חדשות אדריכלות

מיכאל יעקובסון מספר בבלוג שלו על רשמיו מכנס איגוד המתכננים ומנצל את ההזדמנות להתרשמות מבנין הפקולטה למדעים מדויקים והנדסה, אחד הבנינים הראשונים שתוכננו על ידי האדריכל אברהם יסקי, עוד לפני שהיה בן 26. נראה על פי המאמר שמיכאל לא כל כך נהנה מהכנס, "התאכזבתי מאד... אווירה זקנה, עייפה ומשעממת", אלה חלק מהכינויים שהוא מצמיד לכנס. למזלנו נמאס לו מספיק מהר בשביל לנצל את ההזדמנות ולחקור לעומק עוד מבנה. יעקובסון מציג את הבנין בתרשימים, תמונות, חווי...

בעקבות גל המהפיכות באזור נזכר שרון רוטברד במהפיכות אחרות וכותב עליהם בבלוג שלו - חלל וכו' וכו'. בפרק ב' על המהפיכה הצרפתית ועל הרקע של פריז באותם זמנים, בפרק ג' על המלחמה ברחובות. מתוך הפוסט על פריז בפרק ב': "השאלה הגדולה היתה כיצד יכולה העיר להכיל את האי-סדר החברתי, ואם הפיתרון לאי הסדר הזה הוא תכנוני או צבאי. אנרי לפבבר טען שכל ההיסטוריה המודרנית של פריז היא "קנוניה של הבורגנות נגד המעמדות האחרים". בפעם הראשונה בהיסטוריה מתעוררת השאלה היכן...

תחת הכותרת "העיר במספרים" פרסם כלכליסט את אחת הכתבות המרתקות ביותר שפורסמו לאחרונה בנושא בינוי ערים. הכתבה בכלכליסט מספרת על ווסט ובטנקורט, שני פיזיקאים תיאורטיים החוקרים מערכות ביולוגיות וחברתיות מורכבות ומנסים לתרגם אותן לנוסחאות פשוטות. בשנת 2000 הם יצאו לחפש "כללי מכניקה" מדעיים בערים - נוסחאות שבעזרת נתונים מספריים יבשים, ובלא מידע רקע והקשרים היסטוריים, יוכלו לנתח את מצבן של ערים ולנבא את עתידן. לפני כמה חודשים הם פרסמו במגזין המדעי המ...

האדריכל ברוך ברוך שנכנס לתפקידו כיו"ר עמותת האדריכלים ב 15 לפברואר מציג בראיון בגלובס כמה אבחנות כואבות מאד על ענף התכנון האדריכלי בארץ. מתוך הכתבה: "אדריכלים שייכים לסוג בעלי המקצוע האוהבים - והייתי נוטה לומר אפילו מאוהבים - במשלח ידם. הם כמו שחקני תיאטרון וכמותם, יעשו הרבה מאוד, וילכו רחוק מאוד כדי לממש את חלומם ולהקים בית שהכול יראו. התוצאה של זה היא, בין היתר, מלחמת תעריפים עקובה מדם שהופכת את תחום התכנון לזירה, ממש לשוק של מחירים, במקו...

האם סטודנטים לאדריכלות יכולים להחליף את מתכנני הערים? שני שילה מספרת בכתבה בדה-מרקר על כך שעיריות רבות בוחרים להיעזר בסטודנטים לאדריכלות על מנת לקבל רעיונות מרעננים לחידוש פני העיר. בדומה לפניה של חברות לסטודנטים לעיצוב מוצר, גם הסטודנטים של בתי הספר לאדריכלות מקבלים לפעמים הזדמנויות לתכנון בפרויקטים אמיתיים. בכתסה מוצגים מספר פרויקטים בהם עורבו סטודנטים בשלב התכנון. אפרת בן ידיד למשל, מהחוג לעיצוב פנים במכללה למנהל ישבה גם בוועדת ההיגוי ...

יותם יעקובסון מזכיר לנו שוב בכתבה בגלובס את הקיבוץ המיוחד נאות סמדר. הקיבוץ הנמצא אי שם בדרך לאילת, סמוך לצומת שיזפון. בשבועות האחרונים הושלם כונס הרוח בחלקו העליון של המגדל. לצערנו התמונות כאן הן לפני התקנת הכונס. המגדל במרכז האומנויות משמש לקירור. בעזרת כונס הרוח קולט לתוכו המגדל החלול רוחות. במרומי קירותיו הפנימיים תלויים מתזי מים זעירים. הטיפות מצננות את האוויר שצונח אל המרתף. דרך פתחים בתקרת המרתף זורם האוויר מעלה במנהרות ומגיע אל כל חלק...

כתבה מקסימה של דקל גודוביץ ב"בנין ודיור" מציגה פן צבעוני והומוריסטי אצל האדריכל פיצו קדם. בהמשך לויכוחים ולכתבות פה באתר על צבעוניות, מינימליזם ושלטון הצבע הלבן מעניין לקרוא את דעתו של האדריכל על עבודתו הוא: "התדמית של אדריכלות לבנה שדבקה בי אינה נכונה כלל. אין לי שום עניין בצבע לבן. השפה שלי היא אכן מינימליסטית עם צמצום צורני, אבל מועשרת בחומרים, בצבע ובתרבות שרק מעצימים את התחושה." למרות שדקל מפנה את פיצו קדם לאתר האינטרנט שלו עצמו ומראה לו שב...

