חיפוש - חדשות , משאבים , פרויקטים , #חשמל#תאורה#תוכנית#עבודה#קיים , כנס , מרחב |1| - דף 11

• 

  עיר צפופה, עיר גדולה

  8.12.11
  בכנס האחרון של עמותת מרחב דובר רבות על צפיפות עירונית ויתרונותיה. "הערים שלנו לא צפופות מספיק" היא אמרה שנתפסת כעת כעובדה. אבל האם זה באמת כך? הבלוג "תכנון בירושלים" מציג את הדרכים המעניינות בהם אדריכלים יכולים לשקר לעצמם דרך סטטיסטיקה. הבעיה הגדולה ביותר של מדד הצפיפות היא שמחלקים את מספר התושבים לשטח השיפוט המוניציפאלי. זו כמובן שטות מוחלטת מאחר והשטח כולל בערים מסויימות שמורות טבע, אזורים חלקאיים ועוד. בחישוב כזה ברור למשל שירושלים תצא מאד...
• 

  יום עיון - פרויקטי תשתית בשיטת תכנון – ביצוע DB

  8.03.17
  ...ה גייסנו את מיטב אנשי המקצוע העוסקים בתחום מתוך כוונה לדון, להעמיק ולנסות להפיק לקחים לקראת הפרויקטים העומדים להתפרסם בשנים הקרובות. קהל היעד: מתכננים, מנהלי פרויקטים. תכנית יום העיון שעה נושא 12:30-13:00 התכנסות רישום וכיבוד קל13:00-13:15 דברי פתיחה וברכות, הצגת תכנית יום העיון13:15-13:45 מרכיבי מכרז תכנון – ביצוע DB13:45-14:30 מרחב "המשחק" בתכנון בפרויקטי תכנון - ביצוע DB14:30-15:00 הפסקה15:00-15:30 מכרזי תכנון ביצוע...
• 

  פירצה קוראת ליזם

  8.08.12
  ...טרה של דיזינגוף ובו עלו וירדו אחוזי הבנייה ושונה חלק מהייעוד מבית מגורים לחדרי מלון. "תב"עות נקודתיות" כותבת נעמה, "מגדירות מחדש את זכויות הבנייה ובכך מאפשרות להקים מגדלים בתוך מרקם עירוני נמוך יחסית, גם ברחובות צרים. מדובר במרחבים שמתכננם המקורי לא ייעד למגדלים. (...זו) שיטת תכנון התופסת תאוצה בשנים האחרונות ומאפשרת ליזמים לרכוש חלקה ולהקים עליה בניין גבוה. במונח הזה יש סתירה פנימית, משום שתוכניות בניין עיר נועדו להגדיר מרחב עירוני שלם, לטפל ברח...
• 

  מהו תכנון?

  4.03.14
  ...יל – אנו מעצבים את המקומות בהן אנו חיים והמקומות בהם אנו חיים מעצבים אותנו. השיח התכנוני צריך להכיל שכבות רבות יותר באוכלוסיה ושכבות רבות יותר באוכלוסייה צריכות להבין את ההשפעה של התכנון עליהן. ברמה האישית רצוי שכל תושב יתחיל לחשוב באופן מטרופוליני, כלומר להבין שאנו קשורים יחדיו לשאר האנשים שחולקים איתנו את המרחב הגאוגרפי הקרוב, מעבר לגבולות המוניציפאליים השרירותיים, וביחד אנו משפיעים על הצורה של המקומות באותו מרחב." (מתוך הבלוג)להמשך קריאה בבלוג
• 

  כנס תאוצת הבינוי ועתיד התחבורה בישראל

  24.04.17
  כנס תאוצת הבינוי ועתיד התחבורה בישראל4 במאי 2017 | 10:00-13-30 | סינמטק, תל-אביבעד שנת 2040 יבנו בישראל 1.5 מליון יחידות דיור חדשות. אופי הבינוי והתאמתו לתשתיות התחבורה הציבורית, להליכה ברגל ולרכיבת אופניים, הוא שיקבע כיצד ייראה העתיד התחבורתי בדורות הבאים. מה יש לעשות כדיי לוודא, כבר היום, שעתיד זה יהיה בר קיימא? כנס זה שאורחו הראשי הוא שר התחבורה והמודיעין, מר ישראל כץ, ידון בשאלות אלו במטרה להביא את הסוגיות התחבורתיות הבוערות לסדר היום של ה...
• 

