חיפוש - פרטי בנין , חדשות , משאבים , רגל |1| - דף 8

• 

  תגובה 8 - הטעם הישראלי הוא לגמרי חסר טעם וכיוון

  10.10.11
  ...י אוהב את הסגנון הישראלי" אומר הישראלי הממוצע, "זה בית נעים, בא לי לשבת בפרגולה." "אתה לא מבין בעיצוב" עונה לו המעצב התורן, "זה בית בלי אמירה!" "עזוב אותי מאמירה באימ'שך, תן לשים את הרגליים על השולחן" אומרת אשתו-של. "תאספי את הצעצועים מהסלון!" מתחרפן האדריכל, "את הורסת את העיצוב!" זוהי המחלוקת האמיתית. זו הסיבה שהטוקבקים נחלקים לשני מחנות. למרבה המזל הלקוחות הם שקובעים בסופו של דבר ואנו האדריכלים נאלצים לספק בית נוח ונעים ומזמין ו"ישראלי".
• 

  אדריכלות, דיור ומהפיכה

  24.07.11
  ...י שלו מתייחס לעיר האהלים כאל ניסוי אדריכלי, שכונה בזעיר ענפין, ישוב שהוא בין קיבוץ לפרוייקט חומה ומגדל - חלוצי, אידיאולוגי, צעיר ומהפכן. "העיר החדשה כולה טובלת בים של מיצגים ואמנות ויש בה נוכחות אינטנסיבית ביותר של הולכי רגל לאורך כל שעות היום" כותב לרמן ולא מוותר על עקיצה "מוטב כי מתכננים רבים וחברים בועדות מחוזיות, מקומיות וארציות יבקרו בעיר האוהלים, כל עוד היא עומדת על תילה, ואולי ישכילו ללמוד משהו על עירוניות וכיצד היא נוצרת. מי יודע, אול...
• 

  הפסאג' - כשלונה של תקווה אורבנית

  14.07.11
  ...ניין מאד ב"הארץ" על הכחדתם של הפסאג'ים בארץ. ה passage (צרפתית) הינו מעבר מקורה, מעין רחוב פנימי העובר בתוך הבנין ומשמש למסחר. "לכאורה היה אפשר לצפות שהפסאז'ים יצליחו מאוד בארץ בגלל היכולת שלהם ליצור רחוב מקורה ולתת להולכי הרגל הפוגה מהשמש והחום", אומר האדריכל צבי אלחייני בכתבה. אבל זה לא קרה וזו הזדמנות עבורנו לבחון איך אדריכלות שמצליחה במקום אחד נכשלת באחר. הפאסג'ים המפורסמים נמצאים כמובן בפאריז (והתמונה הן מעיר זו). אלו מעברים שחוצים מתחת וב...
• 

  מרחב 2011 – יוצאים אל הכלל

  22.06.11
  ...גישה יצירתית הפועלת מתוך הקהילה המקומית. בית הספר העל יסודי ברובע צפון מערב בתל אביב, בתכנונם של אליקים אדריכלים, משקף את גישת המתכננים לזיקתו של בית הספר לסביבתו באמצעות ביטול הגדרות ופתיחת מבנה הכניסה לציבור. בעת שבה אנו מורגלים למעשי אדריכלות מכונסים בתוך עצמם ולבתי ספר מבוצרים, הפרויקט מתעלה על אלה ושותף לבנייתו של המרחב הפומבי. בפרויקט כיכר ציון בתל-אביב הצליח האדריכל גלעד דובשני לעשות שימוש במרווח הזנוח לרוב שבין המבנים ואחוריהם ולתעל אותו ...
• 

  למי שייך הרחוב?

  13.06.11
  ...רכב.ה תמונה המצורפת כאן ומקורה בבלוג מציגה יפה מאד את הבעיה: רחבה נעימה עם קשתות שנועדו למסחר ובתי קפה ולבטח הייתה שוקקת אם הייתה זוכה לטיפול נכון יותר ולהרחקת המכוניות. ההעדפה האוטומטית שלנו לתנועת המכוניות על פני הולכי רגל ורחוב שוקק וחי ברורה. כולנו רוצים לחנות ממש מתחת לבית, אם היה אפשר - היינו רוצים להחנות את הרכב כך שתא המטען יהיה צמוד למקרר במטבח. אבל כמתכננים אנחנו צריכים להיות מודעים ואחראים גם לשטח הציבורי שהחזיתות שלנו יוצרות. קחו ...
• 

  חזון המחר או תרגיל יחסי ציבור?

