חיפוש - חדשות , ככ , פרט |1| - דף 4

• 

  'דיוק ואלתור - בנייה בישראל' - הרצאה

  23.02.16
  ...ך גיסא, ביכולת "להפיק" בניין. תכנון ככלל ותכנון אדריכלי בפרט דורשים דיוק, אולם מציאות הבנייה והביצוע בארץ מחייבים יכולת אלתור כחלק מתרבות ה"קומבינה" הכללית.אדריכל שי וינשטיןמשרד וינשטין-ועדיה אדריכלים מתמחה בבניה ופיתוח באזורים רגישים מבחינה אקולוגית ונופית. מרכזי מבקרים ומרכזי חינוך, בתי חולים ומוסדות ציבוריים, מוזיאונים, יקבים, תכניות פיתוח נוף ותוכניות תב"ע ומתאר. בכולם נקודת המוצא היא האדם, המקום והיחסים ביניהם.*באדיבות המרכז האקדמי ויצו חיפה
• 

  תערוכה - האדריכלות של מנחם באר

  20.09.15
  דפוסי החיים החדשים שיצרה התנועה הקיבוצית ייצגו אוטופיה חברתית, תרבותית וכלכלית שמצאה את ביטויה גם בהיבט האדריכלי והנופי. האדריכלות בקיבוץ לא תיפקדה כתפאורה, אלא ככלי שאליו נוצק חזון מוגדר היטב.בקבוצת האדריכלים שפעלו בקיבוצים, בולטת דמותו של מנחם באר כאדריכל ברוטליסט. יכולותיו בתחום התבטאו בחומריות ובצורניות האקספרסיבית, שמודגשת ביצירתו לאורך כל דרכה. באר הוא יליד בודפשט (1925), שהחל את הכשרתו המקצועית באוניברסיטת בודפשט והשלים אותה בטכניון בחיפה....
• 

  תערוכה - אנשים ועיר

  30.12.14
  ...יים ויזואליים; גודש שמאפיין את הקפיטליזם הגלובלי של הערים הגדולות ברחבי העולם. המפגש הזה, בין המרחב האדריכלי לבין המסה של ההמון, כאילו מגדיר עבור האדריכלות, שבעשורים האחרונים תומרנה למעמד של קישוט לא מזיק, תפקיד משמעותי יותר ככלי לניתוב וליצירה של התנועה ושל המפגש האנושי בעיר. נחום שוץ, יליד 1938, אדריכל פעיל מ- 1968.למד צילום בבית 'דיוקן' אצל יענקלה בורשטיין.הציג בתערוכות קבוצתיות. בשנת 2008 הציג תערוכת יחיד תערוכת יחיד 'רישום באור' בגלריה מיכל ...
• 

  כל יום מחדש אתה מתחיל הכי מהר שלך, ולאט לאט מגביר

  10.03.14
  ...מוהו עוד לא נראה" ובאותו רחוב עוד חמישה קניונים אחרים שנראים בדיוק כמוהו. מה שבסופו של דבר קורה פעמים רבות הוא, לצערי, פזילה לשכן שפתח חנות חדשה והצליח ומיד העתקה ושכפול ברוטלי ופרובינציאלי של הסממנים החיצוניים. כך גם בבתים פרטיים שבהם יש קו מחשבה אחיד ומעצבים שניזונים מ"הטרנדים" שבדרך כלל מראים דברים דומים או מתפתים למוצר שנמכר "רק בשבילך" בהנחה מיוחדת אבל נמצא בדיוק אצל השכן. ככה בדיוק אנחנו מאבדים את הזהות שלנו בשביל לרצות אחרים">> לקריאה מלאה
• 

  התחדש לי?

  21.02.14
  ...יה עם התעשייה בעשורים האחרונים והקידום של המחקרים אל הכיוון היישומי, מטה את העשייה המדעית לכיוון המעשי. מגמה זו תורמת לכלכלה של האוניברסיטה ולשימור החוקרים בין כתליה. במקום שחוקרים יצאו לקדם חברות עצמאיות מחוץ לכותלי האוניברסיטה, המוסד נותן תמיכה ארגונית ומשאבים ראשוניים לפיתוח מיזמים. כך כל הצדדים מרוויחים- החוקר, האוניברסיטה, התעשייה."להמשך קריאהוהנה עוד כתבה נחמדה ורלוונטית באשר להתחדשות עירונית - שאינה בהכרח חדישה, אך ככל הנראה עדיין עובדת...
• 

  קיימות או נמות?

