חיפוש - חדשות , שונות , פרה |1| - דף 2

• 

  התערוכה הבינלאומית ה - 2 לשימור מבנים

  3.02.16
  ...עי עם מיטב המרצים והמומחים הבינלאומיים. ניהול תכני הכנס מגובש על ידי המועצה לשימור אתרים ובניהולה המקצועי. הכנס יעסוק ב"ניהול השימור ותחזוקתו" נושא השימור תפס תאוצה בארץ בשנים האחרונות ורמת התכנון והביצוע השתפרה והתמקצעה אך מה עם היום שאחרי? אחת הבעיות המרכזיות הן מחסור במנגנוני ונהלי שימור ותחזוקה מטרת כנס זה להציג את חשיבות הנושא לחשוף מנגנונים של טיפול ניהול ותחזוקת השימור מפי מומחים מובילים מהעולם ומישראל. הרישום...
• 

  פרס עזריאלי לאדריכלות הוענק לסטודנטיות מהטכניון

  23.12.15
  ... לאירוע הגיעה אורחת מיוחדת, שגם שימשה שופטת בוועדת השיפוט: אודיל דק, מהאדריכלים הבולטים בצרפת, שתכננה ועיצבה פרויקטי ענק ברחבי העולם ובהם האגף החדש במוזיאון לאמנות עכשווית ברומא, מסעדה ייחודית בתוך הבניין ההיסטורי של אופרה גרנייה בפריז, ושורה של פרויקטים בסין ובצפון אפריקה. דק התרשמה רבות מהחשיבה, היוזמה והיצירתיות שבאו לידי ביטוי בעבודתם של האדריכלים הצעירים. דנה עזריאלי, יו"ר קרן עזריאלי ישראל וקבוצת עזריאלי, אמרה כי "זו השנה ה-12 ש...
• 

  דוד עזריאלי: האיש שהביא את הקניונים לישראל

  12.07.14
  קשת רוזנבלום באתר "הארץ" סיפרה על קורות חייו ועבודתו של איש העסקים והאדריכל הישראלי־קנדי דוד עזריאלי, שמת בתשיעי לחודש והוא בן 92, אשר היה לו חלק מכריע בשינוי הנוף האדריכלי בישראל. בשנת 1983, במגרש מוזנח בצפון רמת גן, הוא טיפס לראש ערימת אשפה והשקיף מעליה לעבר הצומת המרוחק. בצומת, כמו ברחובות הסמוכים, לא היו רמזורים, ובסמטאות הצרות, הרחוקות מכל אזור מגורים, מכרו בעיקר אבטיחים, אבל עזריאלי לא הסתפק במציאות הזאת.אחרי שלושה עשורים, 13 קניונים ו-250 ...
• 

  הדירה התל אביבית - של פעם

  24.12.13
  על ספרה החדש של הסוציולוגית עפרה טנאהבתים הלבנים יימלאוהספר מוקדש לשני תחומי מחקר עכשווים פופולריים- הספירה הנשית הביתית, וחקר היומיום. וכך כותבת עליו אסתר זנדברג: "ספרה של טנא בולט על רקע הכתיבה הענפה על האורבניות התל־אביבית בכך שהוא הופך את הכפפה מהחוץ פנימה: מהמרחב הציבורי, הגברי, האדריכלי, שבו מתרחשים האירועים העירוניים הפומביים וכבר זכה להיסטוריוגרפיה ענפה, לתוככי החלל הדירתי הפרטי האינטימי, הנשי בעיקרו, שבו מתנהלים חיי היומיום ועבודות הבית,...
• 

  חיי היום-יום התל אביביים בימי המנדט

  21.12.13
  אסתר זנדברג כותבת בהארץ אודות ספרה החדש של הסוציולוגית עפרה טנא בהוצאת הקיבוץ המאוחד קו אדום:"הבתים הלבנים יימלאו: חיי יומיום בדירות תל אביב בתקופת המנדט" "תל אביב בשנים שהספר מתיחס אליהן, 1948-1924, החל בעלייה הרביעית הגדולה ממזרח אירופה ועד ערב הקמתה של מדינת ישראל - היא עיר מצטופפת בקצב תקדימי. במשך שנתיים מאז 1923 הוכפל מספר תושביה לכ-34 אלף נפש. התושבים והמהגרים אליה סבלו ממחסור בדיור וממחירים מאמירים. ב-1924 נרשמה עלייה במחירי דיור של 144 א...
• 

  סיפור של כישלון אדריכלי

  7.12.11
  ...תן לאבחן מספר גישות לעבודה האדריכלית. ישנה למשל הגישה של ליבסקינד, פרנק גרי ודומיהם. אדריכלים כאלה פועלים על פי דימוי. מבחינתם (ובהסכמה מלאה של המזמין), הפרוגרמה משנית לצורך ליצור פסל, אמירה סביבתית או אייקון. כזה הוא בית האופרה בסידני ובמידה גדולה גם מוזיאון תל אביב החדש. כשאדריכל מהקבוצה הזו מייצר בניין שהופך לכישלון הסיבה ברורה. היה הימור שנלקח על חשבון השימושיות וההימור כשל. רם כרמי אינו משתייך לקבוצה הזו. יש לו כמובן סגנון מובחן אבל הבני...
• 

  מסלולים עוקפים - ביקורת על ביקורת על...

