חיפוש - בינוי ערים , רחובות |1|

• 

  ספרי הנחיות לתכנון עירוני

  30.06.13
  ...וי תכנון של יישובים ושכונות עירוניות בכל אזורי הארץ ובכל רמות התכנון, ובייזום והכנה של מדריכים והנחיות לתכנון לאור עקרונות פיתוח בר קיימא.רוב הספרים הנמצאים ברשימה זמינים לחלוקה כאמור, ביניהם:1. מארז חמשת ספרי ההנחיות לתכנון רחובות בערים, כולל: מרחב הרחוב, תנועת הולכי רגל, תנועת אופניים, תנועת הרכב המנועי, תנועה בצמתים.2. מדריך לתכנון גנים ציבוריים עפ"י סוגי יישוב, מגזר אוכלוסייה, אזור אקלימי וטופוגרפיה.3. מדריך לתכנון הבית המשותף.4. מדריך טיפוסי...
• 

  מדרחוב זמני במקום הלא נכון

  5.06.12
  תחת הכותרת "מחזירים את שדרות רוטשילד לתושבים", מקדמת עיריית תל אביב את פרויקט בו בכל סוף שבוע בקיץ הקרוב תיסגר השדרה לתנועת כלי רכב. סגירת רחובות מרכזיים נהוגה גם בערים אחרות בעולם אבל התושבים חושבים שבעירייה לא חשבו על המהלך עד הסוף.בכתבה ב Ynet אומר יואב לרמן: "הניסיון ליצור מדרחוב זמני של יום בשבוע ברוטשילד הוא טוב. הוא דומה למה שנעשה במקומות אחרים בעולם שבהם רחובות ראשיים הופכים למדרחוב בסופי שבוע, במיוחד בקיץ (...) זה צפוי להגדיל את התנועה...
• 

  השדרות של תל אביב

  9.02.11
  פוסט של אליאב ב"רחובות של גיין" מביא סקירה הסטורית של השדרות העיקריות של תל אביב: "אם שואלים את התל אביבי המצוי היכן נמצאת השדרה המרכזית של העיר, סביר להניח שהתשובה תהיה בין רחוב הרצל וכיכר הבימה, היינו – שדרות רוטשילד. מי שמכיר את האזור טוב יותר יידע אולי להגיד ששדרות ח"ן הן בעצם המשכן הטבעי של שדרות רוטשילד; ומי שיגדיל לעשות ויציץ במפות של העיר יגלה שלמעשה השדרה המרכזית של תל אביב ארוכה הרבה יותר: היא מתחילה (או אמורה להתחיל) ברחוב הרצל ונג...
• 

  סיבוב בכיכר בראשון לציון

  21.09.12
  "רחובות משעממים שלא נועדו למעבר בני אדם או לפעילות אנושית, אלא רק למעבר רכבים." כותב מיכאל יעקובסון בסיבוב שהוא עורך הפעם בראשון לציון. "יש בהם אמנם מדרכות רחבות ומסלולי אופניים, אך גם הרבה מאד מכוניות, קירות אטומים שהשכונות מפנות לרחובות הראשיים ואין בכלל צל".במסגרת עבודה שהוא מכין מסייר יעקובסון במערב ראשון לציון ומספר בפוסט על כיכר יצחק רבין המכונה גם "כיכר השלום" - מעגל תנועה ענק של כ-100 מטרים (כגודל כיכר דיזנגוף) הכולל כביש היקפי דו-מסלולי....
• 

  בוקר רע על פלורנטין

  13.01.13
  "שכונת פלורנטין בתל אביב היתה חוד החנית של החנויות הקטנות בישראל. אבל המיתון והרשתות הממותגות מחצו את החנויות השכונתיות, ומרכזי המסחר של אתמול הולכים והופכים לרחובות רפאים". כך מתאר את השכונה ארי ליבסקר בכתבתו בכלכליסט. שכונת פלורנטין, טרפז רחובות קטן שבשנות התשעים הוכתר כדבר הבא בתל אביב וכיום יש בו מעל ל 70 חנויות עם שלטי "להשכרה".* צילום - יואב לרמן.פלורנטין היא רק משל לתופעה המתרחשת בכל הארץ. "בראשון לציון אנחנו רואים עסקים ותיקים שקורסים בכל...
• 