  חיפה - עיר שקטה ואדריכלים בה מעט

  13.07.11
  ...ר, אין סיבה שלא נשתמש בזה גם ככלי להשפעה על המקומות בהם אנחנו גרים. אז הנה הקריאה לסטודנטים מבינינו החיים בחיפה: פורום תכנון חיפה של עמותת מרחב קורא לעורר דיון בפרויקטים סטודנטיאלים שעסקו בחיפה. סטודנטים שפרוייקטים שלהם עסקו בעיר חיפה, מוזמנים להציג בפורום. סטודנטים וסטודנטים לשעבר המעוניינים להציג בפורום מוזמנים לפנות לאפרת באימייל [email protected] הפורום נפגש בימי שני, אחת לשבועיים במתנ"ס הדר ברחוב טבריה 15. נשמח לארח אתכם אצלנו.
• 

  עירוב שימושים כן... אבל אצלנו?!? בחיים לא.

  31.12.12
  האדריכלים אשמים. האדריכלים לא יודעים לתכנן עיר כמו שצריך. את הטענות המוכרות האלה אפשר לשמוע בכל פינה. יובל כהן למשל בפוסט בבלוג של תנועת מרחב מאשים את "הפרברים" ומתגעגע לעיר הישנה של ילדותו שבה הנגרייה הייתה מעבר לרחוב.עיר טובה צריכה עירוב שימושים, שילוב של מגורים עם מסחר, מקומות בילוי עם תעסוקה זעירה לפחות. את זה כולנו יודעים, אלו הרחובות המועדפים עלינו בעיר. לא פרברי שינה שוממים מהולכי רגל, לא אזורי תעשייה ההופכים למפחידים בלילה, אנו מעדיפים את...
• 

  עיצוב ותכנון פנים - דירה בת"א

  1.05.11
  ...הסלון בסמוך אליו, כך שהחלל הציבורי יהיה מרווח וגדול. פינת העבודה מוקמה במקומו של המטבח – מוצנע ושקט . יצרנו שני חדרי רחצה מרווחים כאשר חדר הרחצה של ההורים משולב בתוך סוויטת ההורים. ביטלנו את תקרת האינטרסול עמ\"נ ליצור תחושת מרחב. ארונות אחסון נסתרים שובצו במסדרונות ובמעברים. החלל הציבורי – כניסה לבית למבואה ומעבר לחלל הציבורי הכולל את פינת האוכל, הסלון ,המטבח, ובנפרד את חדר העבודה. מבואה – יצרנו מבואה ע\"י קיר החוצץ בין הכניסה לבית לחל...
• 

  חדש ב saf - אחד על אחד והפעם הכירו את טניה אברמזון

  4.12.16
  ...ו מגזינים - למרות שלומדת הרבה גם מהם. דברים כמו אווירה מיחדת במקום כלשהו, מז"א, אמנות על סוגיה, טבע, טיול בחו"ל, שכונה או נוף מסוימים.מהו הקו העיצובי / תכנוני המנחה אותך?מתחברת לתכנון מודרני, נקי ככל האפשר - באופן שמחד מייצר מרחב גדול ממה שיש במציאות, וממקסם את היתרונות ה"טבעיים" של הבית, ומצד שני מאפשר להכניס ולקיים בהרמוניה את כל הפונקציות שהלקוח מעוניין בהן לתוך הבית . ע"ב קו כזה, אני תמיד שמחה לתת מקום ובמה לטעם של הלקוח ולמה שנכון בעיני לא...
• 

  טלי לוין

  21.06.09
  ... הפעם בצורה ורטיקאלית. הגדילה לגובה יוצרת אופציות חדשות מבחינת שמירה על החצר הפנימית, המעברים הצרים והוואי החיים של החמולה. חיבורם מחדש של דרכי הכפר, המרובדים לפי תקופות, יחד עם בתי החמולות, על ציר מהלך התפתחותם, מבליט את מרחב היצירה שנוצר בכפר שלם, "מרחב שלישי",היברידי. זהו מרחב יצירה חדש שמתהווה במתח שבין התכנון האוטופי החיצוני והמציאות הפנימית, היוצרת פתרונות ללא אסטרגיה תיכנונית ואף בניגוד אליהם. בכיבוש יפו ובנותיה, ובפעילויות הפיכה עיר...
• 

