חיפוש - פרטי בנין , חדשות , שונות , #חשמל#תאורה#תוכנית#עבודה#קיים , כנס , ציבורי |1| - דף 4

• 

  ארכיתור 113: חוזרים לשרונה

  4.02.14
  ...כת ירמי הופמן, מנהל מחלקת השימור של עיריית תל אביב יפו, עורך התוכנית ומיישמה. הסיור יסקור את תהליך התכנון האינטגרלי של הפרויקט: מהחזון של מרכז המטרופולין הלאומי. מטלות, מחלפים חדשים. התוכנית הכוללת בנייה רוויה, מגדלים , כביש ציבורי תת-קרקעי, ועד לרעיון השימור והיישום שלו עד הידית והמשקוף.הסיור ידגים כיצד ניתן בפרויקט מורכב בישראל לשלב את כל קני המידה למכלול אדריכלי העונה לסוגים רבים של צרכים. והפרק ההיסטורי : מהקמת המושבות הטמפלריות ועד הפיכת מתל...
• 

  העיר והקניון

  4.06.13
  ...עקובסון.אז רגע, אולי בכל זאת זה טוב? אולי פשוט מרכז העיר צריך לעבור לקניון וזהו?לא. בקניון ישנה מלכודת סמויה. כדי להבין אותה צריך לראות מה אין בו. מה הדבר שהרחוב המסחרי מאפשר והקניון אוסר.הקניון הוא שטח פרטי. אסור לקבצנים להיכנס אליו. אסור לחלק בו פלאיירים, לקיים משאל בין העוברים ושבים, אסור להפגין בו, אסורה ההתקהלות (שלא לצורך קניות או פעילות יזומה). הקניון אינו באמת רחוב ציבורי, הוא רק מתחזה לכזה. הוא אינו מאפשר עירוב שימושים. הוא שטח סטרילי ומ...
• 

  פרס ראשון בתחרות עזריאלי 2018 להילה רחימה

  21.11.18
  הילה רחימה, בוגרת המחלקה לארכיטקטורה במרכז האקדמי ויצו חיפה, זכתה במקום הראשון בפרס דוד עזריאלי לפרוייקטי סטודנטים לאדריכלות לשנת 2018פרויקט הגמר של הילה, 'ככר רבים', מציע חשיבה מחודשת על המרחב הציבורי העירוני, ועוסק בכיכר רבין שבתל אביב ובתחנת הרכבת הקלה העתידית המתוכננת במקום.הפרויקט מבקש לשנות את היחסים המוכרים במרחב, באמצעות הורדת שימושי העירייה אל המרחב התת קרקעי והפיכת המבנה למרחב עירוני ציבורי.בכך הוא מבקש להחזיר את הכיכר לציבור ולתכנן מר...
• 

  סיור ב"בית לידר" כחלק משבוע הבנייה הירוקה

  9.08.17
  יתקיים בתאריך 12/9/17 יום שלישיהמנופים 15 הרצליהשעות פעילות 10:00-12:00מבנה משרדים ירוק מוסמך כוכב אחד לפי תקן 5281, המשלב מסחר בקומת הקרקע וארבע קומות משרדים מעל. הושם דגש על יצירת מרחב ציבורי נדיב המחזק את הקשר הויזואלי ומאפשר חשיפה מיטבית של חזיתות המבנה, שילוב תנועת הולכי הרגל ושילוב של נתיב לרוכבי אופניים המחובר לרשת השבילים העירונית. מעטפת המבנה תוכננה תוך התחשבות בכיווני שמים וזוויות השמש וכוללת קירות מסך עם זכוכית סלקטיבית הממזערת חדירת ק...
• 

  מבט לאחור בנוף, דיון #2 גן קרית ספר

  7.12.16
  פרויקטים לאחר מעשה. גן קרית ספר ושדרות ההשכלה כמקרי בוחןמבט לאחור בנוף, דיון #2יום ג' 13/12/16 בשעה 19:00 (התכנסות מ 18:30)על הערבגן קריית ספר הינו גן ציבורי במתחם קריית ספר, המתפרש על פני שטח של כ- 12 דונם בלב תל אביב. שטח זה, אשר שימש כאזור סדנאות לתיקוני רכב, היווה מוקד למאבקים רבים אותם הובילו תושבי השכונה, מאבקים אשר הסתיימו לפני מספר שנים עם הקמת גן שכונתי המיועד עבורם. על תכנון הגן הופקד אדריכל נוף רם איזנברג.בערב זה, אנו מבקשים לייצר שיחה...
• 

