חיפוש - #חשמל#תאורה#תוכנית#עבודה#קיים , בינוי ערים , בית פרטי |1|
לא מצאת? פשוט חפש.
-
אירוע הגמר של הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים
23.11.15...ייה לא חוקיות, צווי הריסה והתיישנות מבנים – כל אלה מסבכים את המצב משנה לשנה. רוב הבתים משתייכים ל'מושאע' והיו בבעלות של עשרות אנשים, להם קמו יורשים, וכך התפצלה הבעלות בין מאות משפחות".ליז לייבוביץ, בוגרת הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, אמרה את הדברים עם זכייתה בשני פרסים על עבודת הגמר השנתית שלה, "מושאע מושאע – פרויקט התחדשות עירונית בשכונת התקווה". העבודה, שהציגה גישה חדשנית לשיקום השכונה, זכתה במקום הראשון בשתי תחרויות נפרדות: "הפרויקט... -
האם הזוועה התכנונית של תמ"א 38 תחריף?
22.10.12תמ"א 38 היא תכנית בעייתית בלשון המעטה. אבל עכשיו מעבר לכל הצרות מנסים הקבלנים לדחוף יוזמה שתאפשר ניוד זכויות בניה בין ערים. ראשי הראשיות המקומיות עומדים כרגע ומונעים את הנושא אבל האינטרס של הקבלנים מתיישב טוב עם האינטרס של משרד האוצר וההכרעה עלולה להיות כואבת.ניסים בובליל, נשיא התאחדות בוני הארץ ("התאחדות הקבלנים והבונים בישראל" לשעבר), כותב: "תמ"א 38 היא תוכנית שמתאימה רק לאזורי הביקוש והיא מחזקת בעיקר את מדינת תל-אביב. מדובר בתוכנית לא שוויונית... -
שבילי אופניים בעיר - זה לא כל כך פשוט
8.05.11עכשיו, כשעיריות הערים הגדולות מבינות סוף סוף את הנחיצות בשבילי אופניים כחלק מפתרון התחבורה, מתעוררים התושבים ומתנגדים למהלך. מי נגד מי, ולמה זה קורה - בכתבה הבאה. עיריית תל אביב ועיריית ירושלים הבינו שכדי לשחרר חלק מהעומס במרכזי הערים וכדי להפחית את זיהום האוויר צריך לאפשר לתושבים נתיבי נסיעה באופניים. בעיר הפקוקה יכולים האופניים להיות אלטרנטיבה זולה ומהירה יותר מהמכוניות. לכולם ברור היתרון בפתרון זה גם מבחינה סביבתית אבל השינוי הנדרש אינו קל... -
עירוב שימושים כן... אבל אצלנו?!? בחיים לא.
31.12.12האדריכלים אשמים. האדריכלים לא יודעים לתכנן עיר כמו שצריך. את הטענות המוכרות האלה אפשר לשמוע בכל פינה. יובל כהן למשל בפוסט בבלוג של תנועת מרחב מאשים את "הפרברים" ומתגעגע לעיר הישנה של ילדותו שבה הנגרייה הייתה מעבר לרחוב.עיר טובה צריכה עירוב שימושים, שילוב של מגורים עם מסחר, מקומות בילוי עם תעסוקה זעירה לפחות. את זה כולנו יודעים, אלו הרחובות המועדפים עלינו בעיר. לא פרברי שינה שוממים מהולכי רגל, לא אזורי תעשייה ההופכים למפחידים בלילה, אנו מעדיפים את... -
העיר והקניון
4.06.13"בתחרות הזו יש מנצח ומפסיד" כותב מיכאל יעקובסון ב Xnet, "כל תוספת של קניון מסייע בשקיעת חיי הרחוב והמסחר המקומי". פתיחת הגרנד קניון החדש בבאר שבע "מייצגת מדיניות עירונית לא ברורה. פיתוח שדרות רגר בכניסה הצפונית לבאר שבע מרמז אולי על רצון לפתח את המרחב הציבורי הפתוח, אך הזנחת השוק העירוני, פיתוח מעגלי התנועה באופן מוגזם (שנועדו למכוניות ולא לבני אדם) ופיתוח הקניון החדש הם מהלכים שמעודדים את התפוררות המרחב העירוני כזירה אזרחית חופשית ונגישה לכולם".... -
לנסוע ולחנות בעיר הגדולה
3.09.12שלוש כתבות מעניינות דנות השבוע באחת הצרות הגדולות שמציבה לנו המכונית הפרטית - איפה לעזאזל שמים אותה? המכונית היא הרכוש הפרטי היחיד שמותר לנו לשים בשטח ציבורי ואנחנו מצפים מהעיר לספק לנו את השטח הזה על חשבונה כמובן.לחשוב מחדש על מגרשי החנייהנועם דביר מראיין ב"הארץ" את פרופ' ערן בן-יוסף, חוקר מאוניברסיטת MIT בקיימבריג' שכתב ספר בשם "ReThinking a Lot", על חייהם ודעיכתם של מגרשי החניה ועל דרכים אפשריות להמציא אותם מחדש כמוקד של פעילות חברתית ותרבות... -