  2.11.11
  ...כה גם את תפיסת העולם של "הארץ". התפיסה שאומרת שגם בדיונים על אדריכלות צריך "לדבר על הכיבוש". בין הגישה של התערוכה (תיעוד והסטוריה) והגישה הפוליטית (אדריכלות היא כח), ישנן עוד דרכים להתייחס ולבקר אדריכלות. בכתבה העוסקת בספרה התיעודי וההסטורי של עדה כרמי מלמד אמר בנושא זה ד"ר ערן נוימן, ראש בית הספר לאדריכלות באוניברסיטת תל אביב: "בשלושת העשורים האחרונים, עשה השיח האדריכלי תפנית והציג דיון פוליטי המבוסס על פרשנות תרבותית-חברתית של המרחב. (...)...
• 

  פתיחת האגף החדש של מוזיאון תל אביב

  30.10.11
  ...ת על ההסטוריה של התכנון, המאבקים הזכורים עם התורמים וגם על הביקורת שכבר נמתחת על המבנה. השאלות ששאלנו נשארות פתוחות ואת התשובות נדע רק כשיעברו מספר שנים. ביקורת אדריכלית נשמעה גם בפתיחת האופרה בסידני שהתגלתה כאייקון תרבותי. עם זאת קצת צורמת לעין העובדה שהתערוכה הראשונה שתוצג בפתיחה החגיגית אינה של אמן ישראלי. גם אדריכל זר וגם אמן זר... כנראה למישהו במוזיאון תל אביב אין באמת אמונה בתרבות המקומית. * התמונות כאן מאתר האדריכל פרסטון סקוט כהן.
• 

  עם הגב לכאן, עם הראש לשם

  9.09.11
  ... ומשרות לטובת פעילות שתהפוך את העיר ליקרה יותר על חשבון הפריפריה. למזלנו את המהלך יסכלו החלמאות, קוצר הראייה והאינטריגות של מנהלת הפרויקט. המושג "עיר עולם" והבעיה בהגדרת עיר כזו המונח "עיר עולם" (Global City) מגיע במקורו מספרה של הסוציולוגית פרופ' סאסקיה סאסן, "העיר הגלובלית". הספר בחן היבטים שונים של חיים אורבניים בקונטקסט גלובלי, וזיהה את צמיחתן של ערי העולם - קבוצה מצומצמת של ערים שהפכו למרכזים גלובליים. ערים אלה הופכות לקטרים כלכליים, תרבות...
• 

  מפות אדריכלות ופוליטיקה

  27.03.11
  הגר אדמי מארכיבלנדר מנצלת הזדמנות ומדברת על המעורבות הפוליטית של סטודנטים ואדריכלים. ליתר דיוק על חוסר המעורבות. את המחשבות בנושא הציף אצל הגר ספרה של האדריכלית מלכית שושן -"אטלס הקונפליקט ישראל-פלסטין". האטלס רואה אור בהוצאת 010 ההולנדית המתמחה בספרי אדריכלות ויוצא בהולנד, באנגלית, לקהל אירופי ולא בעברית. בכתבה של אסתר זנדברג בהארץ גלריה (זהירות, שמאלנית!) נכתב על האטלס והמחברת:האטלס הוא המשך והרחבה של פרויקט מחקר ומיפוי קודם שעשתה שושן כסט...
• 

  חתכים תמא

  25.07.21
  חתכים לתמא 38 מסוג 2 בניין מהמם שתוכנן בתור פרויקט שנה 2 הבניין כולל מספרה ומכון יופי וחדר כושר
• 

  המעבדה העירונית

  17.11.15
  ... ואת התרחבותו לעשרות אוניברסיטאות אחרות בארצות הברית. "הרעיון הוא להכניס קורסים, סטודנטים וחברי סגל ממגוון תחומי ידע לעבודה אינטנסיבית בעיר אחת במשך שנה שלמה. בעבודה משותפת עם הנהלת העיר ותושביה אפשר להניע דינמיקה משמעותית המפרה ומעשירה את כל המשתתפים בפעילות. אנחנו, כאוניברסיטה, מרוויחים מהפרויקט המון: יצירת קשרים בין יחידות אקדמיות וקידום מחקר בין-תחומי באוניברסיטה; התנסות של סטודנטים בעולם האמיתי והתמודדות עם אילוצים פוליטיים, כלכליים ותכנוניי...
• 

  בתים לבנים

  7.01.14
  על התקופה המדוברת ביותר באדריכלות הישראליתבחודש האחרון סקרנו כאן בשני פוסטים את יציאתו לאויר העולם של הספר "הבתים הלבנים יימלאו".למי שעוד לא הספיק לרוץ לחנויות.. הנה "טיזר" לספר, הישר מבית היוצר של הסופרת עפרה טנא - מחברת הספר. "בית הוא מענה לאחד הצרכים הראשוניים של בני אדם — מחסה. אולם המענה הפיזי לצורך זה הוא רק חלק מן הבית הביוגרפי והבית החברתי שבהם מקופלת התרבות, משועתקת ונוצרת על ידי דייריו.""הבית בתל אביב לפני קום המדינה עוצב על ידי עבודת ה...
• 

  היחס של הקוביות לצעצועים

  22.05.13
  ... נראית נכונה יותר, אבל אם תגזים ותשים הרבה "צעצועים" תאבד את הרחובות שלך. "צעצועים" במרחב העירוני יכולים להיות מהרבה סוגים. הם יכולים להיות קתדראלה מימי הביניים, כיכר עם עמוד ומזרקה, מוזיאון גוגנהאיים בניו יורק, בית האופרה בסידני, מגדל אייפל... וגם כמובן העבודות של גרי או חדיד. אלה כולם "צעצועים". כדאי להזכיר שה"עיצוב הפרמטרי" יצר גם את הקוביות ולא רק את הצעצועים. כלומר אין באמת קשר בין צורת העבודה הזו לתוצר של זאהה חדיד. התוצר שלה הו...