  קול קורא להגשת מועמדות לפרויקטים עירוניים מצטיינים

  15.01.19
  קול קורא להגשת מועמדות לפרויקטים עירוניים מצטייניםבתחום התכנון האורבניאיגוד המתכננים גאה להכריז על "אות הרשות המצטיינת לתכנון" לפרויקטים חדשניים ופורצידרך בתחום התכנון במסגרת הכנס השנתי של איגוד המתכנניםהכנס השנתי של איגוד המתכננים הינו מפגש הפסגה של מרבית הגורמים העוסקים בתכנון עירוני ואזורי לסוגיובארץ. הכנס השנתי לשנת 2019 יתקיים בעיר העתיקה בבאר שבע ב 7-8 במרץ 2019 ויעסוק בנושא: "החייםמחוץ לתל אביב". -במטרה להאיר זרקור על הפעילות התכנונית הענפ...
• 

  הנדסאי אדריכלות נוף - מקצוע עם קיימות

  27.07.20
  ...מרחבים האורבניים התפתח מקצוע אדריכלות הנוף, המשלב אדריכלות קלאסית עם תכנון עירוני הלוקח בחשבון גם את הצמחיה והשטחים הפתוחים.במקצוע אדריכלות הנוף העיסוק הוא ביצירת הנוף האנושי שמסביבנו, בין אם מחוץ, או בתוך המבנה. לתוך המרחב הציבורי מתכנן הנוף יוצק חוויות, אפשרויות, צבעים ומרקמים אשר משפיעים על מהלך החיים של האנשים החווים אותה מבלי לשים לב.כלי העיצוב הייחודיים למקצוע – עיצוב באמצעות צמחייה וטופוגרפיה, מוסיפה לתחום הזה דינמיות נוספת – א...
• 

  בתים לא צומחים סתם

  26.07.15
  במלאת ארבע שנים למחאה החברתית נערך בטכניון כנס המציב את הדיון במצוקת הדיור בישראל בהקשרו האדריכלי. דיור כסוגייה אדריכלית – נושא זה עמד במוקד כנס אקדמי שנערך בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון. ד"ר יעל אלואיל, מארגנת הכנס, מסבירה כי "מחאת הדיור של שנת 2011 העלתה לסדר היום הציבורי את הדיון במגורים, אך התמקדה בהיבטים הנדל"ניים של התחום – למשל בשאלות כמו מיקום הדיור ועלותו. בכנס הזה אנחנו מבקשים לדון בדיור כבעיה אדריכלית, מע...
• 

  שיקום נזקי ההוריקן של ההרחבות בקיבוצים

  7.04.16
  ..., "מבצרי מגורים" נפוחים ומוחצנים, מגרשים מפולסים עם קירות תומכים גבוהים, גדרות, חומות וצמחייה זרה המיוצגת ע"י הברוש הלימוני – סמל הפרברים. כל אלה על חשבון הטופוגרפיה העדינה, החורש, השבילים והעצים. "החומר המחבר" – הגן, המרחב הציבורי הפתוח והפסיפס העדין והמורכב הלכו ונמוגו. רוח חדשהעתה, למעלה משני עשורים לאחר המצאת ה"הרחבות", הגיעה העת להיפרד מהקונספט התכנוני שהן הביאו איתן שיצר הפרדה וניכור בין רקמת הקיבוץ הוותיק לבין השכונות החדשות. כעת אנו יכולי...
• 

