליזם בבאר שבע
7.03.13אתר חדש העוסק בברוטליזם באדריכלות הישראלית עלה לאוויר. החומר באתר נאסף על ידי האדריכלית ד"ר הדס שדר והאדריכל עומרי עוז - אמר כחלק ממהלך המיתוג של באר שבע גם מבחינה אדריכלית. "הברוטליזם הוא אתיקה אדריכלית" נכתב באתר. "אתיקה שביקשה להחצין את האמת של המבנה: אמת פונקציונאלית, חומרית, תנועתית ומקומית. השם "ברוטליזם" נבע מהביטוי הצרפתי: béton brut שמשמעותו בטון חשוף. "הברוטליזם הוא ההיפך הגמור מסגנון", אומרים הכותבים, "סגנון כופה על המשתמשים מעטפת ... -
אבן שפה - מיצב וידאו
5.03.13...שלושה מסכים שונים הפועלים סימולטנית בימוי, צילום ועריכה: ורד ועדו פלוקראיונות: אדר' ורד פלוקמוזיקה מקורית: עדו פלוקתערוכת יחיד "אבן שפה" הוצגה בגלריה בבית האדריכל במהלך דצמבר 2008 – ינואר 2009אוצרת: אדר' שלי כהן. מתוך הסדרה מקומיבחסות: עמותת אדריכלים מאוחדים בישראל, משרד המדע התרבות והספורט, עיריית תל-אביב-יפו, קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות, חברת פוליגל. לצפייה ביוטיוב קליק כאן. -
אנשים או בניינים, מה עדיף לעיר?
26.02.13...רסם ב"הארץ" הוא קובל על העדפת שיקולי השימור בעיר תל אביב על פני כל השיקולים האחרים וכיום, במיוחד מול תמ"א 38."השימור בתל אביב נהפך ליעד על" כותב דרין בכתבה, "אם כי בתכנון העיר קיימים גם יעדים נוספים כמו איכות הסביבה, אספקת נגישות קלה לכל באמצעות מערכות יעילות להסעת המונים, איכות חיים עירוניים, רווחת תושבי העיר, פיתוח העיר כבירת העסקים של ישראל והתאמתה ליעדים הלאומיים. תוכנית השימור, שהתווייתה החלה בשנת 1994, דאגה רק לשימור המבנים. הכרזת אונסק"ו ה... -
התחנה האחרונה בקו
17.02.13מיכאל יעקובסון יוצא לסיור בתחנות המרכזיות של אגד ושואל האם ישראל מוכנה לוותר עליהן. בכתבתו ב Xnet הוא עובר בתחנה בעפולה ומשתמש בה כסמל למה שהתרחש גם בערים אחרות. תחנות האוטובוס הפכו עם השנים ממוקד תחבורתי ועסקי למפגע ולבסוף לפיל לבן ונטוש."הוויתור על תחנת אוטובוס בתוך העיר הוא מהלך משמעותי", כותב יעקובסון. "האם ראשי הערים מבינים מה הם עושים? (...) את התושבים שאינם מחזיקים ברכב פרטי וייאלצו לשלם יותר בזמן ובכסף כדי להגיע לתחנה המרכזית, זה בוודאי ... -
למי מועיל חיבור הפריפריה למרכז?
