חיפוש - חדשות , צד , תמ |1| - דף 15

• 

  התחנה האחרונה בקו

  17.02.13
  ...ת בארץ באמת נמצא באוטובוסים? כיום בכדי לעבור מהפריפריה למרכז רק לרכבת יש עדיפות כתחבורה ציבורית. האם לא הגיוני אם כך להצמיד את תחנות האוטובוס לתחנות הרכבת ולהשתמש בהם רק לצורך איסוף ופיזור עירוני?יתכן שאם התחנות המרכזיות היו סגורות היה ניתן להפוך אותן למבני ציבור ומוזיאונים בדומה לתחנות רכבת מסוימות באירופה, אבל במרבית המקרים בארץ מיקומן המרכזי וצורתן הפתוחה דנות את המבנים האלה להריסה מוצדקת.* בתמונה - תחנת עפולה, מתוך הכתבה (באדיבות ארכיון אגד).
• 

  השיפוץ מעורר המחלוקת של טיילת החוף בתל אביב

  4.02.13
  ...על ידי המתרחצים כשהן משמשות בנוסף לכיסאות החוף.הנושא היחידי שעדיין במחלוקת הוא רצועת הטיילת הנוספת במישור החול. באתר העירייה ממנו נלקחו התמונות כאן נכתב כי "הדעות לגבי טיילת זו היו חלוקות. מצד אחד טיילת במישור החול מגבירה נגישות נכים לאזור החוף התחתון ותאפשר תנועה צפון דרום בקרבת החול. מצד שני, טיילת זו נוגסת בחול. הוועדה החליטה לאשר את בניית הטיילת התחתונה בכפוף לבניית קטע לניסיון. לאחר ביצוע קטע זה יוחלט ע"י מהנדס העיר לגבי ביצוע שאר הקטעים".
• 

  איך יודעים אם הבניין יפה?

  6.01.13
  ...שצור הנחשב "אדריכל של יזמים" מדגיש דווקא את הצד הזה בעבודתו. והוא ממשיך "היה דור ותיק של אדריכלים שחשב שהוא משרת את החברה, והיזמים הקפיטליסטים ה'חזירים' רוצים רק להרוויח כסף (...) אז הוא מצליח לשכנע אותם בניגוד לאינטרס שלהם להשקיע גם בארכיטקטורה.(...) אני חושב שזו תפישה לא נכונה של המקצוע. אדריכל צריך להיות מספיק יצירתי ומוכשר ופורה וחרוץ ומוכן להשקיע ים זמן כדי למצוא את הפתרון שיהיה טוב בצד היזמי אבל גם בצד האורבני ומבחינת המציאות שהבניין יוצר".
• 

  מכחולו של אדריכל - חיים היינץ פנחל

  16.12.12
  ...ויד" בירושלים, בית קפה "פילץ" המיתולוגי בחוף ימה של תל אביב וחנות הספרים "אלשיך" בפסאז' הוד (שעליה זכה בפרס רוקח לאדריכלות) – הם ופרויקטים נוספים הפכו אותו לאחד האדריכלים ומעצבי הפנים המובילים בישראל, וככל הנראה גם הנשכח ביותר. כעת נראה שפנחל זוכה לצדק היסטורי, עם פתיחתה של תערוכה במוזיאון בית רובין בתל אביב שמציגה 60 שנות יצירה."* בתמונה - הכניסה למלון דן תל אביב.התערוכה מוצגת במוזיאון בית ראובן, ביאליק 14 תל-אביב. נראה שנהיה חייבים לגשת ולראות.
• 

  הקניון הכי נמוך בעולם

  3.12.12
  ...יקיפו אותו מכל צדדיו ובעיקר, בסדיני זכוכית מנצנצת שיעטפו אותו". "מה לקניון הזה ולים המלח?!" שואל מטלון, "קשה, או בלתי אפשרי לתכנן "קניון" שיתאים מבחינה אינטלקטואלית לסביבת ים המלח. כל רעיון אדריכלי שינסה לייצר גישה תכנונית שתציג את הסביבה הייחודית של ים המלח, יבטל במהרה את היוזמה הזאת. אין 'קונספט' או 'מקור השראה' מקומי שיפיק מבנה מסחרי כזה, מבנה שבו תרבות הצריכה תפרח על חשבון הסביבה הטבעית הראשונית".*תמונת ההדמיה - יח"צ יסקי, מור, סיון אדריכלים.
• 