  19.02.14
  ...כשווית של האדריכלים היפנים, בהנהגתו של לא אחר מהאדריכל האמן טויו-איטו, לאחר אסון רעידת האדמה והצונמי שתקפו את יפן ב-2011.הן מגדירות פיתוח בר קיימא ככזה ה"עונה על צרכי ההווה בלי לפגוע ביכולתם של הדורות הבאים לספק את צרכיהם שלהם. שלושת עמודי התווך של הקיימות הם סביבה, חברה וכלכלה, שאמורים למצוא את נקודת האיזון ביניהם שתבטיח קיום ארוך-טווח וצמיחה."למרבה הפרדוקס" הן טוענות, "מעט מאוד מדברים על קיימות בהקשר של אנשים וחברה."האמת... צודקות!!להמשך קריאה
• 

  העיר הצומחת

  15.01.14
  ...שילוב צמחיה או פיתוח נופי.וחבל מאוד. פרוייקט נפלא באמת, הוא פרוייקט שהדיאלוג שלו עם הפיתוח הינו אינטגרלי וסימביוטי.אסתר זנדברג בכתבה חשובה המרפררת גם ליום העיון "הגנת האילנות - עצים בראי התכנון"- שפרסמנו כאן, בתזמון הלא מקרי ככל הנראה של ט"ו בשבט. הרבה נקודות למחשבה למקבלי ההחלטות. ולנו, כמתכנננים או תושבים, תפקידנו הוא למחות, להתעקש, לדבר פחות, ולעשות יותר- בבואנו לתכנן פרוייקט. "תחליטו מה אתם רוצים, צפיפות עירונית, שזה אומר שאין מקום לעצים ליד ...
• 

  הדירה התל אביבית - של פעם

  24.12.13
  ..., האדריכלי, שבו מתרחשים האירועים העירוניים הפומביים וכבר זכה להיסטוריוגרפיה ענפה, לתוככי החלל הדירתי הפרטי האינטימי, הנשי בעיקרו, שבו מתנהלים חיי היומיום ועבודות הבית, וסיפורו לא סופר עדיין במלואו." "טנא ממחישה להפליא כיצד עוצב ה"בית" הזה - במובנו הממשי והמטאפורי ש"בו מקופלת התרבות, משועתקת ונוצרת על ידי דייריו". "הדירה התל־אביבית בספרה היא האבטיפוס של הדירות בעיר ההיסטורית כיום, לפעמים אלה אותן דירות עצמן שנהפכו לנחשקות ויקרות בהרבה."להמשך קריאה
• 

  העיר, העניים ושוק העבודה

  18.06.13
  ...מקום בארץ. המשכורות שלהם גבוהות יחסית, יש להם רכב פרטי, בדרך כלל שניים למשפחה. אין להם בעיה לנסוע בנוחות והם מוכנים גם לנסוע שעה לעבודה. עלות הנסיעה עבורם היא חלק קטן יחסית מהשכר ולכן ממש לא מפריע להם לבזבז דלק.והנה המסקנה - ככל שאתה יותר עשיר ומשכיל שיקולי הנגישות לעבודה והחלפת העבודה, פחות משמעותיים עבורך.למי מאד אכפת מזה?אתם כבר רואים לאן אני חותר - אנשים שמרוויחים מעט, אנשים שקשה להם למצוא עבודה, אנשים עם ביטחון כלכלי נמוך שלא יכולים להישאר מ...
• 

  כיצד להגדיר "עיר" ? בעיה?

  26.08.12
  ...ש תכונות ידועות מראש (אפשר גם 6 או 4) הן המקיימות את המבנה האינטנסיבי הזה.מאפייני האינטנסיביות של העיר* סדר ושיטה, מתחייב גם מן השרותים היעילים בעיור (ביוב, מים, חשמל וכו')* הכרח וצורך להתמצאות בסבך העירוני. זאת עושים בעזרת ככרות ושדרות.* ערוב השימושים, בתכנון מוקדם, למען התפעול האינטנסיבי הנדרש.* נגישות טובה ומרבית לכל, בתוך המבוך העירוני.* הכורח בשינוי ובשיפור לאורך הזמן. הקדמנו לומר כי זהו הצד הפיסי, המחייב את חמש העקרונות החוזרים על עצמם. בע...
• 

