חיפוש - יש , ערים |1| - דף 6

• 

  העיר והקניון

  4.06.13
  "בתחרות הזו יש מנצח ומפסיד" כותב מיכאל יעקובסון ב Xnet, "כל תוספת של קניון מסייע בשקיעת חיי הרחוב והמסחר המקומי". פתיחת הגרנד קניון החדש בבאר שבע "מייצגת מדיניות עירונית לא ברורה. פיתוח שדרות רגר בכניסה הצפונית לבאר שבע מרמז אולי על רצון לפתח את המרחב הציבורי הפתוח, אך הזנחת השוק העירוני, פיתוח מעגלי התנועה באופן מוגזם (שנועדו למכוניות ולא לבני אדם) ופיתוח הקניון החדש הם מהלכים שמעודדים את התפוררות המרחב העירוני כזירה אזרחית חופשית ונגישה לכולם"....
• 

  העלמותם של מבני הציבור

  23.02.11
  ...ור למעשה לאזור משעמם "עיר לא יכולה לתפקד ללא שימור תוכנית התב"ע שמאגדת בתוכה את הצורך בהקצאת מגרשים מפוזרים לבניינים בעלי אופי ציבורי שעם השנים ישתנו וטוב שכך. דוגמאות לכך מפוזרות בכל העיר, כגון בי"ס אליאנס הפך למרכז סוזן דלל, קופ"ח כללית למרכז הקבלה, בניין העירייה הישן למוזיאון ועוד. אך העיקר הוא שעל הציבור לזעוק שבמרחב העירוני מצטמצם ומצטמק שטחם של מבני הציבור". *בתמונה - קולנוע אדיסון בירושלים שנמכר ויהפוך לקומפלקס מגורים לחסידות סאטמר.
• 

  בין שתי כיכרות

  13.07.11
  ...בחור. מיכאל יעקובסון מ Xnet עושה קצת סדר בבלאגן. הכתבה הראשונה, זו המדברת על השיפוץ בכיכר רבין, מנצלת את תקופת השיפוץ הנוכחית כדי לסקור גם את ההסטוריה של הכיכר. הכיכר תוכננה על ידי שמעון פובזנר ואברהם יסקי בתחילת שנות החמישים. בהמשך נבנה בנין העיריה וב 75 נוסף הפסל של תומרקין. מעניין לגלות שכיום אומר יסקי על הכיכר שתכנן: "הכיכר המרוצפת נראתה בעיני פשיסטית, מגרש מסדרים שעומד שומם רוב ימות השנה, ולא כיכר שוקקת חיים המהנה את תושבי העיר בשעות הי...
• 

  כסף, תבלינים והועדה המחוזית

  13.02.11
  מה קורה באמת בועדות התכנון? איך משיגים יזמים הקלות ואישורים בשווי של מליוני שקלים בלי לתת לציבור את התמורה ההולמת? כאדריכלים אנחנו בדרך כלל פחות חשופים למה שקורה במאזן הכוחות שבין היזמים וגופי התכנון אבל כתבה בדה-מרקר מציגה סיפור, אחד מני רבים, בו ניתנת הצצה חלקית אל מאחורי הקלעים. כרגיל בנושאים כאלה השאלה העיקרית היא "למה?" - למה אושרו התוכניות? למה נציגי הציבור - ועדות התכנון, אישרו תוכניות בצורה בלתי חוקית ועזרו ליזמים לעקוף את ההנחיות? הכ...
• 

  פחד ואדריכלות

  24.07.13
  במאמר בשם "הגיאוגרפיה של הפחד" כותבת שלי חפץ על הביטחון האישי בעיר והגבול בין מרחב בטוח למרחב מפוקח. "מדוע", שואלת שלי, "מתכנני הערים אינם מצליחים למגר את תחושות הפחד וחוסר הביטחון מן המרחב העירוני הבטוח"?מתוך הכתבה: "בחירות יומיומיות כמו היכן להסתובב, באיזו דרך לחזור הביתה והחל מאיזו שעה נעדיף לתפוס מונית, נובעות לעיתים מהשפעתו של המרחב על הרגשת הביטחון הכללית של האדם. תחושות כמו פחד וחוסר ביטחון, כפי שמוצגות בציטוטים לעיל, מדירות רבים מאיתנו ממ...
• 

  מה הקטע עם מגדלים בעיר?!

