חיפוש - סימבולים / בלוקים , חדשות , פח , פלד |1|
לא מצאת? פשוט חפש.
-
אדריכלות כפעולה חברתית בטכניון
8.05.23... לפרויקט האדריכלי. בסטודיו שלנו הם מבינים שתכנון אדריכלי הוא תהליך מורכב המבוסס על עבודת צוות, דיונים מעמיקים, תשומת לב לפרטים, משא ומתן ולעתים פשרות – פשרות הן בתוך צוות התכנון והן מול הלקוחות והגורמים האחרים. הקורס מטפח את התפיסה של תכנון אדריכלי כמשימה תרבותית המטילה אחריות חברתית על האדריכל.הסטודנטים בסטודיו מחויבים להשתתף בסדנת בנייה בת שבועיים, המתקיימת בחופשת הסמסטר, בה הם בונים את הבניין בהשתתפות הקהילה המקומית. בסדנת הבנייה, הנמשכת... -
כל מה שצריך לדעת על דלתות פנים
26.11.20סוגי דלתות פניםאפשר למצוא כיום סוגי דלתות פנים העשויים ממתכות שונות כמו ברזל, פלדה ואלומיניום, אבל בשל משקל המתכת הכבדה, היא פחות שכיחה בתור דלת פנים בתוך הבית הפרטי הממוצע. עוד סוג של דלתות פנים הינו דלת הזזה, אשר ניתן להניע אותה לתוך אחד מצדדי הקירות. דלת אקורדיון – אשר מכונה אף דלת מתקפלת או דלתות כיס, דלת כיס היא סוג דלת הזזה בה קיימת יותר מפלטה אחת.כשמבצעים פעולה של פתיחת הדלת המתקפלת אחת על גבי השניה אל תוך כיס צד וכשמבצעים פעולה של ס... -
בין ‘עיר לתיירים’ ל- ’עיר כל תושביה’
22.10.17... משקיעה מאמצים, משאבים ותשומת לב נרחבת לנושא התיירות. ברמה התכנונית, מהווה תמ"א 12/1 ניסיון ליצירתה של מדיניות ארצית לפיתוח תשתיות בתחום התיירות. ברמה המקומית, חלק משמעותי מתכניות המתאר הנערכות בשנים האחרונות בישראל כוללות נספחי תיירות, כמו גם עריכתן של תכניות מתאר יעודיות המוקדשות לנושא זה.במידה רבה, הגישה הבאה לידי ביטוי בתמ"א 12/1 היא גישת המתחמים, קרי יצירת ריכוזים ושכבות שירותים ומתקנים נפרדים לתחום התיירות ולחיים האזרחיים המתנהלים במקביל לפ... -
סיור למבנה חברת החשמל ולמפעל נשר
29.01.17...– מפעל נשר רמלה הוא מפעל המלט הגדול בישראל, המשתרע על פני כ־550 דונם, ומיוצרים בו כ־4 מיליון טונות קלינקר וכ־5 מיליון טונות מלט בשנה. בתהליך היצור נעשה שימוש נרחב בחומרי גלם אלטרנטיביים (תוצרי לוואי של תעשיות אחרות, כגון אפר פחם, גבס FGD ותוצרי לוואי של תעשיית הפלדה) למזעור השימוש במשאבי טבע מתכלים, וכן בדלקים חליפיים כתחליף לדלקים פוסיליים. בביקור במפעל נלמד על תהליך ותשתיות היצור, על יישום עקרונות הקיימות בתעשיית המלט, וכיצד מלט מהווה תשתית לבנ... -
באר בקיבוץ | האדריכלות של מנחם באר - תערוכה
10.07.16... לנוף המוכר והידוע וזאת באמצעות גוף עבודות מקיף שהורכב לרוב מסדרות שהתמקדו בנושא מוגדר.מסע הצילום שערך טלמור בין הבתים של באר לצורך יצירת סדרת הצילומים, התרחש בחודשי הסתיו של שנת 2014, תקופה בה השמש מצויה בזויות נמוכה יחסית, פחות קונטרסטית. הצמחייה הייתה בשיא עונת השלכת ותחושה של חום ורגש ניבט מהם. "במהלך העבודה האינטנסיבית הצלחתי בשלב מוקדם יחסית, לזהות את הבניינים שתכנן באר. יש בהם משהו מאד ישראלי, של פעם, המדרגות הרחבות או הלולייניות, הבטון הח... -
סיור למפעל אלום עשת וליבנה הירוקה
8.06.16... מתקדם, באיכות גבוהה, בליווי מקצועי ובבקרה מלאה.יבנה הירוקה מוכרת, בין השאר, בזכות מערכת פינוי האשפה שבה – מערכת פנאומטית הנתמכת על ידי מערכות טכנולוגיות של ניהול ובקרה לסיוע פינוי אשפה ביתית למתקן מרכזי, אשר מייתר את הצורך בפחי אשפה.המערכת נבנתה על ידי מחברת ריקטק, חברת בת של שיכון ובינוי נדל"ן והביקור ילווה בהסברים מצד רועי אהרון, מנהל התפעול של המערכת ומצד נציג של עיריית יבנה.בנוסף, נבקר בפרויקט חדש למגורים בעיר, את הביקור יוביל יובל עטיה, מנכ... -
40 / 40 התערוכה השמינית לאדריכלים צעירים 2016