  12.06.11
  ... חונים (שהם בדרך כלל הגבול האמיתי בין נתיב ההליכה ונתיב הנסיעה), אבל העיקר - למחשב מכוניות זה קל, למחשב הולכי רגל, ילדים, חתולים, רוכבי אופניים - זה החלק הבלתי ישים. המערכת יכולה לעבוד רק אם כל רכיבי התנועה מצייתים לה ונעים על פי הוראותיה. כל עוד יש הולכי רגל שמחליטים פתאום לרדת לכביש - התכנון הזה אינו יותר מאשר הדמייה יפה של סרט עתידני. אבל המחשבה מקורית והנסיון מעניין - הכנסו לכתבה כאן. התמונה מתוך הכתבה - הדמיה של Bjarke Ingels Group .
• 

  סוף עידן המכונית בעיר?

  9.06.11
  יואב לרמן מתמקד בפוסטים האחרונים בבלוג שלו בהרחקת המכונית הפרטית ממרכזי הערים. הפקקים, בעיות החניה וההשפעה של המכונית על האדריכלות הם נושאים ידועים ומוכרים ולמרות הבעיתיות, עדיין מקבלת המכונית את העדיפות על הולכי הרגל. בפוסט האחרון מציג יואב מערכת חנייה עירונית ממוחשבת המותקנת כנסיון בעיר סן פרנסיסקו. מערכת זו מאפשרת לנהג לגלות מקומות חנייה פנויים ואת מחירם לשעה דרך הנייד, או המחשב. אבל יותר מכך - המערכת משנה את מחירי החניות על פי העומס. המער...
• 

  קריאה להשתתפות בתערוכה "מחולות לחולון"

  1.06.11
  ...ינת להפוך את החולות לחלק מהעיר כבר היום, מתקיימת לאורך השנים פעילות חינוכית עם ילדי חולון להכרת המערכת האקולוגית של החולות, ההיסטוריה והמורשת. לאחרונה גם פותחו אזור מגדל המים והאזור מדרום לרח' מטולה והוכשרו להולכי רגל ורוכבי אופניים היכולים להתרשם ההיסטורי מהאתרים עצמם ומתצפית מרשימה על החולות. הליך מימוש הפארק במתכונתו הסופית עוד ארוך וימשך בודאי שנים ארוכות אך כדאי לזכור שהחולות קיימים וניתן לבלות בשטחם ולהנות ממה שיש להם להציע כבר היום.
• 

  סיפור של פינוי בינוי ובירוקרטיה

  31.05.11
  ...של המתחם. האדריכל גיורא דותן, אומר בכתבה של 'ערב ערב': "ארבע שנים אנחנו בהליך של תיאום מול העירייה, אבל שום דבר לא קורה. ראש העירייה לא עמד בהתחייבויותו". ראש מינהלת השכונות הוותיקות, נחום סרי, מוסיף: "אני לא ישן בלילה בגלל הסכנה במבנה הזה ובגלל שדברים לא מתקדמים. יהיה שם אסון! המקום הזה מסוכן מכל הבחינות. זה מבייש את העיר שיש בה מבנים כאלה". אתם מוזמנים לקרוא את הכתבה ולגלות חלמאות וגרירת רגליים של בירוקרטים עירוניים. * צילום - רוחמה ביטון
• 

  שבילי האופניים ממשיכים להתגלגל

  25.05.11
  ...פניים - הפחתת מספר התאונות. על פי המאמר שלו, שבילי אופניים גורמים להצרת הרחוב והאטת תנועת המכוניות בו ובכך, לפעמים גם להפחתה משמעותית בתאונות הדרכים. שינוי חתך הרחוב אינו דבר פשוט והשפעתו על התנועה בו ועל ההרגשה של הולכי רגל ומכוניות גדולה. בזמנו ה"רחובות ההולנדים" היוו נסיון לשילוב של תנועת מכוניות יחד עם הולכי רגל ללא הפרדה כלל. ברחובות קטנים מצבים אלה באמת גורמים לנהגים להאט ומיטיבים עם כולם. למרבה הצער היום נשאר ממרבית הניסוי רק הכינוי הכ...
• 