"לעתים רחוקות מצליח מאבק ציבורי של קבוצת תושבים לגרום שינוי של 180 מעלות בהחלטות ובמדיניות של רשות מקומית. המקרה של פארק קריית ספר בלב תל אביב מוכיח שמאמץ מתמשך, עקשנות והתמדה עשויים להשתלם." כך נפתחת כתבה של נועם דביר ב"הארץ" גינות קהילתיות הן דבר שהולך ומתגבר בשנים האחרונות. גינות בהן הציבור לוקח על עצמו את טיפוח השטח הציבורי בשיתוף עם הרשות האחראית עליו. פארק קריית ספר בתל אביב לוקח את הרעיון עד לקצה מאחר והפעם היו בשני הצדדים אותן מטרות. ...

בבלוג ארכיבלנדר מספר חנן פרץ על ביקורו וחוויותיו ממוזיאון היהודים בברלין בתכנונו של דניאל ליבסקינד. המוזיאון היהודי בברלין נוסד בשנת 1933. בשנת 1938 הורה השלטון הנאצי על סגירת המוזיאון כחלק מחוקי נירנברג. בשנת 1975 הוקם "האיגוד להקמת המוזיאון היהודי". המוזיאון עצמו נפתח בשנת 1978 כחלק מאגפי מוזיאון ברלין. בשנת 1999 הפך המוזיאון למוסד עצמאי, ועבר למבנה שתוכנן על ידי דניאל ליבסקינד במרכז ברלין. חנן כותב על הביקור במקום: "ללא ספק ליבסקינד ...

פיטר מריגולד, שנבחר לאחד מ-50 המעצבים המבטיחים בעולם מסביר ליובל סער בכתבה ב"הארץ" למה הוא מתעקש לעבוד עם עץ וליצור אובייקטים לא יפים. הכתבה נערכה לרגל סיור העיתונאים שהתקיים יומיים לפני פתיחת התערוכה "פוסט פוסיל" שמוצגת כעת במוזיאון העיצוב חולון ובה מציג פיטר את מערכת המדפים המכונה Split. מתוך הכתבה: העיסוק במדפים ובמערכות אחסון מאפיין אף הוא את מריגולד. המגזין "וולפייפר" תיאר אותו כבעל גישה טבעית לגיאומטריה ואובססיה לאחסון. בניגוד למע...

עמותת מרחב היא עמותה ישראלית הפועלת לקידום עירוניות מתחדשת בישראל המפעילה בלוג בשם "הרחובות שלנו". בשני הפוסטים האחרונים העלו לבלוג הרצאות מצולמות ומצגות מהקורס "סוגיות עירוניות בתל-אביב" שנערך בשנה שעברה. ההרצאה הראשונה של הלל שוקן – העירוניות כפשוטה. ההרצאה השניה - שיתוף הציבור בתכנון ותהליכי שאררט , הרצאתה של עירית סולסי על שיתוף ציבור בתכנון באמצעות תהליכי תכנון משתפים (הידועים גם בשם שאררט) ההרצאות מועלות לאתר בשיתוף עם המכללה הח...

יצחק ישר, מחשובי דור הביניים של אדריכלי ישראל, הלך הבוקר (14 פברואר) לעולמו. ישר היה בן 91 במותו. הלוויתו תתקיים ביום רביעי בשעה 13:00 בבית העלמין קרית שאול.האדריכל יצחק ישר הקים את משרד האדריכלים "ישר אדריכלים" בשנת 1956 וביסס את מעמדו כאחד החשובים והמובילים בישראל. יצחק תכנן אחדים מהבניינים החשובים בישראל, כמו בניין מוזיאון תל אביב לאמנות, הכור בדימונה, בית התפוצות, מגדלי דודו, בנין מקסיקו באונ' ת"א ופרוייקטים רבים נוספים. ישר זכה בפרס רוקח פעמ...

"הרבה שנים היתה אהבה לקובייה הלבנה, ובשנים האחרונות יש חזרה לצבע. זה נובע מתחושת רוויה ורצון ליצור משהו שונה, מיוחד ומעניין. רצון לגוון את הלבן המונוטוני, המשעמם, הצפוי והחדגוני", טוען פרופ' מיכה לוין, היסטוריון אדריכלות ואמנות מודרנית וראש המחלקה לאמנות רב־תחומית בשנקר (בכתבה של דקל גודוביץ' בכלכליסט) ואני אומר שכבר שמעתי את הדברים האלה לפני חמש עשרה שנה בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון... (15 שנה?!? שיט! אני זקן.) "האדריכלות היא משחק חכם, מד...

