חיפוש - חדשות , כי , קטן |1| - דף 4

• 

  סיבוב בקארדו ברובע היהודי בירושלים

  7.05.13
  למה הקארדו בירושלים הוא הצלחה? למה הקארדו הוא כישלון? "איפה יש עוד רחוב שמתחיל בתקופה הרומית, ממשיך לביזנטית, נקבר בתקופה הצלבנית והעותמאנית ומתעורר לחיים בתקופה הישראלית" שואל מיכאל יעקובסון בכתבתו ב Xnet ומכתיר את הפרויקט כהצלחה. אבל האם זו באמת הצלחה?קארדו - "הלב" בלטינית, הכינוי הרומאי לרחוב הראשי החוצה את העיר, המרכז המסחרי העיקרי, חנויות משני צדדיו ומעברים מקורים מלווים אותו. כזה היה גם הקארדו בירושלים והתמונה המצורפת כאן מסבירה בדיוק את הה...
• 

  בטון חשוף וביקורת אדריכלות

  2.04.13
  ...לא או יספרו להם עד כמה האדריכלות מפעימה וייחודית.אנחנו האדריכלים צריכים מדי פעם להפסיק ולדבר רק עם עצמנו ולהסתכל על האדריכלות שאנחנו מייצרים כאנשים "מהרחוב". ישנו מסר מובנה בכל חזית שאנחנו מציבים. גם אם נרצה בכך וגם אם נכחיש זה לא ישנה כלום. נסו למשל לנתק את עצמכם מכל ידע מוקדם ולשפוט את בית דגון בחיפה.המאמר של יעקובסון מעלה גם נקודות אחרות לדיון, נקודות שלא התייחסתי אליהן הפעם. לא נורא, בפעם הבאה. עד אז לכו ותקראו ותתרשמו גם מהצילומים בפוסט שלו.
• 

  קול קורא: מרחב 2013 - בניה ירוקה בישראל

  5.02.13
  ... משורטטת – לא יותר משבעה עקרונות.ד. תמונות הפרויקט – עד עשר תמונות.ה. תכניות וחתכים – שניים מכל סוג.ו. הדמיות וסרטונים – אם יש, ולא יותר משניים.גודל מקסימלי לקובץ – 2 מגה-בייט.את הקבצים יש לשלוח אל: [email protected]לדוא"ל זה ניתן להפנות שאלות.העבודות יבחרו ע"י חברי ועדת התערוכות של עמותת האדריכלים.המציגים יתבקשו לשאת בחלק מעלויות הפקת התערוכה. הנחה לחברי העמותה.לוחות זמניםהתערוכה מתוכננת לדצמבר 2013 את החומר יש לשלוח אלינו עד 15.05.2013
• 

  השיפוץ מעורר המחלוקת של טיילת החוף בתל אביב

  4.02.13
  ...על ידי המתרחצים כשהן משמשות בנוסף לכיסאות החוף.הנושא היחידי שעדיין במחלוקת הוא רצועת הטיילת הנוספת במישור החול. באתר העירייה ממנו נלקחו התמונות כאן נכתב כי "הדעות לגבי טיילת זו היו חלוקות. מצד אחד טיילת במישור החול מגבירה נגישות נכים לאזור החוף התחתון ותאפשר תנועה צפון דרום בקרבת החול. מצד שני, טיילת זו נוגסת בחול. הוועדה החליטה לאשר את בניית הטיילת התחתונה בכפוף לבניית קטע לניסיון. לאחר ביצוע קטע זה יוחלט ע"י מהנדס העיר לגבי ביצוע שאר הקטעים".
• 

  העיר והאופוס ה31 של תום בייקין-אוחיון

  23.01.13
  ... להבין עיר כמקום שהתחיל ככפר או ריכוז אוכלוסייה קטן ואט אט גדל לממדים של עיר. היום, אם אני לא טועה, החישוב עומד על למעלה מ70,000 תושבים. אבל, התפיסה הזו מתעלמת מהיבט חשוב שהארכיאולוגיה המודרנית שלנו מלמדת אותנו: כל הערים שנדון בהם בספר זה לא צמחו לאט כלל וכלל. ההפך הוא הנכון, אנו רואים שריכוז אוכלוסייה, יהיה אשר יהיה גודלו המקורי, הופך לפתע, בתוך מספר מועט של שנים, לעיר חיה ושוקקת. הסיבה היא אופייה של העיר עצמו".לכו תתאמצו - הנה הקישור שוב לסדרה.
• 

  שימור ותפאורה בבית האקדמיה ללשון העברית

  23.01.13
  ... סינגר. בית האקדמיה הוא מבנה המיועד לשימור והערותיה של קשת בנושא הן החלק המעניין בכתבה."עצם רעיון השימור המוקפד" כותבת קשת, "הולך נגד אחד מעקרונות המפתח של המודרניזם, והוא אמת החומר - התאמתם של החומרים, הטכנולוגיה והצורות לצרכים המדויקים שלמענם נוצרו. יש מן האבסורד בעצם ההקפדה על פרופילי אלומיניום "דמויי" בלגי ‏(על אף שבימנו ניתן לפתוח חלונות רחבים בהרבה מן הזכוכיות הקטנות המשובצות בחזית‏), מעקות "ברוח" הקודמים ‏(למרות שאלה, כיום, לא עומדים בתקני...
• 

  בוקר רע על פלורנטין

  13.01.13
  "שכונת פלורנטין בתל אביב היתה חוד החנית של החנויות הקטנות בישראל. אבל המיתון והרשתות הממותגות מחצו את החנויות השכונתיות, ומרכזי המסחר של אתמול הולכים והופכים לרחובות רפאים". כך מתאר את השכונה ארי ליבסקר בכתבתו בכלכליסט. שכונת פלורנטין, טרפז רחובות קטן שבשנות התשעים הוכתר כדבר הבא בתל אביב וכיום יש בו מעל ל 70 חנויות עם שלטי "להשכרה".* צילום - יואב לרמן.פלורנטין היא רק משל לתופעה המתרחשת בכל הארץ. "בראשון לציון אנחנו רואים עסקים ותיקים שקורסים בכל...
• 

  איך יודעים אם הבניין יפה?

  6.01.13
  "בניין יפה זה קודם כל בניין שאני מסתכל עליו ומרגיש שהוא יפה. למרות שאני אדם אנליטי ההחלטה שלי תמיד בסוף זה תחושת הבטן. ואז אני מנתח למה לא נראה לי - שיווי משקל, סימטרי מדי, כי המאסה הזו גדולה, ראש גדול על גוף קטן, זה מתפרש לא טוב". הציטוט כאן לקוח מתוך הראיון שערכה קשת רוזנבלום עם האדריכל משה צור. מעניין לקרוא שצור הנחשב "אדריכל של יזמים" מדגיש דווקא את הצד הזה בעבודתו. והוא ממשיך "היה דור ותיק של אדריכלים שחשב שהוא משרת את החברה, והיזמים הקפ...
• 

  המעמד של האדריכל היום הוא בתחתונים

  25.10.12
  "היו ימים שבהם מעמד הארכיטקט היה שונה לחלוטין מהמעמד שלו היום". אומר האדריכל אמנון רכטר בכתבה בכלכליסט, "זה חלק משמעותי מהרידוד, ההשטחה והאמריקניזציה, ככל שהאידיאולוגיה נעלמת והכסף מדבר - ככה הצד היצירתי, האמנותי והאיכותי יורד, והצד של הניצול המקסימלי והמניפולציה גדל. אני מרגיש את זה אף על פי שאני נמצא בטופ של הפירמידה, אני לא יודע איך ארכיטקטים שיש להם משרדים פחות מצליחים ועבודות יותר קטנות פועלים. עליהם בטח דורכים. אני מרחם עליהם, כי המעמד של ה...
• 

  שלושה סיבובים בקיבוץ נען

  17.10.12
  מיכאל יעקובסון מפרסם בבלוג שלו שלוש רשימות העוסקות בקיבוץ נען. חדר האוכל, בית גלילי, אולם הספורט, גן הזיכרון, התיאטרון הפתוח, בית ברל ועוד. את כל אלה מלווה מיכאל בחומרי ארכיון, צילומים מעודכנים, סיפורי הסטוריה והעיקר, בדעתו ובתחושותיו בביקור במקום."כבר הרבה זמן שאני משתוקק להגיע ולבקר בקיבוץ נען" כותב מיכאל, "הרבה אדריכלים הותירו בו את חותמם וניתן להעביר בו כמה שעות טובות באחת מגלריות האדריכלות המרשימות שביקרתי בהן. אפשר 'להיפגש' כאן עם חנן הברון...
• 

  רחוב שינקין הגוסס על שולחן הניתוחים

  23.09.12
  ...ריכלות מספידים אותו כבר עכשיו על שולחן הניתוחים.בכתבה ב Xnet מוצגים מאמצי ההחייאה של איש יחסי הציבור רון גרנות, הדובר של ועד סוחרי הרחוב. "הקהל של הרחוב השתנה", אומר גרנות. "אם שינקין של שנות ה-90 הורכב מצעירים שעברו לשינקין כי היה זול לגור בו ומהגרים מחוץ לתל אביב שרצו להיות חלק מההוויה התל אביבית, שינקין של היום היא שכונה בורגנית. לא תמצא פה סטודנטים, אלא אנשים שעלו לכאן לפני 15 שנה, השתקעו והקימו כאן משפחה. קח לדוגמה את אלונה קמחי ויזהר אשדות,...
• 

  אגדה אורבנית - ספר חדש

  17.07.12
  ....המטרה השנייה של הספר היא לטעון שאותה הצלחה נדירה ומשגשגת של תכנון במאה העשרים, על מגוון הישגיה וכושר עמידותה, ניצבת כמקרה מבחן ייחודי עבור המתכנן העירוני, וכהזדמנות ללימוד והפקת לקחים. בכוחה של "תוכנית גדס", כפי שנקרא האזור כיום, להוות מודל ומקור השראה עבור תחום מקצועי דועך, ההולך ונעלם בנוף התכנון העירוני של היום. האורבניות, אותו עיקרון שהוביל את המין האנושי לפסגת הישגיו התרבותיים במשך כ-3000 שנה, הולכת ומתפוגגת לנגד עינינו לטובת תהליכים שונים ...
• 

  אדריכלות פרמטרית

  9.05.12
  ...ל ידי מחשב, בהנהגת אדריכל.בתרבות הנוכחית אנו שבויים בדימוי עבודת האדריכל של האווארד רוארק (מהספר "כמעיין המתגבר" של איאן ראנד). הספר הזה והתנועה המודרנית בכללותה מציגים את האדריכל כמי ששולט בתכנון ובביצוע עד לפרט הקטן ביותר, כי הרי "אלוהים נמצא בפרטים". אנחנו כל כך רגילים לתפיסה הזו שאנחנו לא שמים לב לעובדה שזה מצב חדש, עבודת האדריכל לא תמיד הייתה כזו.עד לפני כמאה שנה האדריכל עסק בבניה וניהל אותה בשטח. הוא היה אחראי לקונסטרוקציה ולתכנית הכללית, ה...
• 

  אותנטיות באה עם ג'יפה וכאוס

  25.04.12
  ראיון בגלובס עם האדריכלית אורית פנחס מביא דעה רעננה ומנומקת לשיח האדריכלי. אורית, שותפה במשרד ארכוד אדריכלים ומרצה בכירה באוניברסיטת תל אביב, מדברת על האגו של האדריכלים, על הדרך בה הרשויות חונקות לעתים את העיר ועל החלום הישראלי (והעולמי) של בית קטן עם גדר לבנה.לאורית השקפת עולם מגובשת לגבי הדרך בה צריך להתייחס לשטחים הציבוריים הבונים את העיר. היא מדברת על השכונות, המגדלים, הרחובות והמרווחים שבין הבתים. ראיית העולם שלה מעדיפה את העולם הלא לגמרי מס...