חיפוש - פרטי בנין , תגובות , חדשות , שונות , נגר |1| - דף 6

• 

  תכנון משרדים

  11.04.13
  תוכנית אוטוקד של תכנון משרדים בעיר באילת. דו ממד, כולל מספר תכניות ופריסת קירות נגרית ובנוסף גם בלוקים.
• 

  לשמר, לזכור ולשנות מהקצה

  10.04.13
  ...תה לצרכים של אותה תקופה. החלטנו שהדרך הנכונה היא להוסיף תוספת שונה בגיאומטריה שלה שעם זאת ממשיכה את המבנה ומגדישה את השוני שלו". צילום: יעל אנגלהרטאת הויכוח הפעם מסבכת העובדה שמבנה האנדרטה המקורי היה למעשה עמדת שמירה ישנה, כלומר נקודת ציון אמיתית עליה נלחמו. המבנה אמנם נותר אבל צביעתו בשחור שינתה לחלוטין את משמעותו. "התוספת הזו היא מאוד מתריסה, היא משתלטת על הנוף ופוגעת בדבר הפשוט והפונקציונלי שהיה קודם לכן", טוען בכתבה אלכס רינגר, תושב גבעת נשר.
• 

  שימור ותפאורה בבית האקדמיה ללשון העברית

  23.01.13
  קשת רוזנבלום מציגה ב"הארץ" את השיפוץ שעבר בית האקדמיה ללשון העברית בירושלים אותו הובילו האדריכלית שרון אברמסון ואדריכלית הנוף ורד סינגר. בית האקדמיה הוא מבנה המיועד לשימור והערותיה של קשת בנושא הן החלק המעניין בכתבה."עצם רעיון השימור המוקפד" כותבת קשת, "הולך נגד אחד מעקרונות המפתח של המודרניזם, והוא אמת החומר - התאמתם של החומרים, הטכנולוגיה והצורות לצרכים המדויקים שלמענם נוצרו. יש מן האבסורד בעצם ההקפדה על פרופילי אלומיניום "דמויי" בלגי ‏(על אף ש...
• 

  קיסלוב קיי זכו בתחרות לתכנון קריית החינוך רמת אפעל

  7.01.13
  ...ן השתנויות, תמורות תמידיות, קיצורי דרך והיערכויות חדשות על פי רצון המשתמשים והלומדים, המחנכים, הקהילה וצרכי העתיד. הבחירה בקונספט 'שדות חינוך וקהילה' מאפשרת ריבוי תהליכים. מבני ה'חממות' מיועדות לרכישת ידע, מבני ה'האנגרים' מיועדים ליצירה, התנסות ופעולה. הכיכרות מאגדות סביבן את חמשת העולמות, סביב שבילי מפגש, חקלאות קהילתית ושדות תשתית; כפלטפורמה של יצירה חינוכית המשתנה עם הזמן. בית הספר מתוכנן כ"בית ל'רוח גדולה', 'רוח תרבות'".רשימת הזו...
• 

  עירוב שימושים כן... אבל אצלנו?!? בחיים לא.

  31.12.12
  האדריכלים אשמים. האדריכלים לא יודעים לתכנן עיר כמו שצריך. את הטענות המוכרות האלה אפשר לשמוע בכל פינה. יובל כהן למשל בפוסט בבלוג של תנועת מרחב מאשים את "הפרברים" ומתגעגע לעיר הישנה של ילדותו שבה הנגרייה הייתה מעבר לרחוב.עיר טובה צריכה עירוב שימושים, שילוב של מגורים עם מסחר, מקומות בילוי עם תעסוקה זעירה לפחות. את זה כולנו יודעים, אלו הרחובות המועדפים עלינו בעיר. לא פרברי שינה שוממים מהולכי רגל, לא אזורי תעשייה ההופכים למפחידים בלילה, אנו מעדיפים את...
• 