פארק המסילה בירושלים לדוגמה
9.04.12פארק המסילה בירושלים יכול לשמש מקרה דוגמה לתהליכים ההולכים ומתגברים בזמן האחרון - מעורבות גבוהה של התושבים המקומיים בעיצוב סביבתם העירונית. בכתבה ב"הארץ" מציג נועם דביר את הפרויקט ומראיין את האדריכלים המתכננים, יאיר אביגדור ושלומי זאבי, אבל הצגה כזו מתחילה להיות ארכאית והיא אינה מספקת יותר את התמונה המלאה.שיתוף הציבור - מה קורה בשטח?פארק המסילה אמנם תוכנן על ידי האדריכלים והעירייה אבל הכוחות שפעלו ברקע הם כוחות חדשים - התושבים. מדברים לא מעט על ש... -
הקשר בין תכנון עירוני ושלטון
22.07.12תשומת הלב שלנו נדרשת, לפני שתל אביב נהפכת לעוד עיר שדה, דבר שיכול לקרות פתאום, מהרבה סיבות, ובעיקר מתוך זלזול ישראלי ותכנון ערים לקוי. למשל הצעירים עוזבים אותה, והעשירים (מעטים במספרם) מחליפים אותם. העיר נופלת בשממון, חזרה לשנות השמונים. אנא שימו לב לעובדות הבאות: ת״א האמיתית המחזיקה את המרובה, היא קטנה מאד, בין הירקון ובין אבן גבירול, הים ורוטשילד, בסך הכל ששה אחוז מן השטח העירוני של תל אביב-יפו ואוכלוסיית המתחם הזה הוא סביב עשרה אחוזים מן התושב... -
אדריכלות פרמטרית
9.05.12...סרט 2 - Associative Designאם כל זה נראה לכם מוזר ולא הגיוני? חשבו שנית, יש תחום בו אנחנו עובדים כך כבר שנים (רק שאנשים מבצעים את עבודת המחשב). יש תחום תכנוני בו האדריכל רק מגדיר חוקים ופרמטרים אבל לא את העיצוב - תב"ע. תוכנית בינוי ערים היא למעשה רק אוסף הוראות שאינו כולל תכנון פרטני. מתכנני ערים עובדים למעשה כבר שנים בשיטות של תכנון פרמטרי.התכנון הפרמטרי מאפשר לנו האדריכלים להגיע שוב אל האיכות שאנו מייחסים למוצר שאינו חזרתי. קל לראות את האיכויות ... -
למה לי פוליטיקה עכשיו תכנון עקרוני, דיון #1
9.02.17למה לי פוליטיקה עכשיותכנון עקרוני, דיון #121/2/1719:00פוליטיקה היא אמנות האפשרי.ציטוט המיוחס לאוטו פון ביסמארקתוכנית מיועדת להכשיר סטודנטים לעסוק במקצוע תכנון ערים ואזורים ולתת בידיהם את הידע והכלים התיאורטיים, המקצועיים והמחקריים הדרושים לעיצוב מדיניות וקבלת החלטות…אתר החוג לתכנון ערים ואזורים, הטכניוןלמה לי פוליטיקה עכשיומי הם מקבלי ההחלטות האמיתיים - הפוליטיקאים אשר קובעים את החוקים, עורכי הדין והפקידים אשר מנסחים את התקנות, או אנשי המקצוע הממ... -
בין מחקר לפרקטיקה. על הקשר בין מחקר ופרקטיקה אדריכ
10.05.17... של התכנון האדריכלי ויתמוך בתקשורת ובקבלת החלטות מושכלת על ידי האדריכלים, צוות התכנון ומנהלי בתי החולים במהלך תהליך התכנון ובזמן התפעול של בית החולים.אדריכלית נירית פילוסוף, עמיתת קרן עזריאלי, דוקטורנטית בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון ומנחה ללימודי ארכיטקטורה. בעלת תואר שני מאוניברסיטת מקג'יל במונטריאול, ותואר אדריכלות מהמרכז האקדמי ויצו חיפה. נירית צברה נסיון מקצועי כמתכננת ראשית במשרדי אדריכלים מובילים בארץ ובקנדה וזכתה בפרסים בינלאומי... -
מועד אחרון להגשות - תחרות תכנון הכניסה לנתיבות
16.01.19המועד אחרון להגשת תחרות נתיבות הוא 24.01.2019 תחרות פומבית לתכנון הכניסה לעיר נתיבות בין אדריכלים ואו אדריכלי נוף בישראל, הרשומים בפנקס המהנדסים והאדריכלים ומזמינים אותם להגיש הצעותיהם חבר השופטים: מר יחיאל זהר - ראש העיר – שופט אדר' אריה קוץ – יו"ר חבר השופטים אדר' יצחק כהן - מהנדס העיר – שופט אדר' פזית שאולי - שופטת אדר' שלום דוידוביץ – שופט אדר' נוף דפנה גרינשטיין – שופטת אדר' אריה גונן – מזכיר חבר השופטים...
לא מצאת? פשוט חפש.
