חיפוש - חדשות , dwg , הום-סטיילינג , הרבה |1| - דף 6

• 

  העצירה בשוק הנדל"ן - זה טוב לאדריכלים?

  11.08.11
  כתבה בגלובס מציגה נתונים המעידים על העצירה בשוק הנדל"ן ומראיינת מומחים שונים בתחום לגבי ההשפעה על השוק. יו"ר עמותת האדריכלים המאוחדים, פרופ' אדריכל ברוך ברוך חושב שעשויה להיות פה הזדמנות. "אישור חוק הווד"לים יביא הרבה עבודה לאדריכלים ובהמשך לכל ענף הבנייה", אומר ברוך ברוך. "הראשונים בשרשרת שעובדת על הכנת התוכניות יהיו הארכיטקטים"... "הצד התכנוני הוא תמיד ראשון במערכת וסביר להניח שיקבל תנופה דרך החלטת הממשלה להאצת הבנייה למגורים." אבל גם הוא מ...
• 

  מי יותר טוב, אדריכלית או ארכיטקט?

  10.07.11
  .... תמונה 2 - בקרב בין "מעצבת פנים" ל"מעצב פנים" - זוכות הנשים... אבל ביחס לקרב הקודם - התוצאות של שניהם נמוכות מהתוצאות של המילה "אדריכלית". תמונה 3 - למרות שאנשים מחפשים יותר "אדריכלים" מאשר "מעצבי פינים, התחום של "עיצוב פנים" מעניין את הציבור הרבה יותר מאשר "אדריכלות". אגב, למי שרוצה לשחק עם הכלי הזה - הנה הקישור. שימו לב שאתם מגדירים את תחום החיפוש לישראל ואת טווח התאריכים למה שאתם רוצים לבחון (אני תמיד משתמש בשנה האחרונה בלבד).
• 

  האבולוציה של המטבחים בארץ - המטבח יצא מהחדר

  2.07.23
  ...לא. מגוון החומרים לעיצוב מטבח הסתכם במלמין או בפורמייקה, משטחי העבודה לרוב היו גרניט, ובקיצור מגוון חומרים מצומצם מאוד. והפירזולים של התקופה הזו?זיכרון ילדות שלי ממגרות שבקושי נפתחות, מהמסילות מהעץ, ובעיקר דלתות! מעט מגירות, הרבה דלתות.אני זוכרת את המטבח של סבתא שלי, פורמייקה צהובה. ואת האריחים החומאים המאויירים שהיו, את ידיות העץ העגולות. ואני זוכרת שהשכנה נכנסה אז סבתא שלי יכלה לסגור את דלת המטבח כדי שהשכנה לא תראה את הבלאגן שעוד לא הספיקו לסדר...
• 

  הצלחה שקטה בכיכר רבין

  6.02.11
  ...תו נאמנה בלי רעשי רקע, ולא אדריכל פטפטן." אסתר נותרנת כרגיל את הרקע התיאורטי וההסטורי של ההתיחסות לכיכר וגם מבט על התכנון קדימה - החלפת הריצוף המתוכננת ו"כן או לא" חניון תת קרקעי. המצב כנראה ממש טוב כי אייל הדר - ליבני החיפאי בקפה דה-מרקר (ממנו גם לקוחה התמונה) מציג אותו כדוגמה למקום עירוני ומקונן "מה בסך הכל ביקשנו? לשבת ליד מזרקה בחיפה... כמה הסצינה הזאת של אנשים שיושבים סביב מזרקות בככרות היא אוניברסלית וטבעית בכל כך הרבה ערים בעולם"
• 

  אידיאולוגיה, אגו ואדריכלים צעירים

  13.03.11
  ...ירים לפרוץ הוא מנתח כבעיה של ניסיון. לטענתו היזמים כיום מעדיפים אדם שיש לו נסיון בבניה וגם ניסיון ועמדה מול העיריה כך שיצליח להעביר את התוכניות שלו. כשנשאל איך הצליח הוא בגיל מוקדם וללא נסיון הוא מוסיף "הבעיה בתקופה הזו היא שאין מספיק תחרויות. בניתי את המשרד שלי מפני שזכיתי בשתי תחרויות אחת אחרי השנייה ולא מפני שהכירו אותי. גם האדריכלים אברהם יסקי ושמואל פובזנר זכו אז בשש תחרויות אחת אחרי השנייה. היו הרבה תחרויות" קישור למאמר בדה מרקר, מומלץ!
• 