  אדריכלות גוהרת

  18.11.12
  ...זור לשימור או מרחב פרוץ, שבו כל יזם עושה ככל העולה על רוחו?"ובכן... כן, בהחלט. כיום מובילים את השימור בשמחה רבה שני גורמים שהבינו כמה כסף זה שווה. היזמים מצידם גילו שבניין לשימור זו מתנה מהעירייה המאפשרת להם בתמורה לקצת טיח ונגרות לקבל אחוזי בנייה מופרזים ולבנות במרכז העיר מגדלים שלא תורמים דבר להתרחשות העירונית. אדריכלי השימור גילו גם הם איזו בוננזה כלכלית יכול להיות כשאתה משמש כעלה תאנה ומפעיל לובי שדורש לשמר מבנים (טובת היזמים) ולא לשמר מרקם ע...
• 

  אייקונים בחיפה, הישן והחדש

  15.10.12
  ...שיסמלו את הכניסה הדרומית לעיר: מלון חוף הכרמל בתכנונו המקורי עם שתי הפירמידות - לא תפס. הארמדיל הירוק, מרכז הקונגרסים - לא תפס, קניון חיפה עם גלי האלומיניום בחזית - נאדה, הבניין המפוצל של חברת החשמל - גם לא.מה לעשות ועל כולם חולש הכרמל. האייקון האמיתי של חיפה שאפילו האצבע המשולשת שתקע נימאייר בראשו לא מצליחה לגמד אותו. היחיד שהתקרב היה באמת ראש העיר המיתולוגי שתלה את הביצים שלו בכניסה לעיר עצמה.*בתמונה - הביצים של גוראל, צילום - דוד ישי, ויקיפדיה
• 

  אדריכלות פרמטרית

  9.05.12
  ...כל לא תמיד הייתה כזו.עד לפני כמאה שנה האדריכל עסק בבניה וניהל אותה בשטח. הוא היה אחראי לקונסטרוקציה ולתכנית הכללית, הוא היה המפיק ומנהל העבודה... אבל הוא לא באמת תכנן את הפרטים. במבנים הגדולים, בקתדרלות ומבני הציבור האחרים, הנגר הראשי תכנן וביצע את הדלתות והפתחים, אמני הויטראג' את הזכוכית, פסל ראשי ריכז את עבודות הפיסול באבן וכן הלאה. האדריכל נתן הנחיות אבל לא שרטט לנגרים את פרטי העץ ולא את פרטי האבן לסתתים. הוא נתן הנחיות כלליות והם ביצעו. זה הי...
• 

  אז לאן אנחנו הולכים מכאן?

  29.04.12
  ...מוצא זו ומנסות להבין לאן אנחנו הולכים מכאן. האם תל אביב יכולה עוד להיות אחת מכמה ערים ראשיות בארץ או שהיא הולכת להיות העיר היחידה.כתבה ב"דה-מרקר" מציגה כתחזית את עבודתם של שלושה סטודנטים לתואר שני מהטכניון - מיכל דור, אלון וינגרטן ודן ברקוביץ'. על פי העבודה הם חוזים כי השלטון המרכזי יקרוס ובמקומו הערים יהפכו לישויות עצמאיות. "בחזוננו, בישראל 2050 יכריזו הערים המובילות על עצמאותן, ויתחברו ברשתות ערים שיעצימו את כוחן הפוליטי והכלכלי. אלה יהיו ערי מ...
• 

  תערוכה.01 - תחרות תכנון לעיצוב תערוכת אדריכלות

  15.04.12
  ...יצירתה של חוויה אדריכלית ומרחבית החוקרת את תפקידה ויכולותיה של גלריה לאדריכלות, חלל פיזי ייעודי, להמשיך ולתפקד בעידן הנוכחי כאתר בעל משמעות.המשימהעל המשתתפים בתחרות להציג הצעה לתכנון לתערוכה בזהזהזה גלריה לאדריכלות הנמצאת בהאנגר 21 בנמל תל-אביב. הצעה זו תתייחס הן לתכני התערוכה – נושא התערוכה והעבודות המוצגות בה – וכן ליצירתה של תערוכה וחוויה בחלל הגלריה.חבר השופטים מורכב מאדריכלים ומתכננים אשר הציגו בעבר תערוכות בגלריה, וכולל את לארס ספויברוק, מנ...
• 

