חיפוש - סימבולים / בלוקים , חדשות , שונות , #חשמל#תאורה#תוכנית#עבודה#קיים , בטון , בניין |1| - דף 2

• 

  זנדברג נגד שאר העולם... שוב

  30.01.12
  ...ציה הגדולה ביותר היא... חנייה? יותר מרבע מהשטח?!? ממיקום טבעי בתוך קמפוס למיקום מבודד ויוקרתי. אולי באמת הבעיה הפעם היא בעצם הקמת המבנה החדש?בטוקבקים מגיעות כמה תשובות בנושא:"חץ הצפון" כותב:למה להשקיע 100 מיליון דולר ביציקות בטון עבור ספרים שממילא אין גישה של הציבור אליהם? למה לא לתכנן פארק ציבורי באתר הספרייה עבור העם? פשוט בושה. תנו לנו שטחים ציבוריים פתוחים עבור העם ולא מבצרים עבור האליטות !יש הבדל בין צורך לבין דחיפות קיומית. פחות מפרומיל של ...
• 

  האם ישומר הבנין הכי מכוער?

  5.02.12
  ...ו כנראה יהיה להיהרס.מרכז אמיר, הידוע גם בכינוי "בניין השופרסל", הוא בית מגורים בפינת הרחובות המלך ג'ורג' ואגרון בירושלים, מול כיכר פריז. הבניין תוכנן בידי האדריכל דוד רזניק ב-1958, ובנייתו הושלמה ב-1961. הבניין ניצב על עמודי בטון בצורת וי מעל קומת מסחר ומוקף במרפסת רציפה. הבניין נבנה בשיטה שהייתה מהפכנית בזמנו, חלקיו המוכנים הונפו על ידי עגורן וקצב הבנייה היה קומה ביום.כיום גם האדריכל רזניק אומר שמצב הבניין קשה "הדיירים התחילו להוסיף מזגנים ומחסנ...
• 

  יומולדת שנתיים ל Xnet אדריכלות

  29.03.13
  ...ושיפזר חלק מתשומת הלב הציבורית למקומות רחוקים מהמערכת, כאלה שגם נסיעה באופניים לא מספיקה וצריך ממש לחצות עבורם את הירקון.אחת הבעיות הגדולות ביותר של ביקורת האדריכלות בארץ היא ריכוז הדיון בתל אביב. כל עץ ברחוב צדדי וכל קוביית בטון מתפוררת מקבלים חשיפה ודיון מעמיקים בעוד שתהליכים עצומים העוברים על מרכזי ערים כמו נתניה, באר שבע, חיפה וירושלים חולפים להם מתחת לסף הראייה של העיתונות הארצית. למרבה הצער וההפתעה גם בזירת הבלוגים המצב דומה. מספר הבלוגים ה...
• 

  יומן מסע אנגולה - ליאור בן שטרית

  13.11.11
  ...תהליך הבניה, החיפוש אחר חומרי הגלם השונים - עץ, אבן, בטון, ואגרגט – אשר היווה חלק מהרפתקאה דרכה ניתן לגלות מעט אודות דרך החיים במדינה מרתקת ומורכבת זו. ליאור בן שטרית הוא סטודנט שנה ג' במחלקה לאדריכלות, המרכז האקדמי ויצו חיפה, וזו עבודתו הראשונה. תושב רחובות. עוסק באמנות פלסטית ומתנסה בכתיבה, פעיל אקטיבי בנושאים חברתיים בגופים שונים בארץ.. השתתפות בהרצאה היא בתשלום. דמי כניסה 10 ש"ח. ההרצאה תיערך בתלות במספר מינימלי של משתתפים. להרשמה:
• 

  הקרב על הבימה נמשך

  4.12.11
  ... ובידי מי הפקידה אותו. צריך לחפש את האמת מתחת לפנס הנכון." כותב "אדריכל מקומי"."אני לא קולגה, אני סתם תל אביבית, ואני חייבת להגיד שכל פעם שאני עוברת ליד הבניין הזה יש איזה כיווץ של בושה בלב. הטיח המנצנץ, הבומבסטיות - קוביית הבטון הלבנה הזאת נראית כמו טנק ענק ומנצנץ באמצע העיר. הוא לא שייך לכלום, גוש בטון עיוור. (...) לאנשי כוח יש נטייה להקשיב לקומפלימנטים סביבתם ולחשוב שהם נהדרים. כנראה שזאת דוגמה נהדרת. מה יגידו לו שחקנים אחרי שהבניין כבר הושלם?...
• 

  על ממ"דים וחדרי מדרגות

  22.11.12
  ...דר המדרגות. הוא לא סתם מעבר אנכי עבורם. הוא מקום מפגש. יש בו חלונות, מדרגות רחבות ומעקות ברזל מעשה ידי אמן. זהו החלל הציבורי של הבניין, חלל שלא משתמשים רק בעתות מצוקה; זאת בניגוד גמור לחדרי המדרגות הצעירים, שהם בסך הכל מגדלי בטון אטומים שעושים הכל כדי שלא יעברו דרכם. חדרי המדרגות הללו הם תוצאה של אדריכלים שלא ידעו לבצע את עבודתם נאמנה. הם נתנו לתקנות בטיחות לשעת שריפה להכתיב מציאות אדריכלית עצובה ולא הצליחו להציע אלטרנטיבה שתדע לתת מענה בטיחותי ו...
• 

