חיפוש - חדשות , כי , נגר |1| - דף 5

• 

  האם אתה יען?

  3.08.11
  יפי הנפש העירוניים, או בשמם המקוצר יע"נים הוא הכינוי שהמציא דניאל לכל אותם אדריכלים שאתה יודע מראש מה יגידו. בכתבה האחרונה שלו הוא מסנגר על כיכר התזמורת (כיכר הבימה) ובאותה הזדמנות נכנס חזיתית ביוסי מטלון. אני חייב לציין שהבלוג של דניאל מספק משב רוח מרענן של חשיבה מקורית ומציג נקודות מבט חדשות על הסביבה התל אביבית. אגב, דניאל קורא להם ינ"ע ולא יע"ן אבל לי זה נראה כינוי הולם יותר. מלבד העובדה שמלחמות בנוגע לאדריכלות ותכנון עירוני הן עניין ...
• 

  תחרות - אדריכלות זכוכית 2050

  7.06.11
  תחרות בינלאומית פתוחה מציגה את השאלה: איזה סוג של ארכיטקטורת הזכוכית יוקם בשנת 2050, 40 שנה מהיום? התחרות רעיונית, נושאת פרסים מרשימים (פרס ראשון בשווי 84 אלף שקל למשל) וההרשמה פתוחה לקהל הרחב וללא עלות הרשמה. תאריך הגשה אחרון – 1 לאוגוסט 2011, נא שימו לב לכך שגיליון ההגשה הבודד צריך להגיע פיזית למארגני התחרות עד למועד זה. מדברי המארגנים "עיצוב 2050" הוא נושא הקונגרס העולמי הבא של איגוד האדריכלים הבינלאומי (UIA), שייערך בטוקיו בספטמבר 2011....
• 

  שיחות על עיר

  11.01.16
  ...יוזמן קהל האורחים לתרום מדעותיו והתייחסותו.#2. ערים מעורבות. נחום כהן מארח את אדיב דאוד נקאשחלק מעריה המרכזיות של מדינת ישראל הן ערים מעורבות. מושג זה - 'ערים מעורבות' - יוצר בעצם אמירתו הבחנה בין קבוצות האוכלוסייה השונות המרכיבות את החברה הישראלית. מעבר לכך אנו יודעים כי בניה "ערבית – פלסטינית" בסגנונה, עברה תהפוכה כאשר בעלות על הנדל"ן עברה דרך נכסי נפקדים אל מנהל מקרקעי ישראל. ביטוי זה מקפל בתוכו גם את הקביעה כי הפרטים השונים המתגוררים בערים הש...
• לחיות בגן עדן

  11.01.16
  ...ובה לעיר היא הפרוור? בשנים האחרונות, אנחנו מבינים שלא. האם עיר צפופה צריכה להיות גם אפורה ומזוהמת? גם במקרה הזה, בשנים האחרונות, אנחנו מבינים שלא. בשיחה עם הגר ונעמה, נדבר על העיר כמקום הטוב ביותר והבריא ביותר לחיות בו ונבין כיצד אפשר לקיים מערכות עירוניות מפרות בתבנית מורכבת ומשתנה ולהשתחרר מהתדמית שדבקה בעיר הישראלית כמקום רועש ומפויח.על המשתתפותנעמה ריבהנעמה ריבה, אדריכלית ועיתונאית, בוגרת המרכז האקדמי לעיצוב וחינוך ויצו חיפה (2011). בין 2012 ...
• 

  לשמר, לזכור ולשנות מהקצה

  10.04.13
  ...ק בעבר ראוי גם הוא לשימור?"העבודה הזאת נעשית בהרבה אהבה למקום", מסביר בכתבה האדריכל עודד רונזנקיאר מ-SO Architecture שתכנן את המבנה החדש. "זאת גישה אחרת לשימור, שלא דוגלת בכך ששימור זה להשאיר את הקיים, אלא להיפך, שבניינים צריכים לשנות את יעודם, את שטחם ואת הגיאומטריה שלהם בהתאם לצרכים העכשוויים (...) האנשים הכואבים היו צריכים את המקום הזה בשביל בניהם, והביאו עמם גם היסטוריה – אך בסופו של דבר זו היתה עמדת שמירה, שנבנתה לצרכים של אותה תקופה. החלטנו...
• 