  זכויות יוצרים וחוסר סובלנות

  15.01.12
  בעקבות התפטרותם של האדריכלים ברכה ומיכאל חיוטין מפרויקט מוזיאון הסובלנות בירושלים, כותב בארכיג'וב עורך הדין יהונתן קלינגר מאמר הדן בזכויות היוצרים של יצירה אדריכלית. האם מותר לאדריכל אחר להמשיך את התכנון המקורי? מה ההבדל בין זכויות יוצרים לזכויות שימוש?המקרה של מוזיאון הסובלנות מציג דילמה לא פשוטה. התכניות של משרד חיוטין הם שאושרו בוועדה ולהן ניתן היתר הבנייה. לפי כך, לא ניתן כעת להציג תכניות אחרות מבלי להתחיל מחדש את כל תהליך האישורים. באופן עקר...
• 

  פרויקט eco-skin - בין מציאות לאוטופיה

  28.11.11
  ...י לתכנן את הבניה החדשה בלבד עפ"י עקרונות ירוקים אלא יש להתמודד עם נזקי ירושות העבר. ה'עור הירוק' הינה תוספת בנויה העוטפת חזיתות בניינים קיימים ונוטלת על עצמה תפקידים אקולוגיים סביבתיים – מצע לצמחיה וחקלאות עירונית, טיפול במי נגר ובמים אפורים, איסוף אנרגיה סולארית, התייעלות אנרגטית ועוד". הצעתה של קליש אינה משהו מוגדר וקבוע אלא כיוון מחשבה הפתוח לשינויים. שינויים על פי הפרוייקט עליו עובדים, נתוני הסביבה והתקציב. גם לה ברור שהצעה כזו בעייתית לפ...
• 

  שטחים פתוחים אחידים ומשעממים

  30.10.11
  ... כשלעצמם, ונמצאים בשימוש מועט מצד אחד, ומצד שני עיקר המרחב הציבורי (רחובות ורחבות ציבוריות) שבו אכן משתמשים התושבים, לוקה בחסר מבחינת איכותו. במקרה של ישובים קטנים, או שכונות בצפיפות נמוכה, ישנה אף הקצאת יתר של שטחים פתוחים הנגרמת על ידי ההנחיות." בכתבה ב"דה-מרקר" בנושא אומר יודן כי יש להגביל את ההקצאה הכוללת של שטחי ציבור משטח כל תוכנית, והוא מציע לא לעבור את הרף של 40% משטח התוכנית. "הנדירות היחסית של שטחים ציבוריים פתוחים באזורים עירוניים ...
• 

  חוות דעת על הליך הרישום וההסמכה לאדריכל

  24.08.11
  ...עתידי. המסמך נערך על ידי סניף הצעירים בעמותה ומסכם את כל הבעיות הנובעות מהרפורמה, על כל שלביה וכולל דוגמאות והשוואות לתהליכי הכשרת אדריכלים בחו"ל. להלן הסיכום המופיע במסמך: לאדריכלים הצעירים המצויים בתוך הליך הרישוי נגרמת עוגמת נפש רבה ונזק כלכלי משמעותי. בחודשים האחרונים השתתפו נציגי האדריכלים הצעירים במספר פגישות עם הרשם ועם הוועדה המייעצת בראשות נעמה מליס. יש לציין, שהמערכת עצמה הפנימה כעת, שלוש שנים לאחר תחילת השמת ההליך החדש כי ...
• 

  שבוע הספר של האדריכלות הישראלית

  19.06.11
  ...גנן העיר תל אביב אברהם קרוון | יעל מוריה וסיגל ברניר 4. יעקב רכטר – אדריכל | אסנת רכטר 5. אברהם יסקי – אדריכלות קונקרטית | שרון רוטברד 6. מוניו גיתאי וינראוב – ארכיטקט באוהאוס בארץ ישראל | ריצ'רד אינגרסול 7. יוסף טישלר: אדריכל ומתכנן ערים בתל אביב | ברוך רביד 8. רגעי תיקון – אלימות פוליטית, ארכיטקטורה והמרחב העירוני בתל אביב | טלי חתוקה 9. בתים מן החול, אדריכלות הסגנון הבינלאומי בתל-אביב 1948-1931 | ניצה סמוק 10. כל ספרי דוד קרויאנקר