חיפוש - חדשות , #חשמל#תאורה#תוכנית#עבודה#קיים , אדריכלות , דשא מוכן |1|
לא מצאת? פשוט חפש.
-
האם ישומר הבנין הכי מכוער?
5.02.12...ן להחריב כמעט כל דבר, מכוער או יפה, זניח או חשוב היסטורית. לטעמי יש רק מעט מאד מבנים שראויים לשימור. אדריכלים ומבקרי אדריכלות רוצים לשמר כל קיר וחורבה ופוגעים בדרך שבה רקמת העיר מחדשת את עצמה. מתחמים מצועצעים כמו "מתחם הרכבת" אינם שימור אמיתי בעיני אלא אדריכלות מצועצעת מפלסטיק, מבנים כמו בית ההסתדרות צריך לדעתי להעיף.הייתי שמח אם כל אנשי השימור היו גרים במבנים אותם הם מבקשים לשמר עד שיצליחו לשפץ אותם. זה קל לצעוק שחשוב לשמר על גבם של אנשים אחרים. -
המשחק הטיפשי והלא מדויק של נפחים ואור
24.10.11כתבה במעריב מספרת על זירת ההתגוששות החדשה בין היזמים והאדריכלים - לאחר שהאדריכלים מסיימים לתכנן, היזמים מדביקים לוגו ענק או עורכים על החזיתות מופע אורקולי. עד כמה חשוב המותג של הבנין או החברה ששוכנת בו והאם אין מקום לשתף את המתכננים בדרך בה נראית החזית עליה עבדו כל כך קשה? "כשבנק המזרחי לקחו 14 קומות במגדל משה אביב הם התנו את זה בכך שהלוגו שלהם יככב על המגדל ושיראו אותו למרחק של כמה קילומטרים", אומר בכתבה האדריכל אמנון שוורץ, ממשרד אמאב אדריכ... -
שוויץ ואיטליה במרכז יהוד
5.07.11... בטוח שהרעיון של ראש עיריית יהוד רע כל כך. ואם לתת פתחון פה לאחד הטוקבקים בכתבה: "מה תל אביבי בדיוק בסגנון שהומצא בגרמניה בשנות העשרים-שלושים והועתק לכאן ללא כל הקשר מקומי וללא מחשבה?... אני מוכן להמר שלאותם הכותבים הביקורתיים על האדריכלות הישראלית, אין שום בעיה עם אוכל איטלקי השולט בתל אביב, או עם אופנה איטלקית או עם עיצוב מוצרים איטלקי... כל אלה בסדר מבחינתם. זה גם הולך טוב עם האספרסו. בדירת הבאוהאוס, אלא מה." * התמונה מהדמיות היח"צ לפרויקט -
רם כרמי משיב לביקורת על הבימה
1.12.11"עשינו הכי טוב שיכולנו במסגרת התקציב הזעום" משיב רם כרמי במעריב לביקורת על הקופסה עם הנצנצים. כל זאת כשבמקביל אסנת סקובלינסקי תוקפת את הבנין וחובטת בו "אני יכולה רק לדמיין את הגורמים בעירייה מחפשים אדריכל להבימה ואומרים לעצמם - הי, מי עשה לנו את התחנה המרכזית? זה פרויקט מוצלח, בואו נעסיק אותו שוב." הקטע המשעשע ביותר בראיון מגיע באמצעו ובו שואל יונתן קנטי הכתב את רם כרמי לגבי ההחלטה לצפות את המבנה בטיח מנצנץ. "כשהתחילה הביקורת ששמתי בומבה באמצ... -
חזיתות של גרפיטי ותכנון פרמטרי