  שימור ותפאורה בבית האקדמיה ללשון העברית

  23.01.13
  ... סינגר. בית האקדמיה הוא מבנה המיועד לשימור והערותיה של קשת בנושא הן החלק המעניין בכתבה."עצם רעיון השימור המוקפד" כותבת קשת, "הולך נגד אחד מעקרונות המפתח של המודרניזם, והוא אמת החומר - התאמתם של החומרים, הטכנולוגיה והצורות לצרכים המדויקים שלמענם נוצרו. יש מן האבסורד בעצם ההקפדה על פרופילי אלומיניום "דמויי" בלגי ‏(על אף שבימנו ניתן לפתוח חלונות רחבים בהרבה מן הזכוכיות הקטנות המשובצות בחזית‏), מעקות "ברוח" הקודמים ‏(למרות שאלה, כיום, לא עומדים בתקני...
• 

  קיסלוב קיי זכו בתחרות לתכנון קריית החינוך רמת אפעל

  7.01.13
  עיריית רמת גן ועמותת האדריכלים הכריזו על קיסלוב קיי אדריכלים כזוכים תחרות פומבית לתכנון קריית החינוך ברמת אפעל.מנימוקי השופטיםהתכנית יוצרת קמפוס – מכלול מבנים וחצרות, כמעין עיר קטנה – באופן הנותן מענה מלא לחזון החינוכי. פתרון זה מאפשר גם גמישות רבה לשינויים. קנה המידה צנוע ועם זאת יוצר מקום מורכב ומגוון. גובה 2 קומות יעיל ונוח לתפקוד. מדרג החצרות מבטיח יצירת מגוון רב של מקומות בקני מידה שונים, ויחסי בנוי-פנוי עשירים. תנועת הציבור בשביל הגובל נפר...
• 

  עירוב שימושים כן... אבל אצלנו?!? בחיים לא.

  31.12.12
  ...תגעגע לעיר הישנה של ילדותו שבה הנגרייה הייתה מעבר לרחוב.עיר טובה צריכה עירוב שימושים, שילוב של מגורים עם מסחר, מקומות בילוי עם תעסוקה זעירה לפחות. את זה כולנו יודעים, אלו הרחובות המועדפים עלינו בעיר. לא פרברי שינה שוממים מהולכי רגל, לא אזורי תעשייה ההופכים למפחידים בלילה, אנו מעדיפים את ה"עירוב שימושים" הזה.אבל מי לעזאזל נגד? אנחנו.לא בכובע של המתכננים, אנחנו בכובע של רוכשי הדירות. מרביתנו לא מוכנים לשום "עירוב שימושים". אפילו עירוב אוכלוסיה אנחנ...
• 

  אדריכלות גוהרת

  18.11.12
  ...תבת נעמה, "מתעוררת השאלה אם לא מדובר במס שפתיים ותו לא. שדרות רוטשילד הן לכאורה ציר שנמצא בשימור מחמיר, אך המגדלים בשדרה רק מתרבים ומתגבהים. זהו אזור לשימור או מרחב פרוץ, שבו כל יזם עושה ככל העולה על רוחו?"ובכן... כן, בהחלט. כיום מובילים את השימור בשמחה רבה שני גורמים שהבינו כמה כסף זה שווה. היזמים מצידם גילו שבניין לשימור זו מתנה מהעירייה המאפשרת להם בתמורה לקצת טיח ונגרות לקבל אחוזי בנייה מופרזים ולבנות במרכז העיר מגדלים שלא תורמים דבר להתרחשות...
• 

  אייקונים בחיפה, הישן והחדש

  15.10.12
  ...ופה באלומיניום מוזהב, הזדמנות מעניינת לדון באייקונים אדריכליים בחיפה נמצאת לנו בשתי כתבות שהתפרסמו השבוע. מאז גוראל נראה שכל ראש עיר חיפאי מנסה להקים אייקונים לעיר... ונכשל.נעמה ריבה מ Xnet מציגה לנו את בחירת הגולשים ל"מבנה הכי יפה בארץ". זו כמובן תחרות מטופשת וכל מטרתה להביא "לייקים" אבל אם בכל זאת יש משהו ללמוד ממנה הוא שתושבי חיפה תופשים את הגן הבהאי והמקדש שבו כסמל של חיפה. מול הבחירה הזו נציב את כתבתה של קשת רוזנבלום ב'הארץ', כתבה הסוקרת את ...
• 