  26.06.13
  ... בברים ובבתי קפה ביוזמת מזא"ה 9, בית הצעירים של עיריית תל-אביב-יפו ובשיתוף Wize חכמים בלילה, שמטרתה לעשות סדר בנושאים שתמיד יש לנו, תושבי העיר תהיות ותלונות לגביהם. מפגשים קודמים התקיימו בנושא בעלי חיים עם ד"ר צבי גלין הוטרינר העירוני, בנושא זבל ומיחזור עם ראש אגף התברואה גיל ארויו, בנושא חניה עם ראש אגף פיקוח וחנייה בעירייה, יואב ירדני, בנושא תקציב העירייה עם גזבר העירייה, משה גילצר ובנושא רישום לגני הילדים עם סגנית מנהל מינהל החינוך, רינת אורן.
• 

  שבילי האופניים ממשיכים להתגלגל

  25.05.11
  יואב לרמן מציג בבלוג שלו סטטיסטיקה מעניינת על ההשפעה הנוספת שיש לשבילי אופניים - הפחתת מספר התאונות. על פי המאמר שלו, שבילי אופניים גורמים להצרת הרחוב והאטת תנועת המכוניות בו ובכך, לפעמים גם להפחתה משמעותית בתאונות הדרכים. שינוי חתך הרחוב אינו דבר פשוט והשפעתו על התנועה בו ועל ההרגשה של הולכי רגל ומכוניות גדולה. בזמנו ה"רחובות ההולנדים" היוו נסיון לשילוב של תנועת מכוניות יחד עם הולכי רגל ללא הפרדה כלל. ברחובות קטנים מצבים אלה באמת גורמים לנהג...
• 

  דיור בר השגה... למכוניות

  11.01.12
  יואב לרמן כותב בבלוג שלו כתבה שיכלה להיות מאד משעשעת אם היא לא הייתה כזו עצובה. "יש כבר הרבה דיור בר השגה" הוא כותב, "אבל הוא לא מיועד לאנשים". בניגוד ליחס של הממשלה לדיור הרי שהיחס לחנייה שונה לגמרי, כאן יש פיקוח, כאן בונים עוד ועוד. "האנשים יכולים להילחם ולהיאנק תחת עול הדיור, אבל למכוניות מגיע פיקוח על מחירים וחנייה מוזלת, פשוט כי הן מכוניות ולא בני-אדם"."זה אינו המקום היחיד בו מגורי מכוניות מקבלים סבסוד בעוד שמגורי אנשים מסופקים במחירי שוק לכ...
• 

  טיילת חוף מגבול בת ים לגבול הרצליה

  12.07.11
  ...ו שלושה קטעים שהפכו את החלום למציאות, קטע ראשון - פארק 'מדרון יפו' מגבול בת ים לנמל יפו. קטע שני – פרויקט בריכת גורדון והמרינה. קטע שלישי – רידינג (גשר ווקוף שעתה מושלם שדרוגו), משפך הנמל (צפון הנמל) לחוף תל ברוך וחיבור בשביל אופניים עד גשר גלילות. כעת נותרו עבודות במתחם הדולפינריום וקטע מתל ברוך ועד המרינה של הרצליה." כדאי ומומלץ לקרוא. תמיד כיף להסתכל לרגע על מקומות מוכרים דרך עיניים של אחרים. * התמונה מתוך הבלוג, צילום - מתי עלה.
• 

  האם תל אביב היא מדינת אוייב?

  28.11.11
  ...או בהמוניכם ותביאו עגבניות רקובות. את אנשי מרחב אני מכיר לא מאתמול. האדריכלים החברים בעמותה הזו עושים בהתנדבות פעילויות רבות למען ערים טובות יותר. הם דיברו על מצוקת הדיור שנים לפני שהיה מודרני להפגין ברוטשילד, ובזמן שאני ישבתי על הכורסה וקיטרתי הם החזיקו ראשי ערים יד ביד והעבירו אותם את הכביש. ... אבל אני חושב שהם טועים בפרשנות של מהות העיר והדרך בה היא פועלת. מאות מחקרים כבר בוצעו על ערים בארץ ובעולם וכבר הוכח שערים אחראיות למרבית הת...
• 

