חיפוש - חדשות , קוב |1| - דף 13

• 

  יומולדת שנתיים ל Xnet אדריכלות

  29.03.13
  ...ד אחד, ושיפזר חלק מתשומת הלב הציבורית למקומות רחוקים מהמערכת, כאלה שגם נסיעה באופניים לא מספיקה וצריך ממש לחצות עבורם את הירקון.אחת הבעיות הגדולות ביותר של ביקורת האדריכלות בארץ היא ריכוז הדיון בתל אביב. כל עץ ברחוב צדדי וכל קוביית בטון מתפוררת מקבלים חשיפה ודיון מעמיקים בעוד שתהליכים עצומים העוברים על מרכזי ערים כמו נתניה, באר שבע, חיפה וירושלים חולפים להם מתחת לסף הראייה של העיתונות הארצית. למרבה הצער וההפתעה גם בזירת הבלוגים המצב דומה. מספר הב...
• 

  אנשים או בניינים, מה עדיף לעיר?

  26.02.13
  תכנית השימור הקפיאה את הפיתוח במרכז העיר שנהפך לתפאורה, כך טוען האדריכל דן דרין. במאמר דעה שהוא מפרסם ב"הארץ" הוא קובל על העדפת שיקולי השימור בעיר תל אביב על פני כל השיקולים האחרים וכיום, במיוחד מול תמ"א 38."השימור בתל אביב נהפך ליעד על" כותב דרין בכתבה, "אם כי בתכנון העיר קיימים גם יעדים נוספים כמו איכות הסביבה, אספקת נגישות קלה לכל באמצעות מערכות יעילות להסעת המונים, איכות חיים עירוניים, רווחת תושבי העיר, פיתוח העיר כבירת העסקים של ישראל והתאמת...
• 

  אדריכל פנים, ארכיטקט פנים, ארכיבישוף פנים!

  24.02.13
  ...ה. מבחינה קונסטרוקטיבית בכל מקרה האחריות היא של הקונסטרוקטור, ומבחינה איכותית... האם מישהו מסוגל להבחין על פי הבית המתוכנן בין עבודתו של הנדסאי אדריכלות לאדריכל רשוי?- - -אבחנה מעניינת אפשר לגלות בתמונות בכתבה. כל מי שאינו נושא בתואר אדריכל מצולם ב"מדים השחורים של האדריכל", בעוד שהאדריכלים האמיתיים מפגינים חופש מרענן. ואגב, מם יוד קוף יוד ברקוביץ של הגששים היה לא רק אדריכל הניצחון, ארכיטקט הניצחון, וארכיבישוף הניצחון, הוא היה גם אינג'ינר הניצחון.
• 

  שכונה ריקה

  19.02.13
  ...וכים. שכונה אחת כמשל לישובי פריפריה של גגות אדומים."הרציונל העירוני מאחורי שכונות הווילות הישראליות" כותב עילם, "היה משיכת אוכלוסייה יהודית חזקה לערי השדה החלשות ושמירת התושבים המבוססים לבל ינטשו את הערים האלה. הנחת היסוד של קובעי המדיניות הייתה ועודנה: אם לא יינתנו לאזרחים האלה מרחב מספק ובתים חדשים, הם יעדיפו מגורים במרכז הארץ, וזאת משום שהיתרון היחיד של הערים הקטנות הוא הקרקע הזולה (מה שלעתים אנחנו מגדירים, בטעות, כ"איכות חיים"). המראה העכשווי...
• 

  התחנה האחרונה בקו

  17.02.13
  מיכאל יעקובסון יוצא לסיור בתחנות המרכזיות של אגד ושואל האם ישראל מוכנה לוותר עליהן. בכתבתו ב Xnet הוא עובר בתחנה בעפולה ומשתמש בה כסמל למה שהתרחש גם בערים אחרות. תחנות האוטובוס הפכו עם השנים ממוקד תחבורתי ועסקי למפגע ולבסוף לפיל לבן ונטוש."הוויתור על תחנת אוטובוס בתוך העיר הוא מהלך משמעותי", כותב יעקובסון. "האם ראשי הערים מבינים מה הם עושים? (...) את התושבים שאינם מחזיקים ברכב פרטי וייאלצו לשלם יותר בזמן ובכסף כדי להגיע לתחנה המרכזית, זה בוודאי ...
• 