עמותת מרחב מזמינה את ציבור האדריכלים לדיון על התכנון, הביצוע וההשפקה של גינות קהילתיות. יום חמישי הקרוב, ה-17 בפברואר, בשעה 18:30 גינון קהילתי הנו מסגרת של עבודה משותפת בין אנשים הגרים בסמיכות (באותו הרחוב, שכונה, רובע) לבין רשות מקומית לשם יצירת גינה או טיפוחה. גינות קהילתיות במרכז גוש דן ובניהול התושבים הופכות לתופעה נפוצה יותר ויותר. הן מאפשרות שדרוג והשמשה של המרחב הציבורי, תוך יצירה של קשרים בלתי אמצעיים בין תושבי המקום ואכלוס של מרחבים...

מה קורה באמת בועדות התכנון? איך משיגים יזמים הקלות ואישורים בשווי של מליוני שקלים בלי לתת לציבור את התמורה ההולמת? כאדריכלים אנחנו בדרך כלל פחות חשופים למה שקורה במאזן הכוחות שבין היזמים וגופי התכנון אבל כתבה בדה-מרקר מציגה סיפור, אחד מני רבים, בו ניתנת הצצה חלקית אל מאחורי הקלעים. כרגיל בנושאים כאלה השאלה העיקרית היא "למה?" - למה אושרו התוכניות? למה נציגי הציבור - ועדות התכנון, אישרו תוכניות בצורה בלתי חוקית ועזרו ליזמים לעקוף את ההנחיות? הכ...

מיכאל יעקובסון ממשיך במסע התיעוד האדריכלי והפעם ב"סיבוב על גדות הביוב בפרויקט הארכיטקטוני המפתיע בחולות ראשון לציון". המאמר נפתח בביקורת די כסחנית על העובדה שהגוורדיה הותיקה של האדריכלים עדיין מובילה את השוק וממשיך משם "אז אולי עדיף, לפני שיהיה מאוחר מידי, להשיב לצעירים את הכח. הנה דוגמא נהדרת לכך: אסף לרמן – אדריכל צעיר שהצליח להחיות כמה מהרקמות היותר גוססות בתל אביב, עכשיו גם מראה את כוחו בתכנון האנגר סתמי לכאורה בהפיכתו ליצירה ארכיטקטונית המ...

24 פברואר 2011, 15:00 אולם המדיטק, צמוד למוזיאון העיצוב חולון הרצאה מיוחדת מפי קזויו סג'ימה וריו נישיזאווה בעלי משרד האדריכלות SANAA, יפן. קזויו סג'ימה (Sejima Kazuyo), בעלת תואר באדריכלות מאוניברסיטת הנשים ביפן. עם סיום לימודיה, החלה לעבוד במשרדו של האדריכל הנודע טויו איטו. ב-1987, פתחה סטודיו עצמאי בטוקיו, וכמה שנים מאוחר יותר זכתה בתואר אדריכלית השנה ביפן שקיים ה"המכון היפני לאדריכלות" בקטגוריית אדריכלים צעירים. סג'ימה מרבה להרצות באוניבר...

האם צריך לקצר את מסלול הלימודים לאדריכלות? איך בונים קניון שלא הורס את הרקמה העירונית, האם מעצב על יכול להתעלם מדרישות הלקוח ולעשות מה שהוא רוצה? בכתבה בדה-מרקר נדלן מסכמת שני שילה ראיון עם היזם והאדריכל דוד עזריאלי ומעצב העל רון ארד. מעניין לקרוא את דעתם מול השאלות של הכתבת שלא נגררת לחנפנות אלא שואלת באמת את מה שמעניין: האם הקניונים מחליפים את המוזיאונים, והכנסיות כאייקונים וכנקודות התייחסות בעיר? האם יש דרך לתכנן קניון שיתרום לעיר? ועוד. ע...

על בנק החקלאות בתל אביב - יצירה מרשימה מראשית האדריכלות המסחרית בארץ שתוכננה על ידי שולמית ומיכאל נדלר ב-1951, אומרת שולמית "יש בו שפה תמימה שרצתה להעניק הבעה בהירה ולהשתלב בסביבה." כתבה של נועם דביר מ"הארץ" עוקבת אחרי קורות הבניין מיום הקמתו ועד גסיסתו הנוכחית. הכתבה נפתחת בראיון קצר עם שולמית נדלר, בת 87, מהאדריכליות הבכירות שפעלו בישראל. שולמית מספרת על המבנה ולא חוסכת גם ביקורת עכשוית - "היום כל אחד עושה מה שהוא רוצה. יש בטלוויזיה איזו תו...

פוסט של אליאב ב"רחובות של גיין" מביא סקירה הסטורית של השדרות העיקריות של תל אביב: "אם שואלים את התל אביבי המצוי היכן נמצאת השדרה המרכזית של העיר, סביר להניח שהתשובה תהיה בין רחוב הרצל וכיכר הבימה, היינו – שדרות רוטשילד. מי שמכיר את האזור טוב יותר יידע אולי להגיד ששדרות ח"ן הן בעצם המשכן הטבעי של שדרות רוטשילד; ומי שיגדיל לעשות ויציץ במפות של העיר יגלה שלמעשה השדרה המרכזית של תל אביב ארוכה הרבה יותר: היא מתחילה (או אמורה להתחיל) ברחוב הרצל ונג...