  אברהם יסקי 1927-2014

  30.03.14
  ...ל כך הרבה על חיים של אנשים, לטוב או לרע. מהות המקצוע."יותר מכל אדריכל אחר במדינה מבחינת נפח העשייה בפועל - אפשר לראות כיצד השתנתה התרבות הישראלית", כותב איתי כ"ץ בX-net. "מעשייה ציבורית דוחקת בהשפעה ברוטליסטית של האדריכל השוויצי לה קורבוזיה, שהיה מודל חיקוי של יסקי ועמיתיו, דרך שיכוני ענק מתוכננים יותר אחרי מלחמת ששת הימים, דרך מגדלי עסקים מרשימים, ובסופו של דבר - תרבות המגדלים של מגדלי אקירוב ומגדלי YOO בצפון תל אביב". להמשך קריאה יהיה זכרו ברוך
• 

  נבחרו האדריכלים לתכנון הספרייה הלאומית

  26.04.13
  ... רקע על עבודות חשובות רבות שלהם, על הצוות ועל מתודולוגיית התכנון המוקפדת שלהם, התרשמה מהמחוייבות של ז'ק הרצוג ופייר דה מורון, מהפתיחות הרבה לדיאלוג עם הספרייה והחברה לבניין כמו גם מהחוזקות וההבטחות שגלומות בתפיסה האדריכלית היצירתית שהציגו, הבנת הצרכים של הספרייה, טיפול בטבע ובסביבה האורבנית וקישור למוסדות השכנים. המלצת הוועדה על האדריכל המועדף, שיהפוך לאדריכל הנבחר לאחר חתימת הסכם, אושרה על ידידי רקטוריון הספרייה הלאומית ודירקטוריון החברה לבניין.
• 

  חלון אל הנפש - מבוא לתכנון ועיצוב חלונות

  7.02.23
  יש כל כך הרבה פרמטרים בבחירת חלון עבור הלקוחות שלנו פרמטרים טכניים: חברה, סדרה, סוג זכוכית רצונות של הלקוחות סגנון העיצוב של הבית תקציב השפעה על בידוד של קור חום ורעש כל אלה ועוד כמה דברים מרכיבים את החלונות של הבתים שאנחנו מעצבים וכל החלטה שלנו משפיעה על הרשימה שמצויינת לעיל.מעצבים חלונותכמעצבים אנו רוצים להיות מקצועיים ורוצים לעזור ללקוחות שלנו לעשות את הבחירות הנכונות במיוחד כשמדובר בהוצאה השלישית בגודלה בבית: אלומיניום. כאן אתמקד ואסביר על סו...
• 

  על סביבה ורגישות

  11.03.14
  ... סוף מר. התהליך הזה גורם לנו לאבד עוד ועוד ממה שהוא "טבעי" שהוא גולמי, שהוא טהור. המלאכותיות, מכסה רק לכאורה, על מה שלא נשאר. המפתח הבעייתי ביותר שעומד בפני פתרון הבעיה, הוא הזמניות שלנו. זמניות המאפשרת לאנשים לא לחשוב כל כך הרבה קדימה. כנראה שזה גם טבע האדם. מטבע האדם, רק אירוע בסדר גודל קיצוני יגרום למישהו כאן להתעורר באמת. "טבע כאשר הוא סביבה הופך להיות נוף, אובייקט של סקרנות מחקרית, מערכת אקולוגית מאוימת שזקוקה להגנה אנושית או כלי קיבול של מז...
• 