  על ממ"דים וחדרי מדרגות

  22.11.12
  ....בכתבה ב Xnet כותבת נעמה ריבה "על אף שהמיגון משתלט על הדיור והמרחב הציבורי בישראל, האדריכלים כמעט ולא נתנו את דעתם בנושא, ואף אחד לא שאל לדעתם. מהנדסי פיקוד העורף השפיעו הרבה יותר, ללא ספק." בכתבה בוואלה מציין יונתן קנטי את הצד הציבורי של חדר המדרגות וכותב "הבניינים הזקנים התייחסו בכבוד לחדר המדרגות. הוא לא סתם מעבר אנכי עבורם. הוא מקום מפגש. יש בו חלונות, מדרגות רחבות ומעקות ברזל מעשה ידי אמן. זהו החלל הציבורי של הבניין, חלל שלא משתמשים רק בעתות...
• 

  רדיוס שכונה - קריאה להגשת הצעות

  14.11.12
  ... ברדיוס חייה של "שכונה", במסגרת תכנית תושבות דו-שנתית בחללי המעבדה, בשכונת ניצנה-עמידר.מעבדת ניצנה מבקשת לבחון ולפתח פרקטיקות ומודלים חדשים לעשייה אמנותית, קשובה, מתערבת, הרפתקנית ומבוססת מקום, המסוגלת לקדם ערכים של חיוניות, צדק, שינוי, עניין ודמיון אזרחי במרחב עירוני ובנוף חייה של שכונה מתוך תשומת לב להזדמנויות ולאתגרים שהוא מזמן, ולצד המנגנונים המוניציפאליים ותהליכי התחדשות מקומיים.מוזמנים להגיש מועמדות אמנים-יזמים, ממציאנים וסקרנים, בעלי יכולו...
• 

  שלושה סיבובים בקיבוץ נען

  17.10.12
  ...ש בהן החמצה מסוימת. קיבוץ, כל קיבוץ כמעט, אינו יכול להיות מאופיין על ידי חלקיו, על ידי המבנים שבו. העיקר באדריכלות הקיבוצית הוא המרחב הציבורי שבין הבתים. השטח שבין בתי המגורים, הגנים, השבילים. אין בארץ ואולי גם בעולם עוד מקום בו לא ניתן לראות על הקרקע את החלוקה הפרטית. אין גדרות, אין הגדרות, השטח הציבורי מגיע עד לסף הדלת ומצד שני השטח הפרטי פולש החוצה בצורת פרגולות או מרפסות קטנות. התמונה כאן שצולמה על ידי מיכאל ממחישה חלק מהסיפור שעדיין לא סופר.
• 

  השינויים בתנאי ההתמחות לאדריכלים - קריאה לפעולה

  19.08.12
  ... ובהחלט מגיעה להם מילה טובה על כך.עם זאת, על מנת לשכנע את ההתאחדות להכנס באופן משמעותי יותר לעובי הקורה נדרשת פניה ישירה של סטודנטים ונציגי סטודנטים להתאחדות להתערב באופן ישיר. בלי מעורבות ישירה של סטודנטים זה לא יקרה (אולי בצדק).להתאחדות הסטודנטים משאבים ויכולות בקנה מידה גדול. כניסה שלהם למאבק בהחלט תקדם את האינטרס הכללי שלנו.שיתוף הפעולה עם עמותת האדריכלים:הפעילות מול משרד התמ"ת כולל כל הדיונים, הסיכומים והפתרונות מתקבלים בשיתוף פעולה מלא עם ס...
• 

  ביקורת תערוכת בוגרי תל אביב

  6.08.12
  ...ות, אין כאן פריצות דרך. נראה שהעיסוק בתוצר גובר לא פעם על התעמקות בתהליך העבודה" כותב ב Xnet מיכאל יעקובסון ומציג שש עבודות. "המשותף לכולן הוא מבט כן ואופטימי, המצייר תמונה משותפת של שאיפה לאידיליה חברתית - עתיד שבו חיים זה לצד זה יהודים וערבים, אזרחים וחיילים, עשירים ועניים, מהגרים זרים ותל אביבים מקומיים."הכתבה של יעקובסון רווייה בתמונות כיאה ל Xnet אבל מעטה בביקורת. את זו האחרונה ניתן למצוא בשפע (כרגיל) אצל אסתר זנדברג ב'הארץ': "אם המחאה הוכיח...
• 