  לכבוש את השטחים הפתוחים

  7.05.12
  ...ין התכנון העירוני הנהוג בארץ לבין המקומות המסוכנים עד כדי מוות. פארקים וחצרות שנשלטים על ידי חבורות נערים, מקומות בהם מסוכן להסתובב בלילה, מטרדי רעש שאף אחד לא מעז להשתיק.הטיעון שמעלה לרמן פשוט ומדויק - מערכת התכנון הפרברית בישראל מקדשת את השטחים הפתוחים, יוצרת עוד ועוד פארקים וגינות "לטובת הציבור". זה נוח ליזמים - קל למכור את זה לעיריה ולרוכשים, אבל בפועל מי שגר ליד הפארק לא זוכה רק לנוף אלא גם לאפשרות לגור ליד "חיות הטרף". הצפיפות הנמוכה של הפר...
• 

  נושאים בתכנון עירוני. #1 העיר והרכבת

  1.01.17
  נושאים בתכנון עירוני, דיון #1. העיר והרכבת19/01/2017בשעה 18:00כְּבָר סִדַּרְנוּ כָּאן רַכֶּבֶתבּוֹאוּ יְלָדִים לָשֶׁבֶתהַקַּטָּר כְּבָר מְצַפְצֵףלֹא יִסַּע מִי לֹא יֵשֵׁבממשלת ישראל משקיעה בשנים האחרונות סכומי כסף משמעותיים בהרחבתה של מערכת הרכבות בישראל - רכבת העמק, הרכבת המהירה לירושלים, חשמול הרכבת, ועוד. הרכבת נתפסת כמרכיב מרכזי במערכת התחבורה הציבורית בישראל, ככלי לפיזור אוכלוסין, להפחתת מחירי הנדל"ן, ל-'ביטול הפריפריה', ושאר נושאים פוליטיים...
• 

  למה בתל אביב מרוויחים יותר?

  18.01.12
  ...אציג את התשובה המסורתית של החוקרים לשאלות אלה... ואגיד למה לדעתי הם טועים.במאמר הקודם הצגתי את הנתון המעניין הבא: אם מודדים את התפוקה של עיר בת מליון תושבים, מגלים שהיא גבוהה מהתפוקה המשותפת של חמש ערים שביחד גרים בהם מליון איש. ההבדל משמעותי, בין 10 ל 30% יותר תפוקה לטובת העיר הגדולה לעומת הפריפריה.והשאלה העולה מהמחקר - What the Fuck?!למה לעזאזל מליון איש בקבוצה צפופה מיצרים יותר מאשר מליון איש בתפזורת?!? ממציאים יותר? מקבלים יותר שכר? התשובה של...
• 

  שכונת הבאוהאוס האמיתית

  26.01.11
  ערן טמיר - טאוויל סוקר בפוסט מעניין ומעמיק בבלוג שלו את המורפולוגיה העירונית של שכונת יד אליהו. בלוקי הסרגל, שכונות השטיח והשדרות המרכזיות של השכונה מוצגות מההיבט ההיסטורי שלהן וישומן בשכונה כיום. בשכונת יד אליהו, כמו במודלים המקוריים, נבנו רוב הבלוקים באוריינטציה הניצבת לדרכים העיקריות. באופן כזה הבלוקים הארוכים לא יוצרים בינוי רציף המגדיר את דפנות הרחוב אלא בנייה הנקטעת על-ידי שטחים ירוקים נרחבים. האנטי עירוניות הזו, לצד יתרונותיה, יוצרת ני...
• 

  קיבעון אנטי אורבני וקיבעון אחר

  16.10.11
  "הקיבעון האנטי-אורבני הגיע לנקודת המפנה" - כתבה נעמה ריבה בפוסט מעניין. לטענתה משבר הדיור נובע מקיבעון של תושבי ישראל באשר לעיר, קיבעון שגורם לרבים להעדיף את הפרבר. מעניין לבחון את הקביעות האלה לנוכח המחאה שאנו רואים כעת גם בניו-יורק, ברצלונה וערים אחרות. ערים שאפילו לטענתה הן המודל המוצלח. בזמן האחרון אפשר לקרוא הרבה מאד כתבות ובלוגים שטוענים שהם יודעים מדוע קמה המחאה ומהו הפתרון הנכון לה. "הכל בגלל _____ (מלא את החסר) !!". בדרך כלל מלווה את...