חיפוש - מכ , רגל |1| - דף 12

• 

  תגובה 8 - הטעם הישראלי הוא לגמרי חסר טעם וכיוון

  10.10.11
  ...ן-שני-דונם... וכרגיל מופיעה שם תגובה - "בית חסר טעם!". בכתבה ב Xnet אנו יכולים לראות שוב דוגמה לבית כזה, בית שעוצב בעזרת מעצבת הפנים אורלי אביטל ובשיתוף עם בעלי הבית. שיפוץ מוגבל תקציב, פרופיל בלגי, פרגולה, פרקט... כולנו מכירים את זה, זה הטעם הישראלי. אז מה יש בו בטעם הישראלי הפשוט והחם שמצית כל כך הרבה תגובות מהקוראים? *תמונת הבית מאתר המעצבת אורלי אביטל. למה בכל כתבה כזו מיד נחלק הקהל לשניים, לאלו שאומרים "סוף סוף בית ולא מוזיאון" ואל...
• 

  אדריכלות, דיור ומהפיכה

  24.07.11
  עבר סוף שבוע קצת סוער מכדי שנוכל להתעלם ממה שקורה - מחאת הדיור בר ההשגה צוברת תאוצה ועולם הבלוגים האדריכליים רותח. יואב לרמן בבלוג התל אביבי שלו מתייחס לעיר האהלים כאל ניסוי אדריכלי, שכונה בזעיר ענפין, ישוב שהוא בין קיבוץ לפרוייקט חומה ומגדל - חלוצי, אידיאולוגי, צעיר ומהפכן. "העיר החדשה כולה טובלת בים של מיצגים ואמנות ויש בה נוכחות אינטנסיבית ביותר של הולכי רגל לאורך כל שעות היום" כותב לרמן ולא מוותר על עקיצה "מוטב כי מתכננים רבים וחברים בועד...
• 

  הפסאג' - כשלונה של תקווה אורבנית

  14.07.11
  ...תוך התפתחות טבעית של סימטאות, בארץ הם נבנו כדי להגדיל את השטח שניתן להשכיר לעסקים וחנויות. כלומר העסק קדם לצורך במעבר של הולכי רגל. כתוצאה מכך מספר המבקרים במקומות האלה לא היה גבוה והם הלכו ודעכו. עם כניסת הקניונים לארץ הפכו הפסאג'ים לקטנים מדי והוזנחו סופית. אני ממליץ לקרוא את הכתבה. יש בה לקח לכל מי שחושב להעתיק צורת אדריכלות מתרבות אחת לאחרת וליצור אינסטנט ארכיטקטורה... מי אמר פרויקט "בלה לוגאנו" ביהוד? אגב, התרגום העברי למילה הוא "מפלש".
• 

  מרחב 2011 – יוצאים אל הכלל

  22.06.11
  ...תוך הקהילה המקומית. בית הספר העל יסודי ברובע צפון מערב בתל אביב, בתכנונם של אליקים אדריכלים, משקף את גישת המתכננים לזיקתו של בית הספר לסביבתו באמצעות ביטול הגדרות ופתיחת מבנה הכניסה לציבור. בעת שבה אנו מורגלים למעשי אדריכלות מכונסים בתוך עצמם ולבתי ספר מבוצרים, הפרויקט מתעלה על אלה ושותף לבנייתו של המרחב הפומבי. בפרויקט כיכר ציון בתל-אביב הצליח האדריכל גלעד דובשני לעשות שימוש במרווח הזנוח לרוב שבין המבנים ואחוריהם ולתעל אותו לחלל ציבורי כחלק מן ה...
• 

  למי שייך הרחוב?

  13.06.11
  בהמשך לדיונים בבלוגים ולכתבה הקודמת, נותן לנו אליאב מבלוג "הרחובות שלנו" דוגמה קונקרטית למקום בו שליטת המכוניות על הרחוב הורסת אותו. רחוב הר-סיני בתל אביב משמש כמגרש חנייה מאחורי בית הכנסת הגדול. הרחבה שתוכננה בשנות ה-30 ככיכר בסגנון איטלקי, נשכחה מהתודעה העירונית, והסיבה העיקרית לכך היא העובדה המצערת היא משמשת בעיקר כלי רכב.ה תמונה המצורפת כאן ומקורה בבלוג מציגה יפה מאד את הבעיה: רחבה נעימה עם קשתות שנועדו למסחר ובתי קפה ולבטח הייתה שוקקת אם...
• 

  חזון המחר או תרגיל יחסי ציבור?

