חיפוש - חדשות , צד , רכב |1| - דף 5

• 

  שבילי אופניים בעיר - זה לא כל כך פשוט

  8.05.11
  ...יחס ולחנייה הוא במקרים רבים כאל רכוש פרטי - "זאת החניה שלי והכביש של אבא שלי". התושבים לא זוכרים שלמעשה הרחוב כולו שייך לעיר וזו אינה מחוייבת לתת להם חניה בשטח הציבורי. אבל האמת לא שוכנת רק בצד אחד. למרות שהעיר יכולה להחליט לבטל חניות ברחוב מסויים, כדאי לעשות את זה בשיתוף עם התושבים. להלן שני מקרים, בירושלים ובתל אביב מוצגים משני צידי המטבע. על שבילי אופניים בגבעה הצרפתית בירושלים על המאבק בין שביל האופניים והחניות ברחוב בלוך בתל אביב
• טלפייר רוכשת את חברת Lcontrol ומרחיבה את פעילותה

  31.03.22
  ...לון, שהוקמה לפני כעשר שנים על ידי יגאל לזר, פיתחה את תוכנת ה Sniper, המשמשת לבקרת מבנה ולשליטה ובקרה במערכות הביטחון של הבניין המודרני. תוכנת ה-Sniper ידועה בקלות התקנתה, בהיותה ידידותית למשתמש, ובגמישותה להתממשקות עם מערכות צד שלישי.עם רכישת Lcontrol השלימה טלפייר את סל הפתרונות שתציע ללקוחותיה לניהול הבניין המודרני וביניהם:מגדלי מגורים, בנייני משרדים, מרכזים מסחריים, מפעלים תעשייתיים, מלונות, מוסדות ציבור (בתי חולים, מרכזי תרבות, מוזיאונים, מוס...
• 

  יום עיון וסיור בתערוכה -חומרים חכמים, חומרים טפשים

  21.01.16
  ...תי) דרך נקודות מבט שונות מעולמות העיצוב, המחקר והחומר. מגוון העבודות הרחב של המעצבים המשתתפים בתערוכה, חוקר את מערכת היחסים של חומר - טכנולוגיה - אובייקט, ומעלה רעיונות ומחשבות על הגבול בין הידני לתעשייתי ובין האישי לסדרתי. לצד עבודות אלו, ספריית החומרים ע"ש אהרון פיינר עדן מציגה אוסף חומרים נבחר, אשר בוחן את הגבולות של החומרים ה'חכמים וה'טיפשים', תחת שלוש תמות מרכזיות המצעות אופנים שונים להתבוננות והבנה של חומר.החכמה המוצגת בתערוכה זו, אינה בלעד...
• לחיות בגן עדן

  11.01.16
  ...ה לעיר היא הפרוור? בשנים האחרונות, אנחנו מבינים שלא. האם עיר צפופה צריכה להיות גם אפורה ומזוהמת? גם במקרה הזה, בשנים האחרונות, אנחנו מבינים שלא. בשיחה עם הגר ונעמה, נדבר על העיר כמקום הטוב ביותר והבריא ביותר לחיות בו ונבין כיצד אפשר לקיים מערכות עירוניות מפרות בתבנית מורכבת ומשתנה ולהשתחרר מהתדמית שדבקה בעיר הישראלית כמקום רועש ומפויח.על המשתתפותנעמה ריבהנעמה ריבה, אדריכלית ועיתונאית, בוגרת המרכז האקדמי לעיצוב וחינוך ויצו חיפה (2011). בין 2012 ל-...
• 

  אירוע הגמר של הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים

  23.11.15
  ...על ציר הזמן ומביאות להידרדרות המרחבים החברתיים והפרטיים הקיימים בשכונה. העבודה מציעה מערכת חוקים וכלים חדשה, אשר יתאימו לתכנון במושאעות. העבודה מסבירה, דרך תיאוריות של תכנון עיר, מדוע העיר אינה יכולה לתפקד לגמרי כשוק חופשי. מצד שני, העיר היא מערכת מורכבת שגם שיטות תכנון בעלות רגולציה מוגברת אינן מניבות בה פתרון להתפתחות עירונית בריאה.העבודה מציעה הקמת בסיס מידע, בהתאם לחלקו של כל בעל מושאע ולפי ערכה של יחידת הקרקע. "בניתי מדד סובייקטיבי המבוסס על...
• 

  התחנה האחרונה בקו

  17.02.13
  ...ת בארץ באמת נמצא באוטובוסים? כיום בכדי לעבור מהפריפריה למרכז רק לרכבת יש עדיפות כתחבורה ציבורית. האם לא הגיוני אם כך להצמיד את תחנות האוטובוס לתחנות הרכבת ולהשתמש בהם רק לצורך איסוף ופיזור עירוני?יתכן שאם התחנות המרכזיות היו סגורות היה ניתן להפוך אותן למבני ציבור ומוזיאונים בדומה לתחנות רכבת מסוימות באירופה, אבל במרבית המקרים בארץ מיקומן המרכזי וצורתן הפתוחה דנות את המבנים האלה להריסה מוצדקת.* בתמונה - תחנת עפולה, מתוך הכתבה (באדיבות ארכיון אגד).
• 

  סדרת טלוויזיה - אדריכלות בישראל

  14.01.13
  ...של בני קהילת בוכרה. היום הוא מבכה את אובדן המבנים הארכיטקטוניים, אחרי שהשכונה הפכה לגטו חרדי ומוזנח.דן איתן בשיחה עם עמוס גיתאי על ההתיישבות האנושיתדן איתן שופך אור על התפתחות האורבניזם לאורך ההיסטוריה במקומות שונים בעולם. כיצד נולדו מודלים של ערים כתוצר של תכתיבים שלטוניים או מתוקף צרכי האוכלוסייה.ד"ר דיאנה דולר על ההשפעות שעיצבו את הקמפוסים האוניברסיטאיים ישראלד"ר דיאנה דולב חוקרת את האופי הארכיטקטוני של מבני הקמפוסים באוניברסיטה העברית בירושלי...
• 

