חיפוש - תגובות , סימבולים / בלוקים , חדשות , #חשמל#תאורה#תוכנית#עבודה#קיים , אדריכלות , ספה 3 מקומות |1| - דף 3
לא מצאת? פשוט חפש.
-
העיר והפסנתר
19.11.12איתי הורוביץ כותב בבלוג שלו על הדרך בה מדגישה מחלקת התרבות את מרכז העיר במקום לחלק את "ההון התרבותי" גם אל השכונות החיצוניות יותר. הוא משתמש בפרויקט "נפגשים עם פסנתר" שנערך באביב האחרון בתל אביב כדי להדגים את הנושא."כבר מוכר ומוסכם" כותב איתי, "כי הון תרבותי הוא חלק משמעותי מאוד במכלול נכסיהם של מקומות, בנוסף לגורמים כמו נגישות תחבורתית, ערכי טבע, ועוד. בשאיפתה להיות 'עיר עולם' תל אביב מרבה להדגיש אספקט זה של תדמיתה. אך רק חלק מהעיר שותף לכך – וח... -
ארץ עיר - ספרה של אסתר זנדברג
7.05.12הוצאת בבל הוציאה אתמול את ספרה החדש של אסתר זנדברג - ארץ עיר, רשימות מקומיות. אסתר זנדברג היא כידוע כתבת עיתון הארץ לנושאי אדריכלות וחברת מערכת במוסף "גלריה". בספר מרוכזות רשימותיה מהעשורים האחרונים.זה לא סוד שדעותי ודעותיה של זנדברג חלוקות במרבית המקרים. לדעתי הביקורת של זנדברג מוטה פוליטית עד כדי עיוורון אדריכלי לפעמים, אני גם לא אוהב את התרכזותה בתל אביב ולא חושב שהיא "מבקרת האדריכלות היחידה" כפי שנכתב במספר מקומות. אבל אחרי כל המילים וההסתייג... -
הרצאות אורח - מתהור ודה קוניה
26.01.12יום רביעי, 8 פברואר, 19:00גלריה זהזהזה, הנגאר 21 נמל תל אביב.Anurada Mathur היא אדריכלית ואדריכלית נוף. היא פרופ' ודיקאן משותף במחלקה לאדריכלות נוף, אונ' פנסילבניה. Dilip da Cunha הוא אדריכל ומתכנן. הוא חבר סגל ב- Parsons School of Design בניו יורק, ובביה"ס לעיצוב באונ' פנסילבניה. מתהור ודה-קוניה ממקדים את פעילותם העיצובית והאמנותית בנושאים תרבותיים ואקולוגיים של נופים שנויים במחלוקת. מחקריהם הובילו אותם לאיזורים מגוונים וביניהם דרום מיסיסיפי, ני... -
עירוב שימושים כן... אבל אצלנו?!? בחיים לא.
31.12.12האדריכלים אשמים. האדריכלים לא יודעים לתכנן עיר כמו שצריך. את הטענות המוכרות האלה אפשר לשמוע בכל פינה. יובל כהן למשל בפוסט בבלוג של תנועת מרחב מאשים את "הפרברים" ומתגעגע לעיר הישנה של ילדותו שבה הנגרייה הייתה מעבר לרחוב.עיר טובה צריכה עירוב שימושים, שילוב של מגורים עם מסחר, מקומות בילוי עם תעסוקה זעירה לפחות. את זה כולנו יודעים, אלו הרחובות המועדפים עלינו בעיר. לא פרברי שינה שוממים מהולכי רגל, לא אזורי תעשייה ההופכים למפחידים בלילה, אנו מעדיפים את... -
על פואבלו אספניול בראשון לציון
27.04.14מיכאל יעקובסון כותב הפעם על שכונת פואבלו אספניול במערב לראשון לציון אשר הוקמה בתחילת שנות השמונים כיוזמה של קבלנים שבקשו למשוך את המשפחה הישראלית לשטח החולות שהלך והתפתח קרוב לים."האדריכלים שתכננו את הפרויקט בחרו ליצור שפה עיצובית ששאבה את מקורותיה ממתחם מבנים שהוקם בברצלונה לרגל התערוכה העולמית, שהתקיימה בעיר ב-1929." אומר יעקובסון, "אך מה שהתחיל כסיפור הצלחה חסר תקדים בנדל"ן הישראלי, הפך לקטסטרופה לאחר שיזמי הפרויקט נקלעו לקשיים, נעלמו והותירו ... -