  12.06.11
  כתבה ב Xnet מציגה חזון של משרד האדריכלים BIG ובו מכוניות ממוחשבות וכבישים דיגיטלים הופכים את העיר למשהו שונה לגמרי. אבל האם זה באמת חזון או שמדובר פשוט בפרויקט של הדמיות יפות ואחלה יחסי ציבור? כתבתה של נטע אחיטוב מציגה תמונות מסעירות וסרטון הדמיה של העיר העתידית כפי שמשרד BIG רואה אותה בעקבות הכנסת המחשב מאחורי ההגה. מאחר ולא אדם שולט במכונית, ניתן יהיה לצופף מכוניות לשרשראות, לגרום להן לחלוף במהירויות גבוהות ולחצות זו את נתיבה של זו. אבל האד...
• 

  סוף עידן המכונית בעיר?

  9.06.11
  יואב לרמן מתמקד בפוסטים האחרונים בבלוג שלו בהרחקת המכונית הפרטית ממרכזי הערים. הפקקים, בעיות החניה וההשפעה של המכונית על האדריכלות הם נושאים ידועים ומוכרים ולמרות הבעיתיות, עדיין מקבלת המכונית את העדיפות על הולכי הרגל. בפוסט האחרון מציג יואב מערכת חנייה עירונית ממוחשבת המותקנת כנסיון בעיר סן פרנסיסקו. מערכת זו מאפשרת לנהג לגלות מקומות חנייה פנויים ואת מחירם לשעה דרך הנייד, או המחשב. אבל יותר מכך - המערכת משנה את מחירי החניות על פי העומס. המער...
• 

  קריאה להשתתפות בתערוכה "מחולות לחולון"

  1.06.11
  מחולות לחולון - אמנים, מעצבים ואדריכלים מציגים עבודות המתכתבות עם חול עיריית חולון מכריזה על תערוכה חדשה אשר תוצג כחלק מאירועי פתיחת עונת התערוכות 2011/12 בספטמבר 2011 בחולון. לתערוכה מוזמנים אדריכלים, מעצבים ואמנים מתחומים שונים להציע עבודה שנושאה הוא "חול", זאת לקראת גיבוש פרוגראמה סופית ל"פארק החולות" העתיד לקום בעיר חולון. אוצרת התערוכה: איילת אמוראי בירן צוות שופטים יבחר במסגרת התערוכה שלוש עבודות ראויות לציון וליוצריהם יינתן פרס כס...
• 

  סיפור של פינוי בינוי ובירוקרטיה

  31.05.11
  ...של המתחם. האדריכל גיורא דותן, אומר בכתבה של 'ערב ערב': "ארבע שנים אנחנו בהליך של תיאום מול העירייה, אבל שום דבר לא קורה. ראש העירייה לא עמד בהתחייבויותו". ראש מינהלת השכונות הוותיקות, נחום סרי, מוסיף: "אני לא ישן בלילה בגלל הסכנה במבנה הזה ובגלל שדברים לא מתקדמים. יהיה שם אסון! המקום הזה מסוכן מכל הבחינות. זה מבייש את העיר שיש בה מבנים כאלה". אתם מוזמנים לקרוא את הכתבה ולגלות חלמאות וגרירת רגליים של בירוקרטים עירוניים. * צילום - רוחמה ביטון
• 

  שבילי האופניים ממשיכים להתגלגל

  25.05.11
  יואב לרמן מציג בבלוג שלו סטטיסטיקה מעניינת על ההשפעה הנוספת שיש לשבילי אופניים - הפחתת מספר התאונות. על פי המאמר שלו, שבילי אופניים גורמים להצרת הרחוב והאטת תנועת המכוניות בו ובכך, לפעמים גם להפחתה משמעותית בתאונות הדרכים. שינוי חתך הרחוב אינו דבר פשוט והשפעתו על התנועה בו ועל ההרגשה של הולכי רגל ומכוניות גדולה. בזמנו ה"רחובות ההולנדים" היוו נסיון לשילוב של תנועת מכוניות יחד עם הולכי רגל ללא הפרדה כלל. ברחובות קטנים מצבים אלה באמת גורמים לנהג...
• 