4.02.13הנימוק המרכזי לפיתוח רשת הרכבות בישראל הוא קירוב הפריפריה למרכז בהנחה שחיבור כזה תורם לשוויון בין תושבי הפריפריה לתושבי המרכז. האם טיעון זה משכנע, ולמי באמת מועיל חיבור הפריפריה למרכז במסילות ברזל? מאמר מרתק של עודד רוט במגזין אימגו מציג מחשבות אחרות בנושא."האם השקעות בתחבורה מאיצות את הכלכלה ומחוללות צמיחה כלכלית?" שואל רוט, "האם השקעות העתק בפיתוח רשת רכבות בין מרכז הארץ לבין היקפה ישפר את השוויון בקרב תושבי המדינה, יחזק את תושבי הפריפריה ויצמצ... -
בוקר רע על פלורנטין
13.01.13"שכונת פלורנטין בתל אביב היתה חוד החנית של החנויות הקטנות בישראל. אבל המיתון והרשתות הממותגות מחצו את החנויות השכונתיות, ומרכזי המסחר של אתמול הולכים והופכים לרחובות רפאים". כך מתאר את השכונה ארי ליבסקר בכתבתו בכלכליסט. שכונת פלורנטין, טרפז רחובות קטן שבשנות התשעים הוכתר כדבר הבא בתל אביב וכיום יש בו מעל ל 70 חנויות עם שלטי "להשכרה".* צילום - יואב לרמן.פלורנטין היא רק משל לתופעה המתרחשת בכל הארץ. "בראשון לציון אנחנו רואים עסקים ותיקים שקורסים בכל... -
העיר התחרותית, העיר החברתית
18.12.12תומר שלוש מפרסם פוסט מעולה בבלוג שלו ושואל "האם גישת העיר התחרותית כאן כדי להישאר או שהיא תוחלף בגישת העיר החברתית"? הפוסט מסביר את שתי הגישות ומתייחס לדוגמאות קונקרטיות ועכשוויות. "גישת 'העיר התחרותית' היא הגישה המוכרת לנו יותר כיום בישראל" כותב שלוש, " בגיזה זו ה היעד העירוני המוביל הוא השאיפה לצמיחה כלכלית, תוך תחרות עם הערים השכנות למשיכת עסקים ואוכלוסייה חזקה (...). הגישה של 'העיר החברותית', לעומת זאת, מוכרת פחות כיום בארץ. העיר החברותית שוא... -
סיבוב ביפו ובמתחם התחנה
28.11.12מיכאל יעקובסון חוזר בכתבה מצוינת אל נמל יפו ומתחם התחנה בתל אביב. שני אתרים שהיו בעבר מוקד תחבורה והמולה והפכו למתחמי צריכה... אבל יש הבדל. "האמצעי המרכזי שהפך את נמל יפו למרכז צריכה הוא האדריכלות", כותב יעקובסון. "זה מתחיל בפרטי הריצוף, בריהוט הרחוב (שאין). לא תוכלו לעצור, לשבת ולהתבונן בדייגים או בשקיעה, כאן המרחב מכוון אתכם ללכת לאחת המסעדות או החנויות"."מקרה התחנה שונה מהנמל: בתחנה סוג ומגוון העסקים רחב יותר וכך גם ההיצע בכל חנות. השילוט וההכ... -
רחוב שינקין הגוסס על שולחן הניתוחים
23.09.12... את ההשקה יזם ועד בעלי העסקים ברחוב על מנת לנסות להפיח בו רוח חיים. אבל האם יחסי ציבור יכולים להחזיר לחיים את הרחוב המיתולוגי? שני מבקרי אדריכלות מספידים אותו כבר עכשיו על שולחן הניתוחים.בכתבה ב Xnet מוצגים מאמצי ההחייאה של איש יחסי הציבור רון גרנות, הדובר של ועד סוחרי הרחוב. "הקהל של הרחוב השתנה", אומר גרנות. "אם שינקין של שנות ה-90 הורכב מצעירים שעברו לשינקין כי היה זול לגור בו ומהגרים מחוץ לתל אביב שרצו להיות חלק מההוויה התל אביבית, שינקין של ... -
לאהוב ולעזוב את תל אביב
19.09.12שתי רשימות מרתקות מפרי עטו של עמית נויפלד התפרסמו לאחרונה ובהן הוא מתאר כיצד תל אביב מנסה להקיא אותו מתוכה בכל דרך כלכלית אפשרית. " להישאר היום בתל אביב זו כבר לא אהבה, זו אובססיה", הוא כותב במאמר ב'הארץ', "והדרך הטובה ביותר לטיפול באובססיה היא ניתוק מגע. אולי יום אחד בעתיד, נוכל לחזור להיות חברים".את המאמר הראשון הוא מרחיב במאמר שני שפורסם באתר Slow ובו הוא מתייחס להשפעה של מגדלי היוקרה על העיר. "המגדלים מגיעים על חשבון העיר, שכן, מהי עיר אם לא... -
