חיפוש - סימבולים / בלוקים , חדשות , שונות , קטלוגים , #חשמל#תאורה#תוכנית#עבודה#קיים , מרחב |1| - דף 8

• 

  פחד ואדריכלות

  24.07.13
  במאמר בשם "הגיאוגרפיה של הפחד" כותבת שלי חפץ על הביטחון האישי בעיר והגבול בין מרחב בטוח למרחב מפוקח. "מדוע", שואלת שלי, "מתכנני הערים אינם מצליחים למגר את תחושות הפחד וחוסר הביטחון מן המרחב העירוני הבטוח"?מתוך הכתבה: "בחירות יומיומיות כמו היכן להסתובב, באיזו דרך לחזור הביתה והחל מאיזו שעה נעדיף לתפוס מונית, נובעות לעיתים מהשפעתו של המרחב על הרגשת הביטחון הכללית של האדם. תחושות כמו פחד וחוסר ביטחון, כפי שמוצגות בציטוטים לעיל, מדירות רבים מאיתנו ממ...
• 

  עיר צפופה, עיר גדולה

  8.12.11
  בכנס האחרון של עמותת מרחב דובר רבות על צפיפות עירונית ויתרונותיה. "הערים שלנו לא צפופות מספיק" היא אמרה שנתפסת כעת כעובדה. אבל האם זה באמת כך? הבלוג "תכנון בירושלים" מציג את הדרכים המעניינות בהם אדריכלים יכולים לשקר לעצמם דרך סטטיסטיקה. הבעיה הגדולה ביותר של מדד הצפיפות היא שמחלקים את מספר התושבים לשטח השיפוט המוניציפאלי. זו כמובן שטות מוחלטת מאחר והשטח כולל בערים מסויימות שמורות טבע, אזורים חלקאיים ועוד. בחישוב כזה ברור למשל שירושלים תצא מאד...
• 

  יום עיון - פרויקטי תשתית בשיטת תכנון – ביצוע DB

  8.03.17
  ...י מכרז תכנון – ביצוע DB13:45-14:30 מרחב "המשחק" בתכנון בפרויקטי תכנון - ביצוע DB14:30-15:00 הפסקה15:00-15:30 מכרזי תכנון ביצוע DB בראיית הקבלן15:30-16:00 חלוקת סיכונים בשיטת תכנון - ביצוע16:00-16:30 הפקת לקחים ממכרזי תכנון – ביצוע DB 16:30-16:45 סיכום טופס הרשמההמידע באדיבות אתר איגוד המהנדסים לבנייה ולתשתיות בישראללפרטים נוספים על ההרשמה לחצו כאן כעת
• 

  פירצה קוראת ליזם

  8.08.12
  ...טרה של דיזינגוף ובו עלו וירדו אחוזי הבנייה ושונה חלק מהייעוד מבית מגורים לחדרי מלון. "תב"עות נקודתיות" כותבת נעמה, "מגדירות מחדש את זכויות הבנייה ובכך מאפשרות להקים מגדלים בתוך מרקם עירוני נמוך יחסית, גם ברחובות צרים. מדובר במרחבים שמתכננם המקורי לא ייעד למגדלים. (...זו) שיטת תכנון התופסת תאוצה בשנים האחרונות ומאפשרת ליזמים לרכוש חלקה ולהקים עליה בניין גבוה. במונח הזה יש סתירה פנימית, משום שתוכניות בניין עיר נועדו להגדיר מרחב עירוני שלם, לטפל ברח...
• 

  מהו תכנון?

  4.03.14
  ...יל – אנו מעצבים את המקומות בהן אנו חיים והמקומות בהם אנו חיים מעצבים אותנו. השיח התכנוני צריך להכיל שכבות רבות יותר באוכלוסיה ושכבות רבות יותר באוכלוסייה צריכות להבין את ההשפעה של התכנון עליהן. ברמה האישית רצוי שכל תושב יתחיל לחשוב באופן מטרופוליני, כלומר להבין שאנו קשורים יחדיו לשאר האנשים שחולקים איתנו את המרחב הגאוגרפי הקרוב, מעבר לגבולות המוניציפאליים השרירותיים, וביחד אנו משפיעים על הצורה של המקומות באותו מרחב." (מתוך הבלוג)להמשך קריאה בבלוג
• 