  הקשר בין הבוידם שלנו ולישראליות

  17.04.11
  ...בל, אבל רגע, עצרו, אולי בין החפצים האישיים שלנו ישנם אוצרות ? מה לעשות עם החפצים הישנים שלנו ? החפצים שלנו הם לא רק אוסף ישן שאין לו שימוש. כיום ישנה עדנה לפרטים אישיים הנקראים וינטאג'. בכל ברחבי הארץ מתקיים אירועים של מכירת חפצים יד-שנייה. כמעט בכל ישוב כפרי נפתחות חנויות למכירת חפצים משומשים די-שנייה, ובכל עיר גדולה ישנם שווקי פשפשים בהם נמכרים רהיטים ישנים, בגדים, צעצועים וספרים לאספנים ואוהבי סגנון הרטרו. אולי גם אתם יכולים ליהנות מכך ?...
• 

  הדברים מהם מורכבת העיר

  14.04.11
  ... ומוסיפים אופי מיוחד למקומות בעיר. ממזרקות שנוהגים להשליך אליהן מטבעות ועד, אולי אפילו לכותל והפתקים שכולנו מפקידים בין אבניו. "אף אחד לא ממש יודע איך מתחילים הריטואלים האלה" כותבת ענת. "מה הסיפור הראשון? ואיך גדל הריטואל מהסיפור האישי לנחלת הכלל? ובעצם האם זאת לא דרך בה תושבי העיר לוקחים בעלות על חלקים מהמרחב הציבורי ושוזרים אותם לתוך חייהם האישיים?" אם אתם מכירים מקומות וטקסים בארץ, אתם מוזמנים לספר לה ולנו. הנה שוב הקישור לכתבה של ענת.
• 

  דני קרוון מדבר על כיכר התרבות שתכנן

  3.04.11
  ...ל ויקבל את הצורה שלו. אצלי הכל יותר מדויק. בחרתי את העצים לפי הפריחה, העלה והצורה שלהם ואני יודע בדיוק איך הם ייראו", אומר קרוון. בכתבה נשמעת גם ביקורתו של רם כרמי על תכנון הכיכר: "הרחבה של הבימה מאוד מכובדת, אבל מאוד גדולה. בן אדם הולך שם לאיבוד"... "דני עשה שם חנדלעך, ואפילו חנדלעך יפים, אבל הם לא יגרמו לכך שיהיו שם חיים". דביר מציין את שתי הנקודות שיכולות להפיל את הכיכר - הבוהק וחוסר הצל, ורמת התחזוקה הגבוהה הנדרשת כדי לשמור על התכנון.
• 

  מה הקשר בין חשיבה ירוקה וחינוך ?

  2.04.11
  ...בטים ירוקים, הן של התושבים ובעיקר מטעם הרשויות עצמן. אין בכוונתי לכתוב מאמר המפאר את פעילות ראשי הערים, אלא להדגיש את חשיבותו של הקשר בין חשיבה ירוקה וחינוך. הקשר בין חשיבה ירוקה, אורח חיים וחינוך ילדנואתם בטח אומרים לעצמכם, מה היא יכולה כבר לחדש לנו, שלא נאמר קודם ?אז זהו, שלא. אני לא אנסה להביא לכם נתונים מדעיים חדשים או מחקרים פסיכולוגיים מקיפים בנושא.אבל אני יכולה להציג לכם את זיכרונות הילדות ישנים לי. זיכרוני הראשון הוא של פרסומות החברה...
• 

  על כיכרות עירוניות ותחבורה

  31.03.11
  ...ס והרצח של כיכר דיזנגוף" כותב דני גת, "היה תגובה ישראלית פרובינציאלית, קצת מאוחרת, לגל עכור של אידיאולוגיה שסחף את המערב כעשור קודם לכן, הסגידה למכונית, שמשמעותה הייתה - בואו נסלק את הולכי הרגל אל מפלס גבוה, כדי שלא יפריעו למכוניות". גת מנתח את המבנה המקורי של הכיכר, החתך שלה, היחס בין גובה הבנינים המהווים את דפנות הכיכר וגודלה שיחד עם הטיפול הנופי המקורי, המזרקה והעצים הפכו את הכיכר למקום עירוני חי ומעניין. כתבה מומלצת, להלן הקישור שוב.