  אדריכלות פרמטרית

  9.05.12
  ...ל ידי מחשב, בהנהגת אדריכל.בתרבות הנוכחית אנו שבויים בדימוי עבודת האדריכל של האווארד רוארק (מהספר "כמעיין המתגבר" של איאן ראנד). הספר הזה והתנועה המודרנית בכללותה מציגים את האדריכל כמי ששולט בתכנון ובביצוע עד לפרט הקטן ביותר, כי הרי "אלוהים נמצא בפרטים". אנחנו כל כך רגילים לתפיסה הזו שאנחנו לא שמים לב לעובדה שזה מצב חדש, עבודת האדריכל לא תמיד הייתה כזו.עד לפני כמאה שנה האדריכל עסק בבניה וניהל אותה בשטח. הוא היה אחראי לקונסטרוקציה ולתכנית הכללית, ה...
• 

  אז לאן אנחנו הולכים מכאן?

  29.04.12
  תל אביב היא בירת ישראל. מבחינה כלכלית, תרבותית ופוליטית, העיר מרכזת את הכוח הרב ביותר כשהפריפריה הקרובה והרחוקה מביטה עליה בעיניים כלות. השבוע התפרסמו במקביל שתי כתבות היוצאות מנקודת מוצא זו ומנסות להבין לאן אנחנו הולכים מכאן. האם תל אביב יכולה עוד להיות אחת מכמה ערים ראשיות בארץ או שהיא הולכת להיות העיר היחידה.כתבה ב"דה-מרקר" מציגה כתחזית את עבודתם של שלושה סטודנטים לתואר שני מהטכניון - מיכל דור, אלון וינגרטן ודן ברקוביץ'. על פי העבודה הם חוזים ...
• 

  תערוכה.01 - תחרות תכנון לעיצוב תערוכת אדריכלות

  15.04.12
  תערוכה.01 תחרות תכנון לעיצוב תערוכת אדריכלות היא תחרות פתוחה, אנונימית בשלב אחד להצעות לתכנון תערוכת אדריכלות בחלל הגלריה. על המשתתפים בתחרות להציע תכנון לתערוכת אדריכלות. הזוכים בתחרות יזכו בתקציב למימוש הצעתם הזוכה בחלל הגלריה בהמשך השנה.גלריה לאדריכלות כמעט תמיד אינה מציגה באופן בלתי-אמצעי את הדבר אותו היא באה להציג. ה'אדריכלות', אותו אובייקט חמקמק וקשה להגדרה, כמעט תמיד אינה מוצגת בה, אלא מיוצגת בלבד. הגלריה מציגה דימויים שונים – שרטוטים, תמו...
• 

  זכויות יוצרים וחוסר סובלנות

  15.01.12
  בעקבות התפטרותם של האדריכלים ברכה ומיכאל חיוטין מפרויקט מוזיאון הסובלנות בירושלים, כותב בארכיג'וב עורך הדין יהונתן קלינגר מאמר הדן בזכויות היוצרים של יצירה אדריכלית. האם מותר לאדריכל אחר להמשיך את התכנון המקורי? מה ההבדל בין זכויות יוצרים לזכויות שימוש?המקרה של מוזיאון הסובלנות מציג דילמה לא פשוטה. התכניות של משרד חיוטין הם שאושרו בוועדה ולהן ניתן היתר הבנייה. לפי כך, לא ניתן כעת להציג תכניות אחרות מבלי להתחיל מחדש את כל תהליך האישורים. באופן עקר...
• 

  פרויקט eco-skin - בין מציאות לאוטופיה

  28.11.11
  ...שיקום מרקמים קיימים והסביבה הבנויה", בתחרות בניה ירוקה 2007 מטעם המשרד להגנת הסביבה ועמותת האדריכלים בישראל. "פרויקט ה'עור הירוק' (eco-skin)" כותבת קליש במאמר, "מציע דרך להמיר מגדלי מגורים קיימים ולהפכם לברי-קיימא בטענה כי ההרס האקולוגי כבר קיים, וכי לא די לתכנן את הבניה החדשה בלבד עפ"י עקרונות ירוקים אלא יש להתמודד עם נזקי ירושות העבר. ה'עור הירוק' הינה תוספת בנויה העוטפת חזיתות בניינים קיימים ונוטלת על עצמה תפקידים אקולוגיים סביבתיים – מצע...