  איך להרוג את באר שבע ב 55 דקות

  17.08.12
  ...את הארנונה והמיסים מכל השירותים האלה והפריפריה, היא תישאר עם פרברי המגורים ואפס עירוב שימושים. ככל שנקצר את מרחק הטרחה בין תל אביב לבאר שבע יותר ויותר, כך תתחזק תל אביב ותיחלש באר שבע. העירוניות הדינמית גורסת שקיצור מרחקים מחזק רק את המטרופולין. אני טוען שהאדריכלים, שמובילים כיום את התפיסה המרחבית ויושבים ליד אזנם של מקבלי ההחלטות ומנהלי התקציבים, לא מבינים את הנזק שהם גורמים לערי הפריפריה. ... מצד שני, יכול להיות שאני טועה.
• 

  קוריטיבה - עיר של הצלחה וכישלון

  17.06.12
  ...ם, שנותרו ריקים ברובם; עלייה בשיעורי הפשיעה באופן יחסי לעיר שציפו ממנה לגדולות."השאלה האמיתית העולה מהכתבה היא האם לרנר טעה בהנחותיו לגבי העיר. אם העיר נכשלת, האם זה בגלל תכנון כושל וחוסר הבנה של העירוניות? לרנר היה כריזמטי וככזה הפיק ציטוטים שנכנסים ישירות לפנתיאון: "העיר היא המפלט האחרון של סולידריות" ו"המענה למרבית הבעיות האנושיות טמון בערים שלנו". כולם מאסכולת "העיר אינה הבעיה, היא הפתרון". דור שלם של חוקרי עירוניות ננעל בעקבות משפטים אלה וכי...
• 

  משבר הדיור - מה חלקנו? חשבון נפש

  21.11.11
  ... בגלל שהוא מטומטם אלא בגלל שבמשך שנים הרעלנו אותו, טמטמנו וחינכנו אותו ועכשיו הוא רוצה צמודי קרקע ומכונית בחנייה פרטית. הוא כבר אינו יודע "איכות חיים" מה היא באמת. הוא חושב שמדשאות רחבות ידיים וריקות מאדם "ירוקות". הוא חושב שככל שעומדים לרשותו יותר שצ"פים איכות חייו גדלה. הוא רואה בקניון את פסגת ההישג החברתי האנושי ומבין שישוב ללא קניון אינו ישוב כלל. ואת כל השטויות הללו אנחנו מכרנו לו. השתתפות אמיתית ואיכותית במחאה החברתית מחייבת אותנו, ברא...
• 

  זהר בשדרה, מחשבות על מחאה וארכיטקטורה

  31.08.11
  ...ה מגלה כי האופן, או הצורה שבה רשמה עצמה המחאה אל תוך תשתית זו, הוא מעין מניפסט ספונטאני לארגון של קהילה. את המדשאות תפשו האוהלים ונתיב התנועה המרכזי התמלא במוקדי פעילות נלוות: דיונים, מופעים, בישולים, שיכשוך במים ואפילו מין (ככה סיפרו לי, אנחנו לא עשינו כלום!). התנועה הצירית במרכז השדרה הוחלפה בתנועה מתפתלת דרך שדה רווי מוקדים אלו ובחיכוך מתמשך בפרוגראמות המתחלפות. בדומה למרחב הוירטואלי של הרשת, הגדרות כמו "פרטי" ו"ציבורי" איבדו בתוך שדה זה את מי...
• 

  תגובת העמותה לביטול התחרות בבצלאל

  17.08.11
  ...מצאים בסופו של התהליך אין אנו רואים בעיה של שקיפות או התנהלות שלא על פי הכללים המקובלים במקרים דומים. להזכירכם קיימנו מכרז בינלאומי פתוח שזכה לשבחים רבים אך לצערי לא הניב תוצאות רצויות. נשמח להמשיך ולשתף אתכם בתוצאות ההליכים ככל שיתקדמו. בברכה, ארנון צוקרמן תשובת עמותת האדריכלים לאקדמיה בצלאל יור עמותת האדריכלים, פרופסור אדריכל ברוך ברוך ענה לנשיא בצלאל במכתב שעותקים ממנו נשלחו לשר החינוך, ראש עריית ירושליים ועוד. - - - - - - הנידון...