  שבילי האופניים ממשיכים להתגלגל

  25.05.11
  ...על פי המאמר שלו, שבילי אופניים גורמים להצרת הרחוב והאטת תנועת המכוניות בו ובכך, לפעמים גם להפחתה משמעותית בתאונות הדרכים. שינוי חתך הרחוב אינו דבר פשוט והשפעתו על התנועה בו ועל ההרגשה של הולכי רגל ומכוניות גדולה. בזמנו ה"רחובות ההולנדים" היוו נסיון לשילוב של תנועת מכוניות יחד עם הולכי רגל ללא הפרדה כלל. ברחובות קטנים מצבים אלה באמת גורמים לנהגים להאט ומיטיבים עם כולם. למרבה הצער היום נשאר ממרבית הניסוי רק הכינוי הכינוי לרחובות מרוצפים באבני א...
• 

  העיר התחרותית, העיר החברתית

  18.12.12
  ...העיר התחרותית' היא הגישה המוכרת לנו יותר כיום בישראל" כותב שלוש, " בגיזה זו ה היעד העירוני המוביל הוא השאיפה לצמיחה כלכלית, תוך תחרות עם הערים השכנות למשיכת עסקים ואוכלוסייה חזקה (...). הגישה של 'העיר החברותית', לעומת זאת, מוכרת פחות כיום בארץ. העיר החברותית שואפת להטיב קודם כל עם התושבים הקיימים, ולא רק למשוך תושבים חדשים. סימן ההיכר שלה הוא השקעה בהולכי הרגל, גם על חשבון תנועת כלי הרכב, על ידי חידוש רחובות עירוניים".שווה לקרוא. הנה הקישור שנית.
• 

  אירוע הגמר של הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים

  23.11.15
  ...ייה לא חוקיות, צווי הריסה והתיישנות מבנים – כל אלה מסבכים את המצב משנה לשנה. רוב הבתים משתייכים ל'מושאע' והיו בבעלות של עשרות אנשים, להם קמו יורשים, וכך התפצלה הבעלות בין מאות משפחות".ליז לייבוביץ, בוגרת הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, אמרה את הדברים עם זכייתה בשני פרסים על עבודת הגמר השנתית שלה, "מושאע מושאע – פרויקט התחדשות עירונית בשכונת התקווה". העבודה, שהציגה גישה חדשנית לשיקום השכונה, זכתה במקום הראשון בשתי תחרויות נפרדות: "הפרויקט...
• 

  האם באמת יכולה להיות פה תחבורה ציבורית יעילה?

  21.03.12
  יואב לרמן מעלה בבלוג שלו שאלה מעניינת מאד בנוגע לתחבורה הציבורית. על פי הפוסט שלו, המפתח לתחבורה ציבורית יעילה היא רשת רחובות המתאימה לכך. בזמן שכולם מדברים על פתרונות יקרים עד הזויים כמו רכבת תחתית, מצביע לרמן על כך ש"האפשרות של התחבורה הציבורית לפעול באופן יעיל או לא יעיל נקבעת במידה רבה בעת תכנון רשת הרחובות ולאחר מכן שימושי הקרקע."לצורך ביסוס טענתו מציג לרמן השוואה בין שני קווי אוטובוס, קו 4 וקו 6. בעוד שקו 4 נוסע בצורה ישירה וקצרה לאורך רחוב...
• 

  התנועה לעירוניות בישראל

  16.07.12
  ...ם, העיר היא אחרת. אותם מבנים, אותם רחובות, אותה צפיפות אבל זו עיר אחרת ולכן עניינו של המתכנן העירוני.קשה לי להתקיף את עמותת מרחב. למרות שאני לא מסכים עם דעותיהם בהרבה מקרים אני מלא הערכה אמיתית לרוח ההתנדבות שלהם, לרצון הכנה לשפר ולדרך בה הם מלווים ראשי ערים בשטח. מהבחינה הזו אני באמת יכול רק להסיר את הכובע בפניהם. הם ברובם אנשים טובים, מלאי רצון טוב וכוונות לסייע. העניין היחיד הוא שחלקם מקובעים ואדריכל מקובע ליד אוזן של ראש עיר זה פוטנציאל לנזק.
• 