  קול קורא: מרחב 2013 - בניה ירוקה בישראל

  5.02.13
  ... משורטטת – לא יותר משבעה עקרונות.ד. תמונות הפרויקט – עד עשר תמונות.ה. תכניות וחתכים – שניים מכל סוג.ו. הדמיות וסרטונים – אם יש, ולא יותר משניים.גודל מקסימלי לקובץ – 2 מגה-בייט.את הקבצים יש לשלוח אל: [email protected]לדוא"ל זה ניתן להפנות שאלות.העבודות יבחרו ע"י חברי ועדת התערוכות של עמותת האדריכלים.המציגים יתבקשו לשאת בחלק מעלויות הפקת התערוכה. הנחה לחברי העמותה.לוחות זמניםהתערוכה מתוכננת לדצמבר 2013 את החומר יש לשלוח אלינו עד 15.05.2013
• 

  בלוג חדש - אורבנולוגיה

  29.01.13
  ...ם המרחביים וההזדמנויות לתיקונים בסביבה העירונית". המעבדה לעיצוב עירוני היא גוף מחקר שנוסד בשנת 2009, על ידי האדריכלית ד"ר טלי חתוקה בחוג לגיאוגרפיה וסביבת האדם באוניברסיטת תל אביב, ובעטיה קיבלה את פרס רכטר לאדריכל צעיר לשנת 2012. אנו כמובן שמחים מאד על כל אתר שעוסק באדריכלות ואורבניות בישראל ונעקוב כאן אחרי הפרסומים בבלוג. הגיע הזמן שהעבודות של המעבדה לעיצוב עירוני יוצגו גם בעברית ולא רק באנגלית כפי שנעשה עד כה באתר הרשמי.אז הנה הקישור לבלוג שוב.
• 

  העיר והאופוס ה31 של תום בייקין-אוחיון

  23.01.13
  ...ת ריק – הקיבוץ', מבקש להתחקות אחר ההיסטוריה של הדבר הזה שלו אנו קוראים עיר (...) מה עושה קהילה של תושבים להיות עיר ולא כפר או קיבוץ, או כל ישוב מסוג אחר? האם זה דחיסות האוכלוסייה? קיומם של בניינים גדולים? או האם זה משהו אחר?מקובל להבין עיר כמקום שהתחיל ככפר או ריכוז אוכלוסייה קטן ואט אט גדל לממדים של עיר. היום, אם אני לא טועה, החישוב עומד על למעלה מ70,000 תושבים. אבל, התפיסה הזו מתעלמת מהיבט חשוב שהארכיאולוגיה המודרנית שלנו מלמדת אותנו: כל הערים ...
• 

  תדפיס לי בניין

  23.01.13
  ...ואז לחבר אותם יחדיו בכדי ליצור פיסה שלמה. הזמן המוערך על ידי היוצרים לסיום הפרויקט הוא שנה וחצי לערך, בשנת 2014.זו אינה הפעם הראשונה בה מודפס מבנה, ב2009 הודפס ביתן בגודל 3X3X3 (בתצלום כאן) ואדריכלים נוספים כבר מתכננים מבנים שיורכבו כך.למי שמעוניין להבין את הטעם המיוחד בגוף המכונה "טבעת מוביוס", מומלץ לנסות ולעקוב אחר רצועת התקרה במבנה ולגלות איך היא הופכת לרצפה של אותו המקום ממש. תמונות נוספות של המבנה המתוכנן ניתן למצוא בדף הפייסבוק של האדריכל.
• 

  מכחולו של אדריכל - חיים היינץ פנחל

  16.12.12
  לרגל הוצאתו של ספר וקיום תערוכה המתעדים את יצירתו של האדריכל והמעצב התל אביבי חיים היינץ פנחל, סוקר מיכאל יעקובסון ב Xnet את עבודתו. "היינץ פנחל, האדריכל הנשכח הטוב ביותר בישראל" כותב יעקובסון ומוסיף, "היינץ פנחל היה אדריכל טוטאלי. הוא תיכנן הכל, מידית הדלת ועד קווי המתאר של הבניין כולו. מלון "דן" בתל אביב, מלון "קינג דיוויד" בירושלים, בית קפה "פילץ" המיתולוגי בחוף ימה של תל אביב וחנות הספרים "אלשיך" בפסאז' הוד (שעליה זכה בפרס רוקח לאדריכלות) – ה...
• 