23.07.12...בריחוק שנוצר כתוצאה מהעובדה שהחזית שמשמשת להקרנה היא לא תוצר שלנו. ההתייחסות אל החזית היא נייטרלית ועושה שימוש בעיקר במאפיינים הפורמאליים שלה, ואלה לוקחים חלק בתהליך הגיבוש של התוכן וההתאמה בין הנושא המוקרן למצע עליו מתרחש. אדריכלות זה כל כך "יצירתי" וקוד זה כל כך "שכלתני ומרובע"... איך זה מתחבר? אני ממש לא מסכים איתך שקוד זה דבר "שכלתני ומרובע" לעומת תכנון אדריכלי. אם תסתכל על כל תהליך תכנון של מבנה אז הוא גם כן תוצר של "קודים" - חוקים, תקנות... -
מוזיאון תל אביב החדש - דברי המבקרים
6.11.11שתי כתבות מעניינות מאד הופיעו בסוף השבוע וסקרו את המבנה החדש של מוזיאון תל אביב שתוכנן על ידי פרסטון סקוט. הן האדריכל יוסי מטלון והן ה"לא-אדריכל", אלון עידן מצאו את עצמם מבולבלים והשוו את המקום לתחושת חוסר ההתמצאות שחשים לפעמים בקניון. שניהם גם טוענים שהגלריות והמוצגים משניים יחסית לעוצמת המבנה. בבלוג רשמים ומחשבות כותב מטלון "נראה כי היה כאן ניסוי אדריכלי מקומי, מישהו ניסה לבדוק האם אפשר להקים מבנה שתוכנן באמצעים דיגיטאליים מתקדמים, באמצעות ... -
פרובינציאלי, קרתני וצר אופקים
21.09.11סוף סוף אנחנו נהנים מתשובתו של נשיא בצלאל לדרך בה נבחרו המתכננים למתחם הקמפוס החדש. לאחר פרשת התחרות שהייתה ובוטלה, הבחירה ב sanna וכל המהומה מסביב, העניק כבוד הנשיא פרופסור צוקרמן ירום הודו ראיון לנועם דביר מ"הארץ". אין לי כח לשחזר כאן שוב ושוב את כל הטענות, וההסטוריה של הויכוח מי שרוצה יכול לקרוא את זה בכתבה המצויינת של דביר. אני אתייחס רק לדבריו של צוקרמן בראיון. מתוך הכתבה: לדבריו של פרופ' צוקרמן, הניסיון של סטודיו סאנה בבנייה של פרו... -
היחס של הקוביות לצעצועים
22.05.13...יב פיקסלים בלתי מוגבל ולקוח שמסכים כמעט לכל דבר. נזכרתי בכך עכשיו כשקראתי את הכתבות על ביקורו של האדריכל פטריק שומאכר, שותפה של זאהה חדיד, "האדריכל והתיאורטיקן המוערך דוחף את המושג העמום 'פרמטריזם' ומשוכנע שהוא יוביל את האדריכלות" נכתב בכותרת הכתבה ב Xnet. "ה'איזם' של שומאכר מתייחס לאדריכלות הדיגיטלית, שבמסגרתה בניינים יוצאים לבנייה כפלט של פרמטרים ונתונים שהוזנו בתוכנת מחשב". מזמן לא ראיתי מרחק גדול כל כך בין הדיבורים של האדריכל והבניינים... -
פנימה או החוצה? לאן צריך לפתח את תל אביב?
7.11.11...לכן העיר צריכה להתרחב לשטחים חדשים". הדיון הזה הוא אחד הנושאים הבוערים כעת בשיח האדריכלי. ישנה תמימות דעים על הדרך בה פוגמים המגדלים בתחושת העירוניות אבל הפתרון המוצע בדרך כלל הוא ציפוף בתוך הריקמה. קולקר מסב את תשומת ליבנו לעובדה שצורת מגורים כזו לא מתאימה לתרבות שלנו. אנחנו יכולים להתאמץ עד כמה שנרצה אבל אם לקוחות לא יקנו, יזמים לא יבנו. אמנם לנו האדריכלים יש כח להשפיע פה ושם אבל כמו שאמר רם קולהאוס "אדריכלות היא תערובת של כוח וחוסר-אונים".