  יונה להב ומלחמות המאה שעברה

  23.12.12
  ...יכה לדחוף את הכל החוצה ולרוקן את מרכזה, כמו במקרה של האצטדיון החדש ופארק מדעי החיים, וגם בנמל המורחב (...) אין ספק שיהב הוא האיש המתאים למאה ה-19. הבעיה שלו היא שאנחנו כבר נכנסים לעומק המאה ה-21, מאה של תקשורת וניידות דחוסות הרבה יותר".* רחוב מסדה בחיפה - צילום יואב לרמן מתוך הבלוג.אם נצרף את הסיפור הזה להתקפלות של יהב בנושא שיקוע קו הרכבת נגלה עד כמה לרמן צודק. יהב הוא איש העולם הישן שבו התשתיות הכבדות קודמות לפיתוח העירוני. הנמל הוא מפגע בעיר, ...
• 

  והיום מציגים - אדריכלות משעממת

  21.01.14
  ...אולי גם חוסר כישרון, תכננו משרדי האדריכלים קיקה ברא"ז ופרי דוידוביץ. הם התבלבלו וחשבו שכאן זה פתח תקוה."להמשך קריאה תל-אביב היא ה-עיר, כי יש בה הכל, וכל כך הרבה לראות, לגלות, להכיר, ללמוד, להגיע, לחדש מחד ולנבור ולהעמיק אל תוך דפי ההיסטוריה שלה מאידך. הריבוי ההולך וגובר של הסגמנטים היוצרים מרחב שהוא עיר, הפכו ערב-רב, עומס, ולא במובן הטוב של המילה. כל אחד רוצה 'חתיכה' ממנה. אבל יותר גדול, יותר מהר, יותר מיותר. יש לחזור למעט, כי זה ה"יותר" האמתי.
• 

  ספר חדש - שכונה מדינה

  29.10.12
  ...פשוטות וברורות וגם כמה תמונות כדי להשלים את התמונה. לסיום ולסיכום אחרי שראינו ולמדנו כל כך הרבה (ואת זה ניתן לעשות רק אחרי שרואים ומנתחים את הכל במכה אחת), מופיעה הצעה למודל סביבת המגורים האידאלית "המארג". לא מדובר רק בשכונה עתידית, אלא גם בשכונות הקיימות בהן ניתן לערוך שינויים ולהתאימן למודל."חלק מהפרקים מוצגים ברשת ולכן הדבר הקל ביותר הוא להיכנס לאחד מהם ולהתרשם. זהו למשל הפרק העוסק במשכנות ויצמן ברמלה.את הספר ניתן לרכוש בהוצאת רסלינג (94 ש"ח).
• 

  אדריכלי פנים? אין כזה מקצוע.

  3.07.11
  ...ים לשנות שום פריט במבנה, לא בצורה ולא בצבע, כמובן שאין מה לדבר על תוספות"... "המהלך שעשו בת"א סביב 'העיר הלבנה', גורף ונסחף. יש כאן כל כך הרבה דוגמאות יותר חשובות של בניינים, שהם לא 'באוהאוס'... שצריך לשמר אותם, ולא, הם לא מהבאוהאוס הקדוש, הם חלק ממרקם עירוני של עיר מתפתחת בהווה." יפעת מדברת בראיון גם על היזמים וכוחות השוק בארץ הפועלים לטובת מספר חדרים גבוה על חשבון איכותם ועוד נושאים. הכנסו לקרוא. * התמונה כאן של צלמת גלובס – עינת לברון.
• 

  סתם בית או עיצוב ישראלי?

  2.08.11
  כתבה על דירת פנטהאוז שפורסמה בבנין ודיור גרמה לי לחשוב שוב על עיצוב הבית הישראלי. הכתבה מציגה את הבתים שאנו בדרך כלל לא רואים במגזינים אבל רואים הרבה מאד כמוהם בארץ. אז האם זה העיצוב הישראלי האמיתי או שזה חוסר עיצוב? הפנטהאוז ברמת השרון עוצב במשותף על ידי מעצבת הפנים והלקוחה. כמעט כולנו מכירים את סוג העבודות הזה שבכתבה מוגדר כ"ריקוד משותף". עיצוב הבית מוצג כ"לא נשען על טרנדיות או על הלך רוח עכשווי. אי אפשר לקטלג אותו בסגנון ספציפי..." אבל אם...