  תחרות לעבודות תכנון עירוני ואזורי מצטיינות

  11.12.12
  ...יאלי ועיריית תל אביב. את העבודות המוצעות לפרס יש לשלוח בדואר, עד לתאריך 25 בדצמבר 2012, אל: עדנה לרמן, לרמן אדריכלים ומתכנני ערים, רח' יגאל אלון 120, תל אביב, 67443 [email protected] עבודות מחקר יוגשו גם בעותק מודפס. הפרויקטים התכנוניים יוגשו בחוברת בלווית קובץ דיגיטלי הכולל חומר כתוב ותשריטים. יש לצרף המלצה של המנחה לכל עבודה או פרויקט. ועדת שיפוט שתמונה על ידי איגוד המתכננים תבחר את העבודות הזוכות. לפרטים נוספים: [email protected]
• 

  לגור בבנין מיוחד כמו כולם

  9.12.12
  ...נות צבועים בכחול, ואת הסמטאות האחידות בפאריס".בטוקבקים לכתבה מוצגות הגישות הסותרות בצורה חדהנעמה כותבת "זוועה. עצוב. מזכיר לי את האיור מ"מומו" ספר הילדים המופתי של מיכאל אנדה, בו מתוארת עיר חד-גונית שמשתרעת עד מעבר לאופק, כל קוביות הבניינים זהות וכך גם הרווחים ביניהם. השכונות החדשות מגעילות אותי, הן מרגישות כמו העתק גרוע של לגו.מגבלות בדרך כלל גורמות לפתרונות יצירתיים, אם קורה להפך זה משום שהעוסקים במלאכה אינם מוכשרים די הצורך, או פשוט מפני שהם כ...
• 

  סיבוב ביפו ובמתחם התחנה

  28.11.12
  מיכאל יעקובסון חוזר בכתבה מצוינת אל נמל יפו ומתחם התחנה בתל אביב. שני אתרים שהיו בעבר מוקד תחבורה והמולה והפכו למתחמי צריכה... אבל יש הבדל. "האמצעי המרכזי שהפך את נמל יפו למרכז צריכה הוא האדריכלות", כותב יעקובסון. "זה מתחיל בפרטי הריצוף, בריהוט הרחוב (שאין). לא תוכלו לעצור, לשבת ולהתבונן בדייגים או בשקיעה, כאן המרחב מכוון אתכם ללכת לאחת המסעדות או החנויות"."מקרה התחנה שונה מהנמל: בתחנה סוג ומגוון העסקים רחב יותר וכך גם ההיצע בכל חנות. השילוט וההכ...
• 

  בית הקוביות בחולון

  25.11.12
  ...ממתחם מסחרי וממבני ציבור".הכתבה משווה את המבנה וסגנונו ל"בניין המגירות", שנבנה בשנות ה–60 בתכנון משה לופנפלד וגיורא גמרמן בבאר שבע וכצפוי גם להביטאט וקשת מסכמת כך: "אף על פי שהפרויקטים של מן־שנער בחולון מציתים את הדמיון, בפועל אין אלה מודלים חדשים לדיור. אחרי הכל, זהו לא אידיאל תכנוני אלא משחק נפחים מוצלח (...) מהבחינה הזאת, בית הקוביות אינו שונה מהבניינים החולוניים הטיפוסיים, למרות הניסיון הכן להציע אופציה אחרת".* צילום - מתוך האתר של מן - שנער.
• 

  על ממ"דים וחדרי מדרגות

  22.11.12
  ...ו לבצע את עבודתם נאמנה. הם נתנו לתקנות בטיחות לשעת שריפה להכתיב מציאות אדריכלית עצובה ולא הצליחו להציע אלטרנטיבה שתדע לתת מענה בטיחותי ובו בזמן בעל ערך אדריכלי. כמוהם, גם הממ"דים הם תוצאה של התנהלות דומה".האמת היא שהאדריכלים קובעים את צורתו של בניין המגורים רק במעט. השיקולים של היזם הם הגוברים וצורת הבניין מוכתבת על פי הדרך בה הוא מצליח לסחוט עד הטיפה האחרונה את אחוזי הבנייה ותקנות העירייה. חדרי כשהמדרגות לא נספרו בשטח הבנייה הם היו מרווחים ומואר...