  הדברים מהם מורכבת העיר

  14.04.11
  ... מקום, הגשר כולו מלא במנעולים בגדלים ובצבעים שונים. אלפי זוגות מאוהבים, חורטים את שמותיהם על המנעול ומשליכים יחד את המפתח כסמל לאהבתם הנצחית. כתבה מעניינת מאד של ענת ספרן מעלה את הנושא של טקסים עירוניים. טקסים,ריטואלים והרגלים שנוצרים על ידי התושבים בלי תכנון או יוזמה ומוסיפים אופי מיוחד למקומות בעיר. ממזרקות שנוהגים להשליך אליהן מטבעות ועד, אולי אפילו לכותל והפתקים שכולנו מפקידים בין אבניו. "אף אחד לא ממש יודע איך מתחילים הריטואלים האלה"...
• 

  דני קרוון מדבר על כיכר התרבות שתכנן

  3.04.11
  ...רות רוטשילד בתל אביב ומצדדיה נמצאים תיאטרון הבימה, היכל התרבות וגן יעקוב. בכתבה קרוון לא חוסך ביקורת מרמת הביצוע של הכיכר ומשמיע גם את דעתו על בניין הבימה של רם כרמי. כיכר התרבות היא אחד ממיזמי הדגל שיזמה עיריית תל אביב לרגל חגיגות ה-100 לעיר. הכיכר ממוקמת מעל לחניון תת קרקעי ונקודת המוצא של התכנון הייתה צריכה להתחשב גם בפתחי המעליות והדרגנועים. קרוואן מספר בכתבה על המקורות מהם מגיעים המוטיבים ששמשו אותו בתכנון, אחד מהם הוא אביו, אברהם, שיחד ...
• 

  על כיכרות עירוניות ותחבורה

  31.03.11
  ...ס והרצח של כיכר דיזנגוף" כותב דני גת, "היה תגובה ישראלית פרובינציאלית, קצת מאוחרת, לגל עכור של אידיאולוגיה שסחף את המערב כעשור קודם לכן, הסגידה למכונית, שמשמעותה הייתה - בואו נסלק את הולכי הרגל אל מפלס גבוה, כדי שלא יפריעו למכוניות". גת מנתח את המבנה המקורי של הכיכר, החתך שלה, היחס בין גובה הבנינים המהווים את דפנות הכיכר וגודלה שיחד עם הטיפול הנופי המקורי, המזרקה והעצים הפכו את הכיכר למקום עירוני חי ומעניין. כתבה מומלצת, להלן הקישור שוב.
• 

  הסקר על עתיד כיכר דיזינגוף

  24.03.11
  ... רכב פרטיים ואוטובוסים. 2. שיפוץ והורדת הכיכר למפלס הקרקע:הככר תונמך ותהיה במפלס הרחוב. במרכז הככר תפותח גינה עם עצים וצמחים ופינות ישיבה. הכביש יעבור מסביב לכיכר והגישה לככר תהיה דרך מעברי חציה מרומזרים. תנתן עדיפות להולכי רגל בחצייה לככר. 3. שיפוץ הכיכר, הורדה למפלס הקרקע ובניית חניון תת קרקעי מתחתיה:כמו חלופה ב' ובנוסף יבנה חניון תת קרקעי שיכיל עד 280 מקומות חנייה. בעקבות בניית החניון יבוטלו מקומות החנייה כחול לבן ברחובות סביב הככר והמדרכות ב...
• 

  תחרות שערי הכניסה לטכניון

  17.11.14
  ...צגות מתמודדות עם מתן ביטוי עיצובי הולם למוסד הטכנולוגי תוך התחשבות בהקשרים הסביבתיים הרגישים ותוך מתן מענה לסוגיות של תנועה, תחבורה, ביטחון ובטיחות. מתוך דברי חבר השופטים על ההצעה הזוכה:"ההצעה לראות במבנה השער גשר נוח להולכי רגל ונקודות תצפית חדשות, יוצרת פתרוןשהוא מרשים וצנוע כאחד. ההצעה קושרת היטב הולכי רגל אל לב הקמפוס ויוצרת פתרון שלם ורגישהמייצר הפרדה נאה בין מסלולי הולכי הרגל, אופניים ותנועת הרכב באזור השער.ההצעה מציגה התייחסות רחבה לטופוגר...