  רדיוס שכונה - קריאה להגשת הצעות

  14.11.12
  ... ברדיוס חייה של "שכונה", במסגרת תכנית תושבות דו-שנתית בחללי המעבדה, בשכונת ניצנה-עמידר.מעבדת ניצנה מבקשת לבחון ולפתח פרקטיקות ומודלים חדשים לעשייה אמנותית, קשובה, מתערבת, הרפתקנית ומבוססת מקום, המסוגלת לקדם ערכים של חיוניות, צדק, שינוי, עניין ודמיון אזרחי במרחב עירוני ובנוף חייה של שכונה מתוך תשומת לב להזדמנויות ולאתגרים שהוא מזמן, ולצד המנגנונים המוניציפאליים ותהליכי התחדשות מקומיים.מוזמנים להגיש מועמדות אמנים-יזמים, ממציאנים וסקרנים, בעלי יכולו...
• 

  לאהוב ולעזוב את תל אביב

  19.09.12
  שתי רשימות מרתקות מפרי עטו של עמית נויפלד התפרסמו לאחרונה ובהן הוא מתאר כיצד תל אביב מנסה להקיא אותו מתוכה בכל דרך כלכלית אפשרית. " להישאר היום בתל אביב זו כבר לא אהבה, זו אובססיה", הוא כותב במאמר ב'הארץ', "והדרך הטובה ביותר לטיפול באובססיה היא ניתוק מגע. אולי יום אחד בעתיד, נוכל לחזור להיות חברים".את המאמר הראשון הוא מרחיב במאמר שני שפורסם באתר Slow ובו הוא מתייחס להשפעה של מגדלי היוקרה על העיר. "המגדלים מגיעים על חשבון העיר, שכן, מהי עיר אם לא...
• 

  הקשר בין תכנון עירוני ושלטון

  22.07.12
  ...לנבי ובין צפון יפו הוא חמישה אחוזים, והוא ריק לגמרי. זהו השטח היקר והמבוזבז ביותר במדינה, השטח החשוב ביותר לעתיד העיר. המכשלה העיקרית, כרגיל – "מנהל מקרקעי ישראל". בנוסף נציין כי העיר המרכזית הזו אינה מחוברת היטב למחוז, בשום צד: בצפון אין מספיק גשרים על הירקון, במערב נחל איילון מנתק אותה לגמרי, בדרום הגישה היא רק דרך יפו. הייחוד של העיר, כלומר 'תכנית גדס', לא נשמר ולא מובטח כלל. העיר מתמלאת בהדרגה במגדלים גסים. סביב קמות אלטרנטיבות מפוזרות.זה ב...
• 

  ביקורת על בקעת הקהילות ביד ושם

  16.07.12
  ...י או לעצב את זיכרונו".מיכאל יעקובסון הוא כיום ללא ספק אחד ממבקרי האדריכלות הטובים ביותר בארץ. גם בביקור הזה הוא לוקח אותנו יד ביד ומוביל את הסיור בין רשמים אישיים לרקע מקצועי והיסטורי מעמיק אבל הפעם דעתו זוכה לתגובות צוננות מצד כמה וכמה אדריכלים."בחרת לקטול אייקון" כותבת בתגובות טלי וקסלר, "ולא סתם - את הפרויקט היחיד במדינת ישראל שזיכה אדריכלי נוף בפרס ישראל. אם אתה מחליט לתקוף אתר ההנצחה, שהוא בעיני אחד העוצמתיים בעולם, הייתי מצפה שתגבה את דבריך...
• 

  בית אגד בתל אביב, סמל או שלט?

  15.03.12
  נועם דביר מפרסם ב"הארץ" כתבה על בית אגד שהוקם ב 1966 ועתיד להיהרס או להתגמד לצד גורד שחקים המתוכנן לקום בצמוד לו. " מי צריך להיות אחראי לעתידו של בית אגד?" שואל דביר ואנחנו כרגיל משיבים "למה לא בולדוזר?"את בית אגד תכננן משרד נדלר, נדלר, ביקסון לאחר שזכו בתחרות תכנון ב 64. "בית אגד, דוגמה מובהקת לאדריכלות המודרניסטית של שנות ה-60, היה לאייקון בציר המסחרי-משרדי של הזרוע הצפונית של המע"ר (מרכז עסקים ראשי) של תל אביב." כותב נועם בכתבה ומראיין את האדר...
• 

  חוק התכנון והבניה החדש - פוליטיקה ואידאולוגיה

  11.03.12
  ... ויתקע אותה לנצח!" רק שבג"ץ לא התרשם במיוחד וזרק את העתירה למרומה הראוי, לפח.השופטים גרוניס, ריבלין וארבל דחו את העתירה שהגישו מספר ארגונים חברתיים בהם עמותת 'אדם טבע ודין', חיים וסביבה, החברה להגנת הטבע, מגמה ירוקה, האגודה לצדק חלוקתי, במקום וידידי כדור הארץ - כי לא ניתן מספיק זמן כדי להגיש הסתייגויות לחוק. "היו לכם שנתיים מאז פורסם התזכיר הקודם", אמר השופט ריבלין, "אתם אומרים כי מדובר בהליכי חקיקה מהירים? מדובר בכשלוש שנים מאז החלטת הממשלה. זה ...