  ללמוד מכיכר אתרים

  19.08.12
  ...דרך בה יתנהל ויתוחזק שטח ציבורי לאורך שנים. באזור נמל תל אביב למשל כבר לא חזרו על הטעות הזו והבעלות היא של הממשלה, העיריה והציבור דרך חברת "אוצר מפעלי ים". לכאורה, לנו האדריכלים כל זה לא נוגע. מה לנו ולהגדרות בעלות על נכסים? אבל כל מי שעוסק בתכנון עירוני ובמרחבים ציבוריים חייב להיות ער לעובדה שמבנה הבעלות הוא שיקבע איך תתנהל התחזוקה לאורך זמן ואיך יצירתו האדריכלית תיראה לאחר כמה שנים.ולכיכר אתרים כנראה יש יותר סיכוי להיפגע מסקאד מאשר לעבור שיפוץ.
• 

  מכתב יו"ר איגוד המהנדסים בנוגע לשינויי רגולציה

  17.07.16
  ...קלות רגולציה מפליגות העלולות לגרום לנזק בלתי הפיך לאיכות הבנייה בישראל ולבטיחותה. ההמלצות נחשפו בפנינו והועמדו להצבעה רק לקראת הדיון במועצת הקבלנים (ב 22 ליוני), מבלי שהאיגוד שותף בגיבושן, ללא בקשת המלצותיו ומבלי שנערך שימוע ציבורי ראוי. מאז אותו דיון, מוביל האיגוד קמפיין ציבורי ותקשורתי להגברת המודעות הציבורית לנושא ולהדגשת ההשלכות ההרסניות של ההצעות, במידה ותאומצנה. להתנגדותנו ולהתנגדות הועדה המייעצת לרשם הקבלנים הצטרפו גורמים רבים וטובים, ביני...
• 

  מה חסר בעיר הזאת?

  10.08.11
  ...שה הזה באמצעות מימון נדיב (אולי בסדר גודל של החוב הלאומי של ארצות הברית), תכנון שאפתני (שלא לומר מגלומני), בנייה מואצת ומיתוג אגרסיבי." אבל ערים מתנהגות כמו ערים ויזמים כמו יזמים. רק מהפרוגרמה וצורת הפיתוח אפשר לנחש מה באמת קרה שם. הרבה כסף ציבורי קומוניסטי, הרבה שחיתות פרטית קפיטליסטית ואדריכלים שתכננו לפי בקשת הלקוח בלי לשאול יותר מדי. אנחנו יצרנו בשיטה הזו את פרוייקט הולילנד אבל אנחנו רק כמה מליונים. הם יותר ממיליארד וגודל הפיל הלבן בהתאם.
• 

  הבלוק והדיור הציבורי

  21.08.11
  נועם דביר כותב ב"הארץ" על הדיור הציבורי של שנות ה 60 ובמיוחד על "הבלוק" - מבנה באורך 250 מטר בבאר שבע שהיה חלק מהפרוייקט הממשלתי של אותן השנים. למה המבנים האלה לא הצליחו ומה נוכל לעשות על בנושא כעת כשהדרישה אליהם שבה עם משבר הדיור הנוכחי? בדומה למבנים אחרים בארץ ובעולם, מבנה "הבלוק" תוכנן על ידי אברהם יסקי ואמנון אלכסנדרוני ב-1962 בהקשר ישיר למבנה unite d'habitation של לה-קורבוזיה. למרות הרצון הטוב נראה כי שילוב של בטון חשוף, מבנה ענק ופריפרי...
• 

  הודעת פורום הקרקעות השבת קרקעות חקלאיות

  1.12.16
  ...לש"ח וכן יקבלו החוכרים זכות לרכוש מגרשים לייזום.הפורום ברך את רשות מקרקעי ישראל על כוונתה להשיב קרקעות חקלאיות לידי המדינה. המטרה להשיב קרקעות חקלאיות בהליך מהיר למען פתרון מצוקת הדיור הינה מטרה ראויה ביותר שכן, מדובר על נכס ציבורי שהוקצה לשם החקלאות, בפטור ממכרז ובחינם, ויש להשיבו למדינה בהינתן צורך ציבורי או כאשר הקרקע אינה מעובדת.יחד עם זאת, טען הפורום כי הפיצוי עבור השבת הקרקעות צריך להיות פיצוי כספי בגין אובדן השימוש החקלאי בקרקע. פיצוי בדרך...