חיפוש - DW , ערים , תל אביב |1| - דף 4

• 

  תכנון פארק קריית ספר בשיתוף הציבור

  17.02.11
  "לעתים רחוקות מצליח מאבק ציבורי של קבוצת תושבים לגרום שינוי של 180 מעלות בהחלטות ובמדיניות של רשות מקומית. המקרה של פארק קריית ספר בלב תל אביב מוכיח שמאמץ מתמשך, עקשנות והתמדה עשויים להשתלם." כך נפתחת כתבה של נועם דביר ב"הארץ" גינות קהילתיות הן דבר שהולך ומתגבר בשנים האחרונות. גינות בהן הציבור לוקח על עצמו את טיפוח השטח הציבורי בשיתוף עם הרשות האחראית עליו. פארק קריית ספר בתל אביב לוקח את הרעיון עד לקצה מאחר והפעם היו בשני הצדדים אותן מטרות. ...
• 

  תוכנית ספדיה זוחלת בדלת האחורית

  4.12.11
  הבלוג "תכנון בירושלים" עוקב אחרי חזרתה לחיים של תוכנית ספדיה. רגע לפני האישור הסופי של תוכנית המתאר החדשה לירושלים, נוסף סעיף שיאפשר בעתיד לשנות את ייעוד הקרקע של אזור רכס לבן משטח ירוק לקרקע לבנייה. תוכנית ספדיה, תמ"מ 1/37, הייתה תוכנית מתאר מחוזית להרחבת העיר ירושלים מערבה והציעה להקים אלפי יחידות דיור. התוכנית מ 1998, קרויה של שמו של מתכננה, האדריכל משה ספדיה והיא נדחתה ב 2007 על ידי המועצה הארצית לתכנון ובנייה, לאחר מאבק של ארגוני הסביבה....
• 

  הצלחה שקטה בכיכר רבין

  6.02.11
  ...תו נאמנה בלי רעשי רקע, ולא אדריכל פטפטן." אסתר נותרנת כרגיל את הרקע התיאורטי וההסטורי של ההתיחסות לכיכר וגם מבט על התכנון קדימה - החלפת הריצוף המתוכננת ו"כן או לא" חניון תת קרקעי. המצב כנראה ממש טוב כי אייל הדר - ליבני החיפאי בקפה דה-מרקר (ממנו גם לקוחה התמונה) מציג אותו כדוגמה למקום עירוני ומקונן "מה בסך הכל ביקשנו? לשבת ליד מזרקה בחיפה... כמה הסצינה הזאת של אנשים שיושבים סביב מזרקות בככרות היא אוניברסלית וטבעית בכל כך הרבה ערים בעולם"
• 

  עירוניות היא לא אופציה - היא הכרח קיומי

  6.06.12
  ...מאמר בעיתון אבל לפחות אחד מהם לא מובן במיוחד - מה בדיוק האלטרנטיבה המוצעת ובמה היא שונה מהמצב כיום? אם הממשלה מחליטה לחזק מבחינה תחבורתית את כל המרחב של מישור החוף עד באר שבע, זה הרי כמעט כל האזור המיושב כיום ממילא. הוא כולל ערים ופרברים, שטחים צפופים ושכונות רבות מאד של בנה-ביתך.*בתמונה - העיר הצפופה ביותר במישור החוף, עזה.אם הרצון הוא למטרופולין אחד, למה לא להגיד את זה בצורה מלאה - תל אביב חייבת לצמוח לגובה. כל כוח הצמיחה של המדינה צריך להיות מ...
• 

  הרצאות מצולמות בבלוג של עמותת מרחב

  15.02.11
  ...תפים (הידועים גם בשם שאררט) ההרצאות מועלות לאתר בשיתוף עם המכללה החברתית-כלכלית ואוהד קרני. לכל מי שלא מכיר את עמותת מרחב - מרחב - התנועה לעירוניות מתחדשת בישראל היא עמותה רשומה המונה כיום יותר מ- 500 חברים: מתכנני ערים, אדריכלים, אדריכלי נוף, אנשי אקדמיה, עובדים קהלתיים, כלכלנים, יזמים, אנשי עסקים, מתכנני תנועה, פעילי סביבה, סוציולוגים, עורכי דין, שמאים, עובדי ציבור ואזרחים שחשוב להם לשנות את מצב הערים בישראל לערים משגשגות שטוב לחיות ב...
• 