לראשונה תחום התכנון לגיל השלישי מגיע לאקדמיה
14.11.16התכנון האדריכלי של דיור מוגן והשפעתו על איכות חיי הדיירים– זו הכותרת של אחד הפרקים המרשימים בספר ראשון מסוגו שיצא לאור בימים האחרונים, בעריכת פרופ' אסתר יקוביץ' מהחוג לגרונטולוגיה באוניברסיטת בן גוריון.הפרק מציג לראשונה מגוון אמצעי תכנון שנועדו להתאים את הדיור המוגן לצורכי האוכלוסייה המבוגרת באופן המשפר משמעותית את איכות החיים הפיזית והמנטאלית, ומציג גם מחקרים מן העולם המעידים על יכולת התכנון להשפיע אף על תוחלת החיים.בפרק מובאת סקירה של תכנון דיו... -
הכוריאוגרפיה של המחאה
24.11.15מה המשמעות של המרחב בעיצוב המחאה הפוליטית? שאלה זו עומדת במוקד התערוכה הכוריאוגרפיה של המחאה המבקשת לבחון את הקשר בין עיצוב המרחב לפעולה הפוליטית. הרעיון של הכוריאוגרפיה מוצע בתערוכה כאמצעי לבירור קשר זה והאופן שבו העיצוב המרחבי של המחאות עוזר או מקשה על משתתפים להשיג את מטרותיהם. גבולות פיזיים, מיקום גיאוגרפי, קנה מידה, צורה וסטרוקטורה, סמלים, ונורמות חברתיות - כולם תורמים לארגון המרחבי והחברתי של המחאה. נקודת המוצא של התערוכה היא כי מחאה תמיד ק... -
עיר קטנה ומכוניות בה... רבות
7.10.13קשה להחמיץ את מבני המעונות החדשים לסטודנטים באוניברסיטת תל אביב, אשר צמחו בן לילה כמעט, בדמותם של שמונה מבני ענק המשקיפים על הכביש המהיר. בעיר אשר בה המבנים צומחים בעיקר לגובה, והכבישים לרוחב, עדיין אין וגם לא תהיה יכולת להדביק את הפער (שבין כמות המכוניות ההולכת וגדלה, לתשתיות המשמשות אותן). הפער נובע מהעובדה הפשוטה שתל אביב פשוט לא תוכננה לרכבים ארבע-גלגליים. כי לא היו בזמנו כאלה. כותבת נעמה ריבה ב-XNET: "כמעט כל מאמר אקדמי ובלוג על תחבורה בת קי... -
Waterfront - חזית הים | כנס אדריכלים בינלאומי
2.04.13...בות ומובילות בעולם, מצטרפת למגמה החדשה ופותחת את עצמה לים ובכך שמה עצמה בשורה הראשונה של ערים מרכזיות וחדשניות בעולם המתמודדות עם תהליכים אבולוציוניים של קידמה והתפתחות טכנולוגית ותעשייתית. המפגש בין טבע ,תנאים אובייקטיביים ואדריכלות, יוצר בעולם בכלל ובאגן הים התיכון בפרט, אתגרים מרתקים העשויים לעצב מחדש את אופייה של העיר.הסוגיות המרכזיות בהן ידון הכנספרויקטי Waterfront ומקרי מבחן שהוצגו על ידי אדריכלים בין לאומיים ומקומיים מוביליםכיצד מתמודדים ע... -
הוגמשו התנאים בתחרות של עירית נתניה
19.06.11עמותת האדריכלים המאוחדים בישראל פרסמה הודעה על ההקלה שניתנה בתחרות לבנין בית העיריה החדש בנתניה. כזכור, מחאה לגבי הנושא עלתה בכמה מקומות ברשת, כולל בלוג ארכיבלנדר וגם אתר זה. הבעיה בתנאי התחרות הייתה הדרישה למעוניינים להתמודד בתחרות להוכיח כי תכננו כ- 10000 מ”ר של בניני ציבור או משרדים בפרויקט אחד או שניים לכל היותר. דרישה זו הוציאה מחוץ לתחרות אדריכלים צעירים שזו דרכם העיקרית לפרוץ לשוק. מלבד המחאה ברשת יניב מ ArcHeb גם פעל בנושא מול עמו... -