  מונוטוני, משעמם, צפוי וחדגוני

  14.02.11
  ...ם. אני רואה בחלקו התחתון שימוש נכון בחומר ולא בצבע. מבחינתי יש הבדל עצום בין בחירת צבע לבחירת חומר. אם בחרתי לחפות משהו בעץ אז הבחירה היא בעץ ולא בגוון חום. גם המשתמשים מרגישים "עץ" ולא "חום". אותו הדבר עם אלומיניום, זכוכית, בטון חשוף, אבן חברון, שיש ורונה, לבני שמוט, אבני בזלת - לכולם צבע אבל בכולם המשתמש מקבל את הרושם של החומר יותר מאשר את הצבע. בבנינים האחרים, כמו במרכז הלב באיכילוב השימוש בצבע האדום הוא נקודתי ונועד ליצור נקודת משיכה דווק...
• 

  אדריכלות כפעולה חברתית בטכניון

  8.05.23
  ...ת הקהילה המקומית. בסדנת הבנייה, הנמשכת עשרה ימים, מתגוררים הסטודנטים בקרב הקהילה המקומית ובונים את המבנה שתכננו. לדברי המנחים פרייס ובלייכר, זהו ניסיון מעצב וחיוני הן לסטודנטים והן לקהילה המקומית. בימי הבנייה סטודנטים יוצקים בטון, מרתכים פלדה ומקימים פיגומי עץ, והדור הצעיר המקומי נחשף לפוטנציאל שבהשכלה גבוהה.מאז ייסודו של הקורס ליוו השניים תשעה פרויקטים שהגיעו לידי מימוש, ובהם מועדון רכיבה לנוער בלוד, מתחם מפגש וגן קהילתי בחיפה, מועדון רכיבת טנדם...
• 

  כנס האדריכלים הבינלאומי השני בחיפה

  3.12.14
  ...התכנסות והרשמה 09:00-09:30 ברכות ודברי פתיחה: · מר יונה רהב ראש העיר חיפה 09:30-10:15 הרצאת אורח: פריז: לחבר את העיר המתפוררת אדריכל ומהנדס Marc Mimram 10:15-10:30 פיץ: מתעשיית בטון לאיכות סביבה ורווחה מר אברי ולפמן, מנכ"ל, ולפמן תעשיות בע"מ הצגת החברה וחזונה כתעשייה מתפתחת ומפתחת מעל 90 שנים 10:30-11:00 הפסקת קפה 11:00-11:45 מושב ראשון : פיתוח עירוני כלכלי בר קיימא ...
• 

  עדה כרמי מלמד, סגנון אישי או שכפול?

  7.03.12
  ...רמי עצמה, חלק מהשיח הפנימי שאדריכל מנהל בינו לבין עצמו בזמן התכנון ולמעשה כמעט ולא נוגע כלל למשתמש בבניין. אבל גם אם נעבור לדיון ברמה המוחשית אין ספק שלכרמי שפה מובחנת. חצר פנימית, חלונות צרים וגבוהים, שימוש בחומר כבד (אבן / בטון) בשילוב עם קירות מסך, ניקיון מצבע כמעט לחלוטין ועוד.שפה אישית או חיקוי עצמיהטוקבקים לכתבה מציגים השקפה שאומרת "ראינו כבר": מבחינתי כל המבנים בתכנונה של כרמי נראים אותו דבר!! (...) היכן היצירתיות!? החידוש?! בעיני, ללכת ול...
• 

  עבודת צוות - תערוכה

  5.07.13
  ...ון שהנדלרים הפכו לדובריו המרכזיים בעשורים הבאים. בשנת 1958 הצטרף לבני הזוג נדלר האדריכל שמואל ביקסון כשותף. יחדיו תכננו את בניין הספרייה המרכזית ע"ש סוראסקי באוניברסיטת תל אביב, עליו זכו השלושה בפרס רוקח. הבניין הגושני הבנוי בטון חשוף, לו נוכחות דרמטית בקמפוס האוניברסיטה, הפך לאחד מסמליה של האדריכלות הברוטליסטית העושה שימוש בחומרי בנייה זמינים ופשוטים הנותרים חשופים. עם זאת, האלגנטיות והזרימה של הבניין ביטאו עידון וגישה מקורית למוסכמות של הברוטלי...
• 

  באר בקיבוץ | האדריכלות של מנחם באר - תערוכה

  10.07.16
  ...ווית ישרה לחזית, הקיר או הבמה, בדומה לפורטרטים פיגורטיביים. בצילום המבנים בכללותם, הוא שומר מרחק במטרה לתפוס את הסביבה המקיפה אותם. "כשהבאתי למנחם את התמונות, הוא מצא ש'הירוק' חוזר בעבודות כמו מוטיב והרבה מהחיוּת של אותם מבני בטון היא הסביבה הירוקה העוטפת אותם", מספר טלמור. "העצים, השיחים והמדשאות הם מרכיב שהוא לא הכיר עד אותה עת ביחס למבנים, היות וברוב המקרים הסביבה אז הייתה חשופה מצמחיה".שורשים ליצירתו של טלמור ניתן למצוא בעבודתם של צלמים אמריקא...
• 

  תערוכה - האדריכלות של מנחם באר

  20.09.15
  ...זוית ישרה לחזית, הקיר או הבמה, בדומה לפורטרטים פיגורטיביים. בצילום המבנים בכללותם, הוא שומר מרחק במטרה לתפוס את הסביבה המקיפה אותם. "כשהבאתי למנחם את התמונות, הוא מצא ש'הירוק' חוזר בעבודות כמו מוטיב והרבה מהחיוּת של אותם מבני בטון היא הסביבה הירוקה העוטפת אותם", מספר טלמור. "העצים, השיחים והמדשאות הם מרכיב שהוא לא הכיר עד אותה עת ביחס למבנים, היות וברוב המקרים הסביבה אז היתה חשופה מצמחיה.שורשים ליצירתו של טלמור ניתן למצוא בעבודתם של צלמים אמריקאים...