לגור בין העננים! על מגדלי מגורים בעידן המודרני

מאת פנינה וידר אדריכלית ומעצבת פנים עוד בעידן העתיק תמיד חלמו בני האדם לבנות גבוה, אכן לאורך השנים נבנו מונומנטים אדירים באמצעים טכניים מוגבלים ובמאמצים עילאיים שפשוט קשה לנו לדמיין.
מבניהם נציין את הפירמידות במצרים וכמובן את בית המקדש שלנו בירושלים.
אלא שאז כל המבנים המדהימים הללו כוונו בעיקר למעמד הגבוה וכמובן למבני דת וציבור, זאת למרות שנרשמו גם מקרים של מגדלי מגורים לגובה אפי' בעת העתיקה.
במאה ה 19 עם המהפכה התעשייתית חל שינוי בעולם הבניה והאדריכלות העולמית ומבנים גבוהים החלו להיבנות בזה אחר זה בשנים אלו שמשו בעיקר עבור משרדים ממשלתיים ועסקיים וממש לא בהקשר של מגורים.
ראוי לציין את העיר פריז שנחשבת כמייסדת רעיון ה'פינוי בינוי' העירונית, בתקופת שלטונו של הקיסר נפוליאון השלישי וביוזמתו החל המושל המקומי ג'ורג' אוסמן במלאכת תכנון בניית העיר פריז המודרנית תוך מחיקה מוחלטת של כל המבנים המיושנים והצפופים ששכנו שם לפני כן.
משנת 1854 הפכה פריז לאתר בניה ענקי, ולמעשה רק בשנות ה30 של המאה ה20 הושלמה התוכנית.
פריז הפכה לעיר מודרנית והומוגנית אדריכלית, עם מבני מגורים בני 6-8 קומות עם חזיתות תואמות וצבע אחיד לכל רחוב.
במהלך המאה ה20 עם תופעת ה"עיור"- ההתכנסות לערים החלו להבנות באופן מואץ מגורים בבניה רוויה – כלומר בנייני מגורים המכילים כמות יותר גדולה של דירות על שטח מצומצם יותר, כשהיתרון ברור, כמות גדולה יותר של אנשים יכולה להתגורר במרכזי ההרים הנחשקים.

מגדלי מגורים- בשנים שאחרי מלחמת העולם השנייה החלו לצוץ בעולם מגדלי מגורים, על אף שאין הגדרה רשמית למגדלי מגורים, נהוג לכנות כך מבנים שמכילים למעלה מ12 קומות (כך לפי חברת Emporis העולמית), והתפשטו ברחבי העולם החל מאירופה וכלה בארה"ב וברחבי אסיה.
הדחיפות בבניה לגובה מגיע עם גידולן של הערים, ובישראל עם קצב צמיחה מהגבוהים בעולם.
וכשמרבית מהאוכלוסייה מתגוררת בערים הלחץ על מרכזי הערים ובראשם ערי המטרופולין של תל אביב.
הקרבה למרכז קובעת את הערך של הקרקע ומכך האינטרס לבנייה מואצת במגדלים.
עם התפתחות ההתחדשות העירונית בישראל הפכו אזורים רבים מבתים נמוכי קומה או בלוקים למגלי מגורים יוקרתיים.

מורכבות של בניה-   מגדלי מגורים מהווים אתגר אדריכלי והנדסי גדול, מכיוון שצריך לחשב קשת רחבה של אספקטים החל מתכנון מורכב תוכנית הנדסית שמחשבת את העומסים הרבים וכלה בבטיחות איכות הסביבה ופיתוח.
כשיזם מקים פרויקט של מגדלי מגורים הוא זקוק לקאדר רחב של יועצים כמו יועץ קרקע, בטיחות, מיזוג, בניה ירוקה, תנועה, אינסטלציה, חשמל, פיתוח ונוף וכמובן מהנדס קונסטרוקטור.
מערכות הבניין מורכבות וכוללות מאגרי מים וחדרי משאבות, חניונים ומערכות אוורור, חדרי טרפו וגנרטור, מעליות, דחסני אשפה, מערכות גז ובטיחות, התייחסות אקוסטית וטרמית ועוד.  

מעל כל אלה מנהלת האדריכלית את הפרויקט הסבוך ומובילה אותו החל מתכנון מאות עד אלפי יח"ד בניצול מקסימלי של השטחים המותרים.
תוך התייעצות עם יועצים ותכנון נכון של העמודים מראש והמערכות כדי למנוע אי התאמות וכאבי ראש בבניה.
הפיתוח בפרויקטי בניה רוויה יכול להיות מורכב ומצריך כישורים וידע, מומלץ שהאדריכלית המתכננת תתמחה גם בפיתוח ובתנועה, ע"מ שהתכנון המוקדם כבר יהיה מסונכרן עם הפיתוח ואזורי החניה, ויחסוך כאבי ראש כסף רב ופינג פונג מיותר בין היזם לרשויות. מאות יחידות דיור בבניין אחד- במגדלי מגורים ישנה כמות גדולה של יחידות דיור, בהם יתאכלסו אלפי אנשים.

תכנון נכון ופונקציונלי, דואג לצרכי הדיירים.
נותן ליזם יתרון גדול בשיווק ,וחיסכון כספי בשל תיאום מדויק של כלל המערכות, וכמובן מונע תביעות עתידיות.
לסיכום בשביל להגיע למקסימום ניצול של המגרש ,ולשימוש נכון וחכם במשאבים אתם חייבים אדריכלית מנוסה ומקצועית.
שתדע לשלב את כל ההנחיות והתקנים למגדל פונקציונלי ומושלם.