ללמוד מכיכר אתרים
19.08.12כתבה של אילן ליאור ב"הארץ" מסבירה למה כבר שנים לא מצליחים לשפץ ולשנות את כיכר אתרים בתל אביב. לפני שנתיים וחצי אישרו בעירייה ובחברת אתרים הקצאת 30 מיליון שקלים לשיפוץ, אבל מספר בעלי נכסים סיכלו את היוזמה.הבעיה הגדולה של כיכר אתרים היא שהיא למעשה אינה של העיר וגם לא של יזם בודד. הבעלות על הכיכר משותפת לעירייה, לחברה הממשלתית-עירונית "אתרים" ולעוד 200 בעלי נכסים פרטיים. ללא הסכמה גורפת של רובם לא ניתן לקדם אף תכנית. העניין הוא שלבעלי העסקים במקום י... -
קופסאות בחולות ראשון לציון
25.07.12...ולל דיונות ומעודד שימוש בזבזני ברכב פרטי? - "דרישת הקהל היא מתחם בילויים סגור עם הרבה חניה", עונה המתכנן אדריכל יוסי סיוון (יסקי מור סיוון): "הקהל נמשך למגה-קומפלקסים ואנחנו מייצרים בעבורו 'שואו' אחד גדול. זוהי קופסה סגורה ואטומה, שמגיעה באריזה שהיא מצגת".אז לכו לכתבה ב Xnet ותסתכלו על התמונות היפות (בלילה בעיקר) ועל התכניות והחזיתות. לקרוא ביקורת אדריכלית צריך אצל יאיר רווה שמנסה להיות אדיש אבל לא מצליח לו. העיר יקרה ללבו ממש כמו הבילוי בקולנוע. -
חזיתות של גרפיטי ותכנון פרמטרי
23.07.12...נה עירוני קיים ולהסב אותו למשך לילה אחד לאירוע חזותי שמעניק לאותו מבנה פרשנות חדשה. דווקא המצבים הכי 'אפורים' ופרוזאיים כביכול – חזיתות חסרי ייחוד, יחידות מיזוג אויר, וכו' - הם הכי מעניינים בעינינו מכיוון שהם מאפשרים לנו להנפיש את היומיומי והמוכר כל-כך בסביבה העירונית שלנו בסיטואציה לגמרי לא צפויה שמייצרת קריאה אחרת של החזית. לעבודות האלה השפעה על העבודה האדריכלית? על הדרך שאתם מתכננים חזיתות למשל? האמת היא שלא חשבנו על החזיתות שאנחנו מתכננים ... -
עוד קצת על מיתוג עירוני
10.06.12...ק? למה כל עיר חושבת שהיא יכולה וצריכה להיות מיוחדת? מה רע להיות "סתם עיר שמשרתת התושבים"?מי שרוצה לראות את המיתוג החדש לעיר מוזמן לאתר של משרד הפרסום נוימן עיצוב ומיתוג, ממנו גם לקוחה התמונה כאן. בא7 שבע - בירת ההזדמנויות של ישראל קובע הסלוגן ואני תוהה אם משרד הפרסום או העיריה עצמה מאמינים בזה.עד כמה שזה ישמע מוזר אני מאמין גדול במיתוג לעיר, אני פשוט לא מאמין בביצוע דרך משרד פרסום. תדמית העיר חשובה רק כדרך שבה התושבים תופסים את עצמם ואת סביבתם. א... -
יעודו המשני של הבית המשותף - מקום לגור בו
30.05.12...חב הציבורי. ייעודם המשני – איחסון בני אדם." הציטוט הזה של פרופסור הלל שוקן מוביל את ביקורתו של ד"ר ירח צור מול עבודותיה של עמותת מרחב המתמקדת רק בשטח הציבורי ומזניחה את הטיפול בבית המגורים."מרחב איננה יכולה להרשות לעצמה את הגישה המוציאה את בית המגורים אל מחוץ לתחום ההתעניינות." כותב צור ומוסיף "מבחינתם של התושבים הרוצים 'למצות את חייהם' בעיר, בית המגורים הוא חלק בלתי נפרד מהעיר, לכן 'הסביבה העירונית האיכותית' שמרחב מתכוונת לעצב חייבת גם היא לכלול...
לא מצאת? פשוט חפש.
מקד לפי מונחים אלה