1.06.16...חב ולציבור האדריכלים הצצה חטופה על המגמות והכיוונים בעבודתם של האדריכלים הצעירים הפעילים בישראל. מבין עבודות האדריכלים המוצגות בתערוכה תבחרנה שלוש עבודות שיזכו לפרסי הצטיינות בסך כולל של 15,000 שקלים חדשים, המוענקים ע"י משפחת רזניק. תערוכת 40/40 הינה אחת הזירות הציבוריות המרכזיות בארץ לאיתור מגמות העתיד באדריכלות הישראלית, כאשר הפרויקטים הנכללים בתערוכה נעים מהטריטוריה המובהקת של 'האדריכל הצעיר', קרי הבית הפרטי, הדירה המשופצת והחנות ... -
תערוכה - האדריכלות של מנחם באר
20.09.15... לנוף המוכר והידוע וזאת באמצעות גוף עבודות מקיף שהורכב לרוב מסדרות שהתמקדו בנושא מוגדר.מסע הצילום שערך טלמור בין הבתים של באר לצורך יצירת סדרת הצילומים, התרחש בחודשי הסתיו של שנת 2014, תקופה בה השמש מצויה בזויות נמוכה יחסית, פחות קונטרסטית. הצמחייה היתה בשיא עונת השלכת ותחושה של חום ורגש ניבט מהם. "במהלך העבודה האינטנסיבית הצלחתי בשלב מוקדם יחסית, לזהות את הבניינים שתכנן באר. יש בהם משהו מאד ישראלי, של פעם, המדרגות הרחבות או הלולייניות, הבטון החש... -
בית העם המתחדש
19.01.14משרד האדריכלים HQ מחדש את בית העם של עשרת. מעניין לתהות ולהיווכח יום אחד, כיצד יתפקד בית עם, במתכונתו החדשה או המחודשת, בימינו. האם אכן קיימת כמיהה חברתית כלשהי לחזור ל'ביחד' הזה, שהוא אולי פחות טרוויאלי היום, כשכל אחד נצור ב"אחוזתו"... על משקל "ביתי- הוא מבצרי".האם תהילתו של בית העם עוד לפניו? וכך מביאה את פני הדברים, ק. רוזנבלום, על בית העם, ב"הארץ":"הזיכרון המתוק של בית העם מאומץ בחום על ידי התושבים, שמשתוקקים להוריש לצאצאיהם, בני הדור הרביעי ... -
ארכיון של שני אדריכלים וסיפורם של שני בנים
29.02.12... בפועל את אביו ומשרד מנספלד - קהת הוא אחד המובילים והמוכרים בארץ. הבמאי עמוס גיתאי למד אדריכלות בטכניון ובהמשך בארצות הברית וסגנונו הקולנועי מושפע מכך. לאחר פירוק השותפות בין האבות המשיך אל מנספלד לתכנן וזכה בפרס ישראל ובהכרה בעולם כולו, וינראוב לעומתו תכנן פחות והלך ונשכח.גיתאי לקח על עצמו את תיעוד מפעלו של אביו בצורה הנראית אובססיבית כמעט, כאילו בנסיון לתקן עוול ישן, אמיתי או מדומה. למרות הפשרה יש באוויר הרגשה שלא שמענו את המילה האחרונה בסיפור. -
חיוטין התפטרו מתכנון מוזיאון הסובלנות
4.10.11"אדריכלי מוזיאון הסובלנות המתוכנן במרכז ירושלים, ברכה ומיכאל חיוטין, התפטרו השבוע, פחות משנתיים לאחר שהאדריכל פרנק גרי משך את ידיו מהפרויקט השנוי במחלוקת." נכתב ב Xnet. "מאיימים בהתפטרות" אומר אתר "הארץ". קצת רקעאת בנית מוזיאון הסובלנות יזם מרכז ויזנטל ואת תוכנית המוזיאון המקורית הכין האדריכל פרנק גרי שבסופו של דבר עזב את המיזם. בתחרות אדריכלים שערך מרכז ויזנטל לאחר פרישתו של גרי זכתה ברכה חיוטין, שתכננה את הבניין מחדש בצורה צנועה בהרבה ובתקצ... -
בית הקוביות בחולון
25.11.12...זנבלום כותבת ב"הארץ" על בניין Z2 שתוכנן על ידי "מן שנער" וממוקם בצמוד למוזיאון העיצוב בחולון. קשת מנצלת את ההזדמנות ובוחנת את הנעשה באזור ואת הכיוון אליו הולכת חולון, "באופן מודע, לא נעשה בה ניסיון לייצר מטרופולין אלא עיר למשפחות, עם בתים גדולים למעמד הביניים שמציעים רמת חיים העונה לדרישות קהל היעד. בניגוד למרכז העיר המוצלח והישן ברחוב ויצמן, התפשוטתה של העיר מתבצעת בתפישה יותר פרברית־אמריקאית, כאשר בתי המגורים נפרדים ממתחם מסחרי וממבני ציבור".הכ... -
היכלי הספורט של חיפה
18.10.12..."מי מהם יתרום יותר לעיר?" היא שואלת. למרות שהתשובה נראית קלה, אפשר למצוא מקרי מבחן שיוכיחו שלא הכל פשוט כל כך."בכניסה הדרומית לעיר" כותבת נעמה, "נבנה אצטדיון 'סמי עופר' (בתכנון מנספלד-קהת) עתיר התקציב – חצי מיליארד שקלים, שמשפחת עופר תרמה כחמישית מהם וזכתה באזכור המיליארדר המנוח. (...) אלא שהעיר עצמה לא תרוויח ממנו הרבה: הוא מרוחק ממנה, והאוהדים יגיעו ברכב הפרטי, יראו את המשחק ויתניעו הביתה (...) אצטדיון עופר וסביבתו מעודדים שימוש ברכב פרטי ומרחי...