  מיתוג עירוני במקום תכנון

  31.03.11
  ...ום לאחר סקר שמצא שמה שאנשים יודעים על קריית מלאכי הוא "אחוזי פשיעה גבוהים, בעיות תעסוקה, מחסור בתרבות ובידוק ומחסור בשטחים ירוקים". בכדי לשנות את התדמית ינהל את המערכה משרד הפרסום במערכת יחסי ציבור ותוך הנחייה למהפך חזותי של רחובות בעיר, קיום יריד אוכל שנתי ופסטיבלים שונים. מרגיז אותי שהשלטון המקומי מוותר על האחריות שלו לטובת משרד פרסום. איך ראש העיר יכול להיות כל כך חסר חוט שדרה שהוא חושב שמשרד יחסי ציבור תל אביבי מכיר את העיר יותר טוב ממנו?...
• 

  סופרטאנקר - ביג מיסטייק!

  10.07.11
  ...א צריך לעשות אלא גם מציעה מה כן - "לבנות את מאות אלפי יחידות הדיור הללו בתוך שכונות ותיקות, כדי לחזק אותן פיזית וכלכלית. זה יעלה למשלם המסים רק כמחצית מהעלויות של הקמת שכונות חדשות בפאתי העיר, מכיוון שהתשתיות - דוגמת כבישים, רחובות, תאורה, ביוב, מים, מבני ציבור וגינות - כבר קיימות." ... "קיים פתרון זמין להוספת דיור בתוך השכונות הוותיקות: לבנות בהן, בפרויקטים קטנים ובשלבים, כ-60% יחידות דיור נוספות, בפחות מ-10 שנים ובמחצית העלות של בנייה חדשה בפאת...
• 

  סוף עידן המכונית בעיר?

  9.06.11
  ...רכבת איפשרה להם להגיע לעבודה בצורה מהירה יותר וזולה יותר מאשר המכונית... אבל שנה לאחר הניסוי התגלה שפחות מ 10% מהם המשיכו לנסוע בתחבורה הציבורית. למרות שהם עצמם הודו שזוהי הדרך המועדפת, לאנשים יש יחס אחר למכונית שלהם - היא יוצרת אצלם את האשליה של חופש תנועה (אני יכול לצאת מתי שאני רוצה), את הרגשת הפרטיות. למרות הצדק בטענות לגבי כדאיות כלכלית, זיהום, צפיפות, יצירת רחובות עירוניים גרועים ועוד, המכונית כנראה תישאר כאן עד שימצא פתרון תחבורתי חדש.
• 

  היחס של הקוביות לצעצועים

  22.05.13
  ...גובה שלהם. תחשבו רגע על שדירות רוטשילד ללא אנשים בכלל, ללא מכוניות או צמחיה. הופ! משהו נדפק במערכת. זה כבר לא רחוב מזמין בכלל. "האם זה יכול להיות?" חשבתי. "האם יכול להיות שמה שהופך רחוב לטוב יותר אינו קשור בכלל לאדריכלות ובינוי ערים?" ניסיתי, תאמינו לי שניסיתי המון ערים ורחובות. עם מבנים קשיחים ואפורים כמו שלטון טוטליטרי, לבנים ומעוגלים כמו אייפד, רגולריים וגבוהים ומונחים על גריד כמו מנהטן, או נמוכים ומפוזרים וערוכים על מבוך כמו רחובות יפ...
• 

  עוד קצת על מיתוג עירוני

  10.06.12
  ...מקום כל זה לשבת במזגן ולדון במיתוג צבעוני עם ניחוח של תל אביב. זה רק לא מחזיק מים.המיתוג העירוני האמיתי צריך להפסיק לחפש את הייחוד. אין באמת שום דבר מיוחד בכפר סבא או נתניה, הערים האלה לא שונות מהותית מראשון לציון, רחובות, יבנה או אשדוד. העיקר בעיר הוא לא הייחוד שלה אלא האיכות שלה - אם היא נותנת חינוך טוב, אפשרויות בילוי ותעסוקה, ביטחון אישי, למי אכפת בכלל אם אין בה שום דבר ייחודי ברמה הארצית? אם היא לא נותנת תעסוקה, למי אכפת כמה היא מיוחדת ובמה?