  מיתוג עירוני במקום תכנון

  31.03.11
  ...יכול להיות כל כך חסר חוט שדרה שהוא חושב שמשרד יחסי ציבור תל אביבי מכיר את העיר יותר טוב ממנו? מרגיז אותי שמהלכים שקובעים עדיפויות פיתוח מנוהלים על ידי אנשים שכל קשר ביניהם לבין יכולת לתכנון עירוני לא קיים. מרגיז אותי שראשי ערים מפנים משאבים שהם מקבלים כהיטלים וארנונה לטובת מהלכים של מיתוג במקום לדאוג לבעיות עצמן (אחוזי פשיעה גבוהים, בעיות תעסוקה...) מרגיז אותי שהמהלך שעשתה עריית חולון בהצלחה גדולה כל כך נתפס כמהלך מיתוגי. כאילו כל ההשקעה במוזי...
• 

  אות העיצוב לתכנון עירוני 2012 - הזוכים

  4.01.12
  הוכרזו העיריות והרשויות הזוכות ב"אות העיצוב לתכנון עירוני 2012"בטקס חגיגי בגני התערוכה בת"א, שכלל ראשי ערים, מהנדסי ואדריכלי ערים, מתכננים, נציגי ציבור ותקשורת, הוכרזו העיריות הזוכות ב"אות העיצוב העירוני 2012", על הישגיהן בתכנון עירן.עמותת אות העיצוב הינה עמותה שלא למטרות רווח, המקיימת במהלך שבע השנים האחרונות תחרות בתחומי האדריכלות והעיצוב, ומעניקה מדי שנה את "אות העיצוב" לעבודות מצטיינות בתחומים אלה. השנה קיימה העמותה לראשונה גם את תחרות אות הע...
• 

  שבילי אופניים בעיר - זה לא כל כך פשוט

  8.05.11
  עכשיו, כשעיריות הערים הגדולות מבינות סוף סוף את הנחיצות בשבילי אופניים כחלק מפתרון התחבורה, מתעוררים התושבים ומתנגדים למהלך. מי נגד מי, ולמה זה קורה - בכתבה הבאה. עיריית תל אביב ועיריית ירושלים הבינו שכדי לשחרר חלק מהעומס במרכזי הערים וכדי להפחית את זיהום האוויר צריך לאפשר לתושבים נתיבי נסיעה באופניים. בעיר הפקוקה יכולים האופניים להיות אלטרנטיבה זולה ומהירה יותר מהמכוניות. לכולם ברור היתרון בפתרון זה גם מבחינה סביבתית אבל השינוי הנדרש אינו קל...
• 

  מגדס להיפר-גדס

  16.05.11
  יום שישי, 20 מאי 2011, 15:00 גלריה זהזהזה, נמל תל אביב אירוע מגדס להיפר-גדס מתייחס למורשתו של מתכנן הערים הסקוטי פטריק גדס אשר תבע בשנות העשרים את תוכנית העיר הראשונה של תל-אביב. תוכנית זו, אשר מוזכרת מאז ועד היום פעמים רבות משמשת לא אחת כאמצעי ניגוח והתנצחות בנוגע למצבה העכשווי והעתידי של העיר העברית הראשונה. אדינבורו, כלכותה, ירושלים, תל אביב: מסע מקוצר בעקבות תכנית גדס הרצאה של ד"ר נועה היזלר רובין, האונ' העברית בשיחתה המבוססת על ספרה...
• 

  כנס תאוצת הבינוי ועתיד התחבורה בישראל

  24.04.17
  כנס תאוצת הבינוי ועתיד התחבורה בישראל4 במאי 2017 | 10:00-13-30 | סינמטק, תל-אביבעד שנת 2040 יבנו בישראל 1.5 מליון יחידות דיור חדשות. אופי הבינוי והתאמתו לתשתיות התחבורה הציבורית, להליכה ברגל ולרכיבת אופניים, הוא שיקבע כיצד ייראה העתיד התחבורתי בדורות הבאים. מה יש לעשות כדיי לוודא, כבר היום, שעתיד זה יהיה בר קיימא? כנס זה שאורחו הראשי הוא שר התחבורה והמודיעין, מר ישראל כץ, ידון בשאלות אלו במטרה להביא את הסוגיות התחבורתיות הבוערות לסדר היום של ה...
• 