  חמישה רגעים – מסלולים באדריכלות של מוזיאון תל אביב

  16.10.11
  ...ימים אלה. לכאורה אלה נקודות מקריות בזמן, התנקזות של כוחות ומשאבים שאיפשרו את הקמתם של בניין ומוסד – אולם מבט היסטורי, המביא בחשבון לא רק את הנקודות בזמן אלא גם את המרווחים והתהליכים שביניהן, עשוי להציבן כקואורדינטות המגדירות מרחב קריאה. לאורן נוכל לבחון את קשרי הגומלין בין המוזיאון לבין הבניין שבו הוא שוכן, את התפתחותו של שיח האדריכלות והתרבות בארץ, ואת היחסים בין בנייני המוזיאון השונים לבין היצירה האדריכלית בארץ ובעולם. התערוכה ”חמישה רגעים“...
• 

  המאבק בין העבר לעתיד

  15.12.11
  ...א שוכפלו בהמוניהם על ידי לקוחות שראו את האור. עם מורין והצעירים של עמותת מרחב אני יכול להזדהות הרבה יותר, הם לא מצביעים החוצה אלא פועלים בעצמם. הם אפילו יודעים שיש סיכוי שהם נכנסים עם הראש בקיר ובכל זאת פועלים. גם אם אני לא מסכים עם עמותת מרחב בנושאי האורבניזם אי אפשר שלא להעריך אותם. "מהפכה אינה גן של שושנים! מהפכה היא המאבק בין העבר לעתיד!" אמר פידל קאסטרו הצעיר, "כל מהפכה מתפוגגת ומשאירה אחריה רפש ביורוקרטי חדש..." השיב פרנץ קפקא הזקן.
• 

  תפקיד השימור בהתחדשות עירונית

  29.12.11
  ...אדי סאליב - האוכלוסיה היתה חלשה ועזבה לשיכונים דוגמת קרית אליעזר, והמקום היה יחסית נטוש. מי שנכנס היום לפרוייקטים של השימור בוואדי סאליב הם בעיקר משרדים של בעלי מקצועות חופשיים כמו עורכי דין או רואי חשבון. בכרמל הוותיק, לעומת זאת, רואים יותר שימור שבו האוכלוסייה המקורית נשארת. שם אנשים חיים בבתים מהסגנון הבינלאומי של שנות ה-30 וה-40 ומעוניינים לשפר את מה שיש להם. .זו האוכלוסיה המקורית, החזקה, יש לה יכולת כלכלית, ושם לא ניראה חילופין של אוכלוסיה".
• 

  עיצוב, זהות ופנים - תערוכת פרויקטי גמר

  27.06.11
  ... את התרבות, הכוחות הפועלים בה וצרכיה בשיתוף הקהילה ולמענה, המעצב מחבר בין האחריות החברתית לאחריות העיצובית- טכנולוגית". בין נושאי הפרויקטים המוצגים: תהליך ריפוי חללים– בהנחיית אדריכלית היידי ארדה סטודנטים נדרשו לעצב מרחב (למגורים, עבודה, מפגש וכו') אשר בסצינות קולנועיות מפורסמות הוא משמש כחלל "חולה"- חלל לא מתפקד כמו למשל בית סוהר, ולעצבו כחלל חיובי. העבודות מתייחסות, בין היתר, לאתרים וחללים שונים המופיעים בסרטים "מטרופוליס" (במאי פריץ ל...
• 

  והיום מציגים - אדריכלות משעממת

  21.01.14
  ...אולי גם חוסר כישרון, תכננו משרדי האדריכלים קיקה ברא"ז ופרי דוידוביץ. הם התבלבלו וחשבו שכאן זה פתח תקוה."להמשך קריאה תל-אביב היא ה-עיר, כי יש בה הכל, וכל כך הרבה לראות, לגלות, להכיר, ללמוד, להגיע, לחדש מחד ולנבור ולהעמיק אל תוך דפי ההיסטוריה שלה מאידך. הריבוי ההולך וגובר של הסגמנטים היוצרים מרחב שהוא עיר, הפכו ערב-רב, עומס, ולא במובן הטוב של המילה. כל אחד רוצה 'חתיכה' ממנה. אבל יותר גדול, יותר מהר, יותר מיותר. יש לחזור למעט, כי זה ה"יותר" האמתי.