  כנס תאוצת הבינוי ועתיד התחבורה בישראל

  24.04.17
  ...ון בנגב 12:00 > פאנל פיתוח מותאם תחבורה בת קיימא בהנחיית מר דניאל שמיל, חבר ועד מנהל תחבורה היום ומחר בהשתתפות: אדר׳ נעמי אנג‘ל, מתכננת מחוז תל-אביב, מינהל התכנון מוזמנת מר נחמן שלף, חבר ועד מנהל עמותת מרחב פרופ‘ סיגל קפלן, האוניברסיטה העברית, חברת ועד מנהל תחבורה היום ומחר ד“ר רוברט אסחאק, המכון לחקר התחבורה, הטכניון גב‘ יעל דורי, ראש תחום תכנון, אדם טבע ודין 13:30 > סיוםלהרשמה לחצו כאןהמידע באדיבות אתר האינטרנט של המועצה הישראלית לבנייה ירוקה
• 

  חיפה - עיר שקטה ואדריכלים בה מעט

  13.07.11
  ...ר, אין סיבה שלא נשתמש בזה גם ככלי להשפעה על המקומות בהם אנחנו גרים. אז הנה הקריאה לסטודנטים מבינינו החיים בחיפה: פורום תכנון חיפה של עמותת מרחב קורא לעורר דיון בפרויקטים סטודנטיאלים שעסקו בחיפה. סטודנטים שפרוייקטים שלהם עסקו בעיר חיפה, מוזמנים להציג בפורום. סטודנטים וסטודנטים לשעבר המעוניינים להציג בפורום מוזמנים לפנות לאפרת באימייל [email protected] הפורום נפגש בימי שני, אחת לשבועיים במתנ"ס הדר ברחוב טבריה 15. נשמח לארח אתכם אצלנו.
• 

  עירוב שימושים כן... אבל אצלנו?!? בחיים לא.

  31.12.12
  האדריכלים אשמים. האדריכלים לא יודעים לתכנן עיר כמו שצריך. את הטענות המוכרות האלה אפשר לשמוע בכל פינה. יובל כהן למשל בפוסט בבלוג של תנועת מרחב מאשים את "הפרברים" ומתגעגע לעיר הישנה של ילדותו שבה הנגרייה הייתה מעבר לרחוב.עיר טובה צריכה עירוב שימושים, שילוב של מגורים עם מסחר, מקומות בילוי עם תעסוקה זעירה לפחות. את זה כולנו יודעים, אלו הרחובות המועדפים עלינו בעיר. לא פרברי שינה שוממים מהולכי רגל, לא אזורי תעשייה ההופכים למפחידים בלילה, אנו מעדיפים את...
• 

  חדש ב saf - אחד על אחד והפעם הכירו את טניה אברמזון

  4.12.16
  ...ו מגזינים - למרות שלומדת הרבה גם מהם. דברים כמו אווירה מיחדת במקום כלשהו, מז"א, אמנות על סוגיה, טבע, טיול בחו"ל, שכונה או נוף מסוימים.מהו הקו העיצובי / תכנוני המנחה אותך?מתחברת לתכנון מודרני, נקי ככל האפשר - באופן שמחד מייצר מרחב גדול ממה שיש במציאות, וממקסם את היתרונות ה"טבעיים" של הבית, ומצד שני מאפשר להכניס ולקיים בהרמוניה את כל הפונקציות שהלקוח מעוניין בהן לתוך הבית . ע"ב קו כזה, אני תמיד שמחה לתת מקום ובמה לטעם של הלקוח ולמה שנכון בעיני לא...
• 

  חמישה רגעים – מסלולים באדריכלות של מוזיאון תל אביב

  16.10.11
  ...ימים אלה. לכאורה אלה נקודות מקריות בזמן, התנקזות של כוחות ומשאבים שאיפשרו את הקמתם של בניין ומוסד – אולם מבט היסטורי, המביא בחשבון לא רק את הנקודות בזמן אלא גם את המרווחים והתהליכים שביניהן, עשוי להציבן כקואורדינטות המגדירות מרחב קריאה. לאורן נוכל לבחון את קשרי הגומלין בין המוזיאון לבין הבניין שבו הוא שוכן, את התפתחותו של שיח האדריכלות והתרבות בארץ, ואת היחסים בין בנייני המוזיאון השונים לבין היצירה האדריכלית בארץ ובעולם. התערוכה ”חמישה רגעים“...
• 