  חזיתות של גרפיטי ותכנון פרמטרי

  23.07.12
  ...וסקים השותפים בו גם ביצירת גרפיטי דיגיטלי על חזיתות מבנים קיימים ושימוש בכלים פרמטריים. אז מה זה בכלל ולמה זה טוב? האדריכל עומר בר, שיחד עם שותפו האדריכל עמית מנדלקרן מנהל את סטודיו o2a מסביר.הרעיון של הגרפיטי הדיגיטלי נולד מצד אחד מתוך הרצון להשתמש בעיר כפלטפורמה להבעה של רעיונות, תכנים שונים ואמירות על-גבי הבניינים הקיימים והחזיתות ומצד שני מתוך העניין הספציפי שלנו בצורות הבעה שונות של מדיה דיגיטלית, ורצון לבחון אפשרויות שונות לקשרים בין אותן מ...
• 

  הקשר בין תכנון עירוני ושלטון

  22.07.12
  ...לנבי ובין צפון יפו הוא חמישה אחוזים, והוא ריק לגמרי. זהו השטח היקר והמבוזבז ביותר במדינה, השטח החשוב ביותר לעתיד העיר. המכשלה העיקרית, כרגיל – "מנהל מקרקעי ישראל". בנוסף נציין כי העיר המרכזית הזו אינה מחוברת היטב למחוז, בשום צד: בצפון אין מספיק גשרים על הירקון, במערב נחל איילון מנתק אותה לגמרי, בדרום הגישה היא רק דרך יפו. הייחוד של העיר, כלומר 'תכנית גדס', לא נשמר ולא מובטח כלל. העיר מתמלאת בהדרגה במגדלים גסים. סביב קמות אלטרנטיבות מפוזרות.זה ב...
• 

  יעודו המשני של הבית המשותף - מקום לגור בו

  30.05.12
  ...האיכותית' שמרחב מתכוונת לעצב חייבת גם היא לכלול את בית המגורים, הבית המשותף.בצורה מעוררת כבוד, ביקורתו של צור כנגד פעולותיה של העמותה מפורסמת בבלוג הרשמי של עמותת מרחב. אין הרבה גופים בארץ שנוהגים כך בביקורת חדה כל כך. אם נודה על האמת, יש בביקורת הרבה מאד מן הצדק. אנחנו מתעסקים המון בעירוניות ובעיר, או במגדלים הגבוהים, במבני הציבור המרשימים ובווילות, אבל ממעטים מאד להתייחס למבנה שבו כמעט כולנו גרים, למבנה הנפוץ ביותר והמשפיע ביותר על איכות חיינו.
• 

  בית אגד בתל אביב, סמל או שלט?

  15.03.12
  נועם דביר מפרסם ב"הארץ" כתבה על בית אגד שהוקם ב 1966 ועתיד להיהרס או להתגמד לצד גורד שחקים המתוכנן לקום בצמוד לו. " מי צריך להיות אחראי לעתידו של בית אגד?" שואל דביר ואנחנו כרגיל משיבים "למה לא בולדוזר?"את בית אגד תכננן משרד נדלר, נדלר, ביקסון לאחר שזכו בתחרות תכנון ב 64. "בית אגד, דוגמה מובהקת לאדריכלות המודרניסטית של שנות ה-60, היה לאייקון בציר המסחרי-משרדי של הזרוע הצפונית של המע"ר (מרכז עסקים ראשי) של תל אביב." כותב נועם בכתבה ומראיין את האדר...
• 

  חוק התכנון והבניה החדש - פוליטיקה ואידאולוגיה

  11.03.12
  ... ויתקע אותה לנצח!" רק שבג"ץ לא התרשם במיוחד וזרק את העתירה למרומה הראוי, לפח.השופטים גרוניס, ריבלין וארבל דחו את העתירה שהגישו מספר ארגונים חברתיים בהם עמותת 'אדם טבע ודין', חיים וסביבה, החברה להגנת הטבע, מגמה ירוקה, האגודה לצדק חלוקתי, במקום וידידי כדור הארץ - כי לא ניתן מספיק זמן כדי להגיש הסתייגויות לחוק. "היו לכם שנתיים מאז פורסם התזכיר הקודם", אמר השופט ריבלין, "אתם אומרים כי מדובר בהליכי חקיקה מהירים? מדובר בכשלוש שנים מאז החלטת הממשלה. זה ...