תערוכה - אנשים ועיר
30.12.14...ט בארכיטקטורה שמנהלת גודש: גודש של אנשים, עומס של פרצופים, של פרסומות ושל גירויים ויזואליים; גודש שמאפיין את הקפיטליזם הגלובלי של הערים הגדולות ברחבי העולם. המפגש הזה, בין המרחב האדריכלי לבין המסה של ההמון, כאילו מגדיר עבור האדריכלות, שבעשורים האחרונים תומרנה למעמד של קישוט לא מזיק, תפקיד משמעותי יותר ככלי לניתוב וליצירה של התנועה ושל המפגש האנושי בעיר. נחום שוץ, יליד 1938, אדריכל פעיל מ- 1968.למד צילום בבית 'דיוקן' אצל יענקלה בורשטיין.הציג בתערו... -
התחרות לתכנון ספרייה לאומית - עוד תגובות
25.03.12שתי כתבות נוספות התפרסמו השבוע בנוגע לתחרות לתכנון הספרייה הלאומית. בדה-מרקר מתראיין האדריכל ארד שרון ומעלה שוב את מסכת הטענות עליהם חתמו אדריכלים רבים, ב"הארץ" מראיין נועם דביר את דוד בלומברג, יו"ר דירקטוריון הספרייה ומקבל את תגובתו למחאה."אופן ארגון התחרות, לדעתי ולדעת חברי מארגני העצומה, הוא לא אתי ולא הוגן מבחינת האדריכלים", טוען שרון. "למשתתפי הסיבוב הראשון אין סיכוי לזכות בתחרות." כזכור, השלב הראשון הוא השלב הפתוח וממנו יעלו רק 4 לשלב המוזמ... -
8 טענות מופרכות לגבי משבר הדיור
10.08.11"משך מרבית שנות קיומה הייתה ישראל למעבדת ניסויים בתחום התכנון העירוני." כותב האדריכל פרופסור הלל שוקן בכתבה בכלכליסט. "אך שלא כמו ברפואה, בתחום התכנון לא נדרשים אישורים לניסויים בבני אדם. המשבר הנוכחי הוא עדות לכישלונם של כל הניסויים האורבניים בישראל ולצורך דחוף להחליף דיסקט." שוקן מציג 8 טענות המושמעות כעת ומפריך אותן אחת לאחת. חלק מהטענות פופוליסטיות ולא רציניות ("דפני ליף היא ילדה מפונקת מכפר שמריהו"), חלקן כבר הופרכו מזמן ("מאגר קרקע עצום... -
כיצד להגדיר "עיר" ? בעיה?
26.08.12המאמר הזה מתייחס למאמרים שלך יובל ולקו המחשבה שאתה מציג. אתה בן אדם אפוקליפטי, ולפי דבריך המשיחיים כמעט מוטב כי נשב ונסתכל על איך חולף העולם...לטענתך אורבניזם אינו "ערך", זה מובן מאליו. גם אוכל הוא לא ערך, ותרבות כמובן שלא. אבל מנסים, לומדים, חיים, מתים, שטויות... מטרת האורבניזם היא רק יצירת תרבות, אבל אם זה מפריע לך, כבר הפסיקו עם זאת מזמן.שאלת למה תל אביב היא העיר היחידה בארץ כשכל השאר הן אוסף של שכונות מבודדות. אז הנה התשובה. עכשיו בלי אורבניז... -
על תכנון, בניה וטכנולוגיה בעשורים הקרובים בישראל
15.03.17הפרמטר האנושי, מפגש 3.1: על תכנון, בניה וטכנולוגיה בעשורים הבאים בישראלשיחה עם מתכנן ערים ד"ר קובי יסקי ופרופ' אדריכל יאשה גרובמןבמפגש זה, ישוחחו קובי יסקי ויאשה גרובמן על פני האדריכלות, התכנון והבניה בישראל בשנים הקרובות. בשיחה זו בין שותף בכיר במשרד האדריכלים הגדול בישראל בעשורים האחרונים, לבין אחד מהקולות הבולטים של הקשר בין אדריכלות ותכנון למתודולוגיות ותפיסות תכנוניות חדשניות, ננסה לדון בכיוונים אליהם מתפתחים תחומים אלה היום, כיצד יכולות הפר...
לא מצאת? פשוט חפש.
סנן תוצאות לדפים מסוג זה