  URBANEX - כנס ותערוכה לפיתוח עירוני

  3.10.11
  ימים שלישי ורביעי, 6 - 7 דצמבר 2011, 18:00-9:30 בניין 10, גני התערוכה, תל אביב תערוכת URBANEX הינה התערוכה המקצועית הראשונה מסוגה בישראל, אשר מטרתה לחשוף בפני מקבלי ההחלטות בערים, במועצות וברשויות השונות, את מגוון הפתרונות לניהול ותכנון ערי המחר. בימים אלו, מקבלי ההחלטות במרחב העירוני עומדים בפני אתגרים מקצועיים רבים בתחומים שונים ומגוונים: חינוך, ביטחון פנים, תחבורה, בניה, פיתוח תשתיות, אקולוגיה, מערכות מידע ועוד. כל אלה מצריכים ידע רב בקב...
• 

  סיבוב בכיכר בראשון לציון

  21.09.12
  ...ות לרחובות הראשיים ואין בכלל צל".במסגרת עבודה שהוא מכין מסייר יעקובסון במערב ראשון לציון ומספר בפוסט על כיכר יצחק רבין המכונה גם "כיכר השלום" - מעגל תנועה ענק של כ-100 מטרים (כגודל כיכר דיזנגוף) הכולל כביש היקפי דו-מסלולי. במרכז הכיכר מתרוממת גבעה מלאכותית, מכוסה בפרחי עונה צבעוניים ובקודקודה מוצב פסל ברונזה גדול של הפסל אליעזר ויסהוף.בכתבה מופיעים ראיון עם האמן והערות לגבי רחובותיה של ראשון והדרכים של היזמים בה ליצור חיקויים של אלמנטים מתל אביב.
• 

  עוד קצת על מיתוג עירוני

  10.06.12
  באר שבע הצטרפה באחור מה לטרנד של ראשי ערים וכעת גם היא עברה תהליך של מיתוג מחדש. כמו כרמיאל, תל אביב, חולון או שדירות, ראשי ערים שוכרים משרדי פרסום שיעבירו את המסר לציבור. איזה מסר בדיוק? למה כל עיר חושבת שהיא יכולה וצריכה להיות מיוחדת? מה רע להיות "סתם עיר שמשרתת התושבים"?מי שרוצה לראות את המיתוג החדש לעיר מוזמן לאתר של משרד הפרסום נוימן עיצוב ומיתוג, ממנו גם לקוחה התמונה כאן. בא7 שבע - בירת ההזדמנויות של ישראל קובע הסלוגן ואני תוהה אם משרד הפרס...
• 

  העיר השמחה

  13.02.14
  ... החברה שלנו, כי הדברים הטובים ביותר בחיים קורים כשאנשים נפגשים". כך מגדיר זאת העיתונאי הקנדי צ'ארלס מונטגומרי בכתבה של טלי שמיר בעיתון כלכליסט. מסכימה ומוסיפה על כך בכתבה, ד"ר טלי חתוקה, ראש המעבדה לתיכנון עירוני באוניברסיטת תל אביב:"בעצם משנות השבעים ואילך כל המודלים שמתוכננים בישראל הם תלויי רכב פרטי. זה נכון שבשכונות שנבנו פה בשנות החמישים והשישים יש ערכים שאין לנו היום. הן אמנם מוזנחות מאוד, אבל היו בהן איכויות פיזיות ומרחביות שאין לנו בשום ש...
• 

  שוויץ ואיטליה במרכז יהוד

  5.07.11
  ...ת לתרבות אחרת. למרות הקוריוז שבדבר אי אפשר להמנע גם מההבטחה שיש בו - זה מרקם עירוני שמתוכנן בצורה פרטנית. מרחיק את המכוניות ומעדיף את הולכי הרגל, משלב עירוב של מסחר, בילוי ומגורים וכולנו יודעים כמה יש בדברים האלה צורך במרכזי ערים. כשאני חושב על מרכז העיר חדרה למשל, העיר בה נולדתי, אני לא בטוח שהרעיון של ראש עיריית יהוד רע כל כך. ואם לתת פתחון פה לאחד הטוקבקים בכתבה: "מה תל אביבי בדיוק בסגנון שהומצא בגרמניה בשנות העשרים-שלושים והועתק לכאן ללא ...