  המאבק בין העבר לעתיד

  15.12.11
  ...א שוכפלו בהמוניהם על ידי לקוחות שראו את האור. עם מורין והצעירים של עמותת מרחב אני יכול להזדהות הרבה יותר, הם לא מצביעים החוצה אלא פועלים בעצמם. הם אפילו יודעים שיש סיכוי שהם נכנסים עם הראש בקיר ובכל זאת פועלים. גם אם אני לא מסכים עם עמותת מרחב בנושאי האורבניזם אי אפשר שלא להעריך אותם. "מהפכה אינה גן של שושנים! מהפכה היא המאבק בין העבר לעתיד!" אמר פידל קאסטרו הצעיר, "כל מהפכה מתפוגגת ומשאירה אחריה רפש ביורוקרטי חדש..." השיב פרנץ קפקא הזקן.
• 

  תפקיד השימור בהתחדשות עירונית

  29.12.11
  יום שני, 9 ינואר 2012, 18:30מתנ"ס הדר, רחוב טבריה 15, חיפההזמנה למפגש הבא של פורום חיפה של מרחב שיחול ב 9.1במפגש הבא תרצה נעמה נאמן-מזרחי מהמועצה לשימור אתרים בנושא השימור בכלל ובחיפה בפרטמה תפקיד השימור בהתחדשות עירונית וכיצד ניתן להשפיע על תהליכים אלו?בכתבה ל Ynet מתחילת השנה התייחסה נעמה לנושאים הבעייתיים בשימור - עלותו הגבוהה יותר של שיקום מבנה לשימור ודחיקת אוכלוסיה ותיקה לטובת אוכלוסיה חזקה כלכלית (ציטוטים מהכתבה): "אי אפשר להיתמם, זה מייקר...
• 

  עיצוב, זהות ופנים - תערוכת פרויקטי גמר

  27.06.11
  ... את התרבות, הכוחות הפועלים בה וצרכיה בשיתוף הקהילה ולמענה, המעצב מחבר בין האחריות החברתית לאחריות העיצובית- טכנולוגית". בין נושאי הפרויקטים המוצגים: תהליך ריפוי חללים– בהנחיית אדריכלית היידי ארדה סטודנטים נדרשו לעצב מרחב (למגורים, עבודה, מפגש וכו') אשר בסצינות קולנועיות מפורסמות הוא משמש כחלל "חולה"- חלל לא מתפקד כמו למשל בית סוהר, ולעצבו כחלל חיובי. העבודות מתייחסות, בין היתר, לאתרים וחללים שונים המופיעים בסרטים "מטרופוליס" (במאי פריץ ל...
• 

  והיום מציגים - אדריכלות משעממת

  21.01.14
  ...אולי גם חוסר כישרון, תכננו משרדי האדריכלים קיקה ברא"ז ופרי דוידוביץ. הם התבלבלו וחשבו שכאן זה פתח תקוה."להמשך קריאה תל-אביב היא ה-עיר, כי יש בה הכל, וכל כך הרבה לראות, לגלות, להכיר, ללמוד, להגיע, לחדש מחד ולנבור ולהעמיק אל תוך דפי ההיסטוריה שלה מאידך. הריבוי ההולך וגובר של הסגמנטים היוצרים מרחב שהוא עיר, הפכו ערב-רב, עומס, ולא במובן הטוב של המילה. כל אחד רוצה 'חתיכה' ממנה. אבל יותר גדול, יותר מהר, יותר מיותר. יש לחזור למעט, כי זה ה"יותר" האמתי.
• 

  להורדת הכיכר שילחו את הספרה 1!

  21.12.11
  ... ,שילחו את הספרה 2צבי מזכיר לנו במאמר דברים שנשכחו ובמיוחד את העובדה שלמעשה... לא הייתה שם כיכר כלל: "בפועל, לא היתה זו כיכר, אלא אי תנועה בקוטר 66 מ', מנותק מהרחוב על-ידי כביש טבעת היקפי. הניתוק הלך והחריף עם השנים. החזרת מרחב הכיכר לציבור, כמרחב עירוני שימושי, היתה אפשרית רק על-ידי הפרדת הולכי הרגל מכלי הרכב ויצירת אזורים בלעדיים לתנועת הולכי הרגל. כך נוצר מקום מפגש ופעילות חופשית, למגוון סוגי האוכלוסיה, בכל שעות היממה. יעד זה הושג על-י...