חיפוש - סימבולים / בלוקים , חדשות , קטלוגים , כי , שיש |1| - דף 15

• 

  קולקר, קולקר אפשטיין יתכננו את מתחם סומייל

  22.02.12
  ...יכאל יעקובסון מתאר בשתי כתבות את התחרות הסגורה שהתקיימה לתכנון מתחם סומייל שבין הרחובות ארלוזורוב, אבן גבירול וז'בוטינסקי בתל אביב. בשטח זה יוקמו ארבעה מגדלי מגורים ומשרדים, שעתידים להתנשא לגובה 45 קומות, וסביבם מבני מסחר נמוכים. על חלק השטח שבבעלות העירייה (כיום מגרש חניה) מתוכנן לקום המגדל החדש שלה, לצד בית הכנסת "היכל יהודה" ו"מגדל המאה" הקיימים.הצעת קולקר-קולקר-אפשטיין מציגה מבנה מלבני בן חמש קומות, שממנו עולה מגדל שיגיע לגובה 20 קומות, כמעט ...
• 

  מי מעצב בכוונה כדי לבלבל?

  29.01.12
  עידוד הדחף לרכישה באמצעות בלבול אינו המצאה של איקאה אבל אין ספק שהם מומחים בו. כתבה מרתקת של גל מור ב"חורים ברשת" מציגה הרצאת וידאו ובה מסביר אלכס פן, פרופ’ למיחשוב ארכיטקטורה באוניברסיטת קולג’ לונדון, את ההגיון מאחורי השיגעון.חנויות איקאה מתוכננות בקפידה באופן שגורם לכך ש-60% מהרכישות של קונים בחנות לא היו מתוכננות מראש. הבלבול המכוון הזה מתסכל, אך הוא גם נועד במכוון לפתוח את ארנקי הקונים, מסביר פרופ’ פן. אלה הן מלכודות קונים מתוכננות בקפידה ש...
• 

  השיכון למזרח והתכנון מלב מערב

  19.01.12
  ...גת הנושא מתייחס לתפיסה האדריכלית התרבותית. הדיירים יוצאי עדות המזרח באו עם תפיסה של בית עם חצר ושימוש בחללי החוץ. המתכננים הגיעו עם התפיסה האירופאית המתאימה למזג האוויר באירופה ובה באמת אין שימוש בחצרות. מבחינת המתכננים אז השימוש בחצר היה פרימיטיבי ומעניין לראות איך בסופו של דבר דירות הגן נתפסות כיום כפתרון יוקרתי ומודרני דווקא.ערן מזמין את כולנו לשמוע עוד על המתח בין תרבות המגורים המזרחית והמערבית ביום העיון שיתקיים ב 26.1.2012 בשעה 20:00 בערב.
• 

  אוטופיה בעיר הקצה – מבט מהעתיד

  4.01.12
  ערן תמיר מציג בבלוג שלו מאמר מיוחד מאד ובלתי שגרתי - מבט אוטופי על הערים בישראל מהעתיד - משנת 2048. במעין ראיה לאחור של תהליכים מתאר ערן את דעתו לגבי הפיתוח האפשרי לערי הקצה, מרכזי המשנה של שלושת הערים הגדולות.ערן מתאר את ההתפתחות בהרצליה למשל: "בעיר הרצליה, שם שהשיפוץ של רחוב סוקולוב שבמרכז הוותיק של עיר לא הצליח להפוך את הירקנים וחנויות הסדקית לבתי-קפה, גילתה העירייה שיש ברשותה כבר לא מעט בתי-קפה ומסעדות, והם נמצאים כולם באזור התעשייה של הרצליה...
• 

  שנה נסגרת ושנה חדשה מתחילה

  1.01.12
  ...יות בקצה העליון של הסקאלה - תכנון הספרייה הלאומית ותכנון מוזיאון הטבע הלאומי בירושלים.אנו כאן מוספים לכך את פריחת אתרי האינטרנט העוסקים באדריכלות ישראלית - ArcHeb, ארכיבלנדר, Xnet מבית ידיעות אחרונות, (וכן... גם מדור החדשות שלנו) כל אלה הלכו וקידמו את השיח האדריכלי הישראלי שהיה מוגבל יחסית לאתר הארץ, קצת גלובס וארכיג'וב הותיק והטוב.אז נראה שדברים משתפרים, אולי בשנה הבאה אפילו נראה אדריכל ישראלי שמפרגן לפרויקט של אדריכל ישראלי אחר. שנה טובה לכולם.
• 

  ביקורות על האגף החדש של סינמטק תל אביב

  19.12.11
  מישהו כנראה הכאיב לזנדברג בנקודה רגישה, בדיוק בסינמטק. מרוב חרדה היא מזכירה "כיבוש", ו"התנחלויות" ואפילו מעבירה את שכונת גילה למזרח ירושלים... וכל זה רק בפיסקה הפותחת. בתיאום בלתי מתוכנן פורסמו שתי ביקורות אדריכליות על האדריכל סלו הרשמן וסינמטק תל אביב שתכנן - אסתר זנדברג הוציאה את התותחים הכבדים, יונתן קנטי היה שקול יותר אבל גם לו יש ביקורת לא מעטה. אחרי שמדלגים על הזעם בפיסקה הראשונה, זנברג כותבת גם ביקורת רצינית ובמספר דוגמאות היא מציגה תכ...
• 

  המאבק בין העבר לעתיד

  15.12.11
  ...א מבוטל בידי קבלנים, אשר להם מטרה אחת בלבד, ניחשתם נכון, להרוויח כסף. (...) אם הבית קרוב לתחבורה ציבורית, אם יש שם במקום רחובות מסחריים, אם תיווצר שם צפיפות אמיתית - זה לא באמת מעניין אותם. הקבלנים יפנו למי שיקדם את הפרויקט הכי מהר והכי יעיל ואלה הם המשרדים הגדולים והותיקים. אין ליזמים שום אינטרס לעשות את זה אחרת.(...) כולם רוצים מקדשי גבס אצלם בסלון, ובמילים אחרות, אין גיוון ולא מבחר. הישראלים רוצים את אותו הדשא בדיוק כמו אצל השכן, ורוצים נוף לי...
• 

  הקרב על הבימה נמשך

  4.12.11
  ...יו גם בכתבה מעמיקה ב"גלריה" של עיתון הארץ. האדריכל רם כרמי עונה לנועם דביר וטוען שהבניין נפלא, הציבור לא מבין והקולגות פשוט מקנאים. האדריכל צבי אפרת לעומתו מכנה את הבניין "נפיחה ענקית וחרישית" והויכוח עם דני קראוון שתכנן את הכיכר הצמודה נשאר בעינו. רם כרמי ספג לא מעט ביקורות על עבודות שלו במהלך הקריירה הארוכה. ביקורות שמחלקן לא ניתן להתעלם. מהתחנה המרכזית החדשה ועד לתוכנית המתאר לפרוייקט הולילנד, כרמי תמיד מצליח לדלג הלאה לפרויקט הגדול הבא כש...
• 

  שינוי תקנות המהנדסים והאדריכלים - התיחסות

  20.11.11
  לכלל ציבור האדריכלים, באחרונה נודע לסניף הצעירים כי מתקיימים מהלכים לשינויים בכמה מאבני הייסוד של תקנות המהנדסים והאדריכלים. בתוך כך נידונו שינויים בתחומים הבאים: 1) ייחוד הפעולות- ההגדרה הקובעת אילו פעילויות בתחום הבניה ייחודיות לבעלי הכשרה מסוימת ומתבצעות על ידם בלבד. (תקנות המהנדסים והאדריכלים (רישוי וייחוד פעולות), תשכ"ז-1967) 2) שינוי הגדרת מבנה פשוט לאדריכלים ולמהנדסים אך לא להנדסאים - כיום יכולים לתכנן מבנה פשוט אדריכלים ר...
• 

  הריסות, בונקרים בריטיים ושטות אדריכלית

  17.10.11
  ...ם הנטושים שליד קיבוץ בארי. בונקרים בצורת האות ח' שנועדו להגן על התחמושת שמעולם לא אוכסנה בהם, ולסייע בהגנה על גבולה הדרומי של ישראל מפני הפלישה הנאצית שלמזלנו מעולם לא הגיעה. יש משהו מעניין בהסתכלות על מבנים הרוסים. על ארכיטקטורה שהתמוטטה בגלל חוסר שימוש, בגלל הזמן שעבר. במקומות אחרים בעולם נבנים לפעמים "הריסות מזוייפות" - מבנים המכונים Folly (שטות). יש בהם מעין אינסטנט נוסטלגיה. במרבית המקומות הם מצטטים אלמנטים אדריכליים אבל בעיוות של קנה המ...
• 

  קוד אתי לענף הבניה

  27.09.11
  ...שההבדל בינן ובין כללי ההתנהגות האתית הינו קטן. התוצאה הינה חפיפה בין חוקי המדינה וכללי האתיקה. תקנות האתיקה של המהנדסים והאדריכלים נקבעו בשנות השישים של המאה הקודמת ולא עודכנו מאז. אין ספק שהגיע הזמן לעדכנן. הנסיון הנעשה כיום ע"י איגוד המהנדסים לבניה ותשתיות ועמותת האדריכלים הינו ליצור תקנות אתיקה מעודכנות, לפחות לציבור המהנדסים והאדריכלים העוסקים בתחום הבניה. אתיקה בענף הבניה איננה מתמקדת בפעילות מהנדסים ואדריכלים בלבד. על מנת להביא את ה...
• 

  לכל אדם זכות לדיור

  25.09.11
  ...מוגניים בשטחים פתוחים, שפוגעים ומחלישים את השאר, דורשים עוד ועוד השקעות בתשתיות חדשות, וגורמים לפגיעה סביבתית. השוק לא "עושה את שלו" – המחשבה שכוחות השוק יכולים, עם מעט דחיפה מצד הממשלה, לממש את הזכות לדיור ולנגישות לא הוכיחה את עצמה, בלשון המעטה. ההיפך הוא הנכון. ההעדפות משתנות אך נותרות ללא מענה – השיח שעולה מן המחאה, ובעיקר מן המעמד הבינוני והצעירים, מסמן על שינוי אפשרי בהעדפות ובשאיפות. המוחים הללו מדגישים את העדפותיהם למגורים בעיר, ל...
• 

  עירוניות חדשה בפרויקט הרובע ביפו

  19.09.11
  יובל הכהן סוקר בבלוג "הרחובות שלנו" את פרויקט הרובע ביפו - "דוגמה יחידנית למרקם עירוני בר קיימא". פרויקט הרובע הממוקם ברחוב יפת ביפו וכשהחלו עבודות הבנייה ב-2003, הוצעו בו דירות במחירים נמוכים יחסית למיקומו המרכזי. בשונה מפרויקטים למגורים שנבנים כיום ביפו, הרובע לא תוכנן מעולם לאוכלוסייה עשירה. יובל מציג את המגרעות של המקום הבנוי כשיכון ציבורי אחד ולמרות הפגמים כותב "מדובר באחד הפרויקטים היחידים בגוש דן בפרט ובארץ בכלל שיתרונותיו בפירוש עולים...
• 

  הדברים שאפשר ללמוד מהקטלוג של איקיאה

  18.09.11
  ...וג החברה. על הדרך היא מפרקת לגורמים את החללים המוצגים בו ועם המון הומור גם אומרת לנו משהו על עיצוב ישראלי לעומת סטיילינג אירופאי. על פתרונות האחסון של איקיאה רונית כותבת "נשבעת לכם שאני באמת תוהה אם השבדים מסתפקים בפחות. כי אמנם יש לאיקאה יופי של פתרונות, אבל אם נשווה תכולת בית ישראלי ממוצע ("אנחנו צריכים עוד אחסון!") לזו של בית שבדי מהקטלוג, מדובר בשמינית מהתכולה, לדעתי." ולתמונות החללים הנקיים והמעוצבים היא מעירה הערות שפועלות כמו בעיטה קטנ...
• 

  להפריט את מהנדס העיר

  11.09.11
  ... הוא מכבסת מילים. בשלב שלפני הוצאת ההיתר מחליף מכון הבקרה את מהנדס העיר, ואילו בשלב שלאחר הוצאת ההיתר מחליף מכון הבקרה את הפיקוח העירוני. זוהי הפרטה של תפקידים ציבוריים." ... "מצופה היה מהמדינה שתכריז בקול גדול על כשלונה בהליכי הפיקוח על הבנייה, תסביר כי מדובר כאן בהפרטה של הפקוח העירוני, ותאפשר דיון ציבורי ראוי ביתרונותיה וחסרונותיה של ההפרטה בהקשר זה." למכוני הבקרה המוצעים בחוק יש מספר בעיות מהותיות הראשונה - מכוני הרישוי